מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 38

דגשים עיקריים

• על פי דיווחים, נכון ל-13 בנובמבר כל בתי החולים בעיר עזה ובצפון עזה (להלן: הצפון) חוץ מאחד אינם פועלים בשל חוסר חשמל, מוצרים רפואיים, חמצן, מזון ומים, שאליהם מיתוספות הפגזות ולחימה בקרבתם. על פי דיווחים, בית החולים אל-אהלי בעיר עזה, שנכון לעכשיו מאושפזים בו יותר מ-500 מטופלים, הוא המתקן הרפואי היחיד שיכול לקלוט מטופלים, למרות מחסור וקשיים הולכים וגוברים.
• בבית החולים שיפא, על פי דיווחים, מתו מאז ה-11 בנובמבר 32 מטופלים, בהם שלושה פגים, לאחר שהחשמל נותק ולנוכח התנאים המחרידים. מאמינים כי נכון לחצות, בין ה-12 ל-13 בנובמבר, נשארו בבית החולים בערך 650-600 מאושפזים, 500-200 אנשי סגל ו-1,500 עקורים. עם המטופלים בסיכון גבוה למוות נמנים על פי דיווחים 36 תינוקות המטופלים באינקובטורים ומספר חולי כליות הזקוקים לדיאליזה.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח הגנה זו. כן אסור להשתמש בהם כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל פעילות צבאית סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על חיי מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה. הרשויות הישראליות קראו לפינוי של בתי חולים בצפון. עם זאת, כפי שהזהיר ארגון הבריאות העולמי, לנוכח קריסתה של המערכת הרפואית כולה ואי-יכולתם של בתי החולים בדרום עזה לקלוט מטופלים נוספים, פינוי יהווה "גזר דין מוות" .
• ב-13 בנובמבר הזהירה אונר"א כי הפעולות ההומניטריות שלה, לרבות חלוקת הסיוע המוכנס דרך מעבר רפיח, צפויות להיעצר במהלך 48 השעות הקרובות משום שעתודות הדלק של הסוכנות אזלו כליל. בהקשר זה, שני קבלנים עיקריים המחלקים מים עבור הסוכנות בדרום הפסיקו לפעול ב-13 בנובמבר והותירו 200 אלף בני אדם ללא גישה למים ראויים לשתייה. יתרה מכך, ארגונים הומניטריים מתמודדים עם נתקים תקשורתיים חמורים, הקשורים גם הם לדלק ההולך ואוזל.
• צה"ל המשיך לקרוא וללחוץ על תושבי הצפון לנוע דרומה. על פי נתוני מעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מוערך כי מאז ה-5 בנובמבר יצאו 200 אלף בני אדם דרך "מסדרון" שפתח צה"ל. בדרום, גוברים החששות בשל צפיפות יתר וגישה מוגבלת למחסה, מזון ומים.
• בצפון, בעיצומם של מעשי האיבה המתעצמים, נותרו מאות אלפי בני אדם, שאינם רוצים או יכולים לעבור דרומה. הם מתקשים להשיג אפילו כמויות מינימליות של מים ומזון על מנת לשרוד. צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מעוררת חששות כבדים בדבר התייבשות ומחלות מועברות במים. תוכנית המזון העולמית הביעה חשש בדבר תת-תזונה והרעבה.
• אונר"א מאמתת דיווחים על כך שכוחות ישראליים נכנסו לאחד מבתי הספר שלה ולשניים ממרכזי הבריאות שלה ואילצו עקורים ששהו בהם לנוע דרומה. לאחר מכך, על פי דיווחים, נפגעו שני מרכזי הבריאות מאש ארטילריה. ברפיח, בית הארחה של אונר"א ששימש למגורי אנשי סגל של האו"ם נפגע ישירות בתקיפות של חיל הים הישראלי. למקום נגרם נזק כבד אך לא היו אבדות בנפש. הקואורדינטות של מתקנים אלה נמסרו מראש לצה"ל.
• משרדי האו"ם ברחבי העולם הורידו דגלים לחצי התורן, לאות אבל על מותם של 102 אנשי סגל של אונר"א שנהרגו מאז תחילת מעשי האיבה בעזה. זהו המספר הגדול ביותר בתולדות האו"ם של הרוגים מקרב עובדי או"ם בפרק זמן כה קצר.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• במשך הלילה נמשכו עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, בכמה אזורים בנפת צפון עזה. נמשכו גם תקיפות אינטנסיביות של כוחות ישראליים בדרום, ודומה שחדירות קרקעיות נמשכו באזור שמדרום-מזרח לח'אן יונס. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
• מתקפות קטלניות אחרות כללו את המתקפות שלהלן: ב-12 בנובמבר, בשעה 04:00 בערך, נפגע מבנה בח'אן יונס (בדרום), פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים 11 בני אדם ו-25 נפצעו; ב-13 בנובמבר בשעה 02:00 בקירוב נפגע בית בשכונת א-סברה בעיר עזה, פגיעה שעל פי דיווחים נהרגו בה 12 פלסטינים; ב-13 בנובמבר בשעה 11:00 בערך נפגע בניין מגורים בא-נוסייראת, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם נוספים נפצעו.
• ב-13 בנובמבר, זה היום השלישי ברציפות לא עדכן משרד הבריאות בעזה את נתוני ההרוגים בעקבות קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון. נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה מספר ההרוגים הפלסטינים בעזה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח על כך שכ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נפצעו.
• פעולות קרקעיות פעילות בלב העיר עזה ובקרבת בתי החולים, יחד עם חוסר הדלק, עצרו את תנועתם של צוותי חילוץ והצלה ואמבולנסים. קריאות רבות ממשקי בית ובני משפחה שנותרו לכודים מתחת למבנים ובתים הרוסים לא נענו. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, במוקד החירום התקבלות מאות פניות מפלסטינים נצורים בעיר עזה, שביקשו בדחיפות אמבולנסים לפצועים, פינוי משפחות לכודות וסיוע ללכודים מתחת להריסות. רבות מבקשות אלה לעזרה נותרו בלא מענה.
• על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרגו בעזה שני חיילים ישראליים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של חיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-49.
• לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

• ב-13 בנובמבר, זה היום העשירי ברציפות, פתח צה"ל - שקרא ולחץ על תושבי הצפון לעזוב דרומה – "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. בנוסף הודיע צה"ל באמצעות ערוץ הרשתות החברתיות שלו בשפה הערבית, על "הפסקה טקטית זמנית של פעילות צבאית" לכמה שעות באזורים נבחרים, כדי לאפשר לבני אדם לנוע דרומה.
• עקורים הגיעו לצומת הראשי ליד נחל עזה ברגל או בעגלות רתומות לחמורים, מאחר שעל פי דיווחים צה"ל עצר כלי רכב במרחק כ-5-4 ק"מ מנקודה זו. רוב הבאים הצליחו לקחת עמם רק מספר חפצים אישיים. רוב העקורים הגיעו מותשים וצמאים. משקיפים מטעם האו"ם ואנשי ארגונים לא ממשלתיים חילקו מים וביסקוויטים ליד הצומת. דיווחים רבים מדגישים את העובדה שכוחות ישראליים ביצעו מעצרים בקרב העוברים במסדרון. בנוסף יש גם דיווחים על כך שכלפי בני אדם מסוימים הופעלה אלימות, לרבות דרישה להתפשט, הכאות ובמקרים מסוימים ירי לעברם.
• שלושה עקורים נפגעו כתוצאה מתקיפות ליד בית ספר של אונר"א בדיר אל-בלח. בית הספר מהווה מחסה לכ-4,000 עקורים. בצפון, בית ספר נוסף של אונר"א ספג פגיע ישירה וניזוק, אף שלא דווח על פצועים.
• מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-778 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. מספר העקורים בדרום ממשיך לעלות – אונר"א מספקת מחסה ל-627 אלף בני אדם ב-97 מתקנים, ששלושה מהם נפתחו לאחרונה ברפיח. מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת. צפיפות היתר מובילה להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, מעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות, ומגבילה את יכולתה של הסוכנות להבטיח מתן שירותים יעיל ובעתו.
• לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

• בסך הכול, ב-13 בנובמבר, נכון לשעה 18:00, עברו את הגבול ממצרים לעזה 115 משאיות שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות, אוהלים ומוצרי היגיינה. נתון זה מביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-1,096. לדברי אונר"א, הפעולות ההומניטריות במעבר רפיח צפויות להיפסק עד ה-14 בנובמבר משום שאזל הדלק להפעלת משאיות ומיכון להעברת האספקה מהגבול ולפריקתה בעזה; אם לא יוכנס דלק נוסף, לא תוכנס גם אספקה נוספת.
• ב-13 בנובמבר פעל מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של כ-600 בעלי נתינות זרה וכפולה, וארבעה פצועים. בין ה-2 ל-13 בנובמבר נלקחו כ-135 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
• מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• מצבם של בתי החולים בצפון עדיין מחריד. כל בתי החולים למעט אחד אינם פועלים. בתי החולים שיפא ואל-קודס נתונים לתקיפות כבדות.
• ב-24 השעות האחרונות נמשכו ההפגזות העימותים בין חיילים ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים סביב בית החולים שיפא. על פי דיווחים, בני אדם בתוך בית החולים ובקרבתו, לרבות עובד טכני, מטופל ועקורים, נורו על ידי צלפים. יחידת הטיפול הנמרץ, מחלקת היולדות והקומה העליונה של בניין האגף הכירורגי נפגעו וניזוקו. ליד המחלקה שבה מטופלים חולי כליות פרצה שריפה.
• צה"ל העלה שוב ושוב את ההאשמה שארגונים חמושים מפעילים מתחם צבאי בתוך ומתחת לבית החולים שיפא. הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות הפלסטיני הכחישו בתוקף האשמה זו וקראו לחקירה עצמאית.
• היום, לדברי צה"ל, פתח ארגון פלסטיני חמוש באש בסביבת ומתוך המתחם של בית החולים אל-קודס, שאותו מנהלת אגודת הסהר האדום הפלסטיני, זאת בזמן שאזרחים נמלטו מן המתקן; על פי דיווחים, כוחות ישראליים הרגו עשרות מאנשי הארגונים הפלסטיניים החמושים האלה. אגודת הסהר האדום הפלסטיני מכחישה בתוקף את הטענות הישראליות בדבר חמושים שירו טילים מתוך בית החולים.
• ב-13 בנובמבר, שיירה משותפת של אגודת הסהר האדום הפלסטיני והצלב האדום הבינלאומי, שיצאה לבית החולים אל-קודס בעיר עזה כדי לפנות מטופלים, נאלצה לחזור על עקביה לאחר שעזבה את ח'אן יונס בשל ההפגזות הבלתי פוסקות והתנאים הלא בטוחים סביב בית החולים. על פי דיווחים, הצוות הרפואי, המטופלים ומשפחותיהם נצורים בבית החולים ללא מזון, מים או חשמל.
• פעולות קרקעיות פעילות בלב העיר עזה ובקרבת בתי החולים בנפת צפון עזה עצרו את תנועתם של צוותי חילוץ והצלה ואמבולנסים. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, במוקד החירום התקבלו מאות פניות מפלסטינים נצורים בעיר עזה, שביקשו בדחיפות אמבולנסים לפצועים, פינוי משפחות לכודות וסיוע ללכודים מתחת להריסות.
• אונר"א המשיכה לספק לעקורים במחסים טיפול רפואי באמצעות 124 צוותי רפואה המוצבים במחסים. עם זאת, מה-14 בנובמבר יאזלו עתודות הדלק במרכזי הבריאות אם לא יסופק להם דלק נוסף. במצב זה יהיו הפעולות של אונר"א תלויות אך ורק באנרגיה סולארית, שנועדה לספק חשמל רק לפעילות מינימלית. לא מובטח שהאנרגיה הסולארית אכן שימושית, משום שכל תקלה ו/או כשל של הסוללות יביא לעצירה מוחלטת של כל הפעילות.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• בהיעדר דלק, נכון ל-14 בנובמבר ייפסק בהדרגה פינוי האשפה על ידי אונר"א; הפסקתו תהווה סיכון סביבתי משום שבמחנות ובמחסי העקורים הצפופים מצטברות מדי יום 400 טונה אשפה.
• בשל חוסר דלק, תחנות שאיבת השפכים הציבוריות, 60 בארות מים בדרום, שני מתקני ההתפלה העיקריים ברפיח ובמרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח חדלו כולם לפעול. יחד עם השבתת עבודת התברואה העירונית, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
• דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שבני אדם השוהים או גרים ליד הים מגיעים אל החופים כדי להתרחץ ולכבס את בגדיהם בים, וכן מביאים לבתיהם ולמחסים מי ים לצריכה ביתית. לנוהג זה עלולות להיות שורה של השלכות בריאותיות שליליות בשל רמת הזיהום הגבוהה של מי הים.
• בצפון עזה, מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שלא חולקו מים בבקבוקים לעקורים השוהים במחסים, מצב המעלה חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.

ביטחון תזונתי

• חוסר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לא יכלו לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
• נשים, ובמיוחד נשים הרות או מיניקות, מתקשות למצוא מזון, מצב המסכן את משפחותיהן. יכולתן להזין את עצמן ואת ילדיהן נפגעת קשות, פגיעה המסכנת את בריאותם ורווחתם.
• גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה הכשירה לפעולה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל חוסר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, לצד שמונה מאפיות אחרות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, אספקה התלויה בזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים יותר מחמש שעות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
• תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי פריטי מזון חיוניים מסוימים, כמו אורז, קטניות ושמן צמחי, אזלו כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו ביומיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון ומחסור בדלק לא ניתן לספקם לקמעונאים. מאז תחילת מעשי האיבה התייקר מחירם של מוצרי מזון ושתייה ב-10%, מחירי הירקות הטריים זינקו ב-32%, מחיר תפוחי האדמה האמיר ב-30%, ומחירי הפירות הטריים התייקרו ב-27%.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-10 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 845 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי מספר דיווחים באמצעי התקשורת, כ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות. ב-12 בנובמבר חידשה המתאמת ההומניטרית מטעם האו"ם, לין הייסטינגס, את קריאתה לשחרור בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-13 בנובמבר, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר חברון, ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני שישב במכוניתו.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 173 פלסטינים, בהם 46 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
• מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (418). כ-59ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-27% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,625 פלסטינים, בהם לפחות 275 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
• ב-24 השעות האחרונות לא דווח על תקריות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 241 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (30 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (174 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (37 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של יותר משש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 121 משקי בית פלסטיניים המונים 1,149 בני אדם, בהם 452 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• בנוסף על כך, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 45 פלסטינים, בהם 24 ילדים, בעקבות הריסות לשם ענישה, ו-135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

מימון

• ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*נוסח זה שונה לאחר הפרסום.