מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 95

דגשים עיקריים

• ב-17 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג בקרב אזרחים ולהרס. נמשך גם ירי ללא הבחנה של רקטות מעזה על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה. ב-17 בינואר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה.

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-16 וה-17 בינואר נהרגו בעזה 163 פלסטינים, ו-350 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-17 בינואר 2024 נהרגו בסך הכול בעזה לפחות 24,448 פלסטינים, ו-61,504 פלסטינים נפצעו.

• בין ה-16 בינואר ל-17 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שלושה חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה 191 חיילים, ו-1,152 חיילים נפצעו.

• נכון ל-17 בינואר, שירותי הטלקומוניקציה בעזה עדיין מושבתים זה היום החמישי ברציפות, מאז ה-12 בינואר. לאור זאת המידע החדש בעדכון בזק זה מוגבל. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה לפעול. השבתת שירותי טלקומוניקציה  מונעת מבני אדם גישה למידע מציל-חיים או את האפשרות להזעיק נותני מענה ראשוני, ומסכלת גם סוגים אחרים של מענה הומניטרי

• נכון ל-15 בינואר, קו המים לדיר אל-בלח, שקיבולתו קרוב ל-17 אלף מטר מעוקב מים ביום, חדל לפעול ויש לתקנו בדחיפות. להערכת ארגונים שותפים בתחום המים, ההיגיינה והתברואה, התיקונים עלולים להימשך עד ארבעה שבועות, גם אם יינתנו לשם כך גישה מתמשכת והחומרים הדרושים. נכון לעכשיו, רק אחד משלושת קווי המים מישראל לעזה, הממוקם בדרום, פועל.

• על פי דיווחים, בין ה-16 ל-17 בינואר היה אזור ח'אן יונס יעד להפגזות כבדות מלוות בלחימה אינטנסיבית בשטח, שדווח כי לוו בנפגעים רבים. מבני מגורים, בית עלמין (ראו סעיף מעשי האיבה למידע נוסף) ובתי חולים נמנים עם האובייקטים האזרחיים שנפגעו בלחימה.

• ב-16 בינואר, בשעה 18:30 בערך, נפגעה סביבת בית החולים אל-אמל בח'אן יונס, ולמבנה נגרם נזק כבד שזרע בהלה בקרב מטופלים, צוותים רפואיים ועקורים. לא דווח על נפגעים. ב-16 בינואר, בשעה 22:20 בערך ואחריה, פגעה הפגזה ארטילרית מתמשכת בסביבת המתחם הרפואי א-נאסר. כמה מהפגזים נחתו בתוך המתחם, אך לא דווח על נפגעים.

• ב-17 בינואר, בהודעה של צבא ירדן שצוטטה באמצעי התקשורת, נאמר כי לבית חולים השדה שלהם בח'אן יונס נגרם נזק כבד וכי אחד מאנשי הסגל ומטופל אחד נפצעו, תוך כדי הפגזות של כוחות ישראליים באזור. בכירים ישראליים מכחישים טענה זו ואומרים כי פלסטינים ירו מתוך המתחם.

• ב-17 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 225 משאיות שהכילו מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. מאז פתיחתו של מעבר כרם שלום הוכנסו דרכו כמעט 22% ממשאיות הסיוע.

• ב-17 בינואר נהרגו 11 פלסטינים, בהם שני ילדים, בשני מבצעים צבאיים בנפות שכם וטול כרם בגדה המערבית. תשעה מהפלסטינים, בהם שני ילדים, נהרגו בתקיפות אוויריות ושני בני האדם האחרים נהרגו בתחמושת חיה. למידע נוסף ראו סעיף הגדה המערבית.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

השבתת התקשורת מגבילה את היכולת לדווח באופן מלא על תקריות. עם זאת, להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-16 בינואר ל-17 בינואר.

• ב-16 בינואר, במהלך היום,  נהרגו על פי דיווחים 23 פלסטינים בפגיעות בכ-12 אזורי מגורים במקומות רבים במרכז, מערב, דרום-מזרח ומזרח ח'אן יונס.

