"לפני המלחמה חלמתי להיות רופאה כדי שאוכל לטפל באנשים." ביום הילד הבינלאומי, חזרה המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס על קריאתה "להגן על ילדים פלסטינים וישראלים ועל זכויותיהם." צילום מסך מתוך סרטון וידאו של יוניסף.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 45
דגשים עיקריים
ב-20 בנובמבר הותקף בית החולים האינדונזי בבית לאהיא (צפון עזה), תקיפה שעל פי דיווחים נהרגו בה לפחות 12 בני אדם, בהם מטפלים ומלוויהם, ורבים נפצעו. זו הפעם הראשונה מאז תחילת מעשי האיבה שבית החולים נפגע. על פי דיווחים, כעת הוא נצור ומטופלים ואנשי צוות אינם יכולים לצאת. במתקן הבריאות אין חשמל בשל מחסור בדלק, ובנוסף הוא מתמודד עם מחסור חמור במים, תרופות חיוניות ואספקה רפואית. בהקשר זה, ארגון הבריאות העולמי אמר ב-20 בנובמבר כי "אסור שעובדי בריאות ואזרחים ייאלצו אי פעם להיחשף לזוועות כאלה, במיוחד בתוך בית חולים."
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
מתקפות ומחסור בדלק, תרופות, מים בטוחים לשתייה ומשאבים חיוניים אחרים הובילו לירידה במספר מיטות האשפוז ברחבי עזה, מ-3,500 מיטות לפני ה-7 בנובמבר ל-1,400 מיטות עכשיו, שאליה מיתוסף הגידול המעריכי, מאז תחילת המלחמה, במספר בני האדם הפונים לטיפול. לדברי ארגון הבריאות העולמי, שילוב זה יוצר פערים קריטיים עבור מטופלים הסובלים מפציעות וממחלות אחרות המצריכות אשפוז.
ב-20 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים כ-40 משאיות ועליהן ציוד רפואי ו-180 רופאים ואחיות. הציוד והצוות הרפואי מיועדים להקמת בית חולים שדה ירדני שני בח'אן יונס שבדרום עזה, עם קיבולת אשפוז של 150 מיטות.
לרגל יום הילד הבינלאומי, חזרה המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס על קריאתה "לכל הצדדים לסכסוך להגן על ילדים פלסטינים וישראלים ועל זכויותיהם". לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-10 בנובמבר נהרגו 4,506 ילדים פלסטינים וכ-1,500 ילדים נוספים נעדרים ואפשר שהם לכודים או הרוגים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. לדברי ארגון Save the Children, מספר הילדים שנהרגו עד עתה גדול מהנתונים השנתיים בכל אזורי המלחמה מאז 2019. ב-7 באוקטובר נהרגו לפחות 33 ילדים ישראלים, ולדברי דובר צה"ל, 40 ילדים מוחזקים כבני ערובה בעזה.
מעריכים כי ב-20 בנובמבר נמלטו 35 אלף בני אדם מן הצפון דרך "מסדרון" סלאח א-דין. בשל חוסר מקום במחסים הקיימים בדרום, אלפי עקורים ישנים תחת כיפת השמיים, לצד קירות של מחסים, שם הם מבקשים מים ומזון, וכן הגנה. הגשמים הכבדים שירדו ב-24 השעות האחרונות החמירו משמעותית את מצבם.
ב-19 בנובמבר, בשעה 11:30 בערך, פגעו על פי דיווחים כוחות ישראליים בבניין מגורים בעיר עזה. המתקפה התרחשה בעת שבני אדם הצטופפו למלא מים ממתקן התפלה בקרבת מקום. כתוצאה מכך נהרגו שישה בני אדם ועשרה בני אדם נפצעו.
דוח זה כולל פרק מעודכן בנושא צרכים וסוגי מענה הומניטריים, המכסה את התקופה שבין 13 ל-19 בנובמבר.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
עימותים קרקעיים אינטנסיביים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה, וגם בח'אן יונס וממזרח לרפיח (בדרום). כן נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות על ידי כוחות ישראליים בשורה של אזורים ברחבי עזה. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום לאורך נחל עזה, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
בשתי מתקפות נפרדות שדווחו ב-19 בנובמבר בג'באליה ובעיר עזה נפגעו מבני מגורים. בג'באליה נהרגו על פי דיווחים 18 פלסטינים, ובעיר עזה נהרגו 40 פלסטינים. במתקפה אחרת, ב-20 בנובמבר בשעה 04:20 בקירוב, פגעו על פי דיווחים כוחות ישראליים בשני מבני מגורים ליד בית החולים א-נאסר שבמזרח רפיח, בדרום עזה, הרגו 17 פלסטינים ופצעו 15 בני אדם נוספים.
מאז ה-11 בנובמבר לא עדכן משרד הבריאות בעזה את מספר ההרוגים המצטבר, עקב קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון. מספר ההרוגים המדווח נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח כי כ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נוספים נפצעו.
לדברי משרד הבריאות ברמאללה, נכון ל-11 בנובמבר נהרגו בעזה לפחות 3,117 תלמידים ו-183 עובדי חינוך, ויותר מ-4,613 תלמידים ו-403 מורים נפצעו. בנוסף, נכון ל-13 בנובמבר נגרם נזק לכ-300 מבני בתי ספר (61% מכלל המבנים מסוג זה בעזה).
מאז ה-7 באוקטובר, הוועדה להגנה על עיתונאים תיעדה באופן ראשוני את מותם של 50 עיתונאים ועובדים של אמצעי תקשורת, בהם 45 פלסטינים, ארבעה ישראלים ועיתונאי לבנוני אחד, נתון שהפך חודש זה לקטלני ביותר עבור עיתונאים מאז החלה הוועדה לאסוף נתונים, בשנת 1992.
ב-24 השעות האחרונות ועד שעה 18:00 ב-20 בנובמבר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שני חיילים ישראלים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-71.
ב-20 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא ולהפעיל לחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 7:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך היום עברו ב"מסדרון" כ-25 אלף בני אדם, שרובם הגיעו לנחל עזה בעגלות רתומות לחמורים ובאוטובוסים, וחלקם אף ברגל.
כוחות ישראליים עוצרים כמה מהאנשים הנעים דרך "המסדרון". עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי כוחות ישראליים הקימו מחסום לא מאויש, שבו מורים לבני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. על פי דיווחים, פוקדים על עקורים להראות את תעודות הזהות שלהם וככל הנראה לעבור סריקת זיהוי פנים.
בקרב בני האדם הנעים דרומה נצפתה עלייה גוברת במספרם של ילדים ללא מלווים, וכן של משפחות שהופרדו, לרבות נשים שפקדו עליהן לעזוב את ילדיהן. בקרבת המסדרון נשמעו פעמים רבות הפגזות כבדות.
צוות המעקב של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים ציין גידול במספר הפצועים שעברו ב-20 בנובמבר ב"מסדרון". אישה שרואיינה על ידם דיווחה כי באה מתל א-זעתר שבג'באליה, שם הופצץ ביתה והיא נפגעה מרסיסים בבטנה. האישה הלכה במסדרון בעודה מהדקת מגבת לפצעיה. קודם לכן ניסתה לקבל טיפול בבית החולים האינדונזי, אבל לא אושפזה בשל קריסת השירותים בבית החולים.
מעריכים כי יותר מ-1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כמעט 900 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. המחסים של אונר"א קולטים בני אדם במספר גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת, ואינם יכולים להציע קורת גג לעקורים המגיעים אליהם כעת.
צפיפות היתר תורמת להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, תופעה המעוררת חששות סביבתיים ובריאותיים. בממוצע, לרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת, ותא שירותים יחיד משרת כל 150 בני אדם. הגודש פוגע ביכולתה של אונר"א לספק שירותים יעילים ובעתם.
מעריכים כי נכון ל-1 בנובמבר יותר מ-15% מהעקורים הם בעלי מוגבלויות, אבל במרבית המחסים אין את הציוד הנאות לדאוג לצורכיהם. במחסים אין את המזרנים והמיטות הרפואיים הנחוצים להם, ועקב כך נוצרים אצל בני אדם הרתוקים למיטותיהם כיבים ובעיות רפואיות אחרות שלא ניתן לטפל בהן בתנאים לא סטריליים. הדווחת המיוחדת מטעם האו"ם לנושא זכויות בני אדם עם מוגבלויות דורשת גישה לא מוגבלת של סיוע הומניטרי עבור בני אדם עם מוגבלויות ברצועת עזה.
אונר"א, בשיתוף פעולה עם הארגון הלא ממשלתי "Humanity and Inclusion", סיפקה בימים האחרונים ל-3,830 בני אדם עם מוגבלויות, פצועים, ילדים וקשישים ערכות היגיינה, אביזרי עזר רפואיים, משקפיים, ערכות עזרה ראשונה וערכות תינוקות.
ב-20 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים שתי מכליות שהכילו כ-67 אלף ליטר דלק, כחלק מהחלטה ישראלית שהתקבלה ב-18 בנובמבר לאפשר מדי יום הכנסת כמויות דלק קטנות עבור פעילויות הומניטריות חיוניות. הדלק מיועד לחלוקה על ידי אונר"א, לתמיכה בחלוקת מזון ולהפעלת גנרטורים בבתי חולים, מתקני מים ותברואה, מחסים ושירותים קריטיים אחרים.
בנוסף, ב-20 בנובמבר נכון לשעה 18:00 הוכנסו לעזה 51 משאיות ובהן אספקה הומניטרית, וב-19 בנובמבר הוכנסו 70* משאיות נוספות. בסך הכול, בין ה-21 באוקטובר ל-20 בנובמבר בשעה 18:00 הוכנסו לעזה דרך מצרים 1,320 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית (למעט דלק).
ב-19 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של 723 בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, ו-67 פצועים וחולים. בין ה-2 ל-19 בנובמבר יצאו מעזה למצרים כמעט 7,877 בני אדם בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים.
מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של מדינות חברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי להגדיל הכנסת סיוע הומניטרי.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
ב-20 בנובמבר, 28 מתוך 31 הפגים שפונו יום קודם לכן מבית החולים שיפא הועברו בשלום למצרים לקבלת טיפול רפואי. שלושת התינוקות הנותרים ממשיכים לקבל טיפול בבית החולים האמירתי בדרום עזה. חמישה יילודים מתו בבית החולים שיפא לפני הפינוי, לאחר ששירותי רפואה במקום קרסו. כל התינוקות נאבקים בזיהומים חמורים ומחלות אחרות, וזקוקים לטיפול בידי רופאים מומחים.
ב-20 בנובמבר, על פי דיווחים, נמשכו הפעולות הישראליות בבית החולים שיפא זה היום החמישי ברציפות. לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-19 בנובמבר נותרו בבית החולים 19 עובדי רפואה ו-259 מטופלים, המתמודדים עם מחסור קריטי בחשמל, מים ואספקה רפואית. בין המטופלים שני בני אדם בטיפול נמרץ, 22 מטופלי דיאליזה, 32 מטופלים שניתן להניע רק בשכיבה באלונקה, ו-27 מטופלים עם פציעות בעמוד השדרה, שיהיו בקדימות לפינוי הבא. בית החולים אינו פועל יותר ואינו מקבל מאושפזים חדשים.
ב-20 בנובמבר נפגעה מרפאה שמפעיל ארגון Médecins Sans Frontières (רופאים ללא גבולות) בעיר עזה. למבנה נגרם נזק וחמש מכוניות של הארגון נשרפו ורוסקו בירי טנקים. במרפאה נמצאים בסך הכול 21 בני אדם, והארגון הזהיר כי מצבם אינו ידוע וכי ייתכן שהם בסכנה חמורה.
בששת השבועות האחרונים בוצעו ועדיין מתבצעות שורה של מתקפות על מתקני רפואה ברחבי רצועת עזה. כתוצאה מכך נצפו הרוגים רבים מקרב המטופלים, המלווים והעקורים השוהים במתקני רפואה, וכן עקירה המונית. מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 164 מתקפות נגד שירותי בריאות ברצועת עזה.
מים ותברואה (רצועת עזה)
ב-19 בנובמבר חילקו אונר"א ויוניסף 19,500 ליטר דלק למתקני מים ותברואה ברחבי הדרום, ובכך אפשרו למתקנים להפעיל את הגנרטורים ולחדש את פעולתם, יותר משבוע לאחר שהושבתו. הדלק שסופק במהלך היום צפוי להספיק לכ-24 שעות. בין המתקנים שקיבלו אספקת דלק היו שני מתקנים להתפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. שני סוגי המתקנים האחרונים חיוניים להפחתת סכנת הצפות. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
בצפון, החששות החמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בגין צריכת מים ממקורות לא בטוחים נותרים בעינם. מתקן ההתפלה וקו המים הישראלי המספק מים לאזור שמצפון לנחל עזה אינם פועלים. לעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים זה יותר משבוע, מצב המעורר חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים, בשל צריכת מים ממקורות לא בטוחים.
ביטחון תזונתי
מאז ה-7 בנובמבר לא הצליחו אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון, שהגישה אליו נותקה ברובה. בהיעדר מתקנים לבישול ודלק, בני אדם נאלצים לאכול את מעט הירקות הלא מבושלים והפירות הלא בשלים שנותרו באזור. אין מאפיות פעילות, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הביעו חששות כבדים ביחס לסטטוס התזונתי של בני אדם, ובמיוחד נשים מיניקות וילדים.
בנוסף, על בעלי החיים בצפון מאיימת סכנת הרעבה ומוות ברעב, בשל המחסור במספוא ובמים. גידולי שדה ננטשים וניזוקים יותר ויותר מחוסר הדלק הדרוש לשאיבת מים להשקיה.
חקלאים ברחבי עזה החלו לשחוט את בעלי החיים שלהם, בשל הצורך המיידי במזון וחוסר מספוא. נוהג זה מהווה איום נוסף על הביטחון התזונתי, משום שהוא מוביל לדלדול של נכסים מניבים.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-20 בנובמבר פורסמו שמותיהם של יותר מ-1,200 הרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
לדברי הרשויות הישראליות, 237 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. ב-20 בנובמבר אמר דובר צה"ל כי 40 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה. ב-17 בנובמבר חזר מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, על קריאתו לשחרור מידי וללא תנאי של כל בני הערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-20 בנובמבר מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו כשנורה ב-9 בנובמבר בידי כוחות ישראליים במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים ג'נין. מותו מביא את מספר ההרוגים במהלך אותו מבצע ל-15, בהם ארבעה ילדים.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 201 פלסטינים, בהם 52 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 47% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (442). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,811 פלסטינים, בהם לפחות 355 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
ב-19 בנובמבר השחיתו מתנחלים שתי מערכות פנלים סולאריים וגנבו ציוד חקלאי אחר השייך למשפחה פלסטינית מהכפר כיסאן (נפת בית לחם). בתקרית אחרת, לדברי עדי ראייה פלסטינים, השחיתה קבוצת מתנחלים 650 עצי זית בעיבורי קהילת הרועים ח'שם א-דרג' (נפת חברון).
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 256 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (31 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (189 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של כמעט שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 143 פלסטינים, בהם 72 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.
מימון
נכון ל-17 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 147.1 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-12% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.