מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 88

דגשים עיקריים

• ב-9 בינואר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, ובמיוחד בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס. המתקפה באזורים אלה גורמת להרג ולפציעה של בני אדם רבים ונודעות לה השלכות קשות ביותר על עשרות אלפי אזרחים, שרבים הם נמלטו מלכתחילה מהעיר עזה ומהצפון אל מרכז עזה בחיפוש אחר מקלט בטוח. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים שדווחו במרבית רצועת עזה, ובמיוחד בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס, גרמו להרוגים נוספים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-8 וה-9 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 126 פלסטינים, ו-241 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-9 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 23,210 פלסטינים, ועל פי דיווחים 59,167 פלסטינים נפצעו.
• לדברי הרשויות הישראליות, מאז ה-8 בינואר ונכון ל-9 בינואר נהרגו בעזה תשעה חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 183 חיילים, ו-1,065 חיילים נפצעו.
• ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים כי סירובים לבקשות לתנועה מתואמת מונעים באופן קריטי מתן מענה הדרוש בדחיפות רבה. ב-8 בינואר סירבו הרשויות הישראליות לאשר משלחת מתוכננת מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגון הבריאות העולמי, שנועדה להביא אספקה רפואית הדרושה בדחיפות למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה ולבית החולים אל-עודה בג'באליה, וכן משלחות מתוכננות לאספקת דלק חיוני למתקני מים ותברואה בעיר עזה ובצפון. זו הפעם החמישית, מאז ה-26 בדצמבר, שבקשה לאשר משלחת לבית החולים אל-עודה בג'באליה ולמחסן התרופות המרכזי בעיר עזה נענית בסירוב, המותיר חמישה בתי חולים בצפון עזה ללא גישה לאספקה וציוד רפואיים מצילי-חיים. בה-בעת, המשך המניעה של משלוחי דלק למתקני מים ותברואה מותיר עשרות אלפי בני אדם ללא גישה למים נקיים, ומגביר את הסיכון של הצפות ביוב ועקב כך את הסיכון להתפשטות של מחלות מידבקות.
• ב-9 בינואר הוכנסו לעזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 131 משאיות שהכילו אספקה.
• בבוקר ה-8 בינואר חדר פגז דרך קיר של מחסה בחא'ן יונס שבו שהו יותר ממאה אנשי סגל של ארגון MSF (רופאים ללא גבולות) ובני משפחותיהם. ארבעה בני אדם נפצעו, בהם בתו בת החמש של אחד מאנשי הסגל, שמתה לאחר מכן מפצעיה. לדברי MSF, הפגז לא התפוצץ לאחר החדירה, אחרת קרוב לוודאי שמספר ההרוגים היה גדול יותר. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בעזה ארבעה אנשי סגל של MSF, וכן נהרגו רבים מבני משפחותיהם. ארגון MSF הביע את זעזועו מן האירוע, אמר כי "בעזה, לא משנה היכן אתה נמצא, שום מקום אינו בטוח," וחזר על הקריאה להפסקת אש מיידית ומתמשכת.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-8 בינואר ל-9 בינואר:
  • ב-8 בינואר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה בני אדם ועשרות בני אדם אחרים נפצעו כשבית מצפון-מערב לח'אן יונס נפגע.
  • ב-8 בינואר, במהלך הלילה, על פי דיווחים, שמונה בני אדם נורו למוות במחנה א-נוסייראת שבנפת דיר אל-בלח.
  • ב-8 בינואר, בשעה 18:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 בני אדם ו-40 בני אדם נפצעו, כשבית ממערב למחנה א-נוסייראת נפגע.
  • ב-9 בינואר, בשעה 10:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם כשמכונית במחנה א-נוסייראת נפגעה.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. זה זמן מה שנפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.
• מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-220 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהתקריות נפגע יותר מבניין אחד באותו מקום), בהן לפחות 23 תקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. נתון זה כולל 63 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 319 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,135 עקורים אחרים נפצעו בהם.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון.
• בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתנהלים בקרבתם. ב-9 בינואר דווח שוב על הפגזות בקרבת בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, שמרבית אנשי הסגל הרפואי וכן מטופלים רבים התפנו ממנו ב-7 בינואר. על פי דיווחים, רק רופא חירום אחד ושני מנתחים נותרו כדי לתת מענה למאות מטופלים הזקוקים לטיפול בבית החולים. ב-7 בינואר ביקרו אנשי סגל של ארגון הבריאות העולמי ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בבית החולים אל-אקצא, ומסרו משלוח של אספקה רפואית בכמות שתספיק לתמוך ב-4,500 מטופלי דיאליזה במשך שלושה חודשים, וב-500 מטופלים נפגעי טראומה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, אמר כי "אל-אקצא הוא בית החולים החשוב ביותר שנותר במרכז עזה [דיר אל-בלח], וחובה שימשיך לתפקד ויישאר מוגן כדי לספק את השירותים מצילי-החיים שלו. אסור להתיר שחיקה נוספת בתפקודיות שלו - לעשות כן לנוכח טראומה, פציעות וסבל הומניטרי בהיקפים כאלה יהיה בגדר שערורייה מוסרית ורפואית."

ביטחון תזונתי

• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה אמרה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. כן קראה הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, כצעדים ראשונים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-9 בינואר, במחסום בכפר עין סינייא (נפת רמאללה), ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני שלדבריהם ניסה לדקור חייל ישראלי.
• מותו מביא את מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-9 בינואר 2024 ל-330. בין ההרוגים 84 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (330), 321 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-9 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים שנהרגו בשנת 2023 במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית בגדה המערבית ובישראל (36) היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-9 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,097 פלסטינים בסך הכול, בהם 622 ילדים. מכלל הפצועים, 3,983 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 93 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 52% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 36% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-9 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 391 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (37 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (305 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (49 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-9 בינואר 2024, לעומת שבע תקריות ביום שדווחו בין ה-7 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2023, שהיה הממוצע היומי הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים מאז 2006.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-9 בינואר, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 444 פלסטינים, בהם 224 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• בשלושת החודשים האחרונים של 2023 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים חורגים מעבר לאלה שדווחו בתשעת החודשים הקודמים באותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• 587 פלסטינים נוספים, בהם 257 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-92 בתים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; כ-95% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-5 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 638.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 53% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.