מחנה אוהלים בדרום עזה שבו מוצאות מקלט משפחות פלסטיניות. ב-15 בנובמבר הרחיבו הרשויות הישראליות את קריאותיהן להתפנות, שעד עתה הוגבלו לצפון עזה, וכעת כללו בהן חלקים מן הדרום. צילום: ארגון הבריאות העולמי, 15 בנובמבר 2023.
מחנה אוהלים בדרום עזה שבו מוצאות מקלט משפחות פלסטיניות. ב-15 בנובמבר הרחיבו הרשויות הישראליות את קריאותיהן להתפנות, שעד עתה הוגבלו לצפון עזה, וכעת כללו בהן חלקים מן הדרום. צילום: ארגון הבריאות העולמי, 15 בנובמבר 2023.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 40

דגשים עיקריים

  • ב-15בנובמבר נכנסו כוחות ישראליים, לרבות טנקים, למתחם בית החולים שיפא בעיר עזה ועל פי דיווחים תפסו שליטה בכמה מחלקיו, ערכו בהם חיפושים וחקרו בני אדם. בשל שיבוש התקשורת באזור, ההשלכות של המבצע הצבאי עדיין אינן ברורות.
  • נכון לעכשיו, מתוך 24 בתי חולים עם יכולות אשפוז בצפון, רק אחד, אל-אהלי בעיר עזה, פועל ומקבל מטופלים. 18 בתי חולים הושבתו ופונו מאז תחילת מעשי האיבה, שלושה מהם – א-נאסר, א-רנתיסי ואל-קודס – בשלושת הימים האחרונים.
  • חמישה בתי חולים נוספים, בהם שיפא, מספקים שירותים מוגבלים ביותר למטופלים שכבר אושפזו בהם. בתי החולים האלה אינם נגישים, אין בהם חשמל ואספקה והם אינם מקבלים מטופלים חדשים.
  • אגודת הסהר האדום הפלסטיני דיווחה כי לא הצליחה לתת מענה למאות קריאות לסיוע ולפינוי של פצועים או בני אדם שנלכדו מתחת להריסות. עקורים הנמלטים מהדרום מדווחים על גופות מתים המוטלות ברחובות. לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-10 בנובמבר כ-2,700 בני אדם, בהם כ-1,500 ילדים, עדיין נעדרים ומניחים כי הם לכודים או מתים מתחת להריסות.
  • המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח שיזכו להגנה זו. כן אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל פעילות צבאית סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
  • ב-15 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים כ-23 אלף ליטר דלק, המשלוח הראשון מסוג זה מאז ה-7 באוקטובר. הרשויות הישראליות הגבילו את השימוש בדלק זה אך ורק למשאיות של אונר"א ולחלוקת סיוע. הכנסת דלק לכל מטרה אחרת נותרת אסורה, לרבות עבור גנרטורים בבתי חולים ועבור מתקני מים ותברואה. לאור העובדה שכדי לבצע פעילויות הומניטריות בסיסיות דרושים לאונר"א כ-160 אלף ליטר דלק ביום, נאלצה הסוכנות להפסיק מתן שירותים מרכזיים.
  • על פי דיווחים, ב-15 בנובמבר, בשעה 12:00 בקירוב, נפגעה ונהרסה טחנת הקמח א-סלאם בדיר אל בלח. זו הייתה טחנת הקמח הפעילה האחרונה בעזה, ועם הריסתה לא יהיה קמח מתוצרת מקומית זמין בעזה בעתיד הנראה לעין.
  • כמו כן ב-15 בנובמבר הודיעו חברות הטלפוניה בעזה כל שירותי התקשורת והאינטרנט ברצועה ייפסקו בהדרגה, לאחר שעתודות הדלק להפעלת גנרטורים אזלו. סוכנויות הומניטריות וכוחות מענה ראשוני הזהירו כי ההאפלה מסכנת מתן סיוע מציל-חיים.
  • כמו כן, ב-15 בנובמבר דווח כי צה"ל פיזר צה"ל כרוזים באזורים ממזרח לח'אן יונס שבדרום עזה, בהם הורה לתושבי העיירות אל-קרארה, ח'וזאעה, בני סוהיילה ועבסאן להתפנות מייד ל"מקומות המקלט הידועים".
  • בצפון נותרו, בעיצומם של מעשי איבה עזים, מאות אלפי בני אדם שאינם רוצים או אינם יכולים לעבור דרומה. הם מתקשים להשיג אפילו את הכמות מינימלית של מים ומזון הדרושה על מנת לשרוד. צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מעוררת חששות כבדים בדבר התייבשות ומחלות מועברות במים. תוכנית המזון העולמית הביעה חשש בדבר תת-תזונה והרעבה.
  • מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, אמר היום כי "אסור לאפשר לשפיכות הדמים בעזה להימשך" והציג תוכנית בת עשרה צעדים לטיפול במשבר ההומניטרי המתחולל, לרבות הסכמה על הפסקת אש הומניטרית, כיבוד המשפט ההומניטרי הבינלאומי והתרת הכנסה של דלק.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • במשך הלילה (15-14 בנובמבר) נמשכו עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה ובח'אן יונס (בדרום). כמו כן, בדרום נמשכו תקיפות אינטנסיביות של כוחות ישראליים. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
  • מתקפות קטלניות ב-24 השעות האחרונות כללו את המתקפות שלהלן: ב-14בנובמבר, בשעות אחר הצהריים, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בבית הספר אל-מוחופין בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה והרגו 17 בני אדם; באותו יום, בשעה 20:30 בערך, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בבניין מגורים באזור א-ספתאווי שמצפון לעיר עזה והרגו 13 בני אדם, בהם שש נשים; בשעה 12:00 ב-14 בנובמבר פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בבניין באל-קרארה, ממזרח לח'אן יונס, והרגו תשעה בני אדם; ב-15 בנובמבר, בשעה 12:00 בערך, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות באזור מגדלי א-סלחי בנוסייראת והרגו 14 בי אדם.
  • ב-15 בנובמבר, בעקבות קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון, לא עדכן משרד הבריאות בעזה זה היום החמישי ברציפות את נתוני ההרוגים. נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה מספרם המדווח של ההרוגים הפלסטינים בעזה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נוספים נפצעו.
  • על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרגו בעזה שני חיילים ישראליים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של חיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-53.
  • לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

  • ב-15 בנובמבר, המשיך צה"ל - שקרא ולחץ על תושבי הצפון להתפנות לדרום – לפתוח "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. כן הודיע צה"ל על "הפסקה טקטית זמנית של פעילות צבאית" בין 10:00 ל-14:00 בשכונות א-סלאם וא-נור בג'באליה, כדי לאפשר לבני אדם לנוע דרומה. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במשך אותו יום עברו כ-8,000 בני אדם דרומה.
  • על פי דיווחים, כוחות ישראליים עצרו כמה מהעקורים הנמלטים דרומה דרך "המסדרון". יש דיווחים אנקדוטליים ועדויות ראייה על כך שעקורים מסוימים הוכו ואולצו להתפשט. ב-14 בנובמבר דיווחו עקורים כי צה"ל הקים מחסום לא מאויש שבו פוקדים על בני אדם מרחוק לעבור דרך שני מחסומים, שסבורים כי מותקנות בהן מערכות מעקב. על פי דיווחים, פוקדים על עקורים להראות את תעודות הזהות שלהם ולעבור מה שנראה כמו סריקת זיהוי פנים.
  • ב-48 השעות האחרונות, העקורים השוהים מחוץ למחסים הצפופים בדרום נפגעו מגשמים שירדו לסירוגין ומהצפות, שגרמו נזק או הרסו אוהלים ואזורי מקלט מאולתרים. תנאים אלה מציבים את העקורים הללו בסיכון מוגבר לחולי ולמחלות המועברות במים.
  • מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-813 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת. צפיפות היתר מובילה להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, ומעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות. צפיפות היתר פוגעת ביכולתה של הסוכנות לספק שירותים יעילים ובעתם.
  • לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

  • ב-15 בנובמבר בשעות אחר הצהריים נכנסה לעזה מכלית דלק אחת, תזמון שלא הותיר די זמן לתדלק את המשאיות הדרושות לחלוקת הסיוע ההומניטרי שסופק ב-14בנובמבר למחסן ברפיח. מאחר שהמחסנים מלאים במלוא קיבולתם, לא יכלה הסוכנות לקבל משלוחים הומניטריים נוספים.
  • עשרות משאיות הממתינות בעברו המצרי של מעבר רפיח צפויות להיכנס ב-16 בנובמבר. מאז ה-21 באוקטובר הוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח עם מצרים 1,139 משאיות שהכילו בעיקר תרופות, מזון ומים, כמות המייצגת רק שבריר מהצרכים בעזה.
  • ב-14 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של כ-600 בעלי נתינות זרה וכפולה, וארבעה פצועים. בין ה-2 ל-13 בנובמבר נלקחו כ-135 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
  • מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של מדינות חברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי לזרז הכנסת סיוע הומניטרי.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים, עדיין אסורה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • לדברי משרד הבריאות בעזה, לפני הפשיטה הצבאית הישראלית אל תוך מתחם בית החולים שיפא, פגעו הפגזות בחלקים ממנו וגרמו נזקים, לרבות באגף הכירורגיה, האגף לטיפול במחלות כליליות ומחסן. על פי דיווחים, אחרי כניסת הכוחות הועברו מטופלים, אנשי סגל ועקורים למקומות אחרים בתוך המתחם.
  • ב-14 בנובמבר פינתה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כ-200 בני אדם, לרבות אנשי סגל רפואי ו-25 מטופלים, מבית החולים אל-קודס בעיר עזה לבית חולים בח'אן יונס בדרום. הנסיעה, שעל פי דיווחים נמשכה שבע שעות, נעשתה בחלקה ברגל, בגשם וברחובות מכוסים בבוץ. בשבוע האחרון הופגזו האזורים בקרבת בתי החולים, ובבית החולים אל-קודס לא היה חשמל מאז ה-11 בנובמבר.
  • זה היום השלישי ברציפות שהגנרטור הראשי בבית החולים אל-אמל בח'אן יונס מושבת מחוסר דלק. בית החולים הפעיל גנרטור קטן אחד המספק חשמל לחדרי הלידה ולתאורה באזור הקבלה. במתקן הצפוף מאוד שוהים יותר מ-8,000 עקורים.
  • משרד הבריאות בעזה הודיע כי 179 גופות שהוחזקו בשיפא נקברו ב-15 בנובמבר בקבר אחים בתוך המתחם, מאחר שלא ניתן היה לפנותן או להחזיקן בתנאים נאותים.
  • על פי דיווחים, צה"ל העלה שוב ושוב את ההאשמה שארגונים פלסטיניים חמושים מפעילים מתחם צבאי בתוך ומתחת לבית החולים שיפא. הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות הפלסטיני הכחישו בתוקף האשמה זו וקראו לחקירה עצמאית.
  • אונר"א המשיכה לספק לעקורים במחסים טיפול רפואי באמצעות 124 צוותי רפואה המוצבים במחסים. עם זאת, ייתכן שעתודות הדלק במרכזי הבריאות התרוקנו כליל היום. הפעולות של אונר"א יהיו תלויות מעתה ואילך אך ורק באנרגיה סולארית, שנועדה לספק חשמל רק לפעילות מינימלית. לא מובטח שהאנרגיה הסולארית אכן שמישה, משום שכל תקלה או כשל של הסוללות יביא לעצירה מוחלטת של כל הפעילות.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • בשל חוסר דלק, ב-14 בנובמבר החלו שירותי פינוי האשפה המוצקה של אונר"א להיפסק בהדרגה, מצב המהווה סיכון סביבתי משום שבמחנות ובמחסי העקורים הצפופים מצטברות מדי יום 400 טונה אשפה.
  • בשל חוסר דלק, תחנות שאיבת השפכים הציבוריות, 60 בארות מים בדרום, מתקן ההתפלה במרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח חדלו כולם לפעול בימים האחרונים. מתקן ההתפלה בח'אן יונס פועל ב-5% מקיבולתו (כ-300 מטר מעוקב מים ביום). יחד עם השבתת עבודת התברואה העירונית, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
  • המקור העיקרי למים ראויים לשתייה בדרום הינו שני צינורות המגיעים מישראל, ומספקים יחד כ-1,100 מטר מעוקב מים בשעה. מספר בארות ומתקני התפלה פרטיים שעדיין פועלים צפויים להיסגר ביומיים הקרובים מחוסר דלק.
  • בצפון, מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. זה יותר משבוע שלעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים, ועקב כך קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.

ביטחון תזונתי

  • חוסר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי אינם יכולים לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-15 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
  • ב-14 בנובמבר אישרו מקורות ישראליים כי אחת החיילות השבויות נהרגה. לטענת חמאס, החיילת הייתה אחת מ-57 בני הערובה שנהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות. לדברי הרשויות הישראליות, 238 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי מספר דיווחים באמצעי התקשורת, כ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. ב-15 בנובמבר חידש תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, את קריאתו לשחרר את בני הערובה ללא תנאי.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • ב-14 בנובמבר מת ילד פלסטיני מפצעים שנגרמו לו כשנורה על ידי כוחות ישראליים במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים ג'נין, ב-29 באוקטובר.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 183 פלסטינים, בהם 47 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
  • מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (427). כ-65% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-26% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, 1% במהלך הריסות לשם ענישה ו-6% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,655 פלסטינים, בהם לפחות 279 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
  • ב-13 וב-14 בנובמבר, תוקפים שמאמינים כי הם מתנחלים עקרו מספר לא מאומת של עצי זית בבעלות פלסטינית בכפר א-סאוויה (נפת שכם), ליד ההתנחלות רחלים. לצורך גישה לאזור זה פלסטינים זקוקים להיתר מן הרשויות הישראליות.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 246 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (30 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (180 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של יותר משש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 121 משקי בית פלסטיניים המונים 1,149 בני אדם, בהם 452 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • בנוסף על כך, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, בעקבות הריסות לשם ענישה, ו-135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

מימון

  • נכון ל-15 בנובמבר העבירו מדינות חברות 132.1 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהוכנה על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-11% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. כן נמסרו התחייבויות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה