מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 36

דגשים עיקריים

• ב-11בנובמבר התעצמו ההפגזות ותקיפות הקרקע הישראליות סביב בתי חולים בעיר עזה ובצפון עזה (להלן: הצפון), שכמה מהם ספגו פגיעות ישירות. על פי דיווחים בעיתונות, אזרחים, מטופלים ואנשי סגל נורו בעת שניסו להימלט מבית החולים שיפא בעיר עזה.
• ב-11 בנובמבר נותקה על פי דיווחים אספקת החשמל בבית החולים שיפא ובבית החולים האינדונזי (נפת צפון עזה) לאחר שהדלק להפעלת הגנרטורים אזל; הגנרטורים בבית החולים אל-קודס (העיר עזה) התקלקלו ובשל ההפגזות והלחימה לא ניתן היה לתקנם. לדברי משרד הבריאות ברמאללה, בשיפא מתו שני תינוקות כשהמכשור תומך החיים שלהם חדל לפעול, ו-37 תינוקות נוספים המטופלים באינקובטורים מצויים בסכנת מוות קרובה.
• ב-11 בנובמבר, בעקבות דיווחים על המתקפות שפגעו בבית החולים שיפא, אמר תת-המזכ"ל ומתאם סיוע החירום מטעם המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, מרטין גריפיתס, "אין שום הצדקה לפעילויות מלחמתיות במתקני בריאות, המותירות אותם ללא חשמל, מזון או מים, ולירי על מטופלים ואזרחים המנסים להימלט."
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה במפורש הגנה מיוחדת לבתי חולים. אסור להשתמש בהם כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל פעילות צבאית סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס על חיי מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים, שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב להגן עליהם. יש לנקוט כל אמצעי זהירות בר-ביצוע כדי להימנע מגרימת נזק אזרחי משני, לרבות התרעות אפקטיביות, המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
• ב-11 בנובמבר נמשכה מנוסתם של עשרות אלפי עקורים מהצפון דרומה, דרך "מסדרון" שפתח צה"ל.
• מאות אלפי בני האדם שנשארו בצפון מתקשים להשיג את הדברים הבסיסיים ההכרחיים להישרדותם. צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מעוררת חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בקרב ההרוגים שדווחו מאז ה-7 באוקטובר היו לפחות 192 אנשי סגל רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 16 מתוכם נהרגו בעת מילוי תפקידם. כן כוללים ההרוגים 101 אנשי סגל של אונר"א, המספר הגדול ביותר בתולדות האו"ם של עובדי או"ם שנהרגו בסכסוך. כן נהרגו מאז תחילת המשבר 18 אנשי סגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית ו-44 עיתונאים פלסטינים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• ב-11 בנובמבר דווח על עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, בכמה אזורים בנפת צפון עזה ובמידה פחותה במרכז עזה. במקביל נמשכו הפגזות ישראליות אינטנסיביות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
• ב-10 בנובמבר, בשעה 17:00 בערך, פגעו תקיפות אוויריות ישראליות בבית הספר אל-בוראק בעיר עזה, ששימש מחסה לעקורים. בתקיפות נהרגו 50 בני אדם. צה"ל הודיע כי יעדה של התקיפה האווירית היה מפקד פלסטיני שהסתתר בבית הספר.
• ב-11 בנובמבר, בעקבות קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון, לא עדכן משרד הבריאות בעזה את נתוני ההרוגים. ב-10 בנובמבר בשעה 14:00 היה מספר ההרוגים הפלסטינים בעזה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח על כך שכ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נפצעו.
• נכון ל-10 בנובמבר, 66 עקורים ששהו במחסי אונר"א נהרגו, ו-558 נפצעו. שליש מההרוגים האלה ורוב הפצועים (לפחות 400) נפגעו במתקנים בדרום.
• על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרגו בעזה חמישה חיילים ישראליים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-47.
• לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

• ב-11 בנובמבר, זה היום השמיני ברציפות, פתח צה"ל - שקרא לתושבי הצפון לעזוב דרומה – "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. מעריכים כי עשרות אלפי בני אדם התפנו.
• עקורים הגיעו לצומת הראשי ליד נחל עזה ברגל או בעגלות רתומות לחמורים, מאחר שעל פי דיווחים צה"ל עצר כלי רכב במרחק כ-5-4 ק"מ מנקודה זו. רוב הבאים הצליחו לקחת עמם רק מספר חפצים אישיים. רוב העקורים הגיעו מותשים וצמאים. משקיפים מטעם האו"ם ואנשי ארגונים לא ממשלתיים חילקו מים וביסקוויטים ליד הצומת.
• מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים. כמעט 760 אלף מתוכם שוהים בלפחות 149 מחסים של אונר"א בדרום, שצפיפות היתר בהם מהווה מקור לחשש כבד. בממוצע, בכל מחסה של אונר"א שוהים יותר מ-6,250 עקורים, מספר גבוה פי תשעה מהקיבולת שיועדה להם. בממוצע, כל 160 בני אדם השוהים במתקני אונר"א חולקים תא שירותים יחיד, ולרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת. תנאי התברואה ההולכים ומחמירים, לצד היעדר פרטיות ומרחב, יוצרים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים.
• לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

• זה היום השני ברציפות שהגבול עם מצרים היה סגור ולא אפשר פינוי של בעלי נתינות זרה וכפולה ושל פצועים. בין ה-2 ל-9 בנובמבר נלקחו 131 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
• בסך הכול, ב-11 בנובמבר, נכון לשעה 18:00, עברו את הגבול ממצרים לעזה 53 משאיות בסך הכול, שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות ומוצרי היגיינה. נתון זה מביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-914, והוא נמוך בהרבה מן הכמויות הדרושות למתן מענה לצורכיהם של יותר משני מיליון בני האדם הנצורים בעזה.
• מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.
• בוועידה ההומניטרית הבינלאומית שכונסה ב-9 בנובמבר בפריז, אמר מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, כי "המספר הצנוע של משאיות שהצלחנו להכניס עד עתה דרך מעבר הגבול רפיח אינו מספיק כלל וכלל לעומת ים הצרכים העצום [...] עלינו להכניס לעזה מדי יום מאות – ולא עשרות – משאיות, ולהגיע לכל מקום שבו אנשים מוצאים מקלט."

חשמל

• ב-11 בנובמבר מלא חודש מאז נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.
• הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-11 בנובמבר נותקה התקשורת עם בתי החולים בצפון עזה. לפיכך היה קשה לאמת מידע ואין עדכונים בדבר מספר ההרוגים המדווח.
• ב-11 בנובמבר צוטט באמצעי התקשורת מנהל בית החולים שיפא, שאמר כי בבית החולים אין יותר מזון, מים או חשמל. על פי דיווחים, מטופל ביחידה לטיפול נמרץ ושני תינוקות באינקובטורים מתו כשהחשמל נותק והמכשור תומך החיים שאליו היו מחוברים חדל לפעול. מעריכים כי 15 אלף בני אדם עדיין מבקשים מקלט בבית החולים שיפא.
• צה"ל העלה שוב ושוב את ההאשמה שארגונים חמושים מפעילים מתחם צבאי בתוך ומתחת לבית החולים שיפא. הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות הפלסטיני הכחישו בתוקף האשמה זו וקראו לחקירה עצמאית.
• ב-11 בנובמבר דווח כי הגנרטור של בית החולים אל-קודס התקלקל והטכנאים לא הצליחו לתקן אותו, בשל ירי של צלפים. מכלל המטופלים שמצבם הוא הקריטי ביותר, שבעה מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ ושלושה הם תינוקות באינקובטורים.
• לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נכון ל-11 בנובמבר שבעה מתוך 18 האמבולנסים שלהם עדיין פעלו, אבל היו בסיכון להשבתה מוחלטת בשעות הקרובות בשל דלדול מאגרי הדלק.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• נכון ל-9 בנובמבר, לאחר ימים אחדים שבהן פעלו באופן מוגבל, הושבתו שוב כל בארות המים העירוניות ברחבי רצועת עזה בשל היעדר דלק. כתוצאה מכך פסקו החלוקה במכליות והשאיבה של מים מליחים לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה.
• דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שבני אדם השוהים או גרים ליד הים מגיעים אל החופים כדי להתרחץ ולכבס את בגדיהם בים, וכן מביאים לבתיהם ולמחסים מי ים לצריכה ביתית. לנוהג זה עלולות להיות שורה של השלכות בריאותיות שליליות בשל רמת הזיהום הגבוהה של מי הים.
• בצפון עזה, הן מתקן ההתפלה והן קו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שבמחסים לא חולקו לעקורים מים בבקבוקים. קיים חשש חמור בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
• בכל המחסים בדרום, אונר"א מספקת כ-1.5 ליטר מים ראויים לשתייה ו-4-3 ליטר מים שלא נועדו לשתייה לאדם ליום. במחסה הגדול ביותר, הממוקם בח'אן יונס (יותר מ-21,700 עקורים), התקינה אונר"א בשותפות עם יוניסף מתקן התפלה ההופך מים מליחים הנשאבים מבארות למים ראויים לשתייה.
• המים המוכנסים ממצרים, בבקבוקים ובג'ריקנים, יכולים לטפל רק בצורכי השתייה (שלושה ליטר לאדם ליום) של כ-4% מבני האדם.
• העברת אשפה מוצקה למטמנות נפסקה ברובה ברחבי רצועת עזה, בשל היעדר דלק והתנאים הלא בטוחים. האשפה מצטברת ברחובות ומחוץ למחסי העקורים, ויוצרת סיכון גבוה למחלות המועברות באוויר ולהתפשטות של חרקים וחולדות.

ביטחון תזונתי

• היעדר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהן. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. בתשעת הימים האחרונים לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
• גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה הכשירה לפעולה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, לצד שמונה מאפיות אחרות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים שעות ארוכות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
• תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי מספר פריטי מזון חיוניים, כמו אורז, קטניות ושמן צמחי, אזלו כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו ביומיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון והיעדר דלק לא ניתן לספקם לקמעונאים. על פי סקר שערכה תוכנית המזון העולמית, מאז תחילת מעשי האיבה התייקר מחירם של פריטי המזון הזמינים ב-10%.
• אף שבטחנות הקמח בעזה מאוחסן מלאי של כ-9,000 טונה חיטה, בחלק משמעותי ממנו לא ניתן להשתמש בשל הרס נרחב, חששות ביטחוניים ומחסור בדלק ובחשמל.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל כ-1,200 ישראלים ונתינים זרים (המקורות הישראליים שינו את האומדן המדווח), רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-10 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 845 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות. מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, חידש ב-9 בנובמבר את קריאתו לשחרור בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-11 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך מבצע חיפוש ומעצר בכפר עראבה (נפת ג'נין).
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 169 פלסטינים, בהם 46 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
• מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (417). כ-59ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-27% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,560 פלסטינים, בהם לפחות 262 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 70 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים. כ-32% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 235 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (29 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (170 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של יותר משש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 121 משקי בית פלסטיניים המונים 1,149 בני אדם, בהם 452 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• בנוסף על כך, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 45 פלסטינים, בהם 24 ילדים, בעקבות הריסות לשם ענישה, ו-135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

מימון

• ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה.