אנשי סגל של האו"ם אוספים ומשנעים חיסונים מהעיר עזה לדרום עזה, היכן שניתן לשמור אותם בקירור, 26 בנובמבר 2023. צילום: ארגון הבריאות עולמי.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 51
דגשים עיקריים
ההפוגה ההומניטרית שעליה הוסכם בין חמאס לישראל, ואשר נכנסה לתוקף ב-24 בנובמבר, החזיקה מעמד ברובה זה היום השלישי ברציפות. ההפוגה התירה לאו"ם להרחיב את משלוח הסיוע אל וברחבי עזה.
ב-26 בנובמבר הגיעו שיירות סיוע לאזורים מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון). סוכנויות או"ם ואגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 1,062 טונה של מזון מוכן בארבעה מחסים של אונר"א במחנה ג'באליה; 185 טונה אוהלים ושמיכות ו-890 טונה מים בבקבוקים באתרים שונים; וכן 164 טונה אספקה רפואית לבית החולים אל-אהלי בעיר עזה. השיירות עברו בדיקה קפדנית על ידי כוחות ישראליים שהוצבו במחסום ליד נחל עזה ורק אחר כך המשיכו בדרכן צפונה.
המשלחת שהגיע לבית החולים הבפטיסטי אל-אהלי פינתה לפחות 17 מטופלים ופצועים, יחד עם 11 ממלוויהם, לבית החולים האירופי בח'אן יונס (בדרום). למרות חוסרים ומגבלות כבירים, בית החולים אל-אהלי ממשיך לפעול ומקבל מטופלים לאשפוז.
בשלושת הימים האחרונים הואצה חלוקת הסיוע באזורים שמדרום לנחל עזה, שם שוהים כעת רובם הגדול של העקורים, שמספרם מוערך ב-1.7 מיליון נפש. ספקי שירותי מרכזיים, לרבות בתי חולים, מתקני מים ותברואה ומחסי עקורים המשיכו לקבל מדי יום דלק להפעלת גנרטורים.
בשלושת הימים האחרונים הוכנס לעזה גז בישול, בשונה מהתקופה שלפני ההפוגה. עם זאת, הכמויות נמוכות בהרבה מהצרכים. על פי דיווחים, התורים בתחנת מילוי בח'אן יונס השתרכו לאורך כשני ק"מ, ואנשים המתינו בהם כל הלילה. ובינתיים מדווח כי בני אדם משתמשים בדלתות ובמשקופי חלונות כחומר בערה לבישול.
ב-26 בנובמבר שוחררו 17 בני ערובה שהוחזקו בעזה ו-39 עצירים פלסטינים שהוחזקו בבתי כלא בישראל. בני הערובה ששוחררו כללו 13 ישראלים – ארבע נשים ותשעה ילדים – וארבעה נתינים זרים. העצירים הפלסטינים כללו 39 ילדים. מאז תחילת ההפוגה שוחררו 39 ישראלים, 117 פלסטינים ו-19 נתינים זרים.
בין ה-25 ל-26 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית שבעה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, נתון המביא את מספרם הכולל של ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר ל-230; 222 הרוגים מידי כוחות ישראליים ושמונה מידי מתנחלים.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
על פי דיווחים, מאז כניסת ההפוגה ההומניטרית לתוקף בשעה 7:00 ב-24 בנובמבר, חדלו התקיפות האוויריות, ההפגזות והעימותים הקרקעיים.
בתקרית אחת שכללה ירי של טנקים ישראליים ממזרח למחנה הפליטים אל-מר'אזי, במרכז עזה, נהרג על פי דיווחים פלסטיני ואדם נוסף נפצע; הנסיבות עדיין אינן ברורות.
לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, נכון לשעה 18:00 ב-23 בנובמבר נהרגו בעזה יותר מ-14,800 בני אדם, בהם כ-6,000 ילדים וכ-4,000 נשים. משרד זה, הכפוף לרשויות בפועל בעזה, מדווח על הרוגים מאז שב-11 בנובמבר חדל משרד הבריאות בעזה לעשות זאת, לאחר קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון.
נכון ל-18:00 ב-25 בנובמבר, מספר החיילים הישראלים שנהרגו בעזה מאז תחילת הפעילות הקרקעית הינו 75, זאת לדברי מקורות ישראליים רשמיים.
עקירה (רצועת עזה)
עם כניסת ההפוגה לתוקף הודיעו כוחות ישראליים כי תנועת בני אדם מהדרום לצפון אסורה.
ב-26 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא ולהפעיל לחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך היום עברו פחות מ-400 בני אדם דרומה.
ב-26 בנובמבר הבחין צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בפצועים רבים שעברו ב"מסדרון". אדם שרואיין על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים גילה כי נאלצו לעזוב את בית החולים כמאל עדואן, בצפון, לאחר שבית החולים נפגע בלילה שקדם להפוגה.
