סוכנויות הומניטריות מצדיעות למגִנֵי זכויות האדם בחברון על פועלם לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי

ירושלים, 10 בדצמבר 2015 - לרגל יום זכויות האדם ביקרו השבוע בחברון המתאם מטעם האו״ם לסיוע הומניטרי ולפעולות פיתוח, רוברט פַּייפּר, וקבוצה של בכירים באו״ם ובארגונים לא ממשלתיים, על מנת לבחון במו עיניהם את מצב מגִנֵי זכויות האדם בחברון ואת המכשולים המקשים על תלמידות ותלמידים פלסטינים לממש את זכותם לחינוך בסביבה בטוחה.

במהלך הביקור שהתה המשלחת בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2). המשלחת – שכללה נציגים מ־Action Aid, אונר״א, דיאקונייה, יוניצ״ף, משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ונציבות זכויות האדם של האו״ם – קיבלה תדרוך מפי ארגונים המספקים לפלסטינים "נוכחות הגנתית". כחלק מעבודתם עוקבים ארגונים אלה אחר גישה למחסומים ומתעדים אותה, ומלווים ילדות וילדים אל בתי ספר ומהם באזורים שבהם הם חשופים לעתים קרובות להטרדה ואלימות מידי מתנחלים.

ג׳יימס הינן ממשרד הנציב העליון של האו״ם לזכויות האדם הזכיר כי למגִינֵי זכויות אדם שמורה הזכות לקיים פעילויות לא אלימות על מנת להגן על זכויות הזולת, ולהיות מוגנים בעצמם בעודם עושים כן. לדבריו, "מדאיג שאנשים אלה עצמם הפכו למטרה".

במהלך הביקור הגיעה המשלחת לבית הספר קורטובה, שבו מלווים פעילי נוכחות הגנתית מדי יום כמאה תלמידים בדרכם דרך מחסומים אל בית הספר וממנו. בבית הספר עצמו דיווחו מורים כי בימים אלה התלמידים אינם מסוגלים להתרכז ומראים סימני מצוקה פסיכולוגית, וכי הם מבועתים כשהם עוברים במחסומים אל בית הספר וממנו. פליפה סנצ׳ס, מנהל פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) בגדה המערבית, אישר זאת ואמר: "מורים, עובדים סוציאליים ויועצי בריאות הנפש של אונר״א ברחבי הגדה המערבית מדווחים על רמות גבוהות במידה קיצונית של סטרס וטראומה. אם לא ייעשה דבר, דור שלם של ילדים ובני נוער ירד לטמיון. יש להשיב להם את עתידם."

בגל האלימות הנוכחי היה מספר הנפגעים הפלסטינים בעיר חברון הגבוה ביותר שתועד במקום יחיד ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, והגישה לשירותים ולמקומות עבודה ברחבי העיר נפגעה בשל הגבלות תנועה מוגברות. במיוחד מדאיגה פגיעתן של האלימות וההגבלות שיוצרים מחסומים על גישת ילדים וילדות לבתי ספר. 4,200 ילדים בחברון עוברים מדי יום דרך מחסומים בדרכם אל בית הספר וממנו. בהקשר זה, ההזדקקות לגורמים המספקים נוכחות הגנתית רק החריפה.

במהלך התקופה גברו גם המאמצים מצד מתנחלים וכוחות ביטחון ישראליים להפריע לארגונים בינלאומיים  ולקבוצות מקומיות המנסים לספק נוכחות הגנתית ולתעד הפרות של זכויות האדם. עובדים של ארגונים אלה נחשפו למכות, מעצר, איומים מצד מתנחלים ואיומים בעילום שם ברצח. במהלך חודש אוקטובר אף נאלצו שלושה מארבעת הארגונים המספקים נוכחות הגנתית לסגת לפרקים מאזור H2 בעקבות איומים אלה. השטח הצבאי הסגור שהוכרז ב־H2 מאז 3 בנובמבר פגע עוד יותר ביכולתם של ארגונים אלה לבצע את עבודתם החיונית.

"מגִנֵי זכויות האדם ממלאים תפקיד חיוני בקידום זכויות האדם," אמר מר פּייפּר לאחר הביקור. "ארגונים המספקים נוכחות הגנתית ניצבים בקו החזית של עבודה זו בשטח הפלסטיני הכבוש, מגלמים את תמיכתה של הקהילה העולמית בתושבי חברון ומגִנִים על זכויותיהם של ילדים פלסטינים, ובמיוחד על הזכות לביטחון בדרכם אל בית הספר וממנו. יש להתיר להם להמשיך במלאכתם בלא אלימות, איומים או פעולות נקם."

יום זכויות האדם

את יום זכויות האדם מציינים מדי שנה ב־10 בדצמבר, לזכר היום בשנת 1948 שבו אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם. בשנת 1950 קיבלה העצרת את החלטה
423 (v), המזמינה את כל המדינות והארגונים המעוניינים בכך לציין מדי שנה את 10 בדצמבר כיום זכויות האדם.

השנה מוקדש יום זכויות האדם להשקתו של מסע הסברה בן שנה לרגל יום השנה החמישים של שתי האמנות הבינלאומיות בדבר זכויות האדם: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, שאותן אימצה העצרת הכללית של האו״ם ב־16 בדצמבר 1966.

שתי האמנות, יחד עם ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, מהוות את מגילת זכויות האדם הבינלאומית, המפרטת ומגדירה את הזכויות האזרחיות, המדיניות, התרבותיות, הכלכליות והחברתיות המוקנות מלידה לכל בני האדם.

"זכויותינו. חירויותינו. תמיד." שואף לקדם ולהעלות מודעות לשתי האמנות ביום השנה החמישים שלהן. מסע הסברה שיימשך שנה נסוב סביב נושא זכויות וחירויות – חופש הדיבור, חופש הפולחן, החופש ממחסור והחופש מפחד – שעליהן מושתתת מגילת זכויות האדם בינלאומית, והן רלבנטיות היום כמות שהיו בעת אימוצן של האמנות, לפני יובל. למידע נוסף על הנושא השנה ועל מסע ההסברה בן 12 החודשים, ראו אתר נציבות האו״ם לזכויות האדם.