מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 90

דגשים עיקריים

• ב-11 בינואר נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו להרג של אזרחים נוספים ולעוד הרס. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. מדווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית רצועת עזה. 

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-10 וה-11 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 112 פלסטינים, ו-194 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-11 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 23,469 פלסטינים, ועל פי דיווחים 59,604 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, כ-70% מההרוגים הם נשים וילדים.

• לדברי הרשויות הישראליות, מאז ה-10 בינואר ונכון ל-11 בינואר לא נהרגו בעזה חיילים ישראליים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 184 חיילים, ו-1,085 חיילים נפצעו.

• ב-11 בינואר ניתנו לתושבי אזור אל-מוואסי וכמה גושי מבנים ליד כביש סלאח א-דין בדרום עזה פקודות פינוי חדשות, המכסות שטח שמעריכים כי גודלו כ-4.6 ק"מ רבוע. צה"ל אמר כי הוא מתכונן לפעול באזור ופקד על מי שהפקודות חלות עליהם לעבור לדיר אל-בלח. צופים כי סבב פקודות אחרון זה יפגע ביותר מ-18 אלף בני אדם ובתשעה מחסים, שבהם שוהים עקורים שמספרם אינו ידוע. ב-10 בינואר הביע משרד האו"ם לזכויות האדם חשש מכך שכוחות ישראליים "הציבו חיי אזרחים בסכנה חמורה, כשהורו לתושבים בחלקים שונים של נפת מרכז עזה לעבור לדיר אל-בלח – ובה בעת המשיכו לנהל תקיפות אוויריות על העיר. על צה"ל לנקוט אמצעים מידיים להגן על אזרחים, כפי שמחייב אותו המשפט הבינלאומי. כפיית העברה על אזרחים אינה פוטרת את צה"ל בשום פנים מן המחויבויות שמטיל עליו המשפט ההומניטרי הבינלאומי, להגן על אזרחים בעת ביצוע מבצעים צבאיים."

• בין ה-1 ל-11 בינואר בוצעו כמתוכנן רק 21% (5 מתוך 21) ממשלוחי הסיוע המתוכננים שכללו מזון, תרופות, מים וסוגים אחרים של אספקה מצילת-חיים לאזור שמצפון לנחל עזה. בשני מקרים נאלצו ארגונים הומניטריים שותפים לבטל או לעכב משלחות בשל עיכובים ממושכים במחסומים ישראליים, או מפני שמסלולי הנסיעה שעליהם הוסכם היו בלתי עבירים. רק בשתיים מתוך חמש המשלחות שאכן התאפשרו הצליחו ארגונים הומניטריים שותפים למסור את כל הסיוע המתוכנן. סירובים חוזרים ונשנים מצד הרשויות הישראליות לבקשות גישה למשלוחי סיוע, והיעדר גישה בטוחה ומתואמת על ידי הרשויות הישראליות, מצמצמים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לספק מענה לצרכים הנרחבים בחלקה הצפוני של רצועת עזה. סירובים אלה ומגבלות גישה חמורות משתקים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לתת מענה משמעותי, עקבי ובהיקף הנדרש.

• יש לציין כי הרשויות הישראליות סירבו לאשר שורה של משלחות מתוכננות (בין ה-7 ל-10 בינואר) למשלוח אספקה רפואית הדרושה בדחיפות למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה, וכן משלחות מתוכננות למשלוח דלק למתקני מים ותברואה בעיר עזה ובצפון. זו הפעם החמישית , מאז ה-26 בדצמבר, שבקשה לאשר משלחת למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה נענית בסירוב. כתוצאה מכך נותרים בתי חולים בצפון עזה ללא גישה מספקת לאספקה ולציוד רפואיים מצילי-חיים.

• בסך הכול, שיעור הסירובים לבקשות גישה בינואר 2024 ועד עתה מהווה הידרדרות משמעותית בהשוואה לשיעור הסירובים בדצמבר 2023, שבמהלכו תואמו ובוצעו יותר מ-70% (13 מתוך 18) מהמשלחות המתוכננות של האו"ם לצפון עזה, היכן שמוערך כי הצרכים הם הגבוהים והחמורים ביותר. כל יום שבו סיוע אינו מגיע גורם לאובדן חיים ולעוד סבל למאות אלפי בני האדם שעדיין נמצאים בצפון עזה.

• סירובים חוזרים לבקשות אישור של משלוחי דלק למתקני מים ותברואה מונעים מבני אדם גישה למים נקיים, מסלימים את הסכנה של הצפות ביוב, ומעצימים במהירות את התפשטותן של מחלות מידבקות. ב-10 בינואר אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי "מאז  ה-26 בדצמבר נאלץ ארגון הבריאות העולמי לבטל שש משלחות מתוכננות לצפון עזה... המחסום המונע משלוח של סיוע הומניטרי לבני האדם בעזה איננו יכולותיהם של האו"ם, ארגון הבריאות העולמי או הארגונים השותפים לנו. המחסום הוא גישה."

• ב-10 בינואר, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נהרגו ארבעה מאנשי צוותי האמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני  ושני פצועים, כשאמבולנס נפגע בכביש סלאח א-דין, בכניסה לדיר אל-בלח. הצלב האדום הבינלאומי גינה את כל המתקפות על עובדי בריאות, ו אמר כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברור. בשום פנים אסור שאנשי סגל רפואי יקפחו את חייהם בעת שהם מגישים תמיכה לקהילתם. על כל הצדדים לסכסוך  לכבד את השליחות ההומניטרית של אגודת הסהר האדום הפלסטיני ונותני מענה ראשוני אחרים."

• ב-11 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 145 משאיות שהכילו מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-10 בינואר ל-11 בינואר: 

  • ב-10 בינואר, בשעות אחר הצהריים, נפגע על פי דיווחים בית בדיר אל-בלח. בפגיעה נהרגו ארבעה ילדים בני אותה משפחה.

  • ב-10 בינואר, בשעה 23:00 בערך, נפגע על פי דיווחים שטח פתוח שבו שהו עקורים ברפיח. בפגיעה נהרגו ארבעה ילדים וקשישה מאותה משפחה.

  • ב-11 בינואר, בשעה 00:10, נפגע על פי דיווחים בניין מגורים בח'אן יונס. בפגיעה נהרגו שבעה בני אדם, בהם אישה ושני ילדים, ו-25 בני אדם נוספים נפצעו.

•  ב-9 בינואר פרסם משרד התרבות דוח שסיכם את האובדן בסצנת התרבות הפלסטינית. לדבר המשרד, נכון ל-9 בינואר נהרגו 41 אנשי רוח ואמנים, בהם ארבעה ילדים שכבר נחשבו לאמנים או ליוצרים. בדוח נאמר כי 24 מרכזי תרבות ניזוקו או נהרסו, וכ-195 מבנים היסטוריים ניזוקו, בהם 20 מסגדים וכנסיות ברחבי הרצועה.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-8 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם  רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.72 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. זה זמן מה שנפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

• מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-222 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהמקרים נפגע אותו מקום בשורה של תקריות), בהן לפחות 23 תקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. נתון זה כולל 63 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 319 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,135 עקורים אחרים נפצעו בהם. להערכת אונר"א, מאז ההסלמה במעשי האיבה נהרגו במחסים של אונר"א לפחות 323 בני אדם ששהו בהם, ולפחות 1,142 בני אדם נפצעו.

חשמל

• ב-10 בינואר נפגע מתקן הגנרטורים של חברת ייצור החשמל הממוקם מצפון למחנה א-נוסייראת, וכל ארבעת הגנרטורים שבו התלקחו ועלו באש. במתקן זה  נמצאים ארבעה גנרטורים מרכזיים ששימשו לאספקת חשמל בכל רחבי רצועת עזה. הנתונים על הנפגעים והנזק שנגרם לתפקוד המתקן טרם אומתו, אבל קיים חשש ליכולת אספקת החשמל העתידית של המתקן.

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

• ב-11 בינואר אמר משרד הבריאות כי 707 פצועים ו-438 מטופלים אחרים הצליחו לעבור במעבר רפיח לצורך קבלת טיפול רפואי מחוץ לעזה. 6,200 בני אדם נוספים ממתינים להעברתם לטיפול רפואי בחו"ל, ועל יותר מ-10,000 חולי סרטן מרחפת סכנת מוות בשל היעדר גישה לטיפול, לאחר שבית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית נסגר.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-11 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני, לאחר שכיתרו את ביתו בכפר ג'בע שבנפת ג'נין והורו לו להיכנע. קיימים דיווחים לא מאומתים על חילופי אש בין הפלסטיני לכוחות ישראליים. בעקבות הריגתו פרצו במקום עימותים, ודווח על מספר פצועים פלסטינים.

• מוות זה מביא את מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-11 בינואר 2024  ל-332, בהם 84 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (332), 323 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת השנה הנוכחית נהרגו 23 פלסטינים, בהם שלושה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-11 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-11 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,157 פלסטינים בסך הכול, בהם 630 ילדים. מכלל הפצועים, 4,041 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 95 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 52% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 36% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-11 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 404 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (37 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (316 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (49 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-11 בינואר 2024, לעומת שבע תקריות ביום שדווחו בין ה-7 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2023, נתון שהיה הממוצע היומי הגבוה ביותר מאז 2006 של תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים.

• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-11 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

• בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-11 בינואר 2024 נעקרו בסך הכול 453 פלסטינים, בהם 227 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

• בשלושת החודשים האחרונים של 2023 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים חורגים מעבר לאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

• ב-9 בינואר, במהלך מבצע צבאי שנועד לעצור פלסטיני,  פוצצו כוחות ישראליים בית במחנה הפליטים עסכר שבנפת שכם, כך שאינו ראוי עוד למגורים. עקב כך נעקרו 12 בני אדם, בהם ארבעה ילדים. מה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-11 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, לאחר הריסתם של 94 בתים במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-11 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 648.2 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 54% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה