ג'ריקנים ערוכים למילוי במים. קו מים שניזוק לאחרונה זקוק בדחיפות לתיקונים, כך שרק אחד משלושת קווי המים מישראל עדיין מתפקד. יוניסף הזהיר כי לילדים בדרום עזה יש גישה רק ל-1.5 עד שני ליטר מים ביום, כמות נמוכה בהרבה מהדרישות המומלצות להישרדות. צלום: יוניסף / עיאד אל-באבא, 11 בינואר 2024.
ג'ריקנים ערוכים למילוי במים. קו מים שניזוק לאחרונה זקוק בדחיפות לתיקונים, כך שרק אחד משלושת קווי המים מישראל עדיין מתפקד. יוניסף הזהיר כי לילדים בדרום עזה יש גישה רק ל-1.5 עד שני ליטר מים ביום, כמות נמוכה בהרבה מהדרישות המומלצות להישרדות. צלום: יוניסף / עיאד אל-באבא, 11 בינואר 2024.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 94

דגשים עיקריים

  • ב-16 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג בקרב אזרחים ולהרס. נמשך גם ירי ללא הבחנה של רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים, שפגע בעיר נתיבות בדרום ישראל. דווח גם על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה.

  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-15 וה-16 בינואר נהרגו בעזה 158 פלסטינים, ו-320 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-16 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 24,285 פלסטינים, ו-61,154 פלסטינים נפצעו.

  • בין ה-15 בינואר ל-16 בינואר דווח כי חייל ישראלי אחד נהרג בעזה, וחייל נוסף מת מפצעים שנגרמו לו כחודש קודם לכן. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה 188 חיילים, ו-1,135 חיילים נפצעו.

  • נכון ל-15 בינואר, רק אחד משלושת קווי המים מישראל פועל. קו המים לנפת מרכז עזה, שקיבולתו קרובה ל-17 אלף מטר מעוקב מים ביום, זקוק בדחיפות לתיקונים. להערכת ארגונים שותפים בתחום המים, ההיגיינה והתברואה, התיקונים עלולים להימשך עד ארבעה שבועות, גם אם יינתנו לשם כך גישה מתמשכת והחומרים הדרושים.

  • נכון ל-16 בינואר, שירותי הטלקומוניקציה בעזה עדיין מושבתים זה היום הרביעי ברציפות, מאז ה-12 בינואר. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה לפעול. השבתת שירותי טלקומוניקציה  שוללת מבני אדם גישה למידע מציל-חיים, מונעת מהם להזעיק נותני מענה ראשוני ומסכלת גם סוגים אחרים של מענה הומניטרי.

  • ב-15 בינואר אמרה מנכ"לית תוכנית המזון העולמית כי "בני אדם בעזה מצויים בסכנת מוות ברעב במרחק קילומטרים ספורים ממשאיות מלאות במזון. כל שעה אבודה מציבה אין ספור חיים בסכנה. אנו יכולים להרחיק את סכנת הרעב ההמוני, אבל רק אם נוכל למסור די אספקה ולקבל גישה בטוחה לכל הזקוקים לסיוע, בכל מקום שבו הם נמצאים." הדוח האחרון של המערכת המשולבת לסיווג  שלבי ביטחון תזונתי ותזונה אישר כי כל אוכלוסיית עזה מצויה ב"רמות חוסר ביטחון תזונתי חריף בדרגת משבר או גרוע מכך". באותו יום פרסמו ראשי תוכנית המזון העולמית, יוניסף וארגון הבריאות העולמי הודעה משותפת שבה קראו לפתיחת נתיבי כניסה חדשים שיאפשרו לערוך מדי יום יותר בדיקות של סחורות בגבול, להקלת ההגבלות על תנועתם של עובדים הומניטריים ולהבטחת בטיחותם של הבאים לקבל סיוע והמחלקים את הסיוע. סגירת כל מעברי הגבול בדרום מלבד שניים (רפיח וכרם שלום), ותהליך בדיקה רב-שכבתי של הסחורות המועברות לעזה מגבילים את הסיוע ההומניטרי בעזה.

  • ב-15 בינואר אמרה מנכ"לית יוניסף כי "ילדים המצויים בסיכון גבוה למות מתת-תזונה וממחלות זקוקים נואשות לטיפול רפואי, למים נקיים ולשירותי תברואה, אבל התנאים בשטח אינם מאפשרים לנו להגיע בבטחה לילדים ולמשפחות נזקקות. עדיין מוטל איסור על הכנסתם לעזה של כמה מהחומרים הדרושים לנו נואשות כדי לתקן ולהגביר את אספקת המים. חיי ילדים ומשפחותיהם מוטלים על כף המאזניים. כל דקה חשובה." יוניסף חוזה כי דלדול שריר אצל ילדים, תת-התזונה מהסוג המסוכן ביותר, עלול לפגוע בשבועות הקרובים ב-10,000 ילדים. בנוסף הזהיר יוניסף כי לילדים בדרום עזה יש גישה ל-5-2.5 ליטר מים ביום בלבד, כמות נמוכה בהרבה מהדרישות המומלצות להישרדות. על פי תקנים הומניטריים, כמות המים המינימלית הדרושה במקרה חירום היא 15 ליטר, והיא כוללת מים לשתייה, רחצה ובישול. להישרדות בלבד מעריכים כי המינימום הוא שלושה ליטר ביום.

  • ב-16 בינואר אמרו כמה מהדווחים המיוחדים של האו"ם, בהודעה משותפת: "נכון לעכשיו כל אדם ואדם בעזה רעב, רבע מהאוכלוסייה גוועים ברעב ומתקשים למצו מזון ומים ראויים לשתייה, והערב ההמוני בפתח. נשים הרות אינן מקבלות תזונה וטיפול רפואי מספיקים, כך שחייהן נתונים בסכנה. בנוסף על כך, כל הילדם בני פחות מחמש – 335 אלף ילדים – בסיכון גבוה לפתח תת-תזונה ככל שנמשכת העלייה בסיכון לתנאי רעב המוני, ועל דור שלם מאיימת כעת סכנה של עיכוב גדילה."

  • ב-15 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי נכון ל-12 בינואר, המספר הכולל של אנשי סגל אונר"א שנהרגו מאז תחילתם של מעשי האיבה גדל בארבעה, וכעת הוא 150. יתרה מכך, הסוכנות אמרה כי מאז ה-7 באוקטובר דווח על 232 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהמקרים נפגע אותו מקום בשורה של תקריות), בהן לפחות 23 התקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. בסך הכול, 66 מתקנים של אונר"א נפגעו פגיעה ישירה, ול-69 מתקנים שונים נגרם נזק בשל פגיעות באובייקטים בקרבתם.

  • ב-15 בינואר אמר מזכ"ל האו"ם: "מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בעזה 152 אנשי סגל של האו"ם – אירוע אובדן החיים היחיד הגדול ביותר בתולדות הארגון שלנו – נתון שובר לב ומקור לצער עמוק. ואף על פי כן, עובדי סיוע עושים כמיטב יכולתם למלא את תפקידם בתוך עזה, וכל זאת תחת לחץ עצום ובלא ערובות לבטיחותם. אנו ממשיכים לקרוא לגישה הומניטרית בטוחה, בלא מכשול, מורחבת ומתמשכת אל תוך רצועת עזה וברחביה."

  • בין ה-15 ל-16 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 204 משאיות שהכילו מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. מאז פתיחתו של מעבר כרם שלום הוכנסו דרכו כמעט 25% ממשאיות הסיוע.

  • ב-16 בינואר קיבלה אגודת הסהר האדום הפלסטיני מאגודת הסהר האדום המצרי 25 משאיות, שהוכנסו דרך מעבר רפיח והכילו סיוע הומניטרי, לרבות מזון, מים, אספקה רפואית ופריטי סיוע אחרים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-15 בינואר.

  • ב-15 בינואר, בשעות הבוקר המוקדמות, נהרגו על פי דיווחים 20 בני אדם, רובם נשים וילדים, בפגיעה בבית בשכונת א-סברה בעיר עזה.

  • ב-15 בינואר, בשעה 13:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם ו-11 בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-זייתון שממזרח לעיר עזה.

  • ב-15 בינואר, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה בני אדם בפגיעה במחנה הפליטים אל-בורייג' שבמרכז עזה.

  • ב-15 בינואר, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 בני אדם ו-12 בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בבית בין הערים רפיח וח'אן יונס.

עקירה (רצועת עזה)

  • לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-11 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. 1.78 מיליון עקורים בסך הכול מקבלים סיוע מאונר"א. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

  • ב-12 בינואר דיווחה אונר"א כ המספר הממוצע של עקורים במחסים של אונר"א שמדרום לנחל עזה היה יותר מ-12 אלף בכל מחסה. נתון זה גדול פי ארבעה מקיבולת המחסים.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

גישה הומניטרית  (רצועת עזה – צפון עזה)

  • בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29  המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר  המשלחות. שתי משלחות נוספות, שתואמו במקור עם הרשויות הישראליות, לא ניתן היה להשלים בשל אי-הישימות של המסלולים שהוקצו להן או עיכובים ממושכים במחסומים, שלא התירו למשלחות להתבצע בהצלחה בחלונות התפעול הבטוחים.

  • הסירובים להתיר למשלחות הומניטריות גישה לאזורים שמצפון לנחל עזה במשך המחצית הראשונה של ינואר מציינים זינוק לעומת החודשים הקודמים (אוקטובר-דצמבר), שבהם נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. הסירובים מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי וגובים מחיר משמעותי מכלל המענה ההומניטרי. בנוסף על כך, משימות מתוכננות שהגישה לאזורים שמצפון לנחל עזה נמנעת מהן מייצגות הזדמנויות מוחמצות למשלחות חלופיות, שניתן היה לבצע לאזורים אחרים ברצועת עזה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב  על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה פוגעות פגיעה קשה ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

  • ב-15 בינואר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי המתחם הרפואי נאסר  בח'אן יונס טיפל ב-700 מטופלים, מספר כפול מקיבולתו הרגילה, מצב שאילץ מטופלים לקבל טיפול על הרצפה.  בית החולים ממשיך לקבל מספר רב של נפגעי טראומה וכוויות למרות מחסור חמור באנשי סגל ביחידות הטיפול הנמרץ והכוויות, ועקב כך מתעכב מתן טיפול מציל-חיים. על פי דיווחים, בשטח בית החולים שוהים כ-7,000 בני אדם שמצאו בו מקלט. התעצמות מעשי האיבה בקרבת בית החולים חוסמת את גישתם של מטופלים ועובדי רפואה, מסכנת את חייהם ושוחקת עוד יותר את יכולתו התפקודית של בית החולים. ב-15 בינואר נפגעה סביבת בית החולים, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים שמונה בני אדם ועשרות נוספים נפצעו. 

  • ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים בתחום הבריאות תמכו וממשיכים לתמוך במערכת הבריאות בעזה במשלוח של ציוד ואספקה רפואיים, תרופות, דלק עבור בתי חולים, תיאום של צוותי רפואת חירום ומעקב אחר מחלות, זאת באמצעות יותר מתריסר משלחות בסיכון גבוה לבתי חולים בצפון ובדרום עזה. ב-15 בינואר אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, בהודעה משותפת עם תוכנית המזון העולמית ויוניסף, כי "אנו זקוקים לגישה בטוחה וללא מכשול כדי למסור סיוע, ולהפסקת אש הומניטרית כדי למנוע עוד מתים וסבל."

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

  • נכון ל-15 בינואר בשעות אחר הצהריים העריכו הרשויות הישראליות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ב-16 בינואר נקבע מותם של שניים מהם בשבי. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

  • ב-15 בינואר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור כל בני הערובה: "אני שב ודורש את שחרורם המיידי וללא תנאי של כל בני הערובה. ובינתיים, יש להתייחס אליהם באופן הומאני ולהתיר להם לקבל ביקורים וסיוע מהצלב האדום הבינלאומי. את הדיווחים על האלימות המינית שביצעו חמאס ואחרים ב-7 באוקטובר יש לחקור חקירה נמרצת ולהביא לדין. דבר אינו יכול להצדיק הרג, פציעה וחטיפה מכוונים של אזרחים – או ירי רקטות לעבר יעדים אזרחיים".

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 344 פלסטינים, בהם 88 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (344), 335 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון ל-16בינואר) נהרגו 35 פלסטינים, בהם שבעה ילדים ושלוש נשים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023; ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,215 פלסטינים בסך הכול, בהם 642 ילדים. מכלל הפצועים, 4,085 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 109 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 53% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 430 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (41 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (336 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (53 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-16 בינואר 2024.

  • שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

  • בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

  • מן ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024  נעקרו 465 פלסטינים, בהם 233 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

  • מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

  • מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-16 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). 

מימון

 

הירשמו לקבלת מידע ודוחות