ילדים עקורים השוהים במרכז האימונים בח'אן יונס, מחסה האו"ם הצפוף ביותר בעזה. עם מרחב של פחות משני מטר רבוע לאדם, רבים מ-22 אלף העקורים במתקן זה מעדיפים להישאר תחת כיפת השמיים.  צילום: אונר"א
ילדים עקורים השוהים במרכז האימונים בח'אן יונס, מחסה האו"ם הצפוף ביותר בעזה. עם מרחב של פחות משני מטר רבוע לאדם, רבים מ-22 אלף העקורים במתקן זה מעדיפים להישאר תחת כיפת השמיים. צילום: אונר"א

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 31

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • על פי דיווחים, ב-6 בנובמבר התעצמו העימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בצפון עזה. צה"ל טען כי כיתר את העיר עזה ועל פי דיווחים הוא מתקדם אל תוך העיר מדרום. בכל רחבי רצועת עזה נמשכו הפגזות אינטנסיביות מהאוויר, היבשה והים.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-5 בנובמבר (12:00) ל-6 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 252 פלסטינים. עם המתקפות הקטלניות ביותר נמנו שתי תקיפות אוויריות בשעה 1:30 לפנות בוקר בערך, שפגעו בבנייני מגורים בא-זאוויידה (נפת המרכז) שם נהרגו 10 בני אדם, ובאזור תל א-סולטאן (רפיח) שם נהרגו 15 בני אדם.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, ביום ה-31 של מעשי האיבה, מספר ההרוגים המצטבר המדווח עבר את עשרת האלפים, בהם 4,008 ילדים ו-2,550 נשים. מדווח כי כ-2,260 בני אדם נוספים נעדרים בעזה, בהם 1,270 ילדים. מניחים כי רובם לכודים מתחת להריסות.
  • במהלך הלילה (בין ה-5 ל-6 בנובמבר) הורגש שוב ברחבי רצועת עזה ניתוק של שירותי הטלפוניה, שפגע קשות ביכולתם של אמבולנסים ומחלצים להגיע לפצועים או ללכודים מתחת לבניינים שקרסו.
  • על פי דיווחים, ב-6 בנובמבר נהרג בעזה חייל ישראלי, נתון שלדברי מקורות ישראליים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-30.

לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

  • ב-5 בנובמבר פרסמו ראשי 18 סוכנויות או"ם וארגונים הומניטריים לא ממשלתיים הודעה משותפת בה הביעו הלם וזוועה לנוכח מספר המתים ההולך וגדל כתוצאה מהסכסוך, וקראו להפסקת אש הומניטרית מידית.

גישה ותנועה (רצועת עזה)

  • ב-6 בנובמבר נפתח מחדש המעבר עם מצרים למטרת פינוי של מספר לא מאומת של נתינים זרים ובעלי נתינות כפולה, וכן קומץ פצועים. זאת לאחר שבשני הימים הקודמים לא היו יציאות כאלה. ב-2 וב-3 בנובמבר נלקחו 84 פצועים לטיפול רפואי במצרים, יחד עם 66 בני משפחה שליוו אותם.
  • ב-6 בנובמבר קרא צה"ל שוב, זה היום השלישי, לתושבי נפות עזה וצפון עזה (להלן: הצפון) לעבור דרומה, ופתח לצורך כך מסדרון בין השעות 10:00 ל-14:00. להערכת אנשי או"ם שעקבו אחר הנעשה, כ-5,000 בני אדם עברו דרומה. לכבישים המובילים לצומת הראשי למעבר דרומה נגרם נזק כבד, ולכן ניתן היה להגיע אליו אך ורק ברגל. על פי דיווחים, משפחות שלמות, לרבות ילדים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות, הלכו למרחקים ארוכים כשהן נושאות את מטלטליהן בידיהן. לטענת צה"ל, חמאס מנע פיזית מבני אדם לנוע דרומה.
  • ב-6 בנובמבר נכנסו לעזה ממצרים 98 משאיות שהכילו בעיקר פריטי מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים ומוצרי היגיינה. שיירה זו הביאה את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-674.* קודם לתחילת מעשי האיבה הוכנסו לעזה בממוצע בכל יום עבודה 500 משאיות.
  • מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.

עקירה (רצועת עזה)

  • כ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים. 717 אלף מתוכם שוהים ב-149 מתקנים של אונר"א, 122 אלף בני אדם שוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור, 111 אלף בני אדם נמצאים ב-89 בתי ספר שאינם של אונר"א והנותרים מתגוררים אצל משפחות מארחות.
  • צפיפות היתר ממשיכה להוות מקור לחשש רב. יותר מ-557 אלף בני אדם שוהים ב-92 מתקנים של אונר"א בדרום, והמחסים אינם יכולים לקלוט בני אדם נוספים המגיעים אליהם. במרכז האימונים בח'אן יונס, מחסה אונר"א שבו שוררת צפיפות היתר הקשה ביותר, שוהים יותר מ-22 אלף עקורים; המרחב לנפש הוא פחות משני מטר רבוע, ולפחות 600 בני אדם נאלצים לחלוק תא שירותים אחד.
  • תנאי התברואה ההולכים ומחמירים, יחד עם היעדר פרטיות ומרחב, יוצרים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים. בקרב בני האדם שמצאו מקלט במחסים של אונר"א דווחו אלפי מקרים של זיהומים חריפים במערכת הנשימה, שלשול ואבעבועות רוח.
  • מעריכים כי 160 אלף עקורים שוהים ב-57 מתקנים של אונר"א בצפון. עם זאת, אונר"א כבר אינה יכולה לספק שירותים באזורים אלה, ואין בידה מידע מדויק על צרכיהם של בני אדם ועל התנאים בהם הם חיים ומאז הוראת הפינוי הישראלית ב-12 באוקטובר.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בסך הכול בהקשר של מעשי האיבה 50 בני אדם ששהו במבנים של אונר"א, ו-461 בני אדם נוספים נפצעו

לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

חשמל

  • עזה נותרת ללא חשמל ובהאפלה מלאה מאז ה-11 באוקטובר, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה.
  • הרשויות הישראליות עדיין אוסרות הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • ב-5 בנובמבר נפגעה סביבתם הקרובה של ארבעה בתי חולים בעזה; על פי המעקב של ארגון הבריאות העולמי, בתקיפות אלה נהרגו שמונה בני אדם ונגרם נזק למבנים ולציוד. המתקנים שנפגעו, הכוללים את בית החולים הפסיכיאטרי, בית החולים לרפואת עיניים, בית החולים אל-קודס ובית החולים לילדים רנטיסי, עדיין כשירים לפעולה.
  • ב-6 בנובמבר קרא צה"ל לפינוי של בית החולים רנטיסי, בטענה שארגונים חמושים עושים שימוש בשטח בית החולים וסביבותיו. קריאות דומות לפינוי הופנו לכל בתי החולים בצפון, ובמקרים אחדים כללו האשמות על כך שארגונים חמושים עושים שימוש בשטחיהם.
  • על פי דיווחים, בשעת חצות בקירוב בין ה-5 ל-6 בנובמבר הצניח חיל האוויר הירדני סיוע רפואי שהיה דרוש בדחיפות לבית חולים השדה הירדני בעיר עזה, בתיאום עם צה"ל.
  • מאז ה-3 בנובמבר, על פי דיווחים, הגנרטורים הראשיים בבית החולים שיפא בעיר עזה ובבית החולים האינדונזי בצפון עזה חדלו לפעול בשל היעדר דלק. שני בתי החולים מפעילים גנרטורים משניים, קטנים יותר, המספקים חשמל בעיקר ליחידות לטיפול נמרץ, חדרי המיון וחדרי הניתוח.
  • מאז תחילת מעשי האיבה, 14 מתוך 35 בתי החולים עם יכולות אשפוז חדלו לתפקד, ו-51 (71%) מכל מתקני הרפואה הראשונית ברחבי עזה (72) נסגרו בשל נזק או היעדר דלק. מתוך 102 מתקפות נגד שירותי בריאות שתיעד ארגון הבריאות העולמי, 83 בוצעו בנפות עזה וצפון עזה.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • ב-6 בנובמבר חילקו אונר"א ויוניסף כמויות מוגבלות של דלק ל-120 בארות מים עירוניות בכל רחבי רצועת עזה, לרבות בצפון, ובכך אפשרו לבארות לחזור לפעולה. המים הנשאבים מהן מליחים ולפיכך מיועדים רק לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה. הדלק אוחסן בעזה עוד קודם לתחילת מעשי האיבה.
  • בצפון עזה, שני המקורות העיקריים למי שתייה, מתקן התפלה וחיבור מים מישראל, מושבתים זה כמה שבועות. בדרום, אחד משני מתקני ההתפלה עדיין פועל, לצד שני קווי מים המספקים מים מישראל.
  • ב-4 וב-5 בנובמבר ספגו שבעה מתקני מים ברחבי עזה פגיעה ישירה ונגרם להם נזק כבד, בהם שלושה קווי ביוב בעיר עזה, שני מאגרי מים (ברפיח ובמחנה הפליטים ג'באליה) ושתי בארות מים ברפיח. עיריית עזה התריעה על סכנה מיידית של הצפות מי ביוב.

ביטחון תזונתי

  • על פי דיווחים, נכון ל-6 בנובמבר נותרה בעיר עזה רק מאפייה אחת שעדיין פועלת, ומאפייה נוספת פועלת בצפון עזה. בכך לא די לתת מענה לצורכי התושבים, ולכן מי שיכולים להרשות לעצמם לרכוש קמח ויש בידם האמצעים לבנות מדורות לבישול מכינים פיתות בבית.
  • גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה שנותרה פעילה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות מקומיות נוספות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים שעות ארוכות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
  • אספקת המזון המוכנסת ממצרים כוללת בעיקר מזון מוכן (שימורי טונה וחטיפי תמרים) ומחולקת ברובה לעקורים ולמשפחות מארחות בדרום עזה; תכולתן של ארבע משאיות בלבד מחולקת למאפיות.
  • בימים האחרונים, עם התגברות הפעילות הקרקעית, פסקה כמעט לחלוטין חלוקת סיוע במזון לעקורים בצפון. על פי מידע אנקדוטלי, ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים מבוססי קהילה ממשיכים לספק סיוע מוגבל במזון.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ארגונים חמושים פלסטיניים המשיכו ב-24 השעות האחרונות בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-3 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,159 מהרוגים אלה, בהם 828 אזרחים. מכלל מי שגילם נמסר, 31 הם ילדים.
  • לדברי הרשויות הישראליות, 240 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • בין שעות אחר הצהריים ב-5 בנובמבר לשעה 12:00 ב-6 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשישה פלסטינים, בהם ילד אחד. במהלך מבצע צבאי בטול כרם, יחידת מסתערבים ישראלית ירתה למוות בארבעה בני אדם, שלדברי צה"ל היו אנשי ארגונים חמושים. פלסטיני נוסף נורה למוות בידי כוחות ישראליים בחלחול (נפת חברון), בעימותים במהלך מבצע חיפוש ומעצר. בירושלים המזרחית, נער פלסטיני בן 16 דקר ופצע שוטרת ישראלית, ולאחר מכן נורה למוות; השוטרת, שעל פי דיווחים נפגעה גם מירי או מרסיסים ישראליים, מתה לאחר מכן מפצעיה.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 147 פלסטינים, בהם 44 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
  • מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה יותר משליש מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (394). כ-55ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-30% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 8% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,340 פלסטינים, בהם לפחות 248 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 64 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
  • ב-24 השעות האחרונות נכנסו מתנחלים לקהילות קוואוויס (נפת חברון), אל-מזרעה אל-קיבלייה (נפת רמאללה) וא-סאוויה (נפת שכם), וגרמו נזק לעצים, למשאבות מים ולכלי רכב אחד.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 208 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (28 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (147 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (33 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 111 משקי בית פלסטיניים המונים 905 בני אדם, בהם 356 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • 120 פלסטינים נוספים, 55 מהם ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה, ו-23 בני אדם נוספים, בהם 13 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה.

מימון

  • ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
  • תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

 

* חלק זה תוקן לאחר הפרסום.