המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, קרא היום להגן על פלסטינים, במיוחד ילדים ואנשי סגל רפואי, בהקשר של ההפגנות המתקיימות בשטח הפלסטיני הכבוש, ולמפגינים קרא להימנע ממעשים המונעים את תפקודה של נקודת הכניסה הראשית למשלוחים הומניטריים אל רצועת עזה.
"נוכח המתיחות הרבה השוררת השבוע בעזה ובגדה המערבית, הכרחי לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להימנע מהידרדרות נוספת, ושתגובות כוחות הביטחון הישראליים כלפי מפגינים פלסטיניים יעלו בקנה אחד עם מחויבויותיהם מתוקף הדין הבינלאומי", אמר מקגולדריק. "במיוחד יש להגן על ילדים. היכן שאפשר, אסור שיהיו מטרות לאלימות ויש להרחיקם ממצבים העלולים להפוך אלימים."
היעדר הגנה לאנשי סגל רפואי המגישים מענה לפצועים מהווה מקור גובר לחשש. בין 30 במרס ל־4 במאי דווח כי לפחות 169 אנשי סגל רפואי נפצעו ו־18 אמבולנסים ניזוקו ברצועת עזה. "לא יעלה על הדעת שלמגישי מענה ראשוני אין ציוד הגנה, וכי הם מסכנים את חייהם עצמם כדי להושיט עזרה ראשונה לפצועים", אמר מקגולדריק. "יש להגן על אנשי סגל רפואי בכל עת ויש לכבד את הזכות לבריאות."
נוכח הנזק הכבד שמאות מפגינים גרמו לעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום לאחר שפשטו עליו ב־11 במאי, הדגיש מר מקגולדריק: "כדי להגיש סיוע לנזקקים בעזה, פעולות הומניטריות תלויות במעבר כרם שלום. אני קורא למפגינים להימנע ממעשים הפוגעים בתפקודה של נקודת הכניסה הראשית של משלוחים הומניטריים לעזה, ולרשויות הנוגעות בדבר אני קורא לתקן במהירות כל נזק שנגרם."
בהקשר של יותר מ־9,800 פצועים מאז 30 במרס, התמקד המענה ההומניטרי בעזה במתן טיפול רפואי מיידי מציל־חיים, לרבות מתן תרופות ופריטי אספקה חיוניים והצבת צוותי חירום רפואיים; מתן תמיכה בתחום בריאות הנפש ותמיכה פסיכולוגית לנפגעים, ובמיוחד לילדים; ומעקב, אימות ותיעוד של הפרות אפשריות בתחום ההגנה.
"גורמים הומניטריים נותנים מענה הן לצרכים מתהווים והן לצרכים שהיו קיימים מלכתחילה, אבל המימון הגיע לשפל חסר תקדים עבור זמן זה בשנה," אמר מקגולדריק. "הקצאת 1.26 מיליון דולר מקרן החירום המרכזית של האו״ם עבור מענה חירום רפואי בעזה הייתה צעד חשוב, ואנו תקווה כי בעקבותיו יבואו תרומות נוספות מתורמים אחרים."
יישומה של תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 מחייב מימון בסך 540 מיליון דולר, ש־75% מהם מיועדים לעזה. אולם, עד כה גויסו 16% בלבד מהסכום המבוקש. 5.3 מיליון דולר נוספים נחוצים כדי לתת מענה לצרכים המתהווים מאז 30 במרס 2018 בתחום הבריאות, התחום הפסיכו־חברתי ותחום ההגנה.
מאז 30 במרס 2018 חוותה רצועת עזה גידול משמעותי במספר הנפגעים הפלסטיניים בהקשר של הפגנות המתקיימות לאורך גדר המערכת בין ישראל לעזה. ההפגנות נערכות כחלק מ"צעדת השיבה הגדולה", שורת הפגנות הצפויות להימשך עד 15 במאי, כשבמקביל צפויות להתקיים גם בגדה המערבית הפגנות המונים ב־14 וב־15 במאי. מאות מתוך אלפי המפגינים בעזה התקרבו אל הגדר וניסו לפרוץ אותה, הבעירו צמיגים, יידו אבנים, הטיסו עפיפונים בוערים ובמידה פחותה יותר זרקו פצצות תבערה על כוחות ישראליים, ואלה מצדם עיבו באופן משמעותי את נוכחותם באזור והציבו בו טנקים וצלפים. ריבוי הנפגעים מקרב מפגינים לא חמושים בעזה, בהם אחוז גבוה של מפגינים שנפגעו מתחמושת חיה, עורר חששות ממשיים בדבר שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים. מערכת הבריאות בעזה, המצויה ממילא על סף קריסה אחרי שנים של מצור, פילוגים פוליטיים פלסטיניים מבית וסבבים חוזרים ונשנים של הסלמה במעשי האיבה, מתקשה להתמודד עם המוני הנפגעים. ב־11 במאי, זה יום שישי השני ברציפות, פרצו מאות פלסטינים לעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום, נקודת הכניסה הראשית של משלוחים הומניטריים לעזה, וגרמו לו נזק נרחב. עקב כך נסגר המעבר עד להודעה חדשה.