מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 99

דגשים עיקריים

סעיף מעודכן על צרכים וסוגי מענה הומניטריים ב-21-14 בינואר כלול בהמשך.

• ב-22 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג ועקירה של אזרחים, וכן להרס. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-21 וה-22 בינואר נהרגו בעזה 190 פלסטינים, ו-340 בני אדם אחרים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-22 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 25,295 פלסטינים, ו-63 אלף פלסטינים נפצעו.
• בין ה-21 בינואר ל-22 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שלושה חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי ונכון ל-22 בינואר נהרגו בעזה 196 חיילים, ו-1,222 חיילים נפצעו.
• מאז ערב ה-19 בינואר, שירותי הטלפונים הניידים – שהושבתו מאז 12 בינואר – חזרו בהדרגה לפעול במרבית עזה, למעט שירותים מסוימים בצפון. עם זאת, האינטרנט עדיין מושבת בכל רחבי עזה. השבתת שירותי הטלקומוניקציה מגבילה את גישתם של בני אדם בעזה למידע מציל-חיים ופוגעת בסוגים אחרים של מענה הומניטרי.
• ב-22 התעצמו המבצעים הקרקעיים, הלחימה והמתקפות באזור ח'אן יונס, וגרמו להרס של מספר בתים, בנייני מגורים, מגדלים ומתחמי מגורים, שבהם נהרגו על פי דיווחים לפחות 45 פלסטינים, בהם עקורים, נשים וילדים.
• ב-22 בינואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים כיתרו את מטה האמבולנסים שלה בח'אן יונס; בכך הגבילו את יכולתם של אמבולנסים לספק תמיכה באזור. על פי דיווחים, כוחות ישראליים תקפו את סביבת בית החולים אל-אמל ואת מטה האמבולנסים, בעוד הלחימה העזה המלווה בעשרות נפגעים נמשכת באזור. מטופלים, פצועים ועקורים, שמספרם מוערך ב-13 אלף, שביקשו מקלט בבית החולים אל-אמל ובמטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני לא יכלו לעזוב את המקום. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים בשטח, בני האדם בקרבת, ואזור אל-ח'ייר ממזרח לאל-מוואסי איבדו גישה למתקן הבריאות ואין להם כל חלופות לקבלת סיוע רפואי באזור.
• ארגון הבריאות העולמי מדווח כי נמשכת העלייה במספר המתקפות נגד בריאות. ברצועת עזה אומתו מאז תחילתם של מעשי האיבה ב-7 באוקטובר יותר מ-300 מתקפות. בגדה המערבית מדווח ארגון הבריאות העולמי על עלייה משמעותית במתקפות נגד טיפול רפואי – מאז ה-7 באוקטובר דווח על יותר מ-330 מתקפות כאלה.
• ארגונים הומניטריים שותפים בשטח מדווחים על מחסור חמור באנשי סגל רפואי בכמה מבתי החולים בעזה. בבית החולים אל-אקצא ממשיכים לעבוד רק 12 רופאים – כ-10% ממספר הרופאים שפעלו בבית החולים לפני תחילתם של מעשי האיבה. בבית החולים נאסר פחתו משמעותית מספרי אנשי הסגל והמטופלים, מאחר שיותר מ-50% מאנשי הסגל עזבו ובבית החולים נותרו רק 400 מתוך 750 מטופלים, לאחר שחלקם פנו לטיפול רפואי במקומות אחרים וחלקם נותרו בבתיהם.
• מעבר להשבתת שירותי הטלקומוניקציה, הסירובים החוזרים ונשנים להתיר גישה לצפון, הגבלות על יבוא ציוד הומניטרי חיוני והעצימות של מעשי האיבה, בין היתר, ממשיכים לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות בכל מקום שהוא בעזה. למידע נוסף ראו תמונת מצב – גישה הומניטרית.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-21 וב-22 בינואר.
  • ב-22 בינואר, בשעה 14:30 בערך, נפגעו ונהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בעת שניסו לחלץ גופות לאחר הפגזה כבדה באזור אל-בלד בח'אן יונס.
  • ב-21 בינואר, על פי דיווחים, דיממו שני פלסטינים למוות לאחר שנפגעו בתקיפות אוויריות קודמות והושארו למשך ימים ברחוב.
  • ב-22 בינואר, בשעה 8:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים בפגיעה בבית הספר אל-מוואסי במערב חאן יונס.
  • ב-21 בינואר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלוש נשים כשפגזי ארטילריה פגעו בבית בשכונת א-רימאל בעיר עזה.
  • ב-21 בינואר, בשעה 16:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם אישה וילד, בחלקו המערבי של מחנה א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-21 בינואר, בשעה 19:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם אישה ושני ילדים, בפגיעה במבנה מגורים שבו שהו עקורים במחנה א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
• ב-22 בינואר, בשעה 10:30 בערך, הוציאו על פי דיווחים כוחות ישראליים גופות מקברים בבית העלמין בח'אן יונס שבדרום עזה.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-20 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, יותר ממיליון בני אדם נדחסים במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית.
• על פי דוח חדש של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN WOMEN), "עקירה מחריפה את פגיעותם של בני אדם, שוחקת את מנגנוני ההתמודדות שלהם, ונודעות לה השלכות שונות על המגדרים השונים. מאז תחילת המבצע הקרקעי בעזה דווח כי גברים מתמודדים עם מעצרים שרירותיים והיעלמות בכפייה. על פי דיווחים באמצעי תקשורת, במהלך נדודי העקירה גם נשים מתמודדות עם סכנות של מעצר שרירותי והטרדה. במשפחות שבהן יש קרובי משפחה קשישים, או בני משפחה עם מוגבלויות שפשוט אינם יכולים לעבור ממקום למקום, מי שנאלצות להישאר מאחור כמטפלות, בשיעור לא מידתי, הן נשים."

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
• מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק דרך מעבר רפיח. עם זאת, מאחר שכמויות אלה אינן מספיקות, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. רק 16 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים, אף כי באופן חלקי: תפקודיות חלקית משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, יכול לקלוט מטופלים חדשים לאשפוז ולבצע ניתוחים ברמה מסוימת. מאז תחילת מעשי האיבה באוקטובר נפגעו יותר מ-90 מתקני בריאות ויותר מ-80 אמבולנסים, בשל ההשלכות של מעשי איבה, שיבוש אספקת החשמל, מחסור בדלק וגורמים אחרים. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• עם 16 בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי נמנים תשעה בדרום ושבעה בצפון. זו תוספת של בית חולים אחד נוסף בצפון – בית החולים כמאל עדואן – שמאז אמצע ינואר חזר לתפקד במידה מסוימת. בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה.
• תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתמשכים המתנהלים בקרבתם.
• ב-22 בינואר הביע מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, את דאגתו לנוכח דיווחים על "לחימה מתמשכת בקרבת בית החולים אל-אמל והפשיטה היום בבית החולים אל-ח'ייר". כן אמר כי לחימה מסכנת מטופלים ובני אדם המבקשים מקלט בתוך מתקנים [רפואיים] ומונעת מפצועים חדשים הנמצאים מחוץ למתקני בריאות לקבל טיפול.
• ניכרת עלייה במחלות מידבקות בעזה – יותר מ-223 אלף נדבקים בזיהומים חריפים בדרכי הנשימה, או 10% מהאוכלוסייה; יותר מ-158 אלף מקרי שלשול (53% מתוכם ילדים בני פחות מחמש) ויותר מ-7,500 מקרים של צהבת חריפה (שכמה מהם אומתו כמקרי דלקת כבד נגיפית A). ההשלכות של הסכסוך והעקירה עתידות להחמיר עוד יותר את מצבם של חולים במחלות כרוניות ארוכות טווח, לרבות סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם והפרעות נפשיות.
• מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, אישר כי דיווחים על מקרי דלקת כבד נגיפית A אומתו בעזה באמצעות ערכות בדיקה שסיפק ארגון הבריאות העולמי, והזהיר כי "תנאי חיים בלתי אנושיים – היעדר כמעט מוחלט של מים נקיים, שירותים נקיים והאפשרות לשמור על סביבה נקייה – יאפשרו לדלקת כבד נגיפית A להתפשט עוד יותר... היכולת לאבחן מחלות עדיין מוגבלת ביותר. אין אף מעבדה מתפקדת. גם היכולת לתת מענה נותרה מוגבלת. אנו נמשיך לקרוא לגישה בטוחה וללא מכשול עבור סיוע רפואי ולהגנה על הבריאות."

מים, תברואה והיגיינה

• זמינות המים בעזה הולכת ומצטמצמת. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו זמינות המים המופקים מבארות עירוניות היא 21,200 מטר מעוקב ביום, כלומר עשירית מתפוקתן לפני ההסלמה במעשי האיבה, שהייתה 255 אלף מטר מעוקב ביום. ידוע כי המים מבארות אלה הם מים מליחים תת-תקניים, בעוד שלפני פרוץ מעשי האיבה הוזרמו בקווים שמפעילה ישראל מי שתייה בטוחים מיטביים. נכון לעכשיו רק אחד משלושת הקווים הישראליים – נקודת המים בני סעיד – מתפקד, ומזרים 22 אלף מטר מעוקב ביום, כלומר פחות ממחצית מכמות המים שהייתה זמינה לו היו כל הקווים פועלים.
• יתרה מכך, נכון לעכשיו זמינות המים ממתקני ההתפלה קצרי הטווח היא 1,600 מטר מעוקב ביום, 7% מתפוקתם קודם למשבר, שהייתה 22 אלף מטר מעוקב ביום. בשל ההגבלות על יבוא פריטים חיוניים, נכון לעכשיו אין בעזה ערכות בדיקת מים וכלור לטיהור המים ברחבי עזה. כמו כן, המיזוג בין פסולת ומוצקה ופסולת צואתית, שהגשמים וההצפות מחריפים אותו, יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כבר עתה על 158 אלף נדבקים בשלשול, ואי-היכולת לטהר מים בכלור כדי להשמיד חיידקים מחריפה עוד יותר את המצב, המדאיג מלכתחילה. נכון לעכשיו ארגונים שותפים לכוחות המשימה לענייני בריאות ולענייני מים, תברואה והיגיינה פיתחו תוכנית מוכנות ומענה לשלשול מימי חריף. כדי לאפשר מתן מענה נאות, יש להסיר את החסמים המונעים יבוא של פריטים קריטיים.

ביטחון תזונתי

• ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים כי נכון ל-17 בינואר היו ברחבי רצועת עזה רק 15 מאפיות כשירות לפעולה; שש ברפיח ותשע בדיר אל-בלח. מצפון לנחל עזה אין אף מאפייה מתפקדת. תוכנית המזון העולמית תומכת בשמונה מהמאפיות המתפקדות (שש ברפיח ושתיים בדיר אל-בלח) באספקה של קמח, מלח, שמרים וסוכר. הודות ליוזמה זו הצליחו כ-250 אלף בני אדם לרכוש לחם במחיר מסובסד. לפני ה-7 באוקטובר פעלו ברצועת עזה 97 מאפיות בסך הכול: 25 בדיר אל-בלח, 20 בח'אן יונס, 19 ברפיח, שמונה בצפון עזה ו-25 בעיר עזה.

גישה הומניטרית

• בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29 המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר המשלחות. זהו גידול משמעותי בסירובים לעומת החודשים הקודמים; בין אוקטובר לדצמבר 2023 נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. סירובים אלה מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי ומוסיפים משמעותית לעלות של כלל המענה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה ממשיכות לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.
• ב-22 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 66 מטענים של מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• נכון ל-12:00 ב-15 בינואר, העריכו הרשויות הישראליות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-22 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 358 פלסטינים, בהם 91 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 358 ההרוגים בגדה המערבית, 348 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-22 בינואר) נהרגו 49 פלסטינים, בהם לפחות עשרה ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,334 פלסטינים בסך הכול, בהם 654 ילדים. מכלל הפצועים, 4,200 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 113 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-22 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 444 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (45 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (344 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (55 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-22 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 נעקרו 479 פלסטינים, בהם 239 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• ב-21 בינואר, הרשויות הישראליות הרסו לשם ענישה שני מבני מגורים שכללו שלוש דירות, וגרמו נזק לדירה רביעית, בעיר חברון. ההריסות הביאו לעקירתם של חמישה בני אדם, בהם שני ילדים. הבתים היו שייכים למשפחותיהם של שניים משלושת הפלסטינים שנורו למוות בעת שביצעו מתקפת ירי נגד כוחות ישראליים שהיו מוצבים במחסום בית ג'אלה, ליד בית לחם. מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-22 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 21 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 100 פלסטינים, בהם 44 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-22 בינואר 2024 נעקרו 739 פלסטינים, בהם 309 ילדים, בעקבות הרס של 115 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 81% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-20 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 693.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.