מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 78

דגשים עיקריים

• לאחר שב-26 בדצמבר הושבתו שירותי הטלפוניה והאינטרנט בעזה, ב-27 בדצמבר חדשה בהדרגה פעילות השירותים בכל אזורי עזה. השיבושים התכופים בטלקומוניקציה, לצד מעשי האיבה המתעצמים, היעדר הביטחון, הכבישים החסומים והמחסור בדלק מקשים באופן משמעותי על פעילות הומניטרית.
• ב-27 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה. בצפון, הפגיעה הקשה ביותר הייתה בעיר עזה ובג'באליה; בנפת מרכז עזה נמשכו מעשי האיבה בארבעה מחנות פליטים – אל-בורייג', א-נוסייראת, דיר אל-בלח ואל-מר'אזי. בד בבד תקפו כוחות ישראליים שורה של יעדים בערים הדרומיות ח'אן יונס ורפיח. פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו גם הן במרבית האזורים, מלבד רפיח, וכך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל תוך ישראל.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-26 ל-27 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים 195 פלסטינים, ו-325 בני אדם נוספים נפצעו. בין 26 ל-27 בדצמבר אחר הצהריים, לא דווח על הרג חיילים ישראלים בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה 162 חיילים ו-898 חיילים נפצעו.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-27 בדצמבר 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. ארבעת בתי החולים המתפקדים חלקית בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• ב-25 בדצמבר ביקר צוות מטעם ארגון הבריאות העולמי בבית החולים אל-אקצא, בנפת מרכז עזה, שאליו הובאו רבים מהפצועים בתקיפה על מחנה הפליטים אל-מר'אזי, על מנת לאמוד את המצב, ושמע "דיווחים מטלטלים" ששיתפו עימו עובדי בריאות ומטופלים כאחד. ב-27 בדצמבר קרא מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי לקהילה הבינלאומית "לנקוט בדחיפות צעדים להקלת הסכנה החמורה המאיימת על אוכלוסיית עזה, ופוגעת ביכולתם של עובדים הומניטריים לסייע לבני אדם הסובלים מפציעות מחרידות ומרעב חריף, וחשופים לסיכון חמור של מחלות."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-28 בדצמבר בשעה 00:00 נהרגו בעזה לפחות 21,110 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. נכון ל-27 בדצמבר נפצעו 55,243 פלסטינים. בני אדם רבים נעדרים, ככל הנראה קבורים מתחת להריסות, ורבים מתוכם עדיין ממתינים לחילוץ, או שיש לפנות את גופותיהם.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-27 בדצמבר:
  • ב-26 בדצמבר בשעה 18:45 בערך, תקף על פי דיווחים חיל האוויר הישראלי בית במחנה א-נוסייראת בנפת מרכז עזה, הרג לפחות חמישה פלסטינים, בהם ילדים, ופצע בני אדם אחרים.
  • ב-26 בדצמבר, בשעה 20:00 בערך, דיווחו מקורות באמצעי התקשורת כי כוחות ישראליים פגעו בבניין בן שלוש קומות בקרבת אוניברסיטת אל-אזהר בעיר עזה. דווח כי כתוצאה מכך, יותר מ-60 בני אדם נעדרים.
  • ב-27 בדצמבר בשעות הבוקר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים מירי צלפים ישראליים באזור א-ספתאווי בעיר עזה; גופותיהם הועברו לבית החולים א-שיפא.
  • ב-22 בדצמבר דיווחו מקורות תקשורת מקומיים כי כוחות ישראליים הרגו תשעה פלסטינים ממשפחת אל-ח'אלדי בשכונת א-שייח' רדואן בעיר עזה. על פי מידע שהתקבל מקרובי משפחה של מי שנהרגו לכאורה, ב-21 בדצמבר בשעה 18:00 בערך פשטו כוחות ישראליים על בית המשפחה שבו מצאו מחסה כ-35 בני אדם, בהם נשים וילדים, ירו באופן אקראי בבני האדם ששהו בחדר המגורים, הרגו לפחות תשעה גברים ופצעו בני אדם אחרים.
• ב-26 בדצמבר, גופותיהם של 80 פלסטינים שנהרגו על פי דיווחים בצפון עזה הוחזרו לרשויות המקומיות דרך מעבר כרם שלום ונקברו בקבר אחים ברפיח. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, הגופות נלקחו על פי דיווחים לישראל לבדיקה על מנת לקבוע האם מי מהם הם בני ערובה.
• לדברי משרד החינוך, בין ה-7 באוקטובר ל-26 בדצמבר נהרגו בעזה יותר מ-4,037 תלמידים ו-209 אנשי סגל חינוך, ויותר מ-7,259 תלמידים ו-619 מורים נפצעו.
• לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בתקיפות אוויריות 103 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, 311 אנשי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 40 מאנשי ההגנה האזרחית.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-27 בדצמבר, בשעה 9:15 בערך, תקפו על פי דיווחים כוחות ישראליים את המכינה לבנות של אונר"א במחנה אל-מר'אזי שבנפת מרכז עזה, הרגו לפחות חמישה פלסטינים ופצעו מספר בני אדם נוספים. המכינה שימשה מחסה לעקורים ופונתה לאחר התקיפה.
• ב-26 בדצמבר חזר צה"ל על קריאתו לתושבים לעזוב אזור, שיועד במקור לפינוי ב-22 בדצמבר, המכסה כ-15%, או כתשעה ק"מ רבוע, מנפת דיר אל-בלח שבמרכז עזה. לפני תחילתם של מעשי האיבה גרו באזור זה כמעט 90 אלף בני אדם, וכעת נמצאים בו שישה מחסים שבהם שוכנו כ-61 אלף עקורים, רובם מהצפון. עם האזורים הנפגעים נמנים מחנות הפליטים אל-בורייג' וא-נוסייראת, והאזור שמצפון לא-נוסייראת (א-זהרה ואל-מור'רג'ה). ההוראות הנלוות למפה קוראות לתושבים לעבור מייד למחסים בדיר אל-בלח, המלאים מלכתחילה עד אפס מקום מאחר ששוהים בהם כמה מאות אלפי עקורים. עדיין לא ברור מהו היקף העקירה הנובעת מפקודת פינוי זו.
• עדיין קשה להשיג נתונים מדויקים על מספרם הכולל של העקורים. לדברי אונר"א, מוערך כי 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. חוסר במזון ובפריטי הישרדות בסיסיים, וכן תנאים היגייניים ירודים, מחריפים עוד יותר את תנאי החיים המחרידים ממילא של העקורים, מגבירים פי כמה סוגיות הגנה ובעיות נפשיות, ומרחיבים את התפשטותן של מחלות.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-26 בדצמבר, בשעה 15:30 בערך, תקפו על פי דיווחים כוחות ישראליים מרפאה של אונר"א בבית חנון שבצפון עזה, והרסו אותה. לא דווח על נפגעים מקרב אזרחים.
• ב-26 בדצמבר, בשעה 20:50 בערך, דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי בשל שיבוש שירותי הטלפוניה והאינטרנט אבד הקשר עם צוותיה העובדים בעזה. כן דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי רשת קשר הרדיו VHF, אמצעי התקשורת היחיד במהלך ההשבתה של שירותי התקשורת האחרים, ניזוקה – לכאורה מהפגזה ארטילרית בשעות הבוקר המוקדמות של ה-26 בדצמבר, שיעדה היו הקומות העליונות של מטה האגודה בח'אן יונס שבדרום עזה. הצלב האדום הבינלאומי התייחס לתקרית ואמר כי "בעת סכסוך יש להגן על עובדים, כלי רכב ומבנים הומניטריים. הם מספקים סיוע מציל-חיים ויש לאפשר להם לבצע את עבודתם בבטחה."

ביטחון תזונתי

• הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית ציין כי ההיקף והמהירות של מצב חוסר הביטחון התזונתי החריף המתרחש בעזה, כמות שנצפה במשך מעט יותר מחודשיים, הינם חסרי תקדים בחומרתם. על פי ההערכות האחרונות, מן ה-21 בדצמבר, של המערכת העולמית המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, על כל אוכלוסיית עזה מאיימת סכנה מיידית של רעב המוני. על פי הדוח של מערכת הסיווג המשולבת, שיעור משקי הבית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חריף הוא הגדול ביותר שתועד אי פעם בעולם כולו.
• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה הוסיפה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף, הפסקת מעשי האיבה ושיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי הינם צעדים ראשוניים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-129 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ב-22 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה הנותרים.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-27 בדצמבר פרצו עימותים עם פלסטינים אחרי שכוחות ישראליים פשטו על מחנה הפליטים נור שמס בנפת טול כרם, פשיטה שכללה על פי דיווחים שימוש בחומרי נפץ על ידי פלסטינים. כוחות ישראליים הרגו שישה פלסטינים, בהם שני ילדים, ופצעו שני בני אדם אחרים בירי טילים מרחפן.
• פלסטיני נוסף מת מפצעים שנגרמו לו מידי כוחות ישראליים במהלך מבצע במחנה הפליטים טול כרם, ב-14 בנובמבר.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 300 פלסטינים, בהם 79 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 292 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נוספים מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג כמעט 60% מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו בגדה המערבית 502 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• 71% מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,805 פלסטינים, בהם לפחות 576 ילדים; 51% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-41% נפגעו בהקשר של הפגנות. 91 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-12 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 367 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (285 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (46 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 32, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-11 תקריות בין ה-16 ל-22 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• ב-26 בדצמבר אולצו שלוש משפחות פלסטיניות להרוס את מבני המגורים שלהן בג'בל אל-מוכבר ושועפט (שתיהן בירושלים המזרחית), כדי להימנע מתשלום קנסות שהרשויות הישראליות מטילות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. כתוצאה מכך נותרו שבעה בני אדם, בהם ארבעה ילדים, ללא קורת גג.
• הריסות אלה מביאות את המספר הכולל של בני אדם שנעקרו בעקבות הריסת בתיהם ל-393 פלסטינים, בהם 208 ילדים, שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בהקשר זה בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. נתון זה גבוה מ-16 הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. בסקירה של הדוח התקופתי הרביעי על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 483 פלסטינים נוספים, בהם 222 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-73 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-27 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 637 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 52% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.