כ-1.9 מיליון בני אדם בעזה החלו את השנה החדשה כשהם עקורים. "אי אפשר לדבר על בטיחות בשום מקום," אמר הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם. "בני אדם ישנים ברחובות, תחת כיפת השמיים." מחנה אוהלים מאולתר ברפיח. צילום: תוכנית המזון העולמית.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 82

02 ינואר 2024

דגשים עיקריים

הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה; קרבות קרקעיים אינטנסיביים דווחו במחנות הפליטים במרכז עזה ובעיר הדרומית ח'אן יונס, ובעיר עזה דווחו תקיפות אוויריות כבדות. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים חמושים פלסטיניים אל ישראל. על פי דיווחים, פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, שבהן פגעו תקיפות אוויריות וטילים ביחידות דיור ובתשתית, גבו הרוגים רבים, וזאת באזורים שאליהם עברו פלסטינים לאחר שכוחות ישראליים פקדו עליהם לעבור מצפון עזה.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-1 וה-2 בינואר נהרגו 207 פלסטינים, ו-338 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-2 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 22,185 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. באותו פרק זמן נפצעו על פי דיווחים 57,035 פלסטינים. מעריכים כי עד 7,000 בני אדם נעדרים, רבים מהם ככל הנראה קבורים מתחת להריסות.
מאז ה-30 בדצמבר ונכון ל-1 בינואר הודיע צה"ל כי שלושה חיילים נוספים נהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 171 חיילים, ו-983 חיילים נפצעו.
ב-2 בינואר נפגע בית החולים אל-אמל בח'אן יונס, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם, בהם תינוק בן חמישה ימים. מרכז הכשרה של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בתחומי מתחם בית החולים ניזוק קשות. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגון הבריאות העולמי ביקרו בבית החולים וחזו בנזק הנרחב ובעקירה של אזרחים. מעריכים כי בעת המתקפה שהו בבית החולים 14 אלף בני אדם שביקשו בו מחסה. הודעה מטעם ארגון הבריאות העולמי הצביעה על כך שרבים מהעקורים עזבו את תחום בית החולים, וכי הנותרים חוששים מאוד לבטיחותם ומתכננים לעזוב את המקום שאליו פנו קודם לכן בחיפוש אחר מקלט והגנה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי אמר כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע כי על בתי חולים, אמבולנסים, עובדי רפואה ובני אדם המבקשים מקלט יש להגן בכל זמן. ההפגזות היום הן בלתי מוסריות. מערכת הבריאות של עזה כבר בקריסה, ומעשי האיבה מסכלים את מאמציהם של עובדי בריאות וסיוע להציל חיים."
ב-30 בדצמבר הודיע משרד הבריאות בעזה כי הצליח לחדש שירותים מסוימים, ובכך להגדיל את הקיבולת של מספר בתי חולים בצפון עזה, לרבות בית החולים אל-אהלי ערב, בית החולים של אגודת הצדקה "ידידי המטופלים", בית החולים הבינלאומי אל-חילו ובית החולים אל-עודה, בנוסף על מספר מרכזי רפואה ראשונית. זאת על רקע הסיכונים הקשים הנלווים לתנועתם ולעבודתם של צוותים רפואיים, בשל ההפגזות המתמשכות על שכונות מגורים וסביבותיהם של מתקני רפואה.
ב-30 בדצמבר הדגיש משרד הבריאות בעזה את הצורך במתן קדימות לפינויים של יותר מ-5,300 בני אדם פצועים וחולים בעזה, המתמודדים עם מצבים רפואיים קשים ומורכבים. משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי מנסים להבטיח מנגנונים יעילים, מול כל הצדדים, שיאפשרו את יציאתם של הפצועים והחולים לטיפול בחו"ל.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה דוגמאות לתקריות שהביאו להרוגים ואשר דווחו בין השעות המאוחרות של ה-30 בדצמבר לבין ה-1 בינואר:
- בליל ה-30 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים 40 פלסטינים בפגיעה בבית בשכונת א-סברה בעיר עזה. באותו לילה נהרגו על פי דיווחים 15 מבני משפחה אחת בפגיעה בבית בשכונת א-זייתון בעיר עזה; ההרוגים ביקשו מקלט במקום לאחר שהתפנו מביתם בג'באליה.
- ב-31 בדצמבר, בשעה 12:30 בערך, על פי דיווחים באמצעי תקשורת, נהרגו 48 פלסטינים ו-20 פלסטינים נוספים בשתי תקיפות אוויריות נפרדות בשכונת א-זייתון בעיר עזה.
- ב-31 בדצמבר, בשעה 5:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה בני אותה משפחה ועשרה בני משפחה נוספים, בהם נשים וילדים, נפצעו, בפגיעה בבית המשפחה במחנה אל-מר'אזי (נפת דיר אל-בלח).
- ב-1 בינואר, בשעה 12:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית אחר במחנה אל-מר'אזי.
- ב-1 בינואר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים נוספים ועשרות בני אדם נפצעו בפגיעה בבית משפחה שבו חסו עקורים, בדיר אל-בלח.
נכון ל-27 בדצמבר נהרגו במעשי האיבה בעזה 144 אנשי סגל של האו"ם, בהם 142 אנשי סגל של אונר"א, איש סגל של תוכנית הפיתוח של האו"ם ואיש סגל של ארגון הבריאות העולמי.

עקירה (רצועת עזה)

לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם מי שנעקרו כבר כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות בעזה. נפת רפיח היא כעת מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים. מספר העקורים בנפות הצפוניות לא עודכן מאז ה-12 באוקטובר, מאחר שמגבלות גישה והמצב הביטחוני מונעים אימות של נתונים.
ב-2 בינואר חזר הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם ואמר כי בעזה שום מרחב אינו בטוח. "איננו יכולים לדבר על בטיחות בשום מקום. בני אדם ישנים ברחובות, תחת כיפת השמיים. חלקם לא היו מסוגלים אפילו לציית לפקודות הפינוי."
על פי דיווחים, התפשטות המחלות בעזה גברה, במיוחד בשל העקירות ההמוניות ברחבי דרום עזה בזמן האחרון. המצב מוסיף על העומס המוטל על מערכת בריאות קורסת, המתקשה לתת מענה לצרכים העצומים של בני אדם. ב-29 בדצמבר הודיע ראש ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש כי בני האדם השוהים במחסים בעזה ממשיכים ללקות במחלות. קרוב ל-180 אלף בני אדם סובלים מזיהומים בדרכי הנשימה העליונות; 136,400 בני אדם חולים בשלשול (מחציתם ילדים בני פחות מחמש); 55,400 בני אדם נדבקו בכינים ובגרדת; 5,330 בני אדם נדבקו באבעבועות רוח; 42,700 בני אדם סובלים מפריחות עוריות (בהם 4,722 נדבקים באימפטיגו); 4,683 בני אדם סובלים מתסמונת צהבת חריפה; ו-136 בני אדם חולים בדלקת קרום המוח (נתונים אלה מכסים את פרק הזמן שבין אמצע אוקטובר לאמצע דצמבר).
ב-1 בינואר הקימה על פי דיווחים אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בשיתוף פעולה עם הסהר האדום המצרי, את מחנה העקורים המאורגן הראשון בח'אן יונס. בשלב הראשוני שוהות במחנה 300 משפחות וכן צוותי רפואה, אמבולנסים וסיוע של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, אך קיבולתו תורחב ל-1,000 אוהלים שיספקו מחסה למאות בני אדם בדרום עזה.
לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, מעריכים כי 30%-40% מבני האדם בעזה איבדו את מסמכי הזיהוי שלהם במהלך העקירה. אף שאנשים אינם נדרשים להציג תעודה מזהה כדי לקבל סיוע בעין, היעדר מסמכים כאלה מהווה מכשול משמעותי בהשגת סיוע רב-תכליתי במזומן. כוח המשימה לענייני הגנה מסייע בהנפקת אישורי עורך דין לבני אדם שמסמכי הזיהוי החוקיים שלהם אבדו, בכדי להעניק להם ראייה מספקת עבור גישה לסוגים ספציפיים של סיוע הומניטרי, לרבות תמיכה במזומן.

חשמל

מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-27 בדצמבר 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

ביטחון תזונתי

ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה הוסיפה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קוראת הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, ומציינת כי אלה צעדים ראשוניים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-128 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

ב-2 בינואר 2024 הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים במהלך מבצע שניהלו בעזון (נפת קלקיליה); המבצע נמשך כשש שעות וכלל חילופי אש עם פלסטינים. באותו מבצע נפצע גם חייל ישראלי.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-2 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 313 פלסטינים, בהם 80 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 304 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות או מתנחלים –זהות האחראים להריגתו עדיין בתהליך אימות.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-2 בינואר 2024 נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים (36) שנהרגו מאז תחילת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים ישראלים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מקרב 507 הפלסטינים שנהרגו בשנת 2023, שהייתה השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז החל האו"ם לתעד בהן נפגעים, בשנת 2005, 72% נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים. מספר הפלסטינים שנהרגו במבצעים שניהלו כוחות ישראליים בשנת 2023 גדול פי ארבעה ויותר מן הנתון המקביל לשנת 2022.
מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-2 בינואר 2024, פצעו כוחות ישראליים 3,949 פלסטינים, בהם לפחות 593 ילדים; 52% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-40% נפגעו בהקשר של הפגנות. 91 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-12 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-2 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 372 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (289 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (47 תקריות). מספר התקריות מסוג זה מייצג כמעט שליש מכל המתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ואשר תועדו מה-1 בינואר 2023 ועד היום. בדוח על מצב זכויות האדם בגדה המערבית הכבושה, לרבות ירושלים המזרחית, קרא משרד הנציב העליון לזכויות האדם לממשלת ישראל "להבטיח כי כל תקריות האלימות שמבצעים מתנחלים וכוחות ביטחון ישראליים נגד פלסטינים, לרבות אלימות נגד נשים, ותקריות שבהן נגרם נזק לרכושם, ייחקרו באופן מיידי, ביעילות, ביסודיות ובשקיפות; כי מבצעי המתקפות יועמדו לדין ואם יורשעו, יוטלו עליהם עונשים הולמים, וכי לקורבנות יינתן סעד יעיל, לרבות פיצוי נאות, בהתאם לתקנים בינלאומיים."
מאז תחילת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,227 תקרית במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם) שבהן נפגעו פלסטינים ו/או נגרם נזק לרכושם. בכ-911 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של תקריות כאלה בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
הממוצע השבועי של תקריות כאלה מאז ה-7 באוקטובר הינו 30, לעומת 21 תקריות בשבוע בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-127 תקריות בשבוע הראשון (13-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בין ה-23 ל-28 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

מאז ה-7 באוקטובר2023 ונכון ל-2 בינואר 2024, נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. עקירות אלה מייצגות 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז תחילת 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-2 בינואר 2024 נעקרו בסך הכול 422 פלסטינים, בהם 217 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית. נתון זה מייצג 36% מכלל העקירות בגין היעדר היתרי בנייה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,153 בני אדם).
מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. בין ינואר לספטמבר 2023 נהרסו לשם ענישה 16 בתים, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
537 פלסטינים נוספים, בהם 238 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-82 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם). נתון זה מייצג 59% מכלל העקירות בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים שדווחו מאז ינואר 2023 (908 בני אדם).

מימון

נכון ל-30 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 633 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 52% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה