מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 58

דגשים עיקריים

• הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר, היבשה והים בכל רחבי עזה, וכן לחימה ופעולות קרקעיות וירי רקטות לישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים נמשכים. לדברי משרד הבריאות בעזה, משעות אחר הצהריים ב-2 בדצמבר ועד לשעות אחר הצהריים ב-3 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 316 בני אדם ולפחות 664 בני אדם נוספים נפצעו. על פי דיווחים, ב-3 בדצמבר נהרג בעזה חייל ישראלי, וחייל נוסף מת מפצעים שנגרמו לו בימים קודמים.
• ב-3בדצמבר הוכנסו ממצרים לעזה משאיות סיוע ובהן אספקה הומניטרית. עם זאת, נכון לשעה 23:00 לא היה ברור מה מספרן ומה הן מכילות. בנוסף, הגבול המצרי נפתח כדי לאפשר פינוי של 566 נתינים זרים ובעלי נתינות כפולה, 13 פצועים ו-11 מלווים, וכן כדי לאפשר את כניסתם של עשרה אנשי סגל הומניטרי.
• ב-3 בדצמבר הייתה נפת רפיח הנפה היחידה בעזה שבה התבצעה חלוקה מוגבלת של סיוע, בעיקר קמח ומים. בנפת ח'אן יונס הסמוכה חלוקת הסיוע פסקה כמעט לחלוטין בשל העצימות של מעשי האיבה. נפת מרכז עזה הייתה מנותקת ברובה מהדרום, לאחר שכוחות ישראליים מנעו תנועה, לרבות של אספקה הומניטרית. הגישה מן הדרום לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) נעצרה עם חידוש מעשי האיבה, ב-1 בדצמבר.
• ב-3 בדצמבר ייעד צה"ל אזור המכסה כ-20% משטח העיר ח'אן יונס לפינוי מידי. האזור סומן על מפה מקוונת שפורסמה ברשתות החברתיות. לפני תחילת מעשי האיבה התגוררו באזור זה כמעט 117 אלף בני אדם. כן כלל שטח זה 21 מחסים ובהם כ-50 אלף עקורים, שרוב רובם נעקרו כבר קודם לכן מן הצפון. ההוראות הנלוות למפה קוראות לתושבים לעבור לעיירה אל-פוח'ארי, ממזרח לח'אן יונס, ולשכונות א-שבורה ותל א-סולטאן ברפיח, הסובלות מלכתחילה מצפיפות יתר. לא ברור מה היקף העקירה כתוצאה מפקודת הפינוי.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו מאז שעות אחר הצהריים של ה-2 בדצמבר:
  • ב-2 בדצמבר בשעה 14:00 בערך, נפגע בית באל-קרארה, ממזרח לח'אן יונס, פגיעה שעל פי דיווחים נהרגו בה לפחות עשרה בני אדם ובני אדם נוספים נפצעו;
  • ב-2 בדצמבר בשעה 21:00 בערך נפגעו מספר בתים בדיר אל-בלח, שבהם נהרגו על פי דיווחים תשעה בני אדם ו-12 בני אדם אחרים נפצעו;
  • ב-2 בדצמבר בשעה 23:00 בערך נפגעה דירה בבניין בא-נוסייראת, בנפת מרכז עזה, פגיעה שעל פי דיווחים נהרגו בה 13 בני אדם ועשרות בני אדם נוספים נפצעו.
  • ב-2 בדצמבר בשעה 23:20 בערך נפגע בית ברפיח, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים מספר בני אדם ואחרים נפצעו.
  • ב-3 בדצמבר בשעה 1:50 בערך נפגע בית במחנה אל-בורייג', פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים שבעה בני אדם;
  • ב-3 בדצמבר בשעה 10:00 בערך נפגעו שישה בתים בשכונת א-זייתון בעיר עזה, פגיעה שעל פי דיווחים גרמה לעשרות נפגעים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-3 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 15,523 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים. עוד בני אדם רבים אחרים נעדרים, ככל הנראה עדיין לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• מנין ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר ועד לחידוש מעשי האיבה ב-1בדצמבר כולל לפחות 198 אנשי רפואה פלסטינים, לדברי משרד הבריאות בעזה; 112 אנשי סגל של האו"ם; 77 עיתונאים ועובדי אמצעי התקשורת, לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית; ולפחות 26 אנשי הגנה אזרחית, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 77 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל ברשתות החברתיות מפה מפורטת שבה מחולקת רצעת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם מאזורים ספציפיים קודם לתקיפתם. בשני הימים שלאחר מכן סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כ-28% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי.
• בנוסף על האזור בתוך העיר ח'אן יונס (ראו לעיל), האזור הגדול ביותר שיועד לפינוי כולל יישובים ממזרח לח'אן יונס – אל-קרארה, חוזאעה, עבסאן ובני סוהילה – שתושביהם הצטוו לעבור רחוק יותר דרומה, אל רפיח. באזורים אלה, המהווים 19% מרצועת עזה (69 קמ"ר) התגוררו קודם לתחילת מעשי האיבה כ-352 אלף בני אדם. עקב כך הגיעו לנפת רפיח אלפי עקורים, שבואם הגדיל מאוד את העומס על המענה ההומניטרי, לרבות במחסים הסובלים ממילא מצפיפות יתר.
• ב-2 בדצמבר פקד צה"ל על פינוי של חלקיה המזרחיים של העיר עזה (א-שג'אעייה, א-זייתון והעיר העתיקה) ושל ג'באליה, שתיהן בצפון, והורה לתושבים לנוע לעבר אזוריה המערביים של העיר עזה. השטח שיועד לפינוי מהווה כ-6% מרצועת עזה, וקודם למעשי האיבה התגוררו בו כ-415 אלף בני אדם, שרבים מהם כבר פונו. עדיין לא ברור מהם קנה המידה וההיקף של תנועות האוכלוסייה בעקבות פקודות אלה.
• מעריכים כי כ-1.8 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. עם זאת קשה להגיע לנתון מדויק, במיוחד בשל הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות הפינוי מאז ה-1 בדצמבר, והגבלות גישה.
• ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה רשומים כמעט 1.1 מיליון עקורים, שכ-86% (958 אלף) מתוכם רשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים אחרים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית.
• הועלו חששות בדבר קבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים.

למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-2 בדצמבר הודיע בית החולים אל-עודה בא-נוסייראת (מרכז עזה) כי מלאי הדלק להפעלת גנרטורים ואמבולנסים אזל, וכי בית החולים בסכנת השבתה מוחלטת אם לא יקבל דלק נוסף. בית חולים זה הוא הספק העיקרי של שירותי מיילדות ויולדות בנפת מרכז עזה.
• ב-2 בדצמבר הודיע משרד הבריאות בעזה כי שיעור התפוסה של מיטות אשפוז בבתי החולים הכשירים לפעולה גבוה בהרבה מקיבולתם, ועומד על 171%, וביחידות הטיפול הנמרץ שיעור התפוסה גבוה אף יותר – 221%. בכמה בתי חולים מוקמות כעת שלוחות מיון ראשוני (טריאז'), כדי לתמוך בקבלה ובהפניה של מטופלים.
• ב-1 בדצמבר דיווחה אונר"א על התפרצות של דלקת כבד נגיפית מסוג A באחד המחסים שלה.
• ארבעה בתי חולים בצפון פועלים באופן חלקי ומקבלים מטופלים לאשפוז, אף שהם מספקים שירותים מוגבלים בלבד. שני בתי חולים אחרים מספקים אך ורק שירותי דיאליזה לחולי כליות. לאף אחד מבתי החולים בצפון אין יכולות לספק טיפול כירורגי.
• 12 בתי החולים בדרום מתפקדים באופן חלקי בלבד. נכון לעכשיו קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה הינה 1,400 מיטות, לעומת 3,500 מיטות קודם לתחילת מעשי האיבה. ירידה זו באה במקביל לזינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים המתפקדים כעת היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי או לבצע ניתוחים מורכבים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. זה שבועות שכמעט לא חל שיפור בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי.
• בדרום, אונר"א ממשיכה להפעיל שמונה בארות מים המספקות למחסי עקורים מים לשתייה ולשימוש ביתי, במקביל לחלוקת מים במשאיות. בשבועות האחרונים נמשכים איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסי חירום והעברתה למטמנות, במאמץ לצמצם את רמת הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-3 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות מעזה לעבר ישראל; לא דווח על נפגעים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, נותרו בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

• ב-2 בדצמבר נורה פלסטיני למוות בידי כוחות ישראליים או מתנחלים ושלושה בני אדם נוספים נפצעו, במהלך מתקפת מתנחלים בקראוות בני חסאן (נפת סלפית). מתנחלים חמושים, מלווים בחיילים ישראליים, הגיעו לעיבורי הכפר ושם יידו אבנים ובקבוקי תבערה ופתחו בירי על בתים פלסטיניים, שאחד מהם הוצת ואחרים ניזוקו.
• ב-3 בדצמבר ניהלו כוחות ישראליים מבצע בעיר קלקיליה, שכלל במהלכו חילופי אש בינם לבין פלסטינים; פלסטיני, על פי דיווחים אדם לא מעורב, נורה בגבו על ידי כוחות ישראליים ונהרג.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 244 פלסטינים, בהם 65 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 234 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשמונת השבועות האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בטעות כאחד ממבצעי המתקפה).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,279 פלסטינים, בהם לפחות 520 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 82 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
• בנוסף על מתקפת המתנחלים בקראוות בני חסאן (ראו לעיל), התרחשו ב-2 בדצמבר שלוש מתקפות מתנחלים שבהן נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית. באחת התקריות, מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים יידו אבנים על בתים וכלי רכב פלסטיניים בכפר מאדמא (נפת שכם), גרמו לנזק לשני כלי רכב לפחות ולבית אחד, והציתו כלי רכב אחר. בכפר יאסוף (נפת סלפית) תקפו מתנחלים משפחות פלסטיניות שעסקו במסיק זיתים, פתחו באש, יידו אבנים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי פלסטיניות והשחיתו ארבעה כלי רכב. בכפר קוסרה (נפת שכם) מתנחלים תקפו והיכו שלושה חקלאים, ועל פי דיווחים השחיתו 50 עצי זית.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 308 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (233 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (41 תקריות). הממוצע השבועי של תקריות מסוג זה הוא 39, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. עם זאת, מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בשבוע האחרון (27 בנובמבר – 3 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות מקרי ירי. בכמעט מחצית מהתקריות שתועדו, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 235 פלסטינים, בהם 125 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-2 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 352.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-29% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.