עדכון מצב הומניטרי מס׳ 173 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, ואילו הגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. הכותרת "עדכון המצב ההומניטרי" מחליפה את "עדכון בזק". עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב־3 ביוני, ואילו עדכון המענה ההומניטרי הבא יתפרסם ב־12 ביוני.

דגשים עיקריים

• ארגון הבריאות העולמי מדווח כי רק 14 מ־36 בתי החולים בעזה מתפקדים, כולם באופן חלקי, ומתמודדים עם חוסרים קריטיים. ברפיח, רק שלושה בתי חולים שדה עדיין פועלים, אחד מהם באופן חלקי.
• תוכנית המזון העולמית קוראת לפתיחה מיידית של כל נקודות הגישה, ומדגישה כי יכולתה לתמוך בבני אדם נזקקים מידרדרת.
• אונר״א וארגונים שותפים מזהירים כי ניכרת עלייה בסיכונים בריאותיים וסביבתיים בשל מחסור בדלק, גישה מוגבלת למים נקיים, הצפות ביוב, הצטברות פסולת ונזק לתשתית.
• שני פרמדיקים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני נהרגו במילוי תפקידם ברפיח.

רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, