הרס ברצועת עזה. צילום: אגודת הסהר האדום הפלסטיני, 1 בדצמבר 2023
הרס ברצועת עזה. צילום: אגודת הסהר האדום הפלסטיני, 1 בדצמבר 2023

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 56

דגשים עיקריים

  • ב-1 בדצמבר, בשעה 7:00 בערך, חודשו מעשי האיבה לאחר הפוגה הומניטרית שהחלה ב-24 בנובמבר. דווח על הפגזות ישראליות כבדות בכל רחבי עזה, וכן על לחימה קרקעית וירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון לשעה 20:00 נהרגו לפחות 178 פלסטינים ו-589 פלסטינים נפצעו; לא דווח על הרוגים ישראלים בהקשר זה.
  • תת-מזכ"ל האו"ם ומתאם סיוע החירום מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מרטין גריפיתס אמר כי ההפוגה " אפשרה הצצה חטופה למה שיכול לקרות כשהתותחים משתתקים... אנו צריכים לשמר ולהרחיב את ההתקדמות במתן סיוע. אנו צריכים לדאוג לכך שאזרחים והתשתית מצילת-החיים הדרושה להם יהיו מוגנים. את בני הערובה יש לשחרר באופן מידי ובלא תנאי. דרושה הפסקת אש הומניטרית. על הלחימה להיפסק."
  • מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר, ונכון לשעה ,8:00, לא הוכנסו לעזה שיירות סיוע או משלוחי דלק, ושיירות הסיוע המוכנות להיכנס לעזה נותרו בעברו המצרי של המעבר. הפעילויות ההומניטריות ברחבי עזה נפסקו ברובן, למעט שירותים בתוך מחסים וחלוקה מוגבלת של קמח באזורים שמדרום לנחל עזה (להלן: הדרום). פינוי פצועים ובעלי נתינות כפולה למצרים, וחזרתם של עזתים שנותרו תקועים במצרים, עצרו גם הם.
  • ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל ברשת האינטרנט מפה מפורטת שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה מיועדת להקל את מתן הוראות הפינוי של אזורים ספציפיים לפני שיותקפו. הפרסום אינו מציין להיכן בני אדם אמורים להתפנות. לא ברור כיצד יכלו תושבי עזה להגיע למפה ללא חשמל ועל רקע השבתות חוזות ונשנות של הטלקומוניקציה.
  • ב-1 בדצמבר פיזרו כוחות ישראליים מהאוויר כרוזים שפקדו על תושבי יישובים ממזרח לח'אן יונס, בדרום (אל-קרארה, ח'וזאעה, עבסאן ובני סוהילה) לעבור למחסים באזור רפיח. נכון לשעה 21:00 לא דווחה עקירה משמעותית מאזורים אלה.
  • המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע, ובכל מקרה לצמצם למינימום, פגיעה באזרחים. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו.
  • בגדה המערבית נעצרו מאז ה-7 באוקטובר יותר מ-3,000 פלסטינים, יותר מ-160 מהם בששת הימים האחרונים. רבים מהם נעצרו בלא שתוצג להם ראייה ישירה על עבירה כלשהי שביצעו. לדברי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, במשך תקופה זו מתו שישה פלסטינים בעת שהוחזקו במעצר בידי ישראל, נתון שיא שזה עשרות בשנים לא היה כמוהו.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • ב-1 בדצמבר חודשו הפגזות ישראליות, וכן עימותים קרקעיים עם ארגונים פלסטיניים חמושים, באזורים רבים ברחבי עזה. נכון לשעה 20:00 דווח משרד הבריאות בעזה על 178 הרוגים ו-589 פצועים.
  • דווח על תקיפות אוויריות ישראליות קטלניות מאז חידוש מעשי האיבה ועד שעה 14:00, לרבות התקיפות הבאות: בשעה 7:30 נהרגו ארבעה בני אדם במחנה הפליטים רפיח; ב-7:40 נהרגו שבעה בני אדם במחנה הפליטים אל-מר'אזי במרכז עזה; ב-9:20 נהרגו עשרה בני אדם באזור אל-ג'נינה, במזרח רפיח; ב-11:20 נהרגו חמישה בני אדם במחנה הפליטים רפיח; ב-12:45 נהרגו שבעה בני אדם במזרח רפיח (מספרי ההרוגים נכללו כפי שדווחו והשעות נמסרו בקירוב). כל התקריות האלה התרחשו מדרום לנחל עזה.
  • בין ה-7 ל-19 בנובמבר דיווח משרד הבריאות בעזה על יותר מ-12,700 הרוגים. מה-19 בנובמבר חדל משרד הבריאות לדווח ישירות, לאחר שרבים מבתי החולים קרסו. מאז דיווח משרד התקשורת הממשלתי בעזה כי עד ל-1 בדצמבר נהרגו יותר מ-15 אלף פלסטינים, בהם 6,150 ילדים ויותר מ-4,000 נשים.
  • מנין ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר ועד לחידוש מעשי האיבה כולל לפחות 198 אנשי רפואה פלסטינים, לדברי משרד הבריאות בעזה; 112 אנשי סגל של האו"ם; 70 עיתונאים ועובדי אמצעי התקשורת, לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית; ולפחות 15 אנשי הגנה אזרחית, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
  • לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה 75 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

  • ב-1 בדצמבר חידש צה"ל את האזהרות והלחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה. בדרום עזה פיזרו כוחות ישראליים כרוזים שפקדו על תושבי כל הכפרים ממזרח לח'אן יונס, לרבות אל-קרארה, ח'וזאעה, עבסאן ובני סוהילה, לעזוב למחסים באזור רפיח. לא דווח על תנועה משמעותית של בני אדם מכל אחד מהאזורים האלה.
  • בשבועות קודמים צה"ל קרא ולחץ על תושבי הצפון לעזוב דרומה דרך "מסדרון" שפעל לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין.
  • מעריכים כי עד 1.8 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. עם זאת קשה להגיע לנתון מדויק; זאת בין היתר בשל הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, ולגרוע את מי שחזרו לבתיהם במהלך ההפוגה אבל עדיין רשומים במחסים של אונר"א ובמחסים אחרים.
  • כמעט 1.1 מיליון עקורים רשומים ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מתוכם כ-86% (958 אלף) הרשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים נוספים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות.
  • בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית.
  • הועלו חששות בדבר קבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

  • מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר, ונכון לשעה 18:00, לא הוכנסו לעזה כל שיירות סיוע או משלוחי דלק, ושיירות הסיוע המוכנות לכניסה לעזה נותרו בעברו המצרי של המעבר. הפעילויות ההומניטריות ברחבי עזה פסקו ברובן, למעט שירותים בתוך מחסים וחלוקה מוגבלת של קמח באזורים שמדרום לנחל עזה (להלן: הדרום). פינוי פצועים ובעלי נתינות כפולה למצרים, וחזרתם של עזתים שנותרו תקועים במצרים, עצרו גם הם.
  • ב-30 בנובמבר פונו למצרים תשעה פצועים יחד עם 15 מלווים רפואיים ושישה בני אדם אחרים; בנוסף, 91 עזתים נותרו תקועים במצרים, לצד 33 אנשי סגל רפואי מאיחוד האמירויות; שני אנשי סגל של האו"ם נכנסו לעזה.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים.

למידע נוסף על אספקת החשמל בעזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • ב-1 בדצמבר דיווחה אונר"א על התפרצות של דלקת כבד נגיפית מסוג A . בנפרד מהתפרצות זו, הסוכנות סיפקה מדי יום ייעוץ רפואי ל-10,000 בני אדם במחסים שבהם שוהים עקורים. כמו כן, מאז ה-4 בנובמבר חוסנו 12 אלף ילדים במחסים של אונר"א.
  • ארבעה בתי חולים בצפון פועלים באופן חלקי ומקבלים מטופלים לאשפוז, אף שהם יכולים לספק שירותים מוגבלים בלבד. שני בתי חולים אחרים מספקים אך ורק שירותי דיאליזה לחולי כליות. לאף אחד מבתי החולים בצפון אין יכולות לספק טיפול כירורגי. ב-29 בנובמבר, במהלך ההפוגה ההומניטרית, סיפקו סוכנויות או"ם תרופות מצילות-חיים ואספקה כירורגית, וכן דלק, לשני בתי חולים בעיר עזה, אל-אהלי וא-סחאבה.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • למרות ההפוגה, בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי כמעט לא חל שיפור, מאחר שמרבית המתקנים להפקת מים עדיין סגורים בשל חוסר דלק, וחלקם בשל הנזק שנגרם להם. מים זמינים בעיקר מבארות פרטיות קטנות ומבארות של אונר"א. חששות בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם.
  • בדרום, אונר"א ממשיכה להפעיל שמונה בארות מים המספקות למחסי עקורים מים לשתייה ולשימוש ביתי, במקביל לחלוקת מים במשאיות. בשבועות האחרונים נמשכים איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסי חירום והעברתה למטמנות, במאמץ לצמצם את רמת הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

ביטחון תזונתי

  • ב-30 בנובמבר, תוכנית המזון העולמית חילקה בדרום חבילות מזון, שימורי שעועית וביסקוויטים מועשרים בכל מחסי אונר"א ובשש נקודות חלוקה מחוץ למחסים, עבור משפחות עקורות. בנוסף קיבלו גם 15 אלף משפחות המארחות עקורים חבילות מזון.
  • מאז ה-21 בנובמבר סיפקה אונר"א קמח ל-30,222 משפחות מחוץ למחסים של הסוכנות, בנוסף על התמיכה היומית במזון שאונר"א מספקת לעקורים במחסים שלה.
  • ב-28 בנובמבר הודיעה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי לעזה נגרמים מדי יום הפסדים בסך 1.6 מיליון דולר בייצור חקלאי. להערכת המוסד, סביר להניח כי ההפסדים גדולים עוד יותר, כשמביאים בחשבון את ההרס של ציוד חקלאי ואדמות חקלאיות, ואת הנזק שנגרם לאלפי עצים, ובמיוחד עצי זית. הלשכה אמרה כי גם ההשלכות הכלכליות משמעותיות, לנוכח העובדה שבעבר נמכרו 55% מהתוצרים החקלאיים בעזה מחוץ למובלעת החוף.
  • כמות הגז לבישול שהוכנסה על פי דיווחים לעזה ממצרים מאז תחילת ההפוגה (כ-85 טונה ביום) הינה שליש מהממוצע היומי המקביל שהוכנס לעזה בין ינואר לאוגוסט 2023.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-1 בדצמבר חידשו ארגונים פלסטיניים חמושים ירי ללא הבחנה של רקטות מעזה לעבר ישראל. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
  • לדברי אמצעי התקשורת הישראליים, ב-1 בדצמבר הוכרז מותם של שישה ישראלים שהוחזקו כבני ערובה או שסברו כי הם בני ערובה. במהלך ההפוגה ההומניטרית שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מעריכים כי 137 בני אדם נותרו בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

  • משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם דיווח על גידול דרמטי במספר הפלסטינים שנעצרו על ידי הרשויות הישראליות בגדה המערבית בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. מאז ה-7 באוקטובר נעצרו יותר מ-3,000 פלסטינים, יותר מ-160 מתוכם בששת הימים האחרונים, לעיתים קרובות בלא ראיות ישירות לעבירה. לדברי המשרד, במהלך תקופה זו מתו שישה פלסטינים שהוחזקו במעצר בידי ישראל, נתון שיא שזה עשרות שנים לא היה כמותו. הגאות במספר המעצרים, דיווחים על התעללות והכשל לקיים הליך הוגן מעוררים חששות כבדים בדבר הציות של ישראל למשפט הבינלאומי.
  • ב-1 בדצמבר לא דווח על הרוגים פלסטינים או ישראלים בגדה המערבית.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 241 פלסטינים, בהם 63 ילדים. בנוסף על כך נהרגו שני פלסטינים מן הגדה המערבית בעת שביצעו מתקפה בישראל. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 231 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים במשך שבעה שבועות אלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג ככל הנראה על ידי כוחות ישראליים).
  • שני שלישים מכלל ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,229 פלסטינים, בהם לפחות 509 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 80 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
  • בשתי תקריות ב-1 בדצמבר נכנסו מתנחלים לכפרים א-סאוויה וג'אלוד בנפת שכם, יידו אבנים וגרמו נזק לשני בתים, הציתו כלי רכב בבעלות פלסטינית והשחיתו חנות בבעלות פלסטינית. ב-30 בנובמבר נכנסו עשרות מתנחלים חמושים, מלווים בכוחות ישראליים, לאל-חתרורה, ממזרח לעיר יריחו, השחיתו כלי רכב ושתי מערכות פנלים סולאריים, איימו על תושבי הקהילה בנשק חם ואמרו להם שייהרגו אם לא יעזבו.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 302 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (229 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (40 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של חמש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 220 פלסטינים, בהם 114 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

  • נכון ל-29 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 352.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-29% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.