עקורים מבקשים מקלט בדרום עזה. בשל צפיפות היתר במחסים, רוב העקורים הגברים והנערים הבוגרים יותר ישנים תחת כיפת השמיים, בחצרות בתי ספר או ברחובות, לעיתים קרובות סמוך לקירות החיצונים של המחסים. צילום: ארגון הבריאות העולמי, 15 בנובמבר 2023.
עקורים מבקשים מקלט בדרום עזה. בשל צפיפות היתר במחסים, רוב העקורים הגברים והנערים הבוגרים יותר ישנים תחת כיפת השמיים, בחצרות בתי ספר או ברחובות, לעיתים קרובות סמוך לקירות החיצונים של המחסים. צילום: ארגון הבריאות העולמי, 15 בנובמבר 2023.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 48

דגשים עיקריים

  • הושגה הסכמה בין ישראל לחמאס על הפוגה הומניטרית שתתחיל ב-24 בנובמבר. על פי הדיווחים, ההסכם יכלול שחרור של כמה מבני הערובה הישראלים המוחזקים בעזה וכמה פלסטינים המוחזקים בבתי כלא ישראליים.
  • על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות התעצמו התקיפות הישראליות מן האוויר, הים והיבשה (נכון ל-23 בנובמבר אחר הצהריים) במרבית שטח עזה, במקביל לקרבות קרקע עם ארגונים פלסטיניים חמושים בצפון, במיוחד בג'באליה. דווח על הרוגים רבים.
  • נכון ל-23 בנובמבר נותרו בבית החולים האינדונזי בבית לאהיא (צפון עזה) כ-200 מטופלים ואנשי סגל רפואי, הממתינים לפינוי. בית החולים עדיין מוקף בטנקים ישראליים. לדברי משרד הבריאות בעזה, ב-23* בנובמבר בשעה 22:00 בערך נפגע בית החולים שוב ונגרם לו נזק.
  • ב-22 בנובמבר מתו בבית החולים כמאל עדואן בג'באליה (צפון עזה) שלושה ילדים, בהם תינוק באינקובטור, על פי דיווחים בשל ניתוק החשמל. באותו יום הייתה סביבת בית החולים יעד להפגזות כבדות שעל פי דיווחים גרמו לעשרות הרוגים. זהו אחד משני בתי החולים מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) שעדיין פועלים ומקבלים מטופלים לאשפוז, אף כי השירותים שהם מספקים מוגבלים.
  • המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
  • ב-22 בנובמבר, על פי דיווחים, פיזרו כוחות ישראליים בכפרים ממזרח לח'אן יונס שבדרום עזה (אל-קרארה, חוזאעה, בני סוהילה ועבסאן) כרוזים שהורו לתושבים להתפנות מייד מערבה ל"מקומות מקלט ידועים". עד עתה אין ראיות לכך שתושבים במספר משמעותי כלשהו נמלטו ממקומות אלה. בימים קודמים ניתנו פקודות דומות באזור זה.
  • ב-21 בנובמבר נקברו גופותיהם ש 111 פלסטינים, בהם ילדים ונשים, בקבר אחים בח'אן יונס. ככל הנראה הגופות לא היו מזוהות.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • ב-24 השעות האחרונות התעצמו ההפגזות והעימותים הקרקעיים. כוחות ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום לאורך נחל עזה, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
  • ב-23 בנובמבר, בשעה 2:50 בערך, נפגע בניין מגורים במזרח ח'אן יונס שבדרום עזה, ועל פי דיווחים נהרגו בו לפחות 14 בני אדם ו-13 בני אדם אחרים נפצעו. ב-22 בנובמבר, בשעה 23:30 בערך, נפגע גם בניין מגורים בשכונת אל-ג'וניינה ברפיח שבדרום עזה, ועל פי דיווחים נהרגו בו 14 בני אדם.
  • לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, נכון לשעה 18:00 ב-23 בנובמבר נהרגו בעזה יותר מ-14,800 בני אדם , בהם כ-6,000 ילדים וכ-4,000 נשים. משרד זה, הכפוף לרשויות המקומיות בעזה, קיבל על עצמו את תפקידו של משרד הבריאות לאחר קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון.
  • נכון ל-18 בנובמבר בשעה 18:00, מספר החיילים הישראלים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית נותר 75, זאת לדברי מקורות ישראליים רשמיים.

עקירה (רצועת עזה)

  • ב-32 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא ולהפעיל לחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, פחות מ-500 בני אדם עברו דרומה, המספר השני הנמוך ביותר שתועד מאז פתיחת ה"מסדרון". את הירידה במספר העוזבים מייחסים בעיקר לציפיות שמעוררת ההפוגה ההומניטרית שתיושם מה-24 בנובמבר.
  • כוחות ישראליים עוצרים כמה מהאנשים הנעים דרך "המסדרון". עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי כוחות ישראליים הקימו מחסום לא מאויש, שבו מורים לבני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. העקורים מצטווים להראות את תעודות הזהות שלהם וככל הנראה לעבור סריקת זיהוי פנים.
  • צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הבחין כי בהשוואה לימים קודמים, ב-23 בנובמבר נעצרו יותר בני אדם, לרבות נשים, בעת שעברו ב"מסדרון". צוות המעקב תיעד דיווחים של משפחות המצביעים על כך שנשים נעצרו לשעות אחדות, חלקן למשך ימים, לפני ששוחררו.
  • בימים האחרונים נצפתה גם תנועה של ילדים ללא מלווים, וכן של משפחות שהופרדו. גורמים הומניטריים מסייעים לילדים אלה, לרבות באמצעות רישום מקרים.
  • מעריכים כי יותר מ-1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. מיליון מתוכם שוהים בלפחות 156 מחסים של אונר"א ברחבי רצועת עזה. במחסים של אונר"א שוהים כעת בני אדם במספר גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת, ואנשים ממשיכים להגיע אליהם למרות שהמחסים אינם יכולים לקלוט אותם.
  • בשל צפיפות היתר במחסים, רוב העקורים הגברים והנערים הבוגרים יותר ישנים תחת כיפת השמיים, בחצרות בתי ספר או ברחובות, סמוך לקירות החיצונים של המחסים. לפחות במחסה אחד של אונר"א בח'אן יונס שוכנו כמה מאות משפחות עקורים באוהלים מחוץ לתחום המחסה עצמו.
  • בימים האחרונים חילקה אונר"א, בשיתוף פעולה עם הארגון הלא ממשלתי "Humanity and Inclusion", ערכות היגיינה, אביזרי עזר רפואיים, משקפיים, ערכות עזרה ראשונה וערכות תינוקות ל-3,830 בני אדם עם מוגבלויות, פצועים, ילדים וקשישים.

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

  • ב-23 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים 75 אלף ליטר דלק, בעקבות החלטה ישראלית שהתקבלה ב-18 בנובמבר לאפשר מדי יום הכנסת כמויות דלק קטנות עבור פעילויות הומניטריות חיוניות. אונר"א מחלקת את הדלק לתמיכה בחלוקת מזון, ולהפעלת גנרטורים בבתי חולים, מתקני מים ותברואה, מחסים ושירותים קריטיים אחרים.
  • ב-23 בנובמבר נכון לשעה 18:00 הוכנסו לעזה ממצרים בסך הכול 80 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית. בסך הכול, בין ה-21 באוקטובר ל-23 בנובמבר בשעה 18:00 הוכנסו לעזה דרך הגבול המצרי לפחות 1,723 מטעני אספקה הומניטרית (למעט דלק), לעומת ממוצע חודשי של כמעט 10,000 מטעני סחורות מסחריות והומניטריות (למעט דלק) שהוכנסו לעזה לפני ה-7 באוקטובר.
  • ב-23 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של 433 בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, ו-17 בני אדם פצועים וחולים. בין ה-2 ל-20 בנובמבר יצאו מעזה למצרים 9,576 בני אדם בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, ו-425 פצועים וחולים ומלוויהם הרפואיים.
  • מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • זה היום השמיני שכוחות ישראליים המשיכו בניהול המבצע שלהם בתוך וסביב בית החולים שיפא. מעריכים כי בבית החולים, שנכון לעכשיו אינו פועל בשל מחסור קריטי בחשמל, מים ואספקה רפואית, נותרו כ-250 מטופלים ואנשי סגל.
  • ב-22 בנובמבר עצרו כוחות ישראליים שלושה פרמדיקים מטעם אגודת הסהר האדום הפלסטיני ומלווה של פצוע, בעת שהועברו בשיירה שפינתה בני אדם מבית החולים שיפא. התקרית אירעה כשהשיירה הגיעה למחסום המפריד בין צפון עזה לדרומה. ב-23 בנובמבר עצרו כוחות ישראליים באותו מחסום את המנהל הכללי של בית החולים שיפא, יחד עם אחרים מן הצוות הרפואי שלו.
  • מ-24 בתי החולים שפעלו בצפון קודם למלחמה, 22 מושבתים או שאינם יכולים לקלוט מאושפזים חדשים. שמונה מבין 11 המתקנים הרפואיים בדרום מתפקדים כעת. קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה ירדה מ-3,500 קודם למלחמה ל-1,400 כעת, בד בבד עם זינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים שעדיין מתפקדים כעת היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי, או לבצע ניתוחים מורכבים.
  • למידע נוסף על בתי חולים ראו פרק דגשים עיקריים לעיל.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • דווח כי בשלושת הימים האחרונים הביוב זורם ברחובות בכמה אזורים ברחבי רפיח. מייחסים זאת לשילוב של פעולתו המוגבלת, בשל חוסר דלק, של מתקן טיהור שפכים יחיד, והנזק שנגרם לתשתית ביוב.
  • ב-21 בנובמבר חילקה אונר"א 19,500 ליטר דלק לחברת המים הראשית בעזה. למחרת חולק הדלק למתקני מים ותברואה בדרום: שני מתקנים להתפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
  • בצפון, החששות החמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בגין צריכת מים ממקורות לא בטוחים נותרים בעינם. מתקן ההתפלה וקו המים הישראלי המספק מים לצפון אינם פועלים. לעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים זה יותר משבועיים משום שלארגונים השותפים אין גישה לצפון.

ביטחון תזונתי

  • מאז ה-7 בנובמבר, ונכון למועד כתיבת דוח זה, לא הצליחו אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. בהיעדר מתקנים לבישול ודלק, בני אדם נאלצים לאכול את מעט הירקות הלא מבושלים והפירות הלא בשלים שעדיין זמינים להם. אין מאפיות פעילות, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הביעו חששות כבדים ביחס לסטטוס התזונתי של בני אדם, ובמיוחד נשים מיניקות וילדים.
  • גם כן בצפון, על בעלי חיים מאיימת סכנת הרעבה ומוות ברעב, בשל המחסור במספוא ובמים. גידולי שדה ננטשים וניזוקים יותר ויותר מחוסר הדלק הדרוש לשאיבת מים להשקיה.
  • חקלאים ברחבי עזה החלו לשחוט את בעלי החיים שלהם, בשל הצורך המיידי במזון וחוסר מספוא. נוהג זה מהווה איום נוסף על הביטחון התזונתי, משום שהוא מוביל לדלדול של נכסים מניבים.
  • מחירי המזון בשווקים זינקו באופן חסר תקדים. לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך אוקטובר עלו מחירי המזון והמשקאות ב-10%; מחירי הירקות האמירו בשיעור של 32%, מחיר הקמח ב-65% ומחיר המים המינרליים ב-100%.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-20 בנובמבר פורסמו שמותיהם של רוב ההרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
  • לדברי הרשויות הישראליות, 235 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, מוחזקים בשבי בעזה. על פי דיווחים, כ-40 מתוכם הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה. ב-22 בנובמבר חזר מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, על קריאתו לשחרור מידי וללא תנאי של כל בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • ב-24 השעות האחרונות הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים בגדה המערבית. ב-22 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 14, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בבורין (נפת שכם). פלסטיני נוסף נהרג בעת שנסע ברכבו בכביש ממזרח לרמאללה; נסיבות התקרית עדיין אינן ברורות. באף אחת מהתקריות האלה לא דווח על נפגעים ישראלים.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 211 פלסטינים, בהם 54 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
  • מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 48% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (452). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,866 פלסטינים, בהם לפחות 364 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 78 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
  • ב-21 וב-22 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית ארבע מתקפות מתנחלים שגרמו לנזק ולפצועים. בתקרית אחת מתנחלים תקפו והיכו קשיש פלסטיני שעיבד את אדמתו ביטא (נפת חברון). בשלוש תקריות פרצו מתנחלים לקהילה הפלסטינית אל-מוערג'את מזרח (נפת רמאללה), הסתובבו בין האוהלים כשהם מטרידים ומפחידים את התושבים, וכן יידו אבנים על כלי רכב וגרמו לו לנזק. בח'רבת זנוטא ובסוסיא (שניהם בנפת חברון) השחיתו מתנחלים 70 עצים, בגרמו נזק לצנרת מים, הציתו מבנה בסיסי ששימש בית ספר יסודי. וגרמו נזק לשתי כיתות ולמטבח בית הספר.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 281 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (210 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (38תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של כמעט שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 162 פלסטינים, בהם 82 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

  • נכון ל-23 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 218.2 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-18% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.