מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 83

דגשים עיקריים

• הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה; קרבות קרקעיים אינטנסיביים דווחו במחנות הפליטים במרכז עזה ובעיר הדרומית ח'אן יונס, ובעיר עזה דווח על תקיפות אוויריות כבדות. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים חמושים פלסטיניים אל ישראל. על פי דיווחים, פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, שבהן פגעו תקיפות אוויריות וטילים ביחידות דיור ובתשתית, גבו הרוגים רבים, וזאת באזורים שאליהם עברו פלסטינים לאחר שכוחות ישראליים פקדו עליהם לעבור מצפון עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-2 וה-3 בינואר נהרגו 128 פלסטינים, ו-261 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-3 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה בסך הכול לפחות 22,313 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. באותו פרק זמן נפצעו על פי דיווחים 57,296 פלסטינים. מעריכים כי עד 7,000 בני אדם נעדרים, רבים מהם ככל הנראה קבורים מתחת להריסות.
• מאז ה-2 בינואר ונכון ל-3 בינואר הודיע צה"ל כי שני חיילים נוספים נהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 173 חיילים, ו-991 חיילים נפצעו.
• זה שלושה ימים שבשל עיכובים ומניעה של גישה, וכן סכסוך פעיל, לא יכלו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים אחרים לשלוח לאזור שמצפון לנחל עזה סיוע הומניטרי מציל-חיים, הדרוש בדחיפות. הסיוע כולל תרופות שהיו מספקות תמיכה חיונית ליותר מ-100 אלף בני אדם למשך 30 יום, וכן שמונה משאיות עם מזון עבור בני אדם המתמודדים כעת עם חוסר ביטחון תזונתי קטסטרופלי ומסכן-חיים. ארגונים הומניטריים קוראים למתן גישה הומניטרית דחופה, בטוחה, מתמשכת וללא מכשול לאזורים שמצפון לנחל עזה, המנותקים מן הדרום כבר יותר מחודש.
• ב-3 בינואר הופגזה סביבתם של בית החולים אל-אמל ואגודת הסהר האדום הפלסטיני בח'אן יונס פעמים רבות במהלך היום. עד עתה טרם אומתו מספרי הנפגעים. משפחות עקורות רבות שביקשו מחסה בבניין ובמטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני ניסו להתפנות לאחר ההפגזה ב-2 בינואר, שבה דווח על חמישה הרוגים, בהם תינוק בן חמישה ימים. למרכז הכשרה שמפעילה אגודת הסהר האדום הפלסטיני בתוך מתחם בית החולים נגרם נזק כבד. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגון הבריאות העולמי ביקרו בבית החולים וחזו בנזק הנרחב ובעקירה של אזרחים. מעריכים כי בעת המתקפה שהו בבית החולים 14 אלף בני אדם שביקשו בו מחסה.
• ב-3 בינואר אמר ארגון הבריאות העולמי כי בשלושת הימים האחרונים נשלחו דרך מעבר רפיח 13 משאיות ובהן אספקה רפואית חיונית לניתוחים ולהרדמה. הסיוע הרפואי אמור להישלח למתחם הרפואי א-נאסר ולבתי החולים אל-אקצא, אל-עודה ובית החולים האירופי, כולם בדרום עזה, ויסייע לכ-142 אלף מטופלים. ארגון הבריאות העולמי קרא למתן גישה ללא מכשול לפריטים מצילי-חיים אלה, על מנת לאפשר להם להגיע ליעדם הסופי.
• ב-3 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 105 משאיות ובהן מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים.
• ב-1 בינואר הודיע שירות בתי הסוהר הישראלי כי אסיר פלסטיני מת בכלא. זהו הפלסטיני השביעי שמת במעצר מאז ה-7 באוקטובר 2023.
• מאז ה-2 בינואר מתנהלת במחנה הפליטים נור שמס בעיר טול כרם מתקפה צבאית ישראלית. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שעשרות פלסטינים, בהם ילד, נפצעו וכי כוחות ישראליים הגבילו את הגישה לבית החולים בטול כרם. דווח על חילופי אש בין כוחות ישראליים לפלסטינים, ועל כך שפלסטינים עשו שימוש במטעני נפץ. יתרה מכך, עשרות פלסטינים נעצרו ועל המחנה הוטל עוצר עד להודעה חדשה. על פי דיווחים, כוחות ישראליים גרמו נזק קשה למספר בתי מגורים, בשימוש בחומרי נפץ ובדחפורים, וכן למרפאה של אונר"א ולשורה של קטעי כביש בתוך המחנה וסביבו. זו השמינית בשורה של פשיטות שנערכו במחנה מאז ה-7 באוקטובר, ואשר נהרגו בהן 24 פלסטינים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן דוגמאות לכמה מהתקריות הקטלניות שהביאו להרוגים ואשר דווחו בין ה-2 ל-3 בינואר:
  • ב-2 בינואר, בשעה 12:50 בערך, נהרגו תשעה בני אדם, רובם ילדים, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו כשעל פי דיווחים נפגע בית במחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-2 בינואר, בשעה 12:40 בערך, נהרגו חמישה בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו כשעל פי דיווחים, בית באזור אל-חכר בדיר אל-בלח נפגע.
  • ב-2 בינואר, בשעה 12:50 בערך, נהרג ילד וכמה בני אדם אחרים נפצעו כתוצאה מירי תחמושת חיה בשוק של מחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-3 בינואר, בשעה 10:45 בערך, נהרג ילד כשעל פי דיווחים, הכניסה לבית ספר בעיר ג'באליה שבצפון עזה נפגעה.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם מי שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות. נפת רפיח היא כעת מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.
• ב-2 בינואר חזר הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם ואמר כי בעזה שום מרחב אינו בטוח. "איננו יכולים לדבר על בטיחות בשום מקום. בני אדם ישנים ברחובות, תחת כיפת השמיים. חלקם לא היו מסוגלים אפילו לציית לפקודות הפינוי."
• ב-1 בינואר הקימה על פי דיווחים אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בשיתוף פעולה עם הסהר האדום המצרי, את מחנה העקורים המאורגן הראשון בח'אן יונס. בשלב הראשוני שוהות במחנה 300 משפחות וכן צוותי רפואה, אמבולנסים וסיוע של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, אך קיבולתו תורחב ל-1,000 אוהלים שיספקו מחסה למאות בני אדם בדרום עזה.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-3 בינואר הודיעה אונר"א כי תבצע תוכנית מענה מהירה, יחד עם יוניסף, ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים אחרים, שבמסגרתו תשלח אל תוך רצועת עזה יותר מ-960 אלף מנות של חיסונים עיקריים, בכדי להגן מפני מחלות כמו חצבת, דלקת ריאות ופוליו (שיתוק ילדים). בין ה-25 ל-29 בדצמבר שלחו ארגונים שותפים הומניטריים יותר מ-600 אלף מנות חיסון לרצועת עזה.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-3 בינואר, 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

ביטחון תזונתי

• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מחויב וממשיך לתמוך בצורכי המזון היומיים של אוכלוסיית עזה, המונה 2.2 מיליון בני אדם. עם זאת, סיכונים ביטחוניים ומגבלות ניידות ממשיכים לפגוע בסביבת הפעולה וביכולת המענה. ולמרות קשיים אלה, בין ה-28 ל-31 בדצמבר ניהלה תוכנית המזון העולמית חלוקה רחבת היקף של חבילות מזון לכ-10,000 משקי בית במחנות מאולתרים, וכן ל-26 אלף עקורים נוספים באמצעות אתרי חלוקה ברפיח. כן חולקו ארוחות חמות ל-57 אלף בני אדם ברפיח, דיר אל-בלח ובעיר עזה..
• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה הוסיפה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קוראת הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, ומציינת כי אלה צעדים ראשוניים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-128 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 313 פלסטינים, בהם 80 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 304 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות או מתנחלים –זהות האחראים להריגתו עדיין בתהליך אימות. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר 2024 נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים (36) שנהרגו מאז תחילת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים ישראלים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר 2024, פצעו כוחות ישראליים 3,949 פלסטינים, בהם לפחות 593 ילדים; 52% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-40% נפגעו בהקשר של הפגנות. 91 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-12 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 376 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (293 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (47 תקריות). מספר התקריות מסוג זה מייצג כמעט שליש מכלל המתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ואשר תועדו מה-1 בינואר 2023 ועד היום. בדוח על מצב זכויות האדם בגדה המערבית הכבושה, לרבות ירושלים המזרחית, קרא משרד הנציב העליון לזכויות האדם לממשלת ישראל "להבטיח כי כל תקריות האלימות שמבצעים מתנחלים וכוחות ביטחון ישראליים נגד פלסטינים, לרבות אלימות נגד נשים, ותקריות שבהן נגרם נזק לרכושם, ייחקרו באופן מיידי, ביעילות, ביסודיות ובשקיפות; כי מבצעי המתקפות יועמדו לדין ואם יורשעו, יוטלו עליהם עונשים הולמים, וכי לקורבנות יינתן סעד יעיל, לרבות פיצוי נאות, בהתאם לתקנים בינלאומיים."
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקרית במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם) שבהן נפגעו פלסטינים ו/או נגרם נזק לרכושם. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
• הממוצע השבועי של תקריות כאלה מאז ה-7 באוקטובר הינו 30, לעומת 21 תקריות בשבוע בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-127 תקריות בשבוע הראשון (13-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בין ה-23 ל-28 בדצמבר. שליש מהתקריות מאז ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר, נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. עקירות אלה מייצגות 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז תחילת 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• ב-1 בינואר 2024 נעקרו שתי משפחות פלסטיניות המונות שמונה בני אדם, בהם שלושה ילדים, לאחר שבתיהן באל-מיניה (נפת בית לחם) נהרסו. ההריסות בוצעו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• הריסות אלה מביאות את מספר הפלסטינים שנעקרו מאז ה-7 באוקטובר, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, ל-430 בני אדם, בהם 220 ילדים. נתון זה מייצג 36% מכלל העקירות בגין היעדר היתרי בנייה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,153 בני אדם).
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. בין ינואר לספטמבר 2023 נהרסו לשם ענישה 16 בתים, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 537 פלסטינים נוספים, בהם 238 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-82 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם). נתון זה מייצג 59% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-30 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 636.4 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 52% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.