כוחות ישראליים עוצרים כמה מהאנשים הנעים דרך ה"מסדרון". עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי כוחות ישראליים הקימו מחסום לא מאויש, שבו מורים לבני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. העקורים מצטווים להראות את תעודות הזהות שלהם ולעבור סריקת זיהוי פנים.
כן נצפתה ב"מסדרון" תנועה של ילדים ללא מלווים, וכן של משפחות שהופרדו. גורמים הומניטריים מסייעים לילדים אלה, לרבות באמצעות רישום מקרים. עם זאת, דרושים בדחיפות אמצעים להרחבת נוכחותם של צוותים מתחום הגנת הילד במחסים; לייעול תהליך הרישום ולטיפול בצרכים הספציפיים של ילדים אלה.
מספר העקורים ממשיך לגדול. מעריכים כי יותר מ-1.7 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 927 אלף מתוכם שוהים בלפחות 99 מתקנים בדרום.
בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א ניכר גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
גישה הומניטרית (רצועת עזה)
המספר הכולל של משאיות שהוכנסו לעזה ב-26 בנובמבר אינו ברור בעת כתיבת דוח זה, מאחר שהטיפול בכניסתן של משאיות רבות נמשך גם בשעות הערב. ב-25 בנובמבר נשלחו מניצנה 200 משאיות.
מעבר רפיח עם מצרים נפתח גם ב-26 בנובמבר ואפשר את יציאתם של פצועים וחולים, בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, וכן אפשר את כניסתם לעזה של תושבים עזתיים שנתקעו במצרים.
מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה נקודת הכניסה העיקרית להכנסת סחורות, נותר סגור.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
ב-26 בנובמבר אספה שירה משותפת מטעם האו"ם 7,600 מנות של חיסונים מפני מחלות שונות ממחסן של משרד הבריאות בעיר עזה, והעבירה אותן לדרום עזה. הצורך בהעברה זו התעורר לנוכח חוסר יכולות קירור בצפון. החיסונים יעברו בדיקות יסודיות שיוודאו כי הם עדיין בתוקף, ואחר כך ישמשו לקידום של תוכנית חיסוני השגרה, שנפגעה בשל מחסור באספקה ומעשי איבה מתמשכים. לדברי תוכנית החיסונים הלאומית, נכון ל-25 בנובמבר חוסנו 1,205 ילדים בשבעה מרכזים רפואיים, נתון המביא את מספרם הכולל של המחוסנים מאז ה-4 בנובמבר ל-11,622.
בית החולים כמאל עדואן בג'באליה, אחד מארבעת בתי החולים הקטנים שעיין פועלים בצפון, מתמודד עם לחצים אדירים. לבית חולים דרושים בדחיפות אספקה ואנשי סגל רפואיים בתחומי המיילדות, רפואת ילדים, רפואת יילודים, כירורגיה ואורתופדיה. שמונים מטופלים זקוקים להעברה מיידית למתקן רפואי בדרום שיוכל לתת להם טיפול טוב יותר, שבלעדיו חייהם בסכנה. ב-22 בנובמבר הייתה סביבת בית החולים נתונה להפגזות כבדות, שעל פי דיווחים גרמו להרג ולפציעה של עשרות בני אדם; רבים מהפצועים בהפגזה זו עדיין ממתינים לקבלת טיפול.
נכון לעכשיו שמונה מבין 11 המתקנים הרפואיים בדרום מתפקדים. קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה ירדה מ-3,500 קודם למלחמה ל-1,400 נכון ל-20 בנובמבר, בד בבד עם זינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים שעדיין מתפקדים בדרום יש עדיין היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי, או לבצע ניתוחים מורכבים.
נכון ל-25 בנובמבר, עדיין פעלו בדרום תשעה (מתוך 22) מרכזי בריאות של אונר"א, שבהם תועדו 10,802 ביקורים של מטופלים.
מים ותברואה (רצועת עזה)
מאז תחילת ההפוגה ההומניטרית אונר"א אספה ופינתה מאות טונות של אשפה מוצקה שהצטברה בתוך ומחוץ למחסים שלה בדרום, מהלך ש-1 מיליון בני אדם הפיקו ממנו תועלת.
ב-26 בנובמבר ביקרו טכנאים במתקני מים, תברואה והיגיינה בצפון, וביצעו אומדן ראשוני של הנזק שנגרם להם והתיקונים שיידרשו כדי להחזירם לפעולה.
אונר"א המשיכה לחלק דלק לחברת המים הראשית בעזה, וזו בתורה מחלקת את הדלק למתקני מים ותברואה בדרום: שני מתקנים להתפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
ב-26 בנובמבר הגיע למחסי העקורים בצפון המשלוח הראשון של מים בבקבוקים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי. קודם לכן לא יכלו ארגונים שותפים להגיע לאזורים בצפון, בשל פעילות קרקעית אינטנסיבית וחוסר בדלק לחלוקה במשאיות. עם זאת, חששות בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בגין צריכת מים ממקורות לא בטוחים נותרים בעינם משום שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי המספק מים לצפון אינם פועלים.
ביטחון תזונתי
המזון המוכן שחולק ב-26 בנובמבר במחסים של אונר"א בג'באליה שבצפון כלל כ-7.6 טונה של ביסקוויטים עתירי אנרגיה שסיפקה תוכנית המזון העולמית. כמות זו מכסה את צריכת המזון המינימלית של 23,616 בני אדם ליום אחד.
מאז ה-24 בנובמבר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע חיוני במזון ל-110 אלף בני אדם במחסים של אונר"א ואצל קהילות מארחות, באמצעות חלוקת לחם, חבילות מזון ושוברים דיגיטליים. מאז 25 בנובמבר חזרה מאפייה אחת לפעול על בסיס אד-הוק, והיא מאפשרת חלוקת לחם לכ-90 אלף בני אדם במחסים של האו"ם בדרום.
מחירי המזון בשווקים זינקו באופן חסר תקדים. לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך אוקטובר עלו מחירי המזון והמשקאות ב-10%; מחירי הירקות האמירו בשיעור של 32%, מחיר הקמח ב-65% ומחיר המים המינרליים ב-100%.
למרות הגידול בסיוע במזון ברחבי רפיח, לרבים עדיין אין מזון ודלק לבישולו. המאפיות אינן פועלות, מלבד מאפייה אחת, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הביעו חששות כבדים ביחס לסטטוס התזונתי של בני אדם, ובמיוחד נשים מיניקות וילדים. חששו זה גובר עוד יותר ביחס לדרום, שאליו קשה יותר להגיע.
גם כן בצפון, על בעלי חיים מאיימת סכנת הרעבה ומוות ברעב, בשל המחסור במספוא ובמים. גידולי שדה ננטשים וניזוקים יותר ויותר מחוסר הדלק הדרוש לשאיבת מים להשקיה.
חקלאים ברחבי עזה החלו לשחוט את בעלי החיים שלהם, בשל הצורך המיידי במזון וחוסר מספוא. נוהג זה מהווה איום נוסף על הביטחון התזונתי, משום שהוא מוביל לדלדול של נכסים מניבים.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-25 בנובמבר לא דווח על ירי של רקטות לעבר ישראל. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-20 בנובמבר פורסמו שמותיהם של רוב ההרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
לדברי הרשויות הישראליות, לאחר שחרורם של 17 בני ערובה ב-26 בנובמבר נותרו בשבי בעזה 178 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה. ב-25 בנובמבר חזר האו"ם על קריאתו לשחרור מידי וללא תנאי של כל בני הערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-25 וב-26 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשבעה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים. בתקרית הקטלנית ביותר, שנמשכה עשר שעות והתרחשה במחנה הפליטים ג'נין, נהרגו חמישה פלסטינים. המבצע כלל עימותים חמושים עם פלסטינים ותקיפות אוויריות שגרמו לנזק נרחב לתשתית ולמבני מגורים. לדברי מקורות רפואיים, במהלך המבצע מנעו כוחות ישראליים מפרמדיקים לעשות את עבודתם, מנעו גישה לשני בתי חולים ועצרו שני בני אדם שנפצעו באחד מבתי החולים. ילד פלסטיני נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים באל-בירה (נפת רמאללה) במהלך עימותים סביב יידוי אבנים. פלסטיני נוסף נהרג ברכבו במהלך מבצע שניהלו כוחות מסתערבים ביתמא (נפת שכם). לא דווח על נפגעים ישראלים.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 222 פלסטינים, בהם 58 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
כ-66% מכלל ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,904 פלסטינים, בהם לפחות 369 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 73 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם נוספים נפצעו מידי כוחות או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
ב-25 בנובמבר גרמו שלוש מתקפות מתנחלים לנזק לרכוש ולפצועים. בתקרית אחת, קבוצת מתנחלים מלווה על ידי כוחות ישראליים פרצה לכפר בורקה(נפת שכם), ועקב כך פרצו עימותים עם פלסטינים; כוחות ישראליים פתחו באש חיה ופצעו פלסטיני. בשתי תקריות נוספות השחיתה קבוצת מתנחלים, לדברי עדי ראייה, 155 עצי זית בעיבורי הכפרים אימאתין (נפת קלקיליה) וקריות (נפת שכם).
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 284 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (34 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (212 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (38 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של כמעט שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 181 פלסטינים, בהם 93 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-52 פלסטינים, בהם 25 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.
מימון
נכון ל-25 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 256.4 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-21% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. עד ה-23 בנובמבר נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.