מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 73

דגשים עיקריים

• ב-19 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי עזה. ההפגזות הכבדות ביותר דווחו בבית חנון, ג'באליה ובית לאהיא, כולן בצפון. ב-19 בדצמבר נמשכו פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, בנפות מרכז עזה וח'אן יונס, בדרום עזה. ארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי של רקטות אל ישראל.
• ב-19 בדצמבר, זה היום השישי ברציפות, לא היו ברוב האזורים של רצועת עזה שירותי טלפוניה או אינטרנט, השבתה שפגעה קשות בפעולות חירום ובגישה למידע. השירותים בחלקה הדרומי של רצועת עזה חזרו לפעול באופן חלקי ב-18 בדצמבר.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-19 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 19,667 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מההרוגים הם נשים וילדים. לדברי משרד הבריאות, נכון לאותו תאריך היה מספר הפצועים כ- 52,586 בני אדם. רבים נעדרים, וככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• בין ה-18 ל-19 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעילות הקרקעית נהרגו בעזה 132 חיילים ו-719 חיילים נפצעו.
• ב-19 בדצמבר, לדברי המנהל האזורי למזרח התיכון ולצפון אפריקה מטעם תוכנית המזון העולמית, מחצית מאוכלוסיית עזה גוועת במצב של רעב קיצוני או חמור, ו-90% מהאוכלוסייה חווים באופן שוטף ימים שלמים בהם אינם אוכלים מזון כלל. ב-70 הימים האחרונים הוכנסו לעזה רק 10% מהמזון הדרוש, נכון לעכשיו, ל-2.2 מיליון בני אדם. ב-17 בדצמבר דיווחו אמצעי התקשורת על כך שבני אדם קפצו על משאיות שהובילו סיוע, בניסיון להשיג מזון ופריטי אספקה אחרים.
• ב-18 וב-19 בדצמבר הותקפו שורה של מתקני בריאות ואנשי סגל רפואי ברחבי רצועת עזה (לפרטים נוספים ראו סעיף בריאות). ב-18 בדצמבר, על פי דיווחים, פשטו כוחות ישראליים על סביבתו של בית החולים אל-עודה בג'באליה (הצפון). לדברי ארגון Medecins Sans Frontieres, גברים בני 16 מעלה, לרבות אנשי סגל רפואי, מטופלים ועקורים, נלקחו אל מחוץ לבית החולים ונעצרו, הופשטו, נאזקו ונחקרו. אף שרובם נשלחו חזרה אל בית החולים, מנהלת בית החולים ומשרד הבריאות דיווחו כי שישה בני אדם, בהם אנשי סגל רפואי ומנהל בית החולים, עדיין עצורים בידי ישראל. בית החולים היה נתון במצור במשך 14 יום, שבמהלכם התמודדו 240 בני אדם שנותרו בתוכו, בהם 80 אנשי סגל רפואי, 40 מטופלים ו-120 עקורים, עם מחסור חמור במזון, מים ותרופות.
• ב-16 בדצמבר פרסם משרד הנציב העליון לזכויות אדם הודעה לעיתונות, שבה ציטט דיווחים מצפון עזה על מעצרים המוניים, התעללות והעלמה בכפייה בידי כוחות ישראליים של מה שעלול להסתבר כאלפי פלסטינים, בהם נשים וילדים. מעצרים התרחשו במהלך הפינויים לדרום עזה או במהלך מבצעים צבאיים שנוהלו בבתים, בתי חולים, בתי ספר ומקומות אחרים שבהם מצאו עקורים מקלט בצפון עזה. ההאשמות כוללות התעללות קשה, שבמקרים מסוימים יכולה אף להיחשב לעינויים. בדיווחים נוספים נטען כי פלסטינים הופשטו, עיניהם כוסו, הם נכבלו במהודק, הוסרטו וצולמו בתנוחות משפילות. על פי דיווחים, העצירים הועברו למקום לא ידוע ללא בגדים, ועם כמויות מוגבלות של מזון ומים.
• ב-18 בדצמבר הוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח 60 משאיות שהכילו אספקה, ו-64 משאיות הוכנסו דרך מעבר כרם שלום. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שב-19 בדצמבר הוכנסו לעזה 104 משאיות דרך רפיח, ו-60 משאיות דרך כרם שלום. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (לרבות דלק וסחורות למגזר הפרטי), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר.
• ב-18 בדצמבר פונו מעזה למצרים 55 פצועים, 56 ממלוויהם ו-548 בעלי נתינות כפולה. המספר הכולל של פלסטינים פצועים ובני אדם אחרים שנזקקו לטיפול רפואי שפונו מאז ה-7 באוקטובר מייצג 1% ממספר הפצועים הכולל, שעליו דווח.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש השיקה ב-19 בדצמבר הקצאה בסך 40 מיליון דולר, במסגרת פניית הבזק המעודכנת , שהאו"ם והארגונים השותפים לו השיקו על מנת ליישם תוכנית מענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. הקצאה זו מייצגת את השלב הראשון של סוגי המענה המתוכננים למצב ככל שיתפתח.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-18 וב-19 בדצמבר:
  • ב-18 בדצמבר, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה בני אדם, בהם לפחות שלושה ילדים, ורבים אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים בשית, במרכז נפת רפיח שבדרום עזה.
  • ב-19 בדצמבר, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 30 בני אדם, בהם לפחות שלושה ילדים ועיתונאי, ורבים אחרים נפצעו, בפגיעה בשלושה בנייני מגורים בעיר רפיח.
• ב-17 בדצמבר פגעו מספר תקיפות אוויריות במתקני אונר"א ששימשו מחסים לעקורים; שני עקורים נהרגו ועקורים נוספים, בהם לפחות שלושה ילדים, שביקשו מקלט בבתי ספר בח'אן יונס, נפצעו מרסיסים בשל פגיעה ישירה במחסים אלה או בשל תקיפות אוויריות בקרבתם. בתקרית אחרת נגרם נזק לבית ספר בעיר עזה שבו שוהים כ-2,500 פליטים, על פי דיווחים כשספג פגיעה ישירה מפגז טנק. בתקרית זו לא דווח על נפגעים.
• לדברי אונר"א, נכון ל-18 בדצמבר ספגו 55 מתקנים שונים של אונר"א פגיעות ישירות, ול-62 מתקנים נוספים נגרם נזק משני. בפגיעות אלה נהרגו לפחות 299 מהעקורים שביקשו מקלט במחסים של אונר"א. בנוסף, מאז תחילת מעשי האיבה נפצעו לפחות 1,037 עקורים אחרים.

עקירה (רצועת עזה)

• שטחים המהווים כמעט 30% מרצועת עזה (לא כולל פקודות לפינוי האזורים שמצפון לנחל עזה) סומנו כמיועדים לפינוי במפה המקוונת של צה"ל. שיבושים חוזרים ונשנים בטלקומוניקציה ומחסור בחשמל פוגעים בגישה למידע זה.
• עדיין קשה להשיג נתונים מדויקים על מספרם הכולל של העקורים. לדברי אונר"א, מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים.
• כמעט 1.4 מיליון מן העקורים האלה רשומים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, בהם יותר מ-1.2 מיליון בני אדם ב-98 מחסים של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח. בממוצע, בכל אחד ממחסי העקורים של אונר"א הממוקמים מדרום לנחל עזה שוהים כ-12,400 עקורים, פי ארבעה ויותר מקיבולת המחסים.
• נפת רפיח הפכה לאזור המאוכלס בצפיפות הרבה יתר ברצועת עזה – מאות אלפי עקורים נדחסים במרחבים הסובלים מצפיפות יתר קיצונית, בתנאי חיים מחרידים. מעריכים כי כעת צפיפות האוכלוסין הינה יותר מ-12 אלף נפש לק"מ רבוע, שיעור גדול פי ארבעה מצפיפות האוכלוסין לפני ההסלמה. אלפי בני אדם ממתינים בתורים מול מרכזי חלוקת סיוע, כשהם זקוקים למזון, מים, מחסה והגנה, לנוכח היעדר בתי שימוש ומתקני מים ותברואה נאותים באתרי עקורים לא רשמיים ובמחסים מאותרים. את סבלם של העקורים מחריפים הקור החורפי והגשם, שהציף בשבוע שעבר אוהלים ומגורים מאולתרים אחרים.
• חוסר מזון, היעדר פריטי הישרדות בסיסיים ותנאי היגיינה ירודים מחריפים עוד יותר את תנאי החיים המחרידים, מגבירים פי כמה בעיות הגנה ובריאות הנפש, ומרחיבים את התפשטותן של מחלות. במחסים של אונר"א תועדו יותר מ-360 אלף נדבקים במחלות מידבקות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, דלקת קרום המוח, צהבת, אימפטיגו ואבעבועות רוח.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-19 בדצמבר רק תשעה מתוך 36 בתי החולים בעזה , כולם בדרום, מתפקדים - וגם זאת באופן חלקי בלבד. בתי החולים האלה פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, ובה בעת מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, ארבעה בתי חולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים ביותר למטופלים שכבר התקבלו לאשפוז. בתי החולים האלה אינם נגישים ואינם מסוגלים לקבל מטופלים חדשים. סביבתם מוקפת בטנקים ובכוחות ישראליים, ובבתי החולים עצמם אין חשמל או אספקה.
• ב-19 בדצמבר, לדברי משרד הבריאות בעזה, פשטו כוחות ישראליים על מתחם בית החולים אל-אהלי במזרח העיר עזה, הרסו את הכניסה הראשית ועל פי דיווחים עצרו מספר אנשי סגל רפואי ומטופלים.
• ב-18 בדצמבר, בג'באליה שבצפון, פגעו על פי דיווחים הפגזות ארטילריות וירי בתחמושת חיה בקרבת בית החולים אל-ימן א-סעיד, ופצעו אנשי סגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית.
• ב-19 בדצמבר הזהיר דובר יוניסף כי לסכנת מחלות יהיו השלכות הרסניות על ילדים, ואמר: "בלי כמות מספקת של מים בטוחים לשתייה, מזון ותברואה, שרק הפסקת אש הומניטרית יכולה להביא – מספר הילדים שימותו ממחלות יהיה גדול אף יותר ממספר הילדים שנהרגו בהפגזות."

ביטחון תזונתי

• ב-19 בדצמבר חלקה תוכנית המזון העולמית חבילות מזון ל-2,350 בני אדם וארוחות חמות ל-1,750 בני אדם ברפיח. זאת בנוסף על חלוקת חבילות מזון, קמח וחטיפי תמרים במחסים הממוקמים בנפות רפיח ומרכז עזה.
• ב-18 בדצמבר האשים ארגון Human Rights Watch את ממשלת ישראל ב"שימוש בהרעבת אזרחים כשיטת לוחמה" בעזה, וב"חסימה מכוונת של משלוח מים, מזון ודלק, בעודה מסכלת בזדון מתן סיוע הומניטרי, משמידה שטחים חקלאיים ומונעת מאזרחים בעזה את הדברים ההכרחיים להישרדותם."

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-129 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 291 פלסטינים, בהם 75 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 281 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו בגדה המערבית 491 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• 71% מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,659 פלסטינים, בהם לפחות 562 ילדים; 51% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-41% נפגעו בהקשר של הפגנות. 88 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• ב-18 בדצמבר דקר ישראלי – על פי דיווחים מההתנחלות רותם –רועה פלסטיני, פצע אותו, דרס את בעלי החיים שלו והרג שתי עיזים, בחלק הכפר אל-פארסייה - נבעה אל-ר'זאל (נפת טובאס) הממוקם בשטח C. בנוסף, בין ה-17 ל-18 בדצמבר דווחו שלוש מתקפות מתנחלים שבהן נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית. בשתיים מהתקריות השחיתו מתנחלים לפחות 220 עצי זית וציוד חקלאי בקהילות הפלסטיניות סוסיא וא-רכיז (שתיהן בנפת חברון).
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 351 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (270 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (46 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 33, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-21 תקריות בין ה-9 ל-14 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,257 בני אדם, בהם 582 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 378 פלסטינים, בהם 198 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• 86 פלסטינים אחרים, בהם 40 ילדים, נעקרו לאחר שמאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 18 בתים, לעומת 16 בתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בסקירה של הדוח התקופתי הרביעי על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן
• 451 פלסטינים נוספים, בהם 207 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-69 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-19 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 551.5 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 45% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.