מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 67

דגשים עיקריים

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-11 וה-12 בדצמבר נהרגו בעזה 217 פלסטינים, ו-455 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר לשעות אחר הצהריים ב-12 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 18,205 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ועל פי דיווחים כ-50,100 בני אדם נפצעו. בני אדם רבים אחרים נעדרים, וככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• ב-12 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי עזה, במיוחד בעיר רפיח שבדרום רצועת עזה. כן נמשכו פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בח'אן יונס (גם היא בדרום) ובחלקים הצפוניים של רצועת עזה. נמשך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לשטח ישראל.
• חייל ישראלי מת מפצעים שנגרמו לו לפני שבועיים. לדברי מקורות ישראליים, מותו מביא את מספר החיילים הישראלים שנהרגו בעזה מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-105. כמו כן נפצעו 600 חיילים.
• ב-12 בדצמבר הופיעו דיווחים ראשוניים וצילומים של כוחות ישראליים מפוצצים בית ספר של אונר"א בבית חנון שבצפון עזה.
• על פי דיווחים, התפשטות המחלות בעזה התגברה, במיוחד בשל תנאי צפיפות היתר שבהם חיים בני אדם; עקב כך גובר העומס על מערכת הבריאות, העמוסה מלכתחילה מעבר לגבול יכולתה, וגוברת סכנת מוות של בני אדם ממחלות. ב-12 בדצמבר אמר דובר משרד הבריאות בעזה כי המשרד תיעד 360 אלף חולים במחלות מידבקות במחסים, וציין כי מאמינים שהמספר הממשי גבוה אף יותר.
• באותו יום הודיע ראש ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש כי תועדו מקרים של דלקת קרום המוח, צהבת, אימפטיגו, וזיהומים אחרים של דרכי הנשימה העליונות. בנוסף על כך, מנהל בית החולים אבו יוסף א-נג'אר ברפיח הודיע כי שלשולים ושפעת מתפשטים בקרב עקורים ברפיח; לרבות 1,500 מקרים של מחלות מעיים המדווחים מדי יום בשל מחסור במזון.
• ב-12 בדצמבר פשטו כוחות ישראליים על בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, מצפון לעיר עזה, עצרו את המנהל והעבירו כ-70 אנשי סגל רפואי למקום לא ידוע. אנשי הסגל הנותרים הצטוו לאסוף את כל המטופלים והמטפלים למבנה אחד ולפנות את כל המבנים הנותרים; במבנה שבו הם שוהים אין חשמל, מים או מזון. לדברי משרד הבריאות בעזה, לפני כן כבר היה בית החולים במצור במשך שלושה ימים.
• בנפת רפיח מתבצעת חלוקה מוגבלת של סיוע. חלוקת הסיוע ביתר רצועת עזה פסקה ברובה בימים האחרונים, בשל העצימות של מעשי האיבה והגבלות התנועה לאורך הכבישים הראשיים, מלבד תנועה של משלוחי דלק מוגבלים לספקי שירותים מרכזיים, ומשלחת חד-פעמית בסיכון גבוה ב-9 בדצמבר לבית החולים אל-אהלי בעיר עזה.
• ב-12 בדצמבר, בפעם הראשונה מאז ההסלמה במעשי האיבה ב-7 באוקטובר, עברו משאיות סיוע בידוק במעבר כרם שלום שבשליטת ישראל, ואחר כך הורשו להיכנס לעזה דרך מעבר רפיח. אף שאמצעי זה אמור להקל את העיכובים בכניסת משאיות סיוע לעזה, מאחר שהבידוק מתבצע כעת בשני מקומות, סוכנויות הומניטריות מדווחות שלא די בכך ומבקשות שמעבר כרם שלום, שלפני ה-7 באוקטובר היה נקודת הגישה העיקרית לסחורות אל ומתוך רצועת עזה, ייפתח מחדש באופן מלא. הקהילה ההומניטרית הדגישה שיש לפתוח את המעבר לסחורות הומניטריות ומסחריות כאחד.
• ב-12 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, הוכנסו לעזה ממצרים 107 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית, היקף זהה להיקף שתועד ברוב הימים מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק וסחורות למגזר הפרטי), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. יכולתו של האו"ם לקלוט את הסיוע המוכנס לעזה נפגעת משמעותית בשל מחסור במשאיות בתוך עזה; המחסור הנמשך בדלק; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להגיע בבטחה למעבר רפיח בשל האינטנסיביות של מעשי האיבה. לעזה דרוש יותר סיוע שייכנס לשטחה, אבל באותה מידה, בתוך עזה דרושה יכולת גדולה יותר לטיפול בסיוע המוכנס.
• ב-12 בדצמבר הוכנסו לעזה ממצרים כ-129 אלף ליטר דלק ו-45,020 ק"ג של גז. כמויות מוגדלות אלה אינן אלא המינימום הדרוש למניעת קריסתם של שירותים קריטיים, לרבות בתי חולים ואמבולנסים, תשתיות מים ותברואה ומחסי עקורים. הדלק תועדף עבור בתי חולים בדרום עזה.
• ב-12 בדצמבר פונו מעזה למצרים פצוע אחד ו-399 בעלי נתינות כפולה. פינויים מביא את המספר הכולל של פלסטינים פצועים שפונו מאז ה-7 באוקטובר ל-464, ואת מספר החולים הזקוקים לטיפול רפואי שפונו מאז ל-530 בני אדם.
• ב-9 וב-10 בדצמבר, על פי דיווחים, עצרו כוחות ישראליים בנפת צפון עזה ובעיר עזה מאות גברים ונערים שביקשו מחסה במרחבים ציבוריים, בבתי ספר המשמשים מחסים לעקורים וכן בבתים פרטיים. על פי דיווחים מאותה תקופה, העצירים הופשטו מבגדיהם ונותרו בתחתונים, והצטוו לכרוע על ברכיהם בשטחים פתוחים, שם הוכו, הוטרדו, נחשפו לתנאי מזג אוויר קשים וכן נמנעו מהם צרכים בסיסיים. תמונות של הנעשה הופצו באמצעי התקשורת ועוררו גינויים נרחבים. לדברי צה"ל, מי שנחשדו בהשתייכות לחמאס הועברו לחקירה בישראל, ואחרים שוחררו.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 14:00 ב-11 בדצמבר ל-14:00 ב-12 בדצמבר, וכללו תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים:
  • באזור מוסבח שבצפון רפיח נפגע בניין מגורים, שעל פי דיווחים נהרגו בו 12 פלסטינים, בהם לפחות שישה ילדים, ועשרה בני אדם נוספים נפצעו.
  • בא-נוסייראת שבנפת מרכז עזה נפגע בניין מגורים, ועל פי דיווחים נהרגו בו 17 פלסטינים.
  • בשכונת שייח' רדואן שבעיר עזה נפגע בניין מגורים, ועל פי דיווחים נהרגו בו עשרות פלסטינים.
• אונר"א מאמתת דיווחים על כך שעקורים שמצאו מחסה במרפאה הראשית של הסוכנות בג'באליה ובאחד מבתי הספר שלה בעיר עזה אולצו להתפנות, וכי לאחר מכן נורו כמה מהם או נעצרו כשנמלטו מהמקום. על פי דיווחים, לאחר הפינויים בכפייה נפגעו שני המתקנים מתחמושת שגרמה לנזקים. לדברי אונר"א, מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ישירות 41 מתקנים של אונר"א, ול-60 מתקנים נגרם נזק משני. כ-284 עקורים ששהו במחסים של אונר"א נהרגו, ו-976 עקורים נוספים נפצעו.
• לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינים בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 81 עיתונאים ועובדי אמצעי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, 296 עובדי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, לפחות 32 אנשי הגנה אזרחית נהרגו. לדברי אונר"א וארגון הבריאות העולמי, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 134 אנשי סגל של אונר"א ואיש סגל אחד של ארגון הבריאות העולמי.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-11 בדצמבר שב צה"ל לקרוא וללחוץ על תושבים פלסטינים שנותרו מצפון לנחל עזה לעזוב דרומה, דרך "מסדרון" שהופעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. עם זאת, בני אדם שנעו בכביש זה מצפון וממזרח לעיר ח'אן יונס נקלעו על פי דיווחים לקרבות עזים.
• עד עתה, סומנו במפה המקוונת שצה"ל השיק ב-1 בדצמבר שטחים המהווים כמעט 30% מרצועת עזה (לא כולל פקודות לפינוי האזורים שמצפון לנחל עזה) כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
• בעקבות שורה של פקודות של כוחות ישראליים שהורו לפלסטינים להתפנות, שוהים כעת בדרום עזה עקורים רבים. שני האתרים הגדולים ביותר ברפיח, שאלפי עקורים עברו אליהם והקימו בהם מבנים ואוהלים מאולתרים, הם בית חולים שבנייתו טרם הושלמה ("בית חולים השדה הקטארי") והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס. עשרות אלפי עקורים, שהגיעו לרפיח מאז ה-3 בדצמבר, ממשיכים להתמודד עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים הן בתוך מחסים והן מחוץ להם. המונני בני אדם מחכים במשך שעות סביב מרכזי חלוקת סיוע, זקוקים נואשות למזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. בהיעדר מספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה נפוצה ומגבירה חששות בדבר התפשטות מחלות, במיוחד בעת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם.
• לדברי אונר"א, נכון ל-11 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים.
• נכון ל-9 בדצמבר, כמעט 1.3 מיליון מן העקורים האלה היו רשומים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כ-1.1 מיליון ב-97 מחסים של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח. קשה לדעת במדויק מהו מספרם הכולל, לנוכח הקשיים במעקב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, עקורים הנעים מחדש מאז ה-1 בדצמבר בעקבות פקודות, והפינוי בפקודת צה"ל של חמישה מחסים של אונר"א במזרח ח'אן יונס ב-6 בדצמבר.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, שפעת, דלקת קרום המוח, צהבת, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ופגעים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
• בממוצע, בכל אחד ממחסי אונר"א הממוקמים במרכז עזה בדרום שוהים עקורים במספר גדול פי תשעה מקיבולת העקורים שיועדו לקלוט.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-12 בדצמבר חזר ארגון הבריאות העולמי על קריאתו להגנה על הטיפול הרפואי והסיוע ההומניטרי בעזה, לאחר שמשלחת להעברת מטופלים במצב קריטי ולמשלוח של אספקה לבית חולים בצפון עזה עוכבה במחסומים צבאיים ואנשי ארגונים שותפים בתחום הבריאות נעצרו (ראו עדכון בזק מספר 65). על פי דיווחים, במהלך משימת הפינוי מת מטופל, ואנשי סגל הופרעו בעבודתם וסבלו התעללות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 231 מתקפות ברצועת עזה, שבהן נפגעו 60 מתקנים רפואיים ו-76 אמבולנסים ברצועת עזה.
• זה היום השביעי ברציפות שבית החולים אל-עודה בג'באליה (צפון עזה) מכותר על ידי חיילים וטנקים ישראליים, ומדווח כי לחימה נגד ארגונים חמושים מתנהלת בקרבתו. על פי דיווחים, 250 רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם לכודים בתוך בית החולים. ב-9 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בתוך בית החולים שני אנשי סגל רפואי בעת מילוי תפקידם, במהלך עימותים בין אנשי כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
• נכון לעכשיו רק 11 מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה מתפקדים באופן חלקי ומסוגלים לקבל מטופלים חדשים לאשפוז, אף שהשירותים שהם מספקים מוגבלים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק אחד מבתי החולים האלה נמצא בצפון. שני בתי החולים הגדולים ביותר בדרום עזה פועלים בתפוסת מיטות אשפוז גדולה פי שלושה מקיבולתם, ובה בעת מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. בנוסף מספקים בתי החולים האלה מחסה לאלפי עקורים.
• ב-11 וב-12 בדצמבר הופגזו שוב ושוב סביבות בתי החולים נאסר ואל-אמל בח'אן יונס, הפגזות שמנעו גישה מעשרות נפגעים. שני בתי החולים האלה נמנים עם 12 בתי החולים בדרום שעדיין פועלים באופן חלקי, וכן משמשים מחסה לאלפי עקורים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-12 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. ב-12בדצמבר, על פי דיווחים, הוחזרו לישראל שתי גופות נוספות. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-12 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים ופצעו מספר בני אדם אחרים במהלך מבצע רחב היקף שניהלו בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין. המבצע כלל תקיפה באמצעות רחפן שבה נהרגו ארבעה או חמישה בני אדם. פלסטיני שישי ושביעי, בהם ילד בן 13, מתו לאחר שבמהלך התקרית נמנעה מהם גישה לטיפול רפואי ולאשפוז. במהלך המבצע כיתרו כוחות ישראליים את שלושת בתי החולים העיקריים בעיר וחסמו תנועה של אמבולנסים, לרבות אלה שבהם הועברו הפצועים. בנוסף גרמו כוחות ישראליים לנזקים נרחבים לתשתית ולרכוש פרטי.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 271 פלסטינים, בהם 69 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 261 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,481 פלסטינים, בהם לפחות 541 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 85 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• בין ה-11 ל-12 בדצמבר דווחו ארבע מתקפות מתנחלים שגרמו לנזק לרכוש בבעלות פלסטינית. באחת התקריות, תוקפים חמושים, שידוע לפלסטינים כי הם מתנחלים אף שלבשו מדי צה"ל, תקפו והיכו משפחה פלסטינית שעסקה במסיק זיתים ליד ביתה בתורמוסעיא שבנפת רמאללה. בתקרית אחרת, בעלי אדמות פלסטינים בכפר עוורתא, בדרום-מזרח נפת שכם, הגיעו לאדמותיהם לאחר שקיבלו היתר מיוחד מן הרשויות הישראליות, וגילו כי מתנחלים מוסקים את הפרי מעציהם. לאחר מכן סילקו כוחות ישראליים את המשפחה מהאדמה החקלאית שלה עצמה. בשתי התקריות הנותרות פשטו מתנחלים חמושים על הקהילות הפלסטיניות אל-פארסייה-ח'לת ח'דר ועין אל-חילווה (שתיהן בנפת טובאס), תקפו והיכו תושבים ולקחו בעלי חיים.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 336 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (256 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 35, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-13 תקריות בין ה-2 ל-7 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 338 פלסטינים, בהם 182 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• 68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר ש-16 בתים נהרסו לשם ענישה מאז ה-7 באוקטובר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נהרסו לשם ענישה בתים במספר זהה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 269 פלסטינים נוספים, בהם 121 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-42 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-8 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 479.2 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 39% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.