מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 89

דגשים עיקריים

• ב-10 בינואר נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו להרג של אזרחים נוספים ולעוד הרס. כמו כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית רצועת עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-9 וה-10 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 147 פלסטינים, ו-243 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-10 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 23,357 פלסטינים, ועל פי דיווחים 59,410 פלסטינים נפצעו.
• לדברי הרשויות הישראליות, מאז ה-9 בינואר ונכון ל-10 בינואר נהרג בעזה חייל ישראלי אחד. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 184 חיילים, ו-1,076 חיילים נפצעו.
• בין ה-1 ל-10 בינואר בוצעו כמתוכנן רק 14% (3 מתוך 21) ממשלוחי הסיוע המתוכננים שכללו מזון, תרופות, מים וסוגים אחרים של אספקה מצילת-חיים לאזור שמצפון לנחל עזה. בשני מקרים נאלצו ארגונים הומניטריים שותפים לבטל או לעכב משלחות בשל עיכובים ממושכים במחסומים ישראליים, או מפני שמסלולי הנסיעה שעליהם הוסכם היו בלתי עבירים. סירובים חוזרים ונשנים מצד הרשויות הישראליות לבקשות גישה למשלוחי סיוע, והיעדר גישה בטוחה ומתואמת על ידי הרשויות הישראליות, מצמצמים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לספק מענה לצרכים הנרחבים בחלקה הצפוני של רצועת עזה. סירובים אלה ומגבלות גישה חמורות משתקים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לתת מענה משמעותי, עקבי ובהיקף הנדרש.
• יש לציין כי הרשויות הישראליות סירבו לאשר שורה של משלחות מתוכננות (בין ה-7 ל-10 בינואר) למשלוח אספקה רפואית הדרושה בדחיפות למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה, וכן משלחות מתוכננות למשלוח דלק למתקני מים ותברואה. זו הפעם החמישית , מאז ה-26 בדצמבר, שבקשה לאשר משלחת למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה נענית בסירוב. כתוצאה מכך נותרים בתי חלים בצפון עזה ללא גישה מספקת לאספקה וציוד רפואיים מצילי-חיים.
• סירוב אחרון זה הוא גם הפעם השישית שבה בקשה למשלוח דלק למתקני מים ותברואה נענית בשלילה, והוא מותיר בני אדם ללא גישה למים נקיים, מגביר את הסכנה של הצפות ביוב, ולכן גם מגביר במהירות את התפשטותן של מחלות מידבקות. ב-10 בינואר אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי "מאז ה-26 בדצמבר נאלץ ארגון הבריאות העולמי לבטל שש משלחות מתוכננות לצפון עזה... המחסום המונע משלוח של סיוע הומניטרי לבני האדם בעזה איננו יכולותיהם של האו"ם, ארגון הבריאות העולמי או הארגונים השותפים לנו. המחסום הוא גישה."
• בסך הכול, שיעור הסירובים לבקשות גישה מאז תחילת ינואר מהווה הידרדרות משמעותית בהשוואה לשיעור הסירובים בדצמבר 2023, שבמהלכו תואמו ובוצעו יותר מ-70% (13 מתוך 18) מהמשלחות המתוכנות של האו"ם לצפון עזה, היכן שמוערך כי הצרכים הם הגבוהים והחמורים ביותר. כל יום שבו סיוע אינו מגיע גורם לאובדן חיים ולעוד סבל לאלפי בני האדם שעדיין נמצאים בצפון עזה.
• ב-10 בינואר, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נהרגו ארבעה מאנשי צוותי האמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני ושני פצועים, בפגיעה באמבולנס ברחוב סלאח א-דין בכניסה לדיר אל-בלח. משרד האו"ם לזכויות האדם הביע חשש שכוחות ישראליים "הציבו חיי אזרחים בסכנה חמורה, כשהורו לתושבים בחלקים שונים של נפת מרכז עזה לעבור לדיר אל-בלח – ובה בעת המשיכו לנהל תקיפות אוויריות על העיר... היום, ה-10 בינואר, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות של צה"ל בבניין מגורים מול בית החולים [אל-אקצא], וכן באמבולנס השייך לאגודה הסהר האדום הפלסטיני. על פי דיווחים, התקיפות גרמו להרג של 13 פלסטינים." על פי דיווחים, חומרת התקיפות גרמה לרבים מאנשי הסגל הרפואי להתפנות מבית החולים, למרת הצורך הרב בטיפול רפואי כתוצאה מהתקיפות הנמשכות.
• ב-9 בינואר אמר ראש תת-המשלחת של הצלב האדום הבינלאומי בעזה כי "במשך שלושה חדשים חזינו במתקנים רפואיים, עובדים וכלי רכב רפואיים ונותני מענה ראשוני מתמודדים עם חוסר ביטחון מתמיד בשל הסכסוך. מלחמה זו לא פסחה על שום חלק של המערכת הרפואית – מהרג ומעצר של עובדי רפואה ועד להיעדר ציוד ואספקה חיוניים, ההשלכות של מעשי האיבה המתמשכים תרמו להשבתתם המוחלטת של מרבית בתי החולים בעזה."
• ב-10 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 193 משאיות שהכילו אספקה.
• ב-9 בינואר החל באוניברסיטת אל-קודס , באזור א-נאסר שבצפון עזה, מיזם הרצה של מזומן תמורת עבודה שבמסגרתו יקבלו 100 עובדים תשלום בשלושת החודשים הקרובים, ובתמורה יסייעו בפינוי של פסולת מוצקה ובעבודות תברואה. מערכות ההיגיינה והתברואה נפגעו משמעותית בשל חוסר בדלק ונזק שנגרם למתקני טיהור שפכים. הריכוז של מספר גדול של בני אדם בשל עקירה החריף גם הוא את המצב התברואתי.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-9 בינואר ל-10 בינואר:
• ב-9 בינואר, בשעה 13:40 בערך, נפגע בית במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח, פגיעה שבה נהרגו עשרה בני אדם, רובם ילדים ונשים.
• ב-9 בינואר, בשעה 21:40 בערך, נפגעה קבוצת בני אדם ליד כיכר התנועה א-סליחאת, במחנה הפליטים אל-מר'אזי, וארבעה מהם נהרגו. בשל נוכחות של כוחות ישראליים לא הצליחו אמבולנסים להגיע אל הנפגעים.
• ב-9 בינואר, בשעה 22:55 בערך, נפגעו שתי דירות בבניין מגורים בתל א-סולטאן, ברפיח. בפגיעה נהרגו 15 בני אדם ו-16 בני אדם נוספים נפצעו.
• ב-9 בינואר פרסם משרד התרבות דוח שסיכם את האובדן בסצנת התרבות הפלסטינית. נכון ל-9 בינואר נהרגו 41 אנשי רוח ואמנים, בהם ארבעה ילדים שכבר נחשבו לאמנים או ליוצרים. בדוח נאמר כי 24 מרכזי תרבות ניזוקו או נהרסו, וכ-195 מבנים היסטוריים ניזוקו, בהם 20 מסגדים וכנסיות ברחבי הרצועה.
• ב-9 בינואר נפגעו על פי דיווחים שני בתי ספר. הראשון הוא המכינה לבנים של אונר"א בנוסייראת שנפגעה מפגז, פגיעה שבה נהרג עקור ונפצעו שלושה עקורים נוספים. השני הוא בית ספר ששימש מחסה לעקורים במחנה הפליטים אל-מר'אזי. אף שדווח על נפגעים, אמבולנסים או צוותי הגנה אזרחית לא הצליחו להגיע לפצועים במחנה.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-8 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.72 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. זה זמן מה שנפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.
• מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-222 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהתקריות נפגע יותר מבניין אחד באותו מקום), בהן לפחות 23 תקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. נתון זה כולל 63 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 319 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,135 עקורים אחרים נפצעו בהם. להערכת אונר"א, מאז ההסלמה במעשי האיבה נהרגו במחסים של אונר"א לפחות 323 בני אדם ששהו בהם, ולפחות 1,142 בני אדם נפצעו.

חשמל

• ב-10 בינואר נפגע מתקן הגנרטורים של חברת ייצור החשמל הממוקם מצפון למחנה א-נוסייראת, וכל ארבעת הגנרטורים שבו התלקחו ועלו באש. במתקן זה נמצאים ארבעה גנרטורים מרכזיים ששימשו לאספקת חשמל בכל רחבי רצועת עזה. הנתונים על הנפגעים והנזק שנגרם לתפקוד המתקן טרם אומתו, אבל קיים חשש ליכולתו של המתקן לספק חשמל בעתיד.
• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-10 בינואר אמר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, "תחום הבריאות בעזה נחנק וגווע לאיטו ככל שבתי חולים נקלעים תחת מתקפות. ומה קורה כשמערכת הבריאות קורסת? נשים הרות אינן יכולות ללדת את ילדיהן בבטחה. ילדים אינם מחוסנים. החולים והפצועים אינם יכולים לקבל טיפול. בני אדם מתים. מלחמה זו חייבת להסתיים."
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון.
• בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתנהלים בקרבתם. ב-9 בינואר דווח שוב על הפגזות בקרבת בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, שמרבית אנשי הסגל הרפואי וכן מטופלים רבים התפנו ממנו ב-7 בינואר. על פי דיווחים, רק רופא חירום אחד ושני מנתחים נותרו כדי לתת מענה למאות מטופלים הזקוקים לטיפול בבית החולים. ב-7 בינואר ביקרו אנשי סגל של ארגון הבריאות העולמי ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בבית החולים אל-אקצא, ומסרו משלוח של אספקה רפואית בכמות שתספיק לתמוך ב-4,500 מטופלי דיאליזה במשך שלושה חודשים, וב-500 מטופלים נפגעי טראומה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-10 בינואר, מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו ב-6 בינואר, כשנורה על ידי כוחות ישראליים במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר רמאללה.
• מותו מביא את מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-10 בינואר 2024 ל-331, בהם 84 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (331), 322 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-10 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-10 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,148 פלסטינים בסך הכול, בהם 627 ילדים. מכלל הפצועים, 4,034 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 93 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 52% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 36% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-10 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 396 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (37 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (310 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (49 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-10 בינואר 2024, לעומת שבע תקריות ביום שדווחו בין ה-7 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2023, נתון שהיה הממוצע היומי הגבוה ביותר מאז 2006 של תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-10 בינואר, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• ב-10 בינואר נהרס בית בשכונת צור באהר בירושלים המזרחית בגין היעדר היתר בנייה ישראלי. הריסה זו מביאה את מספר הפלסטינים שנעקרו בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-10 בינואר 2024 לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם, ל-453 בני אדם, בהם 227 ילדים.
• בשלושת החודשים האחרונים של 2023 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים חורגים מעבר לאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. ב-9 בינואר הרס צה"ל שני בתים בשכונת צור באהר שבירושלים המזרחית, השייכים לשני פלסטינים שנהרגו במהלך מתקפה שביצעו בירושלים המערבית ב-30 בנובמבר 2023; הבתים נאטמו לאחר המתקפה.
• 587 פלסטינים נוספים, בהם 257 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-92 בתים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; כ-95% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-5 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 648.1 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 53% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.