• ב-16 בינואר, בשעה 13:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים אישה ובתה בפגיעה בקבוצת פלסטינים ממערב לרפיח.

• ב-16 בינואר, בשעות אחר הצהריים, חולצו על פי דיווחים לפחות 20 גופות של הרוגים פלסטינים  מתוך הריסות של בניינים באזורי אל-מר'אזי ומחנה א-נוסייראת.

• ב-16 בינואר, בשעה 2:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם שתי ילדות, ועשרות בני אדם נפצעו כשבית ליד מסגד אל-אבראר, בין מחנה אל-חבורה למחנה יבנה, במרכז נפת רפיח, נפגע ונהרס.

• ב-16 בינואר, בלילה, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-נוסייראת, בצמוד למתחם הרפואי א-נאסר ממערב לח'אן יונס.

• ב-17 בינואר, בשעה 7:00 בערך, נפגעה סביבת בית הספר טארק בין-זיאד, ממערב לח'אן יונס. על פי דיווחים, לאחר המתקפה חולצו במקום גופותיהם של שבעה פלסטינים.

• ב-17 בינואר, בשעה 7:00 בערך, נסוגו כוחות ישראליים מהאזור בקרבת בית החולים נאסר בח'אן יונס. בדיווחים ובצילומי וידיאו ראשוניים נראה כי חלק ניכר מבית העלמין נמסאווי נהרס, קברים בו ריקים ועל פי דיווחים  מספר גופות חסרות.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-17 בינואר אמר הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני: "בדרום, סביב רפיח, צצו בכל מקום, לרבות ברחובות, מבנים מאולתרים עשויים יריעות פלסטיק  שבאמצעותם בני אדם מנסים להתגונן מפני הקור והגשם. כל אחד מהמחסים הרעועים האלה יכול לשמש בית ליותר מ-20 בני אדם. רפיח כה צפופה עד שבקושי ניתן לנהוג במכונית בים של המוני בני האדם... בדיר אל-בלח, בנפת המרכז... שמעתי סיפורים על נשים שמוותרות על מזון ומים כדי להימנע מהשימוש בבתי השימוש הלא היגייניים. מחלות עור וכינים מתפשטות ומי שנדבקו בהן סובלים מסטיגמה. בני אדם נאבקים להשיג מזון ותרופות במשך היום, וסובלים מקור ורטיבות במשך הלילה... המידע על צפון רצועת עזה מועט מאוד, מאחר שעל הגישה לאזור עדיין מוטלות הגבלות חמורות."

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-11 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. 1.78 מיליון עקורים בסך הכול מקבלים סיוע מאונר"א. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

גישה הומניטרית  (רצועת עזה – צפון עזה)

• בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29  המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר המשלחות. שתי משלחות נוספות, שתואמו במקור עם הרשויות הישראליות, לא ניתן היה להשלים בשל אי-הישימות של המסלולים שהוקצו להן או עיכובים ממושכים במחסומים, שלא התירו למשלחות להתבצע בהצלחה בחלונות התפעול הבטוחים.

• במספר הסירובים להתיר למשלחות הומניטריות גישה לאזורים שמצפון לנחל עזה ניכרה עלייה חדה במשך המחצית הראשונה של ינואר, לעומת החודשים הקודמים; באוקטובר ובדצמבר נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. הסירובים מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי וגובים מחיר משמעותי מכלל המענה ההומניטרי. בנוסף על כך, משימות מתוכננות שהגישה לאזורים שמצפון לנחל עזה נמנעת מהן מייצגות הזדמנויות מוחמצות למשלחות חלופיות, שניתן היה לבצע לאזורים אחרים ברצועת עזה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב  על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה פוגעות פגיעה קשה ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• דיווחים ראשוניים מן ה-17 בינואר מצביעים על כך שעל פי דיווחים, טיל פגע במרפאת אונר"א בא-דרג' שבעיר עזה. פרטים נוספים על ההשלכות של פגיעת הטיל טרם התבררו.

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

• ב-17 בינואר אמר ראש רפואת החירום של ארגון הבריאות העולמי, שון קייסי: "אנו עובדים לגייס בתי חולים שדה נוספים, ועובדי רפואה נוספים כדי למלא את מקומם של כמה מבני האדם שנעקרו, עובדי רפואה החוששים בעצמם לחייהם, ובכך לתת מענה לנטל הטיפול, שגדל משמעותית כתוצאה מהפציעות הקשורות למעשי האיבה והתנאים המחרידים שבהם חיים בני אדם כעת. אסכם בקצרה את מה שראיתי: הידרדרות מהירה של מערכת הבריאות לצד רמה גוברת במהירות של צורך הומניטרי, ורמה הולכת ומצטמצמת של גישה הומניטרית, במיוחד באזורים מצפון לרפיח. כל תנועה מלווה בסיכונים ובקשיים לוגיסטיים."

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

• נכון ל-15 בינואר בשעות הצהריים העריכו הרשויות הישראליות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

• ב-15 בינואר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור כל בני הערובה: "אני שב ודורש את שחרורם המיידי וללא תנאי של כל בני הערובה. ובינתיים, יש להתייחס אליהם באופן הומאני ולהתיר להם לקבל ביקורים וסיוע מהצלב האדום הבינלאומי. את הדיווחים על האלימות המינית שביצעו חמאס ואחרים ב-7 באוקטובר יש לחקור חקירה נמרצת ולהביא לדין. דבר אינו יכול להצדיק הרג, פציעה וחטיפה מכוונים של אזרחים – או ירי רקטות לעבר יעדים אזרחיים".

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-17 בינואר הרגו כוחות ישראליים שישה פלסטינים, בהם שני ילדים, בתקיפה אווירית במהלך פעולה במחנה הפליטים טול כרם. בשעות הבוקר המוקדמות פשטו כוחות ישראליים על המחנה, פשיטה שבה פרצו עימותים שכללו חילופי ירי בין כוחות ישראליים לפלסטינים. דווח על שימוש במטעני נפץ על ידי פלסטינים. בעקבות העימותים, בתקיפה אווירית ישראלית שיעדה היה קבוצת פלסטינים, נהרגו ארבעה בני אדם, בהם שני ילדים. במהלך המבצע נפצעו שבעה פלסטינים, בהם שני פרמדיקים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, וכן חייל ישראלי. לאמבולנס נגרם נזק כבד מרסיסים  ושני פרמדיקים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני נעצרו על ידי כוחות ישראליים. כוחות ישראליים הרסו בדחפורים כמה כבישים המחנה, כיתרו את בתי החולים בעיר טול כרם וחסמו את תנועתם של צוותי רפואה. במהלך הפשיטה פתחו כוחות ישראליים בירי על כלי רכב, הרגו פלסטיני ופצעו אדם נוסף. פלסטיני נוסף נורה בתחמושת חיה ולאחר מכן נקבע מותו.

• ב-17 בינואר הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים בתקיפה אווירית שיעדה היה כלי רכב ליד הכניסה למחנה הפליטים בלאטה בעיר שכם. ארבע מהגופות מעוכבות בידי כוחות ישראליים. הגופה החמישית נשרפה לאפר בתקיפה האווירית. על פי דיווחים, כוחות ישראליים מנעו מאמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני גישה למקום ופתחו באש לעברם. לדברי הרשויות ישראליות, יעד התקיפה היה כלי רכב שבו נסעו פלסטינים שהואשמו בביצוע מתקפות נגד ישראלים. שעתיים לפני התקיפה האווירית ניהלו כוחות ישראליים מבצע במחנה הפליטים בלאטה, שבמהלכו פשטו על מספר בתים פלסטיניים. גם במהלך מבצע זה פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבמהלכם השליכו פלסטינים מטעני צינור.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 355 פלסטינים, בהם 90 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (355), 346 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון ל-17בינואר) נהרגו 46 פלסטינים, בהם תשעה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,234 פלסטינים בסך הכול, בהם 643 ילדים. מכלל הפצועים, 4,104 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 109 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 53% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 431 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (41 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (337 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (53 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-17 בינואר 2024.

• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

• מן ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024  נעקרו 460 פלסטינים, בהם 227 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). 

מימון

• נכון ל-16 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 689.8 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 57% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה