מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 57

דגשים עיקריים

• הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר, היבשה והים בכל רחבי עזה, וכן מבצעים ולחימה קרקעיים וירי ללא הבחנה של רקטות לישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו זה היום השני ברציפות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 1 בדצמבר בשעה 21:00 ל-2 בדצמבר בשעה 15:30 נהרגו לפחות 193 פלסטינים ו-652 פלסטינים נפצעו; לא דווח על הרוגים ישראלים בהקשר זה.
• לפחות 160 מההרוגים הפלסטינים דווחו בשתי תקריות ב-2 בדצמבר. התקריות כללו הפצצה והרס של מבנה בן שש קומות במחנה הפליטים ג'באליה, ושל גוש מבנים שלם בשכונת א-שג'אעייה בעיר עזה. הפעולות להצלת מאות בני אדם שעל פי דיווחים לכודים מתחת להריסות עדיין נמשכו בשעות אחר הצהריים של ה-2 בדצמבר. לפני ההפצצות פיזרו כוחות ישראליים כרוזים שהורו על פינוי אזורים אלה (ראו להלן).
• ב-2 בדצמבר הוכנסו ממצרים לעזה משאיות סיוע ובהן מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות, אוהלים ומוצרי היגיינה, וכן מכליות נוספות ובהן 138 אלף ליטר דלק.
• בנוסף, הגבול המצרי נפתח כדי לאפשר פינוי של 880 נתינים זרים ובעלי נתינות כפולה, וכן 13 פצועים ועשרה ממלוויהם. זאת לאחר שב-1 בדצמבר הופסקה לחלוטין תנועת סחורות ובני אדם דרך מעבר הגבול.
• מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר, התנהלו בעזה פעילויות הומניטריות מוגבלות בלבד, בעיקר מתן שירותים במחסים וחלוקת קמח באזורים שמדרום לנחל עזה (להלן: הדרום).
• ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל ברשת האינטרנט מפה מפורטת שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה מיועדת להקל את מתן הוראות הפינוי של אזורים ספציפיים לפני שיותקפו. ב-2 בדצמבר יועדו לפינוי אזורים המהווים כ-25% מרצועת עזה.
• אחד האזורים שיועדו לפינוי כלל יישובים בדרום, דהיינו ממזרח לח'אן יונס – אל-קרארה, חוזאעה, עבסאן ובני סוהילה – שתושביהם הצטוו לנוע דרומה יותר, לרפיח. באזורים אלה, המהווים 19% מרצועת עזה (69 קמ"ר), התגוררו לפני פרוץ מעשי האיבה כ-352 אלף בני אדם. צה"ל פקד לפנות אזורים אלה בשבועות קודמים. ב-2 בדצמבר הגיעו לנפת רפיח אלפי עקורים, שבואם מכביד עוד יותר את הנטל על המחסים, הסובלים מלכתחילה מצפיפות יתר.
• כמו כן, ב-2 בדצמבר פקד צה"ל שוב על פינוי חלקיה המזרחיים של העיר עזה (א-שג'עייה, א-זייתון והעיר העתיקה) וג'באליה, שתיהן בצפון, והורה לתושבים לנוע לעבר אזוריה המערביים של העיר עזה. השטח שיועד לפינוי מכסה כ-6% מרצועת עזה, ולפני מעשי האיבה התגוררו בו כ-415 אלף בני אדם, שרבים מהם כבר פונו. עדיין לא ברור מהם קנה המידה וההיקף של תנועות האוכלוסייה בעקבות פקודות אלה.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע, ובכל מקרה לצמצם למינימום, פגיעה באזרחים. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• ב-2 בדצמבר בשעה 12:30 בערך נפגע ונהרס בניין בן שש קומות במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון. דיווחים ראשוניים באמצעי תקשורת מקומיים ובינלאומיים מצביעים על כך שיותר ממאה בני אדם, בהם עקורים רבים, נהרגו ומאמינים כי רבים אחרים קבורים מתחת להריסות. המבנה נפגע שעה וחצי אחרי שכוחות ישראליים פיזרו כרוזים שהורו לתושבי אזור זה להתפנות.
• ב-2 בדצמבר בשעה 14:20 בערך, היה גוש מבנים שלם בשכונת א-שג'אעייה בעיר עזה יעד להפגזה כבדה שהרסה כ-50 מבני מגורים. על פי דיווחים, משרד ההגנה האזרחית הפלסטינית הודיע כי יותר מ-60 בני אדם נהרגו, ואמר שאנשיו פועלים להציל או לחלץ יותר מ-300 בני אדם אחרים שנלכדו מתחת להריסות. בצילומי וידיאו מהאזור נראו בני אדם מחפשים אחר ניצולים, ומפנים את ההריסות בידיהם ובפטישים.
• ב-1 בדצמבר, בשעה 10:00 בערך, פגעו על פי דיווחים כוחות ישראליים בקרבת בית החולים שיפא, בעיר עזה, באמבולנס שפינה פצועים; על פי דיווחים, שני פרמדיקים נהרגו וכמה בני אדם אחרים נפצעו.
• בין ה-7 באוקטובר ל-19 בנובמבר דיווח משרד הבריאות בעזה על יותר מ-12,700 הרוגים. מה-19 בנובמבר חדל משרד הבריאות לדווח ישירות, לאחר שרבים מבתי החולים קרסו. מאז דיווח משרד התקשורת הממשלתי בעזה על יותר מ-2,300 הרוגים נוספים, נתון המביא את המספר המצטבר של הרוגים עד ה-2 בדצמבר ליותר מ-15 אלף בני אדם, בהם 6,150 ילדים ויותר מ-4,000 נשים. לא ידוע מהי המתודולוגיה המשמשת את משרד התקשורת הממשלתי.
• מנין ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר ועד לחידוש מעשי האיבה כולל לפחות 198 אנשי רפואה פלסטינים, לדברי משרד הבריאות בעזה; 112 אנשי סגל של האו"ם; 73 עיתונאים ועובדי אמצעי התקשורת, לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית; ולפחות 15 אנשי הגנה אזרחית, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה 75 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

• מעריכים כי עד 1.8 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. עם זאת קשה להגיע לנתון מדויק; זאת בין היתר בשל הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, ולגרוע את מי שחזרו לבתיהם במהלך ההפוגה אבל עדיין רשומים במחסים של אונר"א ובמחסים אחרים.
• כמעט 1.1 מיליון עקורים רשומים ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מתוכם כ-86% (958 אלף) הרשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים נוספים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית.
• הועלו חששות בדבר קבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים.

למידע נוסף על אספקת החשמל בעזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-1 בדצמבר הקימה אגודת הסהר האדום הפלסטיני נקודת ייצוב רפואי בג'באליה שבצפון, כדי לספק שירותי עזרה ראשונה לפצועים ולשמש נקודת הפניה לבתי החולים הקרובים ביותר.
• ב-2 בדצמבר הודיע משרד הבריאות בעזה כי שיעור התפוסה של מיטות אשפוז בבתי החולים הכשירים לפעולה גבוה בהרבה מקיבולתם, ועומד על 171%, וביחידות הטיפול הנמרץ הוא גבוה אף יותר – 221%. בכמה בתי חולים מוקמות כעת שלוחות מיון ראשוני (טריאז'), כדי לתמוך בקבלה ובהפניה של מטופלים.
• ב-1 בדצמבר דיווחה אונר"א על התפרצות של דלקת כבד נגיפית מסוג A באחד המחסים שלה.
• כן דיווחה אונר"א כי ברחבי עזה יש כ-50 אלף נשים הרות, ש-180 מהן יולדות מדי יום. מיילדות מטעם אונר"א מטפלות ביולדות ובנשים הרות בסיכון גבוה בתשעת מרכזי הרפואה הראשונית הפועלים כעת. הטיפול ביולדות וביילודים נמשך במחסים, אבל התנאים במחסים אינם מתאימים ליילודים.
• ארבעה בתי חולים בצפון פועלים באופן חלקי ומקבלים מטופלים לאשפוז, אף שהם מספקים שירותים מוגבלים בלבד. שני בתי חולים אחרים מספקים אך ורק שירותי דיאליזה לחולי כליות. לאף אחד מבתי החולים בצפון אין יכולות לספק טיפול כירורגי.
• 12 בתי החולים הנותרים בדרום מתפקדים באופן חלקי בלבד. קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה ירדה מ-3,500 לפני המלחמה ל-1,400 כעת, בד בבד עם זינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים המתפקדים כעת יש עדיין היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי או לבצע ניתוחים מורכבים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי אינם פועלים. זה שבועות שכמעט לא חל שיפור בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי.
• בדרום, אונר"א ממשיכה להפעיל שמונה בארות מים המספקות למחסי עקורים מים לשתייה ולשימוש ביתי, במקביל לחלוקת מים במשאיות. בשבועות האחרונים נמשכים איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסי חירום והעברתה למטמנות, במאמץ לצמצם את רמת הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

ביטחון תזונתי

• ב-28 בנובמבר הודיעה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי לעזה נגרמים מדי יום הפסדים בסך 1.6 מיליון דולר באובדן ייצור חקלאי. סביר להניח כי ההפסדים גדולים עוד יותר, כשמביאים בחשבון את ההרס של ציוד חקלאי ואדמות חקלאיות ואת הנזק שנגרם לאלפי עצים, ובמיוחד עצי זית. ההשלכות הכלכליות משמעותיות לנוכח העובדה שבעבר, 55% מהתוצרת החקלאית של עזה נמכרה מחוץ לעזה.
• הכנסת הגז לבישול נעצרה עם חידוש מעשי האיבה. כמות הגז לבישול שהוכנסה במהלך ההפוגה (כ-85 טונה ביום) הינה שליש מהממוצע היומי המקביל שהוכנס לעזה בין ינואר לאוגוסט 2023.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-1 בדצמבר חידשו ארגונים פלסטיניים חמושים ירי ללא הבחנה של רקטות מעזה לעבר ישראל. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• על פי דיווחים, ב-1 באוקטובר הביאו כוחות ישראליים לישראל את גופתו של ישראלי שנלקח כבן ערובה, כדי שניתן יהיה להביאו לקבורה. במהלך ההפוגה ההומניטרית שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי 133 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, נותרו בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

• ב-2 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 14, במחסום ליד הכפר א-תל (נפת שכם), על פי דיווחים לאחר שהילד ניסה לדקור חייל; לא דווח על נפגעים בקרב כוחות ישראליים. לדברי מקורות רפואיים פלסטיניים, כוחות ישראליים מנעו את פינוי גופתו של הילד. ילד פלסטיני נוסף, בן 16, מת מפצעים שנגרמו לו כשנורה על ידי כוחות ישראליים במהלך מבצע במחנה הפליטים ג'נין, ב-9 בנובמבר. מותו מביא את כלל ההרוגים באותו מבצע ל-16, חמישה מהם ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 243 פלסטינים, בהם 65 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 231 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים במשך שמונה שבועות אלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג ככל הנראה על ידי כוחות ישראליים בשל טעות בזיהוי).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,270 פלסטינים, בהם לפחות 516 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 80 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
• ב-1 בדצמבר התרחשו שתי מתקפות מתנחלים שבהן נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית. באחת התקריות פשטו מתנחלים על הכפר קראוות בני חסאן (נפת סלפית), שם פתחו באש ויידו אבנים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי פלסטיניות, והשחיתו ארבעה כלי רכב. בתקרית אחרת השחיתו מתנחלים, לדברי עדי ראייה פלסטינים, 50 עצי זית בעיבורי הכפר קוסרה (נפת שכם).
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 305 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (231 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (40 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של חמש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות שתועדו, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 220 פלסטינים, בהם 114 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-2 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 352.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-29% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.