מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 170

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם מדי יום שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון מקיף על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-27 במאי.

דגשים עיקריים

• ארגון הבריאות העולמי מדווח שנכון לעכשיו אף אחד מבתי החולים בנפת צפון עזה אינו נגיש; וכי נצפתה עלייה במחלות מידבקות, הפוגעות במיוחד בילדים בני פחות מחמש.
• חלק מהעקורים במרכז עזה שורדים כעת על כמות מים שהיא 3% מתקן המינימום לצורכי המים ליום, מזהירים ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים.
• כוח המשימה לענייני תקשורת בעת חירום מדווח כי שיבושים ברשת האינטרנט, חוסר ביטחון וקשיי גישה ממשיכים לפגוע בפעילויות סיוע בעזה.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, במיוחד בג'באליה וכן במזרח ובמרכז רפיח.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-23 במאי נהרגו בעזה 91 פלסטינים ו-210 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-23 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 35,800 פלסטינים, ו-80,200 פלסטינים נפצעו. מספר הנפגעים בפרק הזמן שעד ל-24 במאי אין זמין בעת כתיבת עדכון זה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 21 ל-23 במאי:
  • ב-21 במאי, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם תינוק, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-סחאבה, בעיר עזה.
  • ב-22 במאי, בשעה 0:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים באזור ביר אל-נעג'ה במחנה הפליטים ג'באליה.
  • ב-22 במאי, בשעה 0:50, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים , בהם לפחות ארבעה ילדים ואישה הרה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באזור בקרבת בית החרושת אל-קודס ובבית באזור א-זוואידה בדיר אל-בלח.
  • ב-22 במאי, בשעה 19:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, כאשר עקורים נפגעו בעת שהתפנו ממחסה במחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-22 במאי, בשעה 13:05 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים ג'באליה.
  • ב-22 במאי, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים ליד כיכר התנועה אל-ג'ורן בעיר ג'באליה.
  • ב-22 במאי, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ו-20 אחרים נפצעו בפגיעה בקבוצת בני אדם באזור א-זייתון בעיר עזה.
  • ב-22 במאי, בשעה 22:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית מאחורי בית הספר אל-עורובה, במחנה א-נוסייראת החדש בדיר אל-בלח.
  • ב-23 במאי, בשעה 0:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים, בהם ילדים ונשים, בפגיעה בקומה הרביעית של מסגד פאטמה א-זהרא, בשכונת א-דרג' בעיר עזה.
  • ב-23 במאי, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים, בהם עשרה ילדים, בפגיעה בבניין בן ארבע קומות בעיר עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-23 במאי נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-24 במאי נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 285 חיילים, ו-1,781 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. ב-24 במאי הודיע הצבא הישראלי כי גופותיהם של שלושה ישראלים שנחשבו עד עתה לבני ערובה חולצו מעזה; נכון ל-24 במאי מעריכים כי 125 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-22 במאי, בשעה 7:50 בערך, שחררו על פי דיווחים כוחות ישראליים עצירים פלסטינים שמספרם טרם אומת במעבר כיסופים באל-קרארה, ממזרח לח'אן יונס. על פי דיווחים באמצעי תקשורת פלסטיניים שוחררו 30 עצירים, ששלושה מהם, בהם אישה, הועברו לבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח.
• הכנסת אספקת סיוע לעזה עדיין מוגבלת. בין תחילת המבצע הצבאי ברפיח, ב-7 במאי, ל-23 במאי הוכנסו לעזה דרך כל נקודות הכניסה הפועלות רק 609 משאיות שהכילו סיוע הומניטרי, בהן 143 שהוכנסו דרך מעבר כרם שלום, 62 דרך מעבר ארז, 604 דרך מעבר ארז מערב ו-97 דרך המזח הצף. נתונים אלה אינם כוללים משאיות מסחריות, מאחר שבשל התנאים הביטחוניים לא הצליח האו"ם לצפות בהגעתו של מטען המיועד לסקטור הפרטי דרך מעבר כרם שלום. גם אספקה הנמסרת במעבר מבלי שלארגונים הומניטריים יהיו הבטיחות או הישימות הלוגיסטית לאסוף אותה משם אינה נכללת בנתונים סטטיסטיים אלה. בנוסף, מאז תחילת המבצע הצבאי ברפיח הוכנסו לעזה מעט יותר ממיליון ליטר דלק. נתון זה מייצג בממוצע 29% מהקצאות הדלק שהיו מתקבלות במסגרת ההסדרים שהתקיימו לפני 6 במאי, מצב הפוגע עוד יותר בתפקודם של מאפיות, בתי חולים, בארות מים וסוגי תשתית קריטית אחרים. ב-22 במאי הזהירה תוכנית המזון העולמית כי "הפעילויות ההומניטריות בעזה על סף קריסה" וכי "אם לא יתחילו להכניס לעזה כמויות מסיביות של מזון ואספקה הומניטרית, הייאוש והרעב יתפשטו." נכון ל-24 במאי, רק 11 מתוך 16 המאפיות שבהן תומכים ארגונים שותפים הומניטריים היו כשירות לפעולה, בהן אחת בג'באליה, שש בדיר אל-בלח וארבע בעיר עזה.
• ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי "הגישה לטיפול רפואי בעזה מתכווצת עוד יותר." לדברי ארגון הבריאות העולמי, על פי דיווחים הצבא הישראלי פשט ב-22 במאי על בית החולים אל-עודה, שהיה נצור מאז 19 במאי. רוב רובם של 140 אנשי הסגל, המטופלים ומלוויהם שנכחו בבית החולים הורשו להתפנות ממנו, ובמקום נותרו 12 אנשי סגל, בהם מנהל בית החולים, וכן 14 מטופלים ושמונה מלווים, דיווח מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי. בבית החולים כמאל עדואן פונו כל עובדי הרפואה והמטופלים, שרובם נמצאים כעת בבית החולים אל-חילו בעיר עזה, וארבעה מטופלים במצב קריטי נמצאים בבית החולים אל-אהלי, מוסר ארגון הבריאות העולמי. נכון ל-24 במאי קיים בצפון עזה רק בית חולים אחד המסווג כמתפקד באופן חלקי (אל-עודה), אבל עדיין אין אליו גישה.
• מחסור בדלק, באספקה ובציוד רפואיים מאיימים על יכולת הפעולה של מתקני הבריאות הנותרים. בדיר אל-בלח, המצב בבית החולים אל-אקצא נותר קריטי – בליל ה-23 במאי נותקה מרבית אספקת החשמל לבית החולים מאחר שהדלק להפעלת גנרטורים אזל. ב-24 במאי הצליחו ארגונים הומניטריים להעביר לבית החולים 15 אלף ליטר דלק. בתדרוך לעיתונות ב-23 במאי פנתה מנהלת בית החולים אל-אקצא בבקשה לארגונים בינלאומיים שיתערבו בדחיפות למען אספקת 50 אלף ליטר דלק, כדי למנוע "משבר המאיים לפרוץ" אם תיפסק אספקת החשמל, מצב שיסכן את חייהם של יותר מ-1,200 מטופלים חולים ופצועים, במיוחד אלה המאושפזים במחלקת טיפול נמרץ, יילודים באינקובטורים וכ-60 מטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות וזקוקים לטיפולי דיאליזה.
• בין 15 ל-21 במאי תיעד ארגון הבריאות העולמי שמונה מתקפות חדשות נגד מתקני בריאות, ובסך הכול תועדו מאז ההסלמה במעשי האיבה ב-7 באוקטובר 458 מתקפות על שירותי בריאות. עקב כך נפגעו 102 מתקני בריאות, בהם 32 מ-36 בתי החולים בעזה ו-109 אמבולנסים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-14 במאי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי בלבד, 21 בתי חולים הוצאו מכלל שימוש, וקיימים בה שמונה בתי חולים שדה מתפקדים. בתי החולים המתפקדים באופן חלקי כוללים מתקנים שאינם מסוגלים לספק טיפול באשפוז, כאשר לדברי משרד הבריאות, ב-13 במאי הגיעה תפוסת מיטות האשפוז הזמינות בבתי החולים הקיימים ל-439%, או יותר מפי ארבעה ממספר המטופלים שמאפשרת הקיבולת המרבית שלהם. להערכת כוח המשימה לענייני בריאות, נכון לעכשיו קיבולת מיטות האשפוז ברצועת עזה היא 2,368, לעומת כ-3,500 מיטות אשפוז לפני המלחמה.
• הגישה לשירותי רפואת מין, פיריון ומיילדות ברחבי רצועת עזה נעשית מוגבלת יותר ויותר. רק חמישה בתי חולים מממשיכים להציע שירותים אלה, בהם בתי החולים א-סחאבה ואל-חילו בעיר עזה, בית החולים אל-עודה בדיר אל-בלח, בית החולים אל-אמל בח'אן יונס ובית החולים אל-אמירתי ברפיח, בנוסף על שני בתי חולים שדה, 15 מרכזי רפואה ראשונית ו-17 מוקדי רפואה. כוח המשימה לענייני בריאות מדווח שלנוכח העובדה שבעזה יש מדי יום 170-180 לידות, ש-27% מהן מצריכות ניתוחים קיסריים, יש להקים בדחיפות מרפאות-מכולה נוספות ברחבי רצועת עזה, להרחבת שירותי רפואת המין, הפיריון והמיילדות, במיוחד באל-מוואסי ובדיר אל-בלח, כדי לטפל בצרכים הדחופים של עקורים. ארגון CARE מדווח כי היעדר שירותי רפואת מין, פיריון ומיילדות נאותים חושף אימהות ויילודים לסיכונים בריאותיים חמורים ומסכני-חיים, וכי גם אם נשים שורדות הריון ולידה, הסכנה של מחלות, זיהומים וחוסרי תזונה קריטיים מעכבת את התאוששותן לאחר הלידה.
• ב-22 במאי דיווחו ועדת ההצלה הבינלאומית וארגון Medical Aid for Palestine כי חלק מהעקורים בעזה מתקיימים על מים בכמות שהיא 3% בלבד מדרישות תקן המינימום הבינלאומי המוכר. על פי תקנים הומניטריים, הכמות המינימלית של מים הדרושה במצב חירום היא 15 ליטר ביום, והיא כוללת מים לשתייה, רחצה ובישול. המינימום הדרוש להישרדות בלבד מוערך בשלושה ליטר ביום. זה המצב, למשל, במחסה שבו ביקרה ועדת ההצלה הבינלאומית – במחסה שוהים 10,000 בני אדם והוא מקבל 4,000 ליטר מים ביום, נתון המיתרגם לכ-0.4 ליטר מים לאדם לשתייה, רחצה, בישול וניקיון. ועדת ההצלה הבינלאומית הדגישה כי המצב מאלץ בני אדם להיעזר במקורות מים לא בטוחים, כמו מי ים ובארות חקלאיות, וכי היעדר מים בכמויות מספיקות תורם להתייבשות. בהיעדר מתקנים סניטריים, עקורים בונים לעצמם בתי שימוש מאולתרים, שכל אחד מהם משרת עד 600 בני אדם, מצב שהיעדר מוצרי היגיינה או מחירם שאינו בר-השגה מחריף אותו עוד יותר. בהקשר זה נמשכת העלייה במחלות מידבקות, לרבות שלשול וחשד למקרי דלקת כבד נגיפית A, הפוגעות במיוחד בילדים בני פחות מחמש. כוח המשימה לענייני בריאות מדווח שמכלל המקרים שיש עליהם נתונים מפורקים על פי גיל, ילדים בני פחות מחמש מהווים 29% מהחולים בזיהומים בדרכי הנשימה, 33% מהחולים בשלשול דמי, ו-28% מהחולים בשלשול חריף.
• הפסקות בשירותי האינטרנט והקשיים בהם נתקלים מפעילי רשתות סלולריות וספקי שירותי אינטרנט מקומיים במאמציהם לבצע עבודות תחזוקה ותיקון נחוצות, ממשיכים לגרום לשיבושים בפעילויות הסיוע בעזה. זאת בשל נזק לתשתית, גישה מוגבלת לדלק והיעדר ביטחון ברחבי עזה. גם יכולתו של כוח המשימה לענייני תקשורת חירום לספק שירותים מוגבלת מאוד, בשל קשיי יבוא; מאז 7 באוקטובר היו ברשות כוח המשימה לענייני תקשורת חירום רק 20 מכשירי טלפון לווייניים, ארבע תחנות ממסר VHF, ארבעה פתרונות חשמל סולאריים ו-30 מכשירי קשר VHF ידניים שהרשויות הישראליות אישרו לייבא אל עזה. כן החל תיאום להשגת האישורים הביטחוניים והרישיונות הדרושים לתכנת את 30 מכשירי הקשר VHF המיובאים, להעביר אותם מירושלים לעזה ולאפשר את השפעול של מערכת תקשורת הביטחון העזתית. לאחרונה, התעצמות מעשי האיבה והסבבים המוגבלים של אנשי סגל דרך מעברי הגבול פגעו בהעברת ציוד טכנולוגיית מידע ותקשורת לעזה, פרישה של שירותי תקשורת משותפים של כוח המשימה לענייני תקשורת חירום, ומתן שירותי תמיכה פנים-אל-פנים לנותני מענה הומניטרי. קשיי מימון מהווים מקור נוסף לדאגה, משום שעד עתה קיבל כוח המשימה לענייני תקשורת חירום רק כ-23% מהמימון המבוקש עבורו במסגרת פניית הבזק, והוא ממשיך לקרוא למימון נוסף לטיפול צורכי תקשורת מצילי-חיים של גורמים הומניטריים בעזה.

מימון

• נכון ל-23 במאי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-885 מיליון דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (26%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. סכום זה כולל כ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שנדרשו עבור ינואר-מרס 2024, וכ-262 מיליון דולר מתוך 2.8 מיליארד הדולר (9%) עבור פניית הבזק שהושקה ב-17 באפריל לכיסוי התקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). הקרן ההומניטרית הקצתה 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימונה בעזה. לאחרונה אושרו 14 מיזמים בשווי כולל של 5 מיליון דולר במסגרת ההקצאה הרזרבית השלישית, הנושאת את השם "סיוע הומניטרי קריטי לעזה על רקע של סכסוך ועקירה מסלימים והולכים (שלב 3)". בעקבות העלייה החדה בעקירה מרפיח לח'אן יונס ולדיר אל-בלח, ובניסיון להפיק תועלת מנוכחותם של ארגונים שותפים מקומיים, ייושמו מיזמים אלה על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים (12 מיזמים), או באמצעות שותפות בין ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לארגונים מקומיים לא ממשלתיים (שני מיזמים). מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש באפריל 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 19-13 במאי, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 19-13 במאי, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.