דיווחים על עוד הרוגים, פצועים או נעדרים ברחבי רצועת עזה, לחימה עזה נמשכת סביב בתי חולים, רוב האוכלוסייה עקורה והקהילה ההומניטרית אינה מסוגת לתת מענה לצרכיה. בתמונה – אנשים הולכים ברחוב הרוס בעזה. צילום: ארגון הבריאות העולמי.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 69

14 בדצמבר 2023

דגשים עיקריים

ב-13 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי עזה, במיוחד בג'באליה, בבית חנון ובבית לאהיא שבצפון רצועת עזה. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-13 וה-14 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 179 פלסטינים, ו-303 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר ל-14 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בסך הכול בעזה 18,787 בני אדם. נאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, וכן דווח על כ-50,589 פצועים. בני אדם רבים נעדרים, וככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
בנוסף, פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו, במיוחד בח'אן יונס שבדרום עזה. לדברי צה"ל, ב-14 בדצמבר נהרג חייל ישראלי, ומותו מביא את המספר הכולל של חיילים ישראלים שנהרגו בעזה מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-116. כן נפצעו 648 חיילים. נמשך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לשטח ישראל.
ב-14 בדצמבר, זה היום השלישי ברציפות, פשטו חיילים ישראליים מלווים בטנקים על בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, מצפון לעיר עזה. דווח על מעצרים המוניים של פלסטינים ועל התעללות בעצירים. לטענת משרד הבריאות בעזה, חיילים ישראלים אילצו את כל 2,500 העקורים שמצאו מקלט בתוך בית החולים לעזוב, ופינו את החולים ואנשי הסגל הרפואי הנותרים לשטחים שסביב בית החולים. כן טוען משרד הבריאות שצה"ל מנע מאנשי סגל רפואי לספק תמיכה ל-12 תינוקות ביחידה לטיפול נמרץ ולעשרה פצועים באגף המיון, ובכך הביא למותם של שני מטופלים.
ב-13 בדצמבר, לאחר שכמה מהעצירים שוחררו, ירו לכאורה כוחות ישראליים בחמישה בני אדם שעשו את דרכם חזרה לבית החולים ופצעו אותם. יותר מ-70 אנשי סגל רפואי, בהם מנהל בית החולים, עדיין עצורים במקום לא ידוע. לדברי צה"ל ,במבצע זה נעצרו עשרות פעילי חמאס. באותו יום הביע ארגון הבריאות העולמי את חששו בנוגע לפשיטה על בית החולים כמאל עדואן. לדברי משרד הבריאות בעזה, בבית החולים נמצאים 65 מטופלים, בהם כמה הזקוקים לטיפול נמרץ, ו-45 אנשי סגל רפואי. עוד לפני הטלת המצור פעל בית החולים ברמה מינימלית בשל חוסרים חמורים בדלק, מים, מזון ואספקה רפואית. ארגון הבריאות העולמי קרא להגנה על כל בני האדם בתוך בית החולים.
ב-14 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, היו דיווחים ראשוניים על כך שלפחות 100 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית וארבע מכליות דלק הוכנסו לרצועת עזה. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק וסחורות למגזר הפרטי), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. במסיבת עיתונאים שקיים ב-14 בדצמבר, הצהיר הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני:"מה שאנו צריכים היום אינו רק 100 משאיות, או 200 משאיות. אנו צריכים זרימה משמעותית, רחבת היקף, בלא מכשול ובלא תנאי של סחורות בסיסיות אל תוך רצועת עזה. "המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס אמרה שעל הרשויות הישראליות "להבטיח שבתוך עזה יהיו תנאים שיאפשרו לספק סיוע לכל מי שנזקק לכך."
ב-14 בדצמבר לא דווח על פינוי של פצועים או בעלי נתינות כפולה מעזה למצרים. המספר הכולל של פלסטינים פצועים ובני אדם שנזקקו לטיפול רפואי שפונו מאז ה-7 באוקטובר מייצג רק 1% מכלל הפצועים. נתון זה מקביל למעט יותר מ-400 בני אדם, בעוד שנאמר כי 8,000 בני אדם נוספים מתוך הפצועים, שמספרם מוערך ב-40 אלף, זקוקים להתערבות רפואית מיידית.
ב-14 בדצמבר בשעה 17:45 בערך הודיעה חברת הטלקומוניקציה העיקרית בעזה על הפסקת כל השירותים שהיא מספקת. להשבתת התקשורת נודעות השלכות קשות על יכולתם של שירותי החירום והארגונים השותפים ההומניטריים להגיע לבני אדם חלשים ופגיעים.
ב-14 בדצמבר 2023, בגדה המערבית, נסוגו כוחות ישראליים מהעיר ג'נין וממחנה הפליטים ג'נין, לאחר מבצע נרחב שבמהלכו הוטל עוצר למשך כ-60 שעות. בפרק זמן זה נהרגו 11 פלסטינים, בהם שלושה ילדים, מידי כוחות ישראליים ועשרות בני אדם נוספים נפצעו. הרוג נוסף היה ילד שמת לאחר שנמנעה ממנו גישה לבית חולים במקרה חירום רפואי שאינו קשור למבצע. מבין 11 ההרוגים, אחד היה ילד שעל פי עדות ראייה של Médecins Sans Frontières ומשרד הבריאות בגדה המערבית, נורה על ידי כוחות ישראליים בתוך מתחם בית החולים ח'ליל סולימן. שניים מההרוגים בג'נין, בהם הילד שנזכר לעיל שהגישה לבית חולים נמנעה ממנו, מתו בעת שכוחות ישראליים כיתרו את בית החולים הממשלתי בג'נין ומנעו את גישתם אליו.
המבצע הצבאי בג'נין כלל תקיפות אוויריות וקרקעיות, וחילופי אש עם פלסטינים. כן גרם המבצע לעקירה של בני אדם ולנזק כבד לתשתית, לרבות כבישים, במיוחד במחנה הפליטים. מאות פלסטינים נעצרו, בהם כמה ששוחררו מחוץ לעיר לאחר שנחקרו; הם לא הורשו לחזור לג'נין ונאלצו למצוא מחסה בקהילות בקרבת מקום.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 14:00 ב-13בדצמבר ל-14:00 ב-14 בדצמבר:
- ב-13 בדצמבר, בשעה 18:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 27 פלסטינים ולפחות עשרה בני אדם אחרים נפצעו כששני בנייני מגורים באזור א-שבורה ברפיח שבדרום עזה נפגעו.
- ב-13 בדצמבר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 26 פלסטינים כשבית בשכונת א-דרג' בעיר עזה נפגע. על פי דיווחים, הגופות חולצו מבין ההריסות.
ב-13 בדצמבר, בשעה 21:00 בערך, נפגע בית ספר ששימש מחסה לעקורים בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה. על פי דיווחים, שישה פלסטינים נהרגו ועשרות נפצעו. אונר"א מדווחת כי מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 222 עקורים ששהו במתחמים של אונר"א, ו-911 עקורים נפצעו. 342 מבנים של בתי ספר בסך הכול ניזוקו (יותר מ-69% מכלל בתי הספר בעזה). מתוך 70 בתי הספר של אונר"א שניזוקו, לפחות 56 שימשו מחסים לעקורים. מספר בתי ספר, לרבות בתי ספר של אונר"א, נפגעו ישירות בתקיפות אוויריות או בירי טנקים ישראליים.
ב-13 בדצמבר, בשעה 12:30בערך, הרג על פי דיווחים רחפן צבאי ישראלי ילדה פלסטינית בבית ספר של אונר"א ששימש מחסה לעקורים באזור א-דהרה שבמערב נפת ח'אן יונס. לדברי משרד החינוך, נכון ל-5 בדצמבר נהרגו ברצועת עזה יותר מ-3,477 תלמידים ו-203 אנשי סגל חינוך. כן ציין משרד החינוך כי מאז ה-7 באוקטובר נפצעו ברצועת עזה יותר מ-5,429 תלמידים ו-507 מורים.

עקירה (רצועת עזה)

שטחים המהווים כמעט 30% מרצועת עזה (לא כולל פקודות לפינוי האזורים שמצפון לנחל עזה) סומנו כמיועדים לפינוי במפה המקוונת שצה"ל השיק ב-1 בדצמבר. שיבושים חוזרים ונשנים בטלקומוניקציה ומחסור בחשמל פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
עדיין קשה להשיג מספר מדויק של העקורים, אך לדברי אונר"א, נכון ל-12 בדצמבר הוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים. נכון ל-13 בדצמבר היו כמעט 1.3 מיליון מן העקורים האלה רשומים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, בהם יותר מ-1.2 מיליון בני אדם ב-98 מחסים של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח. עשרות אלפי עקורים שהגיעו לרפיח מאז ה-3 בדצמבר ממשיכים להתמודד עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים הן בתוך מחסים והן מחוץ להם. בהיעדר מספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה נפוצה ומגבירה חששות בדבר התפשטות נוספת של מחלות, במיוחד בתנאי מזג האוויר החורפי.

חשמל

מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

ב-14 בדצמבר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי הודות לתמיכה מן הקרן למקרי חירום סיפק 4,200 שקי גופות, והדגיש את הצורך הקריטי להגן על אזרחים מפני סכנת זיהום.
זה היום התשיעי ברציפות שבית החולים אל-עודה בג'באליה (צפון עזה) עדיין מכותר על ידי חיילים וטנקים ישראליים, ומדווח כי בקרבתו מתנהלת לחימה נגד ארגונים חמושים. על פי דיווחים, 250 רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם לכודים בתוך בית החולים. ב-9 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בתוך בית החולים שני אנשי סגל רפואי בעת מילוי תפקידם, במהלך עימותים בין אנשי כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
נכון לעכשיו רק 11 מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה מתפקדים ומסוגלים לקבל מטופלים חדשים לאשפוז, אף שהשירותים שהם מספקים מוגבלים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק אחד מבתי החולים האלה נמצא בצפון. שני בתי החולים הגדולים ביותר בדרום עזה פועלים בתפוסת מיטות אשפוז גדולה פי שלושה מקיבולתם, ובה בעת מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. בנוסף מספקים בתי החולים האלה מחסה לאלפי עקורים.
ב-14 בדצמבר נפגע על פי דיווחים המרכז הרפואי בג'באליה, פגיעה שגרמה לנזק כבד למרכז ולסביבתו. לא דווח על נפגעים.
חל גידול משמעותי, או סיכון מוגבר להתפרצות של מספר תחלואים ומחלות מידבקות כמו כולרה, שפעת, אבעבועות רוח, דלקת קרום המוח, צהבת, אימפטיגו, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ותחלואים הקשורים בהיגיינה, כמו כינים וגרדת. הגשמים הכבדים וההצפות שפגעו בחלקים גדולים של עזה ב-13 בדצמבר החריפו עוד יותר את סבלם של בני אדם ותרמו לסכנה של מחלות המועברות במים.

מים, תברואה והיגיינה

ב-13 בדצמבר דיווחו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה על צורך דחוף בצינורות ובחומרי בניין. מאגרי החומרים לתיקון מערכות צנרת מים הולכים ואוזלים, ומערכות צנרת רבות ניזוקו וזקוקות לתיקון. אי-היכולת לתקן את הצינורות עלולה להוביל לניתוק המים לאזורים מסוימים.
ב-13 בדצמבר ירדו בעזה גשמים כבדים שהציפו אזורים רבים, והחמירו עוד יותר את קשייהם של פלסטינים עקורים, על רקע חוסר היכולת או היכולת המוגבלת לטפל בשפכים, במיוחד במחסים לעקורים, והצטברות פסולת מוצקה במקומות שונים.
בשל הקיבולת המוגבלת של בתי שימוש, במיוחד במחסים לעקורים, בני אדם מאמצים מנגנוני התמודדות לא בריאים, כגון עשיית צרכים תחת כיפת השמיים. במחסים, בני אדם מחכים שעות בתור לבתי שימוש, ובכמה מהמקומות האחרים שבהם שוהים עקורים אין כלל בתי שימוש. על פי דיווחים, ילדים עושים את צרכיהם תחת כיפת השמיים, ואילו מבוגרים משתמשים בדליים ונפטרים מהפסולת באתרי פינוי אשפה מוצקה מאולתרים.
במקומות רבים פסולת מוצקה מצטברת ללא מנגנון יעיל לאיסוף ופינוי אשפה. על פי דיווחים, חולדות וחרקים, לרבות יתושים, נמשכים בכמויות לאזורים אלה ותורמים לסכנה של הפצת מחלות.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. ב-14 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות מעזה לעבר ישראל
במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-133 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 276 פלסטינים, בהם 70 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 266 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו 475 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,502 פלסטינים, בהם לפחות 549 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 85 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 343 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (263 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 35, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-21 תקריות בין ה-9 ל-14 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,257 בני אדם, בהם 582 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 338 פלסטינים, בהם 182 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר ש-16 בתים נהרסו לשם ענישה מאז ה-7 באוקטובר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נהרסו לשם ענישה בתים במספר זהה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
269 פלסטינים נוספים, בהם 121 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-42 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

נכון ל-14 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 479.2 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 39% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה