מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 75

דגשים עיקריים

• ב-21 בדצמבר, בשעה 20:40 בערך, הודיעה ספקית שירותי הטלקומוניקציה העיקרית בעזה כי שירותיה חוזרים לפעול בהדרגה בדרום ובמרכז עזה. זאת לאחר השבתה שנמשכה מאז ה-14בדצמבר, מלבד פרק הזמן שבין ה-18 ל-20 בדצמבר שבו חודש בהדרגה שירות חלקי בקיבולת של כ-10% בדרום עזה. סוכנויות הומניטריות ונותני מענה ראשוני הזהירו כי השבתות של הטלקומוניקציה מסכנות מתן סיוע מציל-חיים, הכרוך ממילא בקשיים. כתוצאה מהתקשורת המוגבלת כל משך היום, עדכון בזק זה מספק רק מידע עדכני מוגבל על המצב ההומניטרי בעזה ב-24 השעות האחרונות.
• ב-21 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים במרביתה של רצועת עזה. פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו במרבית שטחי עזה, למעט רפיח. ארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי של רקטות אל ישראל.
• בין ה-7 באוקטובר ל-19 בדצמבר דיווח משרד הבריאות בעזה על 19,667 הרוגים בעזה, אף שמאז לא עדכן את מספר ההרוגים. משרד אמצעי התקשורת הממשלתי דיווח על מספר ההרוגים ב-21 בדצמבר, אף שלא ידוע מהן שיטות איסוף המידע שלו. יחדיו, ובהסתייגויות שלעיל, הנתונים מצטרפים לכ-20 אלף הרוגים, שנאמר כי יותר מ-8,000 מהם הם ילדים ויותר מ-6,200 הן נשים. תת-המזכ"ל אמר: "העובדה שסכסוך כה אכזרי יכול היה להימשך, לזמן כה רב – למרות הגינוי הנרחב, המחיר בגוף ובנפש וההרס העצום – היא כתם בל יימחה על מצפון כולנו."
• בין ה-19 ל-21 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בעזה ארבעה חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעילות הקרקעית נהרגו בעזה 138 חיילים ו-771 חיילים נפצעו.
• על כל אוכלוסיית עזה מרחפת סכנה קרובה של רעב המוני. זאת על פי ההערכות האחרונות שהתקבלו ב-21 בדצמבר באמצעות מערכת הסיווג המשולבת של שלבי ביטחון תזונתי של השותפות העולמית. הפגזות, פעילות קרקעית וכיתורה של אוכלוסייה שלמה, יחד עם גישה הומניטרית מוגבלת, הביאו לרמות קטסטרופליות של חוסר ביטחון תזונתי חריף, ולדברי מערכת הסיווג המשולבת הן מעצימות מדי יום את הסיכון לרעב המוני.
• אם יימשך המצב, צופים כי בין ה-8 בדצמבר 2023 ל-7 בפברואר 2024 תהיה אוכלוסיית עזה הפלח הגדול ביותר של בני אדם המתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף שמערכת הסיווג המשולבת סיווגה אי פעם, מאז הקמתה ב-2004 (פרטים נוספים להלן בסעיף הביטחון התזונתי).
• ב-20 בדצמבר פשטו כוחות ישראליים על מרכז האמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בג'באליה, מצפון לעזה, אחרי מצור שנמשך יומיים. על פי דיווחים, אנשי סגל ופרמדיקים נעצרו ונלקחו למקום לא ידוע. בתוך הבניין היו כ-127 בני אדם, בהם 22 מטופלים פצועים שטופלו על ידי סגל המרכז. הקשר עם חדר המבצעים והצוות של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בעזה נותק בשל השבתת שירותי הטלקומוניקציה.
• ב-21 בדצמבר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי צפון עזה נותרה ללא בית חולים מתפקד, בשל מחסור בדלק, אנשי סגל ואספקה. רק תשעה מתוך 36 בתי חולים מתפקדים באופן חלקי בכל רחבי עזה, ובצפון לא נותר אף בית חולים מתפקד. בית החולים אל-אהלי עדיין מטפל בבני אדם אך אינו מקבל מטופלים חדשים לאשפוז, וכך גם בתי החולים א-שיפא, אל-עודה וא-סבאחה. כל בתי החולים האלה עדיין משמשים מקלט לאלפי עקורים.
• בתנאים כאלה, בני אדם אינם יכולים להסתייע בשירותי בתי חולים. כך למשל, לדברי אונר"א, 42 תינוקות נולדו בבית ספר המתפקד כמחסה בדיר אל-בלח (נפת מרכז עזה), במקום במתקנים רפואיים.
• ב-20 בדצמבר העריכו ארגון העבודה הבינלאומי והלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי מאז ההסלמה במעשי האיבה ב-7 באוקטובר אבדו בעזה לפחות 66% מהיקף התעסוקה, נתון מקביל ל-192 אלף משרות. השפעות הסכסוך מורגשות גם בגדה המערבית, שבה אבדו באותה תקופה, לדברי שני הגופים, 32% מהיקף התעסוקה, נתון המקביל ל- 276 אלף משרות.
• ב-21 בדצמבר הוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח 78 משאיות שהכילו אספקה וחמישה אמבולנסים, ו-22 משאיות הוכנסו דרך מעבר כרם שלום. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (לרבות דלק וסחורות למגזר הפרטי), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-21 בדצמבר:
  • בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 28 פלסטינים, בהם ילדים ונשים, ועשרות בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בשני בתים ובשטח חקלאי שבהם מצאו עקורים מקלט, ליד בית החולים האירופי בח'אן יונס.
  • בשעה 17:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, כשעל פי דיווחים בית בשכונת אל-אמל שממערב לח'אן יונס נפגע.
• ב-20 בדצמבר, בשעה 17:20 בערך, על פי דיווחים, כוחות ישראליים אילצו משפחות פלסטיניות לעזוב את בתיהן בשכונת א-נזלה בעיר ג'באליה שבצפון עזה, ואז הציתו את המבנים.
• ב-20 בדצמבר פרסם משרד נציב האו"ם לזכויות האדם הודעה בדבר דיווחים על תקרית שקרתה ב-19 בדצמבר, בין 20:00 ל-23:00, שבה ירו על פי דיווחים כוחות ישראליים למוות בלפחות 11 גברים פלסטינים, ולכאורה פצעו נשים וילדים שמספרם טרם אומת, כל זאת בבניין המגורים אל-עודה המכונה "בית ענאן" בשכונת א-רימאל בעיר עזה. במהלך התקריות שהו בבניין שלוש משפחות, כולן קשורות זו לזו בקשרי משפחה, שביקשו למצוא בו מקלט. בדיווחים ראשוניים של עדי ראייה, שהופצו באמצעי התקשורת, נטען כי הגברים הופרדו מהנשים והילדים, ואז נורו למוות במה שעלול להוות פשע מלחמה. פרטי התקרית טרם אומתו.

עקירה (רצועת עזה)

• שטחים המהווים כ-30% מרצועת עזה (לא כולל פקודות לפינוי האזורים שמצפון לנחל עזה) סומנו כמיועדים לפינוי במפה המקוונת של צה"ל. שיבושים חוזרים ונשנים בטלקומוניקציה ומחסור בחשמל פוגעים בגישה למידע זה.
• ב-20 בדצמבר נמשכה זרימת העקורים לנפת רפיח. מאחר שהמחסים בעיר רפיח כבר חרגו משמעותית מקיבולתם, רוב העקורים שזה עתה הגיעו התמקמו ברחובות ובמרחבים הריקים ברחבי העיר. נפת רפיח הפכה לאזור שצפיפות האוכלוסייה בו היא הגבוהה ביותר בכל רצועת עזה – מאות אלפי עקורים נדחסים במרחבים הסובלים מצפיפות יתר קיצונית, בתנאי חיים מחרידים. מעריכים כי כעת צפיפות האוכלוסין כעת הינה יותר מ-12 אלף נפש לק"מ רבוע, שיעור גדול פי ארבעה מצפיפות האוכלוסין לפני ההסלמה. אלפי בני אדם ממתינים בתורים מול מרכזי חלוקת סיוע, כשהם זקוקים למזון, מים, מחסה והגנה, לנוכח היעדר בתי שימוש ומספיק מתקני מים ותברואה באתרי עקורים לא רשמיים ובמחסים מאולתרים. את המצב מחריפים הקור החורפי והגשמים שירדו בשבוע שעבר והציפו אוהלים ומגורים מאולתרים אחרים.
• עדיין קשה להשיג נתונים מדויקים על מספרם הכולל של העקורים. לדברי אונר"א, מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים.
• כמעט 1.4 מיליון מן העקורים האלה רשומים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, בהם יותר מ-1.2 מיליון בני אדם ב-98 מחסים של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח. בממוצע, בכל אחד ממחסי העקורים של אונר"א הממוקמים מדרום לנחל עזה שוהים כ-12,400 בני אדם, פי ארבעה ויותר מקיבולת המחסים.
• חוסר מזון ופריטי הישרדות בסיסיים, וכן תנאי היגיינה ירודים, מחריפים עוד יותר את תנאי החיים המחרידים, מגבירים פי כמה בעיות הגנה ובריאות הנפש, ומרחיבים את התפשטותן של מחלות.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-19 בדצמבר רק תשעה מתוך 36 בתי החולים בעזה, שכולם ממוקמים בדרום, מתפקדים, וגם זאת באופן חלקי בלבד. בתי החולים האלה פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, ובה בעת מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

מים, תברואה והיגיינה

• ב-20 בדצמבר אמר יוניסף כי לילדים בעזה אין גישה ל-90% מכמות המים הדרושה להם לשימוש יומיומי. ההשלכות על ילדים חמורות, משום שהם פגיעים יותר להתייבשות, שלשול, מחלות ותת-תזונה. החששות בדבר מחלות המועברות במים, כמו כולרה ושלשול כרוני, מוגברים במיוחד לנוכח היעדר מים בטוחים לשתייה, במיוחד אחרי הגשמים וההצפות העונתיים. אנשי הארגון תיעדו מקרים מדווחים של שלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש במספר גדול פי עשרים מהממוצע החודשי, 160 אלף מקרים של זיהום חריף בדרכי הנשימה, וגידול בתחלואים ומחלות מידבקות אחרות כמו גרדת, כינים, אבעבועות רוח ופריחות עוריות.
• ב-20 בדצמבר חזר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי על החשש בדבר העלייה בשכיחות של מחלות מידבקות, ואמר כי "כבר עכשיו שיעורי ההתפרצויות של מחלות מידבקות בעזה נוסקים. השכיחות של שלשולים בקרב ילדים בני פחות מחמש גדולה פי 25 משכיחותם לפני הסכסוך. עבור ילדים הסובלים מתת-תזונה מחלות כאלה יכולות להיות קטלניות, על אחת כמה וכמה בהיעדר שירותי רפואה מתפקדים."

ביטחון תזונתי

• ב-19 בדצמבר, לדברי המנהל האזורי למזרח התיכון ולצפון אפריקה מטעם תוכנית המזון העולמית, מחצית מאוכלוסיית עזה גוועת במצב של רעב קיצוני או חמור, ו-90% מהאוכלוסייה חווים באופן שוטף ימים שלמים שבהם אינם אוכלים מזון כלל. ב-70 הימים האחרונים הוכנסו לעזה רק 10% מהמזון הדרוש, נכון לעכשיו, ל-2.2 מיליון בני אדם. ב-17 בדצמבר דיווחו אמצעי התקשורת על כך שבני אדם קפצו על משאיות שהובילו סיוע, בניסיון להשיג מזון ופריטי אספקה אחרים.
• מערכת הסיווג המשולבת של שלבי ביטחון תזונתי מזהה חמישה שלבי ביטחון תזונתי: ביטחון תזונתי כללי (1), חוסר ביטחון תזונתי גבולי (2) משבר מזון ומחייה חריף (3) מקרה חירום הומניטרי (4) ורעב המוני / אסון הומניטרי (5). ההערכות האחרונות שהתקבלו באמצעות מערכת הסיווג המשולבת מצביעות על רמה חסרת תקדים של חוסר ביטחון תזונתי חריף ברצועת עזה. מעריכים כי יותר מ-90% מהאוכלוסייה ברצועת עזה (כ-2.08 מיליון בני אדם) מתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שהמערכת מסווגת כשלב 3 או גבוה מכך (משבר או גרוע מכך). מתוכם, יותר מ-40% מהאוכלוסייה (939 אלף בני אדם) היו במצב חירום (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת) ויותר מ-15% (378 אלף בני אדם) היו במצב אסון (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת).
• יתרה מכך, תחזיות לתקופה שמן הממצאים האחרונים של מערכת הסיווג המשולבת, ב-8 בדצמבר 2023, ועד ה-7 בפברואר 2024, צופות כי כל אוכלוסיית עזה (2.2 מיליון בני אדם בקירוב) תחווה חוסר ביטחון תזונתי חמור, המסווג על ידי המערכת המשולבת כשלב 3 או גבוה ממנו (משבר או גרוע מכך).הוועדה לסקירת רעב המוני מטעם מערכת הסיווג המשולבת הופעלה על רקע של ראיות החורגות מעבר לסף של חוסר הביטחון התזונתי החריף, שלב 5. בין היתר, יותר מחצי מילון בני אדם מתמודדים עם תנאים קטסטרופליים – שלב 5 על פי מערכת הסיווג המשולבת (אסון), המאופיין במשקי בית החווים מחסור קיצוני במזון, הרעבה ומיצוי של כל מנגנוני ההתמודדות.
• ב-20 בדצמבר חילקה תוכנית המזון העולמית ארוחות חמות ל-2,000 בני אדם בקהילות בעיר עזה. חלוקה זו התבצעה בנוסף על חלוקת חבילות מזון ל-2,500 בני אדם בקהילות ברפיח.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-129 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ב-21 בדצמבר קראה הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האום לנושא אלימות מינית בהקשר של סכסוך לשחרור מיידי, בטוח וללא תנאי של בני הערובה הנותרים.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-20 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 16, ופצעו שבעה בני אדם נוספים בתחמושת חיה בחוסאן (נפת בית לחם), בעימותים שפרצו בין כוחות ישראליים לפלסטינים במהלך מבצע חיפוש ומעצר. באותו יום ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני שישב במכוניתו בכביש 60, ליד מחסום צבאי בקרבת בית עינון (נפת חברון). לדברי הרשויות הישראליות, האיש ניסה לדרוס חיילים במכוניתו; לא דווח על פצועים ישראליים. מאמבולנסים נמנעה גישה לגופת האיש, בעת שעוכבה בידי רשויות ישראליות.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 293 פלסטינים, בהם 76 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 283 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו בגדה המערבית 493 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• 71% מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,801 פלסטינים, בהם לפחות 575 ילדים; 51% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-41% נפגעו בהקשר של הפגנות. 88 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 353 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (27 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (46 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 33, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-21 תקריות בין ה-9 ל-14 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208, בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 378 פלסטינים, בהם 198 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. נתון זה גבוה מ-16 הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הריסות שבעקבותיהן נעקרו 78 פלסטינים. בסקירה של הדוח התקופתי הרביעי על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 451 פלסטינים נוספים, בהם 207 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-69 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-20 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 609.5 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 50% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.