מאג'ד (9) במחנה אוהלים בח'אן יונס, לאחר שנעקר מבית חנון. אומרים שביתו נהרס לאחר שמשפחתו עזבה. "הלוואי שכל זה ייגמר כבר. נמאס לנו ממלחמות. מה שאנחנו צריכים עכשיו זה מים ואוכל. הכמויות שאנחנו מקבלים לא מספיקות. אנחנו אוכלים רק פעם אחת ביום." צילום: יוניסף/אל-באבא, 15 בנובמבר 2023
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 42
דגשים עיקריים
מאז ה-16 בנובמבר בשעה 16:00 בערך ונכון ל-17 בנובמבר בשעה 22:00 אבד ברובו הקשר עם עזה, לאחר ששירותי הטלפון הנייחים, הניידים והאינטרנט הושבתו כשהדלק להפעלת הגנרטורים של ספקי הטלפוניה אזל. זהו נתק התקשורת הרביעי מאז ה-7 באוקטובר, והראשון שנגרם בשל חוסר דלק. כתוצאה מכך, עדכוני הבזק מכילים רק מידע עדכני מינימלי על המצב ההומניטרי בעזה ב-24 השעות האחרונות.
השבתת הטלפוניה הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של מתן הסיוע ההומניטרי, המאתגר מלכתחילה, לרבות סיוע מציל-חיים לפצועים או ללכודים מתחת להריסות בעקבות תקיפות אוויריות ועימותים.
ב-17 בנובמבר הודיעו הרשויות הישראליות לאונר"א כי נכון ל-18 בנובמבר יתירו להכניס לעזה מדי יום 60 אלף ליטר דלק ממצרים. כמות זו היא כ-37% מהדלק הדרוש לסוכנות כדי לתמוך בפעילות הומניטרית, לרבות חלוקת מזון והפעלת גנרטורים בבתי חולים ובמתקני מים ותברואה.
ב-17 בנובמבר, נכון לשעה 18:00, זה היום השלישי ברציפות לא הוכנסה לעזה אספקה הומניטרית. זאת משום שאונר"א אינה יכולה לקבל ולחלק מטענים נוספים בשל חוסר דלק, שאליו מיתוספת השבתת הטלפוניה. עם זאת, נאמר כי מכלית אחת ועליה כמות דלק קטנה נכנסה לעזה, אף שידיעה זו טרם אומתה.
תוכנית המזון העולמית דיווחה על עלייה במספר מקרי ההתייבשות והתת-תזונה, והזהירה מפני הרעבה בשל קריסת שרשרת אספקת המזון ואי-מסירה של משלוחי סיוע בכמות מספקת. מאז תחילת מעשי האיבה הוכנסו לעזה רק 10% מאספקת המזון הדרושה.
ב-17בנובמבר, זה היום השלישי ברציפות, פעלו כוחות ישראליים מלווים בטנקים במתחם בית החולים שיפא בעיר עזה. לדברי מנהלני בית החולים, מאז ה-11 בנובמבר מתו בבית החולים, בגין ניתוק החשמל, 40 מטופלים, בהם ארבעה פגים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
בתדרוך היום לישיבת מליאה לא רשמית של העצרת הכללית של האו"ם, חזר מתאם סיוע החירום מרטין גריפיתס על קריאתו להפסקת אש הומניטרית והדגיש את הצורך בהפעלת לפחות מעבר נוסף אחד להכנסת סחורות הומניטריות ומסחריות. הוא חזר על קריאתו לשחרור מידי ובלא תנאי של כל בני הערובה שנלקחו מישראל ומוחזקים בעזה.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
ב-24 השעות האחרונות ניטשו על פי דיווחים עימותים קרקעיים עזים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה, בח'אן יונס וממזרח לרפיח (בדרום). כן נמשכו תקיפות אינטנסיביות של כוחות ישראליים בדרום. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום לאורך נחל עזה, למעט "מסדרון" אל הדרום. כן הודיע צה"ל על "הפסקה טקטית זמנית של פעילות צבאית" בין 10:00 ל-14:00 במערב רפיח ובתל א-סולטאן בדרום.
שתי תקיפות אוויריות נפרדות בא-נוסייראת שבמרכז עזה ב-16 בנובמבר, מעט לפני חצות, וב-17 בנובמבר בשעה 11:00 בקירוב, פגעו במבני מגורים, גרמו בסך הכול ל-20 הרוגים לפחות והותירו 140 בני אדם לכודים מתחת להריסות. על פי דיווחים, תושבים מנסים לחלץ את הלכודים בידיהם ובכלים פרימיטיביים, מאחר שפעילויות החילוץ פסקו ברובן בשל חוסר דלק והשבתת התקשורת.
מאז ה-11 בנובמבר לא עדכן משרד הבריאות בעזה את נתוני ההרוגים. נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה מספרם המדווח של ההרוגים 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח כי כ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נוספים נפצעו.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 71 עקורים ו-573 עקורים נפצעו בעת ששהו במתקני אונר"א שנפגעו ברחבי רצועת עזה.
לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 45 עיתונאים פלסטינים. לדברי משרד הבריאות, יותר מ-198 אנשי רפואה נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, לפחות 12 מאנשיה נהרגו. ולדברי אונר"א, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 103 מאנשי הסגל של הסוכנות.
ב-24 השעות האחרונות לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מספרם הכולל של חיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית הוא 56.
ב-17 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא לתושבים בצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 7:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. עם זאת, בשל השבתת הטלפוניה לא הצליח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לעקוב אחר תנועת בני אדם ולאמוד את מספרם.
להערכת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-11 בנובמבר היו בצפון כ-807 אלף פלסטינים, נתון המהווה כשני שלישים מהאוכלוסייה באזור לפני המלחמה. דיווחים של ארגונים שותפים הומניטריים מצביעים על כך שאחוז גדול מכלל הנשארים בצפון, אולי אף מרביתם, נעקרו. רבים מהם איבדו את בתיהם ונעים בתוך האזור בחיפוש אחר מזון, מים, קורת גג ובטיחות יחסית.
מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-830 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת, והמחסים אינם יכולים להציע קורת גג לעקורים המגיעים אליהם כעת. על פי דיווחים ראשוניים, בניסיון למצוא מקום מבטחים וביטחון, אלפי עקורים ישנים ליד קירות מחסים בדרום, תחת כיפת השמיים.
צפיפות היתר תורמת להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, תופעה המעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות. בממוצע, לרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת, ותא שירותים יחיד משרת כל 150 בני אדם. הגודש פוגע ביכולתה של אונר"א לספק שירותים יעילים ובעתם.
ב-17 בנובמבר, נכון לשעה 18:00 וזה היום השלישי, לא אומתה הכנסה של משאיות סיוע דרך מעבר רפיח. זאת בשל השבתת התקשורת וחוסר דלק. מאז ה-21 באוקטובר הוכנסו לעזה ממצרים 1,139 משאיות שהכילו מזון, מים ואספקה רפואית. עם זאת, על פי דיווחים, ב-17 בנובמבר הוכנסה לעזה מכלית אחת ובה 10,000 ליטר דלק, ידיעה שטרם קיבלה אישור נוסף.
ב-16 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של 262 נתינים מצריים ותשעה פצועים. גם שלושה אנשי סגל של האו"ם הורשו להיכנס לעזה כדי לתמוך בפעילות ההומניטרית. בין ה-2 ל-15 בנובמבר נלקחו 138 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של מדינות חברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי לזרז הכנסת סיוע הומניטרי.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
ב-17 בנובמבר, זה היום השני ברציפות, המשיכו כוחות ישראליים, לרבות טנקים, לכתר את בית החולים הבפטיסטי אל-אהלי בעיר עזה. צוותי רפואה אינם יכולים לצאת מבית החולים ולהגיע בבטחה לפצועים.
לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-17 בנובמבר כמעט 75% מכלל בתי החולים בעזה (25 מתוך 36) לא תפקדו בשל חוסר דלק, נזק, מתקפות וחוסר הביטחון. נכון לעכשיו 11 בתי חולים ברחבי הרצועה פועלים באופן חלקי ומקבלים מטופלים לאשפוז, אף שהשירותים בהם מוגבלים מאוד.
מים ותברואה (רצועת עזה)
ב-16 בנובמבר הודיעה אונר"א כי ל-70% מבני האדם בדרום אין גישה למים נקיים, בשל חוסר הדלק הדרוש להתפלה ולשירותי מים אחרים. יתרה מכך, בשכונות מסוימות החלו שפכים גולמיים לזרום ברחובות.
ללא דלק, תחנות שאיבת שפכים ציבוריות, 60 בארות מים בדרום, מתקן ההתפלה במרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח חדלו כולם לפעול בימים האחרונים. מתקן התפלת מי הים בח'אן יונס פועל ב-5% מקיבולתו (כ-300 מטר מעוקב מים ביום). יחד עם השבתת עבודתם של שירותי התברואה העירוניים, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
המקור העיקרי למים ראויים לשתייה בדרום הינו שני צינורות המגיעים מישראל ומספקים יחד כ-1,100 מטר מעוקב מים בשעה. צופים כי מספר בארות ומתקני התפלה פרטיים שעדיין פועלים יושבתו עד ה-18 בנובמבר מחוסר דלק.
בצפון, מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. זה יותר משבוע שלעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים, ועקב כך קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
ביטחון תזונתי
הצפון מתמודד עם מחסור קריטי במזון. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי אינם יכולים לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-15 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
לדברי הרשויות הישראליות, ב-17 בנובמבר מצאו כוחות ישראליים ליד בית החולים שיפא את גופתה של חיילת ישראלית שנשבתה ב-7 באוקטובר, והחזירו אותה לישראל. לדברי הרשויות הישראליות, 237 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי מספר דיווחים באמצעי התקשורת, כ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים גופותיהם של שלושה שבויים הוחזרו על ידי כוחות ישראליים: חיילת ישראלית, אזרחית ישראלית ונתין זר.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-24 השעות האחרונות הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים, בשתי תקריות נפרדות. שלושה נהרגו במהלך מבצע ישראלי במחנה הפליטים ג'נין, שנמשך יותר מ-11 שעות וכלל עימותים חמושים עם פלסטינים ותקיפות אוויריות ישראליות שגרמו לנזק נרחב לתשתית ולמבני מגורים. שני פלסטינים נוספים נהרגו על ידי כוחות ישראליים לאחר שעל פי דיווחים פתחו באש על חיילים שהוצבו במחסום בכניסה לעיר חברון. לא דווח על הרוגים ישראליים.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 191 פלסטינים, בהם 51 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 43% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (432). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,684 פלסטינים, בהם לפחות 287 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 251 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (30 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (185 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 143 פלסטינים, בהם 72 ילדים, לאחר הריסות בגין היעדר היתרים; ו-48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.
מימון
נכון ל-17 בנובמבר העבירו מדינות חברות 146.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 12% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. כן נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.