מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 68

דגשים עיקריים

• ב-13 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי עזה, במיוחד בג'באליה שבצפון רצועת עזה. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-12 וה-13 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 196 פלסטינים, ו-499 בני אדם נוספים נפצעו. מאז ה-7 באוקטובר דיווח משרד הבריאות על לפחות 18,608 הרוגים וכ- 50,594 פצועים, נאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים. עוד רבים אחרים נעדרים, ככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• כמו כן נמשכו פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד במחנה הפליטים נוסייראת בנפת מרכז עזה. לדברי צה"ל, במהלך הלילה נהרגו עשרה חיילים ישראלים, בהם מספר קצינים בכירים. מותם מביא את המספר הכולל של חיילים ישראלים שנהרגו בעזה מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-115. כן נפצעו 619 חיילים. נמשך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לשטח ישראל.
• ב-13 בדצמבר, זה היום השני ברציפות, פשטו חיילים ישראליים מלווים בטנקים על בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, מצפון לעיר עזה. דווח על מעצרים המוניים והתעללות בבני האדם שנעצרו. ב-13 בדצמבר שחררו כוחות ישראליים חמישה רופאים ואת כל נשות הסגל שנעצרו יום קודם לכן. מנהל בית החולים וכ-70 אנשי סגל רפואי עדיין עצורים במקום לא ידוע מחוץ לבית החולים. מדיווחי העצירים ששוחררו עולה כי הם נחקרו, הוכו ונחשפו לתנאי מזג האוויר הקשים לפני שבסופו של דבר הוחזרו לבית החולים.
• ארגון הבריאות העולמי הביע את חששו בדבר הפשיטה על בית החולים כמאל עדואן. לדברי משרד הבריאות בעזה, בבית החולים היו 65 מטופלים, שחלקם זקוקים לטיפול נמרץ, ו-45 אנשי סגל רפואי. עוד לפני הפשיטה פעל בית החולים ברמה מינימלית בשל חוסרים חמורים בדלק, מים, מזון ואספקה רפואית. ארגון הבריאות העולמי קרא "להגנה על כל בני האדם בתוך בית החולים."
• ב-13 בדצמבר נפגע בית ספר של אונר"א במחנה הפליטים ג'באליה, שבו שהו עקורים, ודווח על נפגעים. אותו בית ספר כבר נפגע פעמים אחדות קודם לכן. באות יום פשטו כוחות ישראליים על בית ספר אחר בג'באליה שגם בו שהו עקורים. דיווחים וצילומים ראשוניים באמצעי התקשורת מצביעים על נפגעים מבין העקורים.
• אונר"א מאמתת דיווחים שהגיעו לאחרונה על תקריות במתקני אונר"א. מאז ה-7 באוקטובר דווחו 156 תקריות שבהן נפגעו נכסים של אונר"א, לרבות לפחות 12 מקרים של שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א.
• ב-13 בדצמבר ייעד צה"ל אזור נוסף, מדרום-מערב לעיר ח'אן יונס, ששטחו כ-1.4 קמ"ר, לפינוי מידי. באזור זה התגוררו כ-37 אלף תושבים, וכן עקורים שמספרם מוערך בכ-5,000, שמצאו מקלט בשלושה מחסי חירום ייעודיים באוקטובר 2023. בימים קודמים ניתנו פקודות פינוי דומות עבור אזור גדול ממזרח לח'אן יונס. יחדיו, האזורים האלה בנפת ח'אן יונס מהווים כ-22% משטחה של רצועת עזה.
• בנפת רפיח, שמעריכים כי כיום מתגוררת בה כמעט מחצית מאוכלוסיית עזה, נמשכה חלוקה מוגבלת של סיוע. חלוקת הסיוע ביתר רצועת עזה פסקה ברובה בשל העצימות של מעשי האיבה והגבלות התנועה לאורך הכבישים הראשיים, מלבד משלוחי דלק מוגבלים לספקי שירותים מרכזיים, ומשלחת בסיכון גבוה ב-9 בדצמבר לבית החולים אל-אהלי בעיר עזה.
• ב-13 בדצמבר, זה היום השני ברציפות, עברו משאיות סיוע בידוק במעבר כרם שלום שבשליטת ישראל, ואחר כך הורשו להיכנס לעזה דרך מעבר רפיח. אף שאמצעי זה יקל את העיכובים בכניסת משאיות סיוע לעזה, מאחר שהבידוק מתבצע כעת בשני מקומות, סוכנויות הומניטריות מדווחות שלא די בכך; הסוכנויות קוראות לפתיחה מחודשת ומלאה של מעבר כרם שלום, שלפני ה-7 באוקטובר היה נקודת הגישה העיקרית לסחורות אל ומתוך רצועת עזה. בתדרוך לעיתונות בג'נבה ב-13 בדצמבר חזרה המתאמת הומניטרית ואמרה כי "בלי כרם שלום לעולם לא נוכל לספק סיוע הומניטרי ראוי בעזה." כן ציינה כי "על ישראל, ככוח הכובש, מוטלת האחריות להגן על האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. משמע הדבר שעליהם לדאוג לצרכיה הבסיסיים. לא די בכך שהם מתירים למשאיות להגיע לגבול בין מצרים לעזה. עליהם להבטיח שבתוך עזה יהיו תנאים שיאפשרו לנו לספק סיוע לכל מי שנזקק לכך."
• ב-13 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, הוכנסו לעזה ממצרים 152 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית, וארבע מכליות דלק. היקף זה גדול מנפח הסיוע היומי שתועד מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר, אבל הוא עדיין נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק וסחורות למגזר הפרטי), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר.
• יכולתו של האו"ם לקלוט את הסיוע המוכנס לעזה נפגעת משמעותית בשל מחסור במשאיות בתוך עזה; המחסור הנמשך בדלק; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להגיע בבטחה למעבר רפיח בשל האינטנסיביות של מעשי האיבה. לעזה צריך להכניס יותר סיוע ודלק, אבל באותה מידה, בתוך עזה דרושה יכולת גדולה יותר לטיפול בסיוע המוכנס.
• ב-13 בדצמבר פונו מעזה 268 בעלי נתינות כפולה; לא פונו פצועים. המספר הכולל של פלסטינים פצועים ובני אדם שנזקקו לטיפול רפואי שפונו מאז ה-7 באוקטובר מייצג רק 1% מכלל הפלסטינים שנפצעו במעשי האיבה. יותר מ-400 בני אדם פונו, אך מספר הפצועים הזקוקים בדחיפות להתערבות רפואית גדול פי 20 – כ-8,000 מתוך פצועים שמספרם מוערך ב-50 אלף.
• דוח חדש של הבנק העולמי מזהיר מפני ההשלכות הקשות של המשבר הנוכחי על הכלכלה הפלסטינית, ואומר כי "אובדן החיים, המהירות וההיקף של הנזקים לנדל"ן והצמצום בתזרים ההכנסות ברחבי השטח הפלסטיני הם בהיקף שאין דומה לו." באוקטובר פעלה רצועת עזה ב-16% בלבד מהקיבולת היצרנית שלה, ואילו המחירים האמירו בממוצע ב-12%, בשל הביקוש למוצרים שקשה יותר ויותר למצוא בשוק המקומי. לדברי הבנק העולמי, כ-85% מהעובדים בעזה מובטלים מאז תחילת מעשי האיבה, מאחר שרוב העסקים הרשמיים בעזה, שמספרם כ-56 אלף, הקפיאו את פעילותם. גם כלכלת הגדה המערבית נפגעה משמעותית, בעקבות החלטתה של ישראל לאסור את גישתם של 200 אלף עובדים שקודם לכן עבדו בשטח ישראל ובהתנחלויות. לפני הסכסוך חזה הבנק העולמי למשק הפלסטיני גידול ממשי של 3.2% בתמ"ג, תחזית שתוקנה כעת ל-3.7%-.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 14:00 ב-12 בדצמבר ל-14:00 ב-13 בדצמבר:
  • על פי דיווחים, לפחות שמונה פלסטינים נהרגו וכמה בני אדם אחרים נפצעו בבניין מגורים שנפגע באזור א-שבורה ברפיח.
  • על פי דיווחים, לפחות תשעה פלסטינים נהרגו בבניין מגורים שנפגע בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.
• בנוסף, ב-11 בדצמבר, על פי דיווחים, נורה למוות עקור ששהה במתקן של אונר"א בח'אן יונס. לדברי אונר"א, מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ישירות 43 מתקנים של אונר"א, ול-60 מתקנים נגרם נזק משני. כ-284 עקורים ששהו במתקנים של אונר"א נהרגו, ו-976 עקורים נוספים נפצעו.
• לדברי משרד החינוך, נכון ל-5 בדצמבר נהרגו ברצועת עזה יותר מ-3,477 תלמידים ו-203 אנשי סגל חינוך, ויותר מ-5,429 תלמידים ו-507 מורים נפצעו. לכ-342 מבני בתי ספר נגרם נזק (יותר מ-69% מכלל מבני בתי הספר בעזה). מתוך 70 בתי הספר של אונר"א שניזוקו, בהם לפחות 56 המשמשים כעת מחסים לעקורים במהלך מעש איבה אלה כמה בתי ספר, בהם בתי ספר של אונר"א, נפגעו ישירות בתקיפות אוויריות או הפגזות טנקים ישראליות.

עקירה (רצועת עזה)

• עד עתה, שטחים המהווים כמעט 30% מרצועת עזה (לא כולל פקודות לפינוי האזורים שמצפון לנחל עזה) סומנו כמיועדים לפינוי במפה המקוונת שצה"ל השיק ב-1 בדצמבר. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
• בעקבות שורה של פקודות של כוחות ישראליים שהורו לפלסטינים להתפנות, שוהים כעת בדרום עזה עקורים רבים. שני האתרים הגדולים ביותר בנפת רפיח, שאלפי עקורים עברו אליהם והקימו בהם מבנים מאולתרים ואוהלים, הם בית חולים שבנייתו טרם הושלמה ("בית חולים השדה הקטארי") והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
• עשרות אלפי עקורים, שהגיעו לרפיח מאז ה-3 בדצמבר, ממשיכים להתמודד עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים הן בתוך מחסים והן מחוץ להם. המוני בני אדם מחכים במשך שעות סביב מרכזי חלוקת סיוע, זקוקים נואשות למזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. בהיעדר מספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה נפוצה ומגבירה חששות בדבר התפשטות נוספת של מחלות, במיוחד בעת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם. הגשמים הכבדים וההצפות שפגעו ב-13 בדצמבר בחלקים גדולים של עזה מחריפים את הסבל האנושי ומוסיפים לסכנה של מחלות מועברות במים.
• לדברי אונר"א, נכון ל-12 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים.
• נכון ל-11 בדצמבר, כמעט 1.3 מיליון מן העקורים האלה היו רשומים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כ-1.1 מיליון ב-98 מחסים של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח. קשה לדעת במדויק מהו מספרם הכולל, לנוכח הקשיים במעקב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועה מחודשת של עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, והפינוי בפקודת צה"ל של חמישה מחסים של אונר"א במזרח ח'אן יונס ב-6 בדצמבר.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, שפעת, אבעבועות רוח, דלקת קרום המוח, צהבת, אימפטיגו, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ופגעים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
• בממוצע, בכל אחד ממחסי אונר"א הממוקמים מדרום לנחל עזה שוהים עקורים במספר גדול פי תשעה מקיבולת העקורים שיועדו לקלוט.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• משרד הבריאות בעזה הודיע כי החיסונים שברשותו אזלו, חוסר שיוביל להשלכות בריאותיות הרות אסון על ילדים ועל התפשטות מחלות, במיוחד בקרב עקורים במחסים, שבהם שוררת צפיפות יתר. ב-12 בדצמבר אמר דובר משרד הבריאות בעזה כי המשרד תיעד 360 אלף מקרים של מחלות מידבקות במחסים, וציין כי מאמינים שהמספר הממשי גבוה יותר.
• זה היום השמיני ברציפות שבית החולים אל-עודה בג'באליה שבצפון עזה מכותר על ידי חיילים וטנקים ישראליים, ומדווח כי בקרבתו מתנהלת לחימה נגד ארגונים חמושים. על פי דיווחים, 250 רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם לכודים בתוך בית החולים. ב-9 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בתוך בית החולים שני אנשי סגל רפואי בעת מילוי תפקידם, במהלך עימותים בין אנשי כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
• נכון לעכשיו רק 11 מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה מתפקדים באופן חלקי ומסוגלים לקבל מטופלים חדשים לאשפוז, אף שהשירותים שהם מספקים מוגבלים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק אחד מבתי החולים האלה נמצא בצפון. שני בתי החולים הגדולים ביותר בדרום עזה פועלים בתפוסת מיטות אשפוז גדולה פי שלושה מקיבולתם, ובה בעת מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. בנוסף מספקים בתי החולים האלה מחסה לאלפי עקורים.
• ב-13 בדצמבר הופגזה שוב ושוב סביבת בית החולים נאסר בח'אן יונס, הפגזות שמנעו גישה מעשרות נפגעים. בית חולים זה נמנה עם עשרת בתי החולים בדרום שעדיין פועלים באופן חלקי, וכן משמשים מחסה לאלפי עקורים.

מים, תברואה והיגיינה

• ב-13 בדצמבר דיווחו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה על צורך דחוף בצינורות ובחומרי בניין. מאגרי החומרים לתיקון מערכות צנרת מים הולכים ואוזלים, ורבים מהצינורות ניזוקו וזקוקים לתיקון. אי-היכולת לתקן את הצינורות עלולה להוביל לניתוק המים לאזורים מסוימים בדרום עזה.
• ב-13 בדצמבר ירדו בעזה גשמים כבדים שהציפו אזורים רבים, והחמירו עוד יותר את קשייהם של פלסטינים עקורים, על רקע היכולת המוגבלת לטפל בשפכים, במיוחד במחסים לעקורים, והצטברות פסולת מוצקה במקומות שונים. גורמים אלה, יחד עם היעדר טיפול יעיל בפסולת המושכת אליה חרקים, יתושים וחולדות, מעלים משמעותית את הסכנה להתפשטות מחלות ומאיימים על הרווחה הגופנית והנפשית כאחד.
• ב-13 בדצמבר הדגישו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה כי בשל צפיפות היתר והיעדר בתי שימוש ושירותי תברואה במחסים, בני אדם נאלצים לחכות שעות בתור לבתי שימוש; וכי במקומות אחרים שבהם שוהים עקורים ואשר אין בהם בתי שימוש כלל בני אדם נאלצים לעשות את צורכיהם תחת כיפת השמיים, נוהג המגביר את החששות מפני התפשטות מחלות.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-12 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. ב-13 בדצמבר, על פי דיווחים, הוכרז על מותם של שני בני ערובה נוספים. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-133 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-13 בדצמבר לא דווח על הרוגים פלסטינים בגדה המערבית.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 271 פלסטינים, בהם 69 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 261 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,488 פלסטינים, בהם לפחות 541 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 85 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• בין ה-ל-13 12 בדצמבר דווחו שלוש מתקפות מתנחלים שבהן נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית. בשתיים מהתקריות, תוקפים חמושים, שידוע לפלסטינים כי הם מתנחלים אף שלבשו מדי צה"ל, פרצו לקהילה הפלסטינית סוסיא בנפת חברון, ועל פי דיווחים גנבו ציוד חקלאי ומכלי מים. בתקרית אחרת פרצו מתנחלים, על פי דיווחים ממאחז שהוקם לא מכבר ליד חוות מעון, לקהילת מנטקת שעב אל-בוטום במסאפר יטא שבדרום הר חברון, גנבו מכלי מים ושברו חלונות של כלי רכב בבעלת פלסטינית.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 343 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (263 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 38, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות לפני ה-7 באוקטובר (בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023). מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-21 תקריות בין ה-9 ל-14 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• ב-13 בדצמבר הרסו כוחות ישראליים בניין מגורים שכלל ארבע דירות, שכולן נבנו ללא היתר בנייה ישראלי, בראס אל-עמוד שבירושלים המזרחית. כתוצאה מההריסות נותרו חמישה משקי בית פלסטיניים, בהם שתי משפחות פליטים, המונים 29 בני אדם, 14 מהם ילדים, ללא קורת גג.
• כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 367 פלסטינים, בהם 196 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• 68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר ש-16 בתים נהרסו לשם ענישה מאז ה-7 באוקטובר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נהרסו לשם ענישה בתים במספר זהה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 269 פלסטינים נוספים, בהם 121 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-42 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-13 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 479 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 39% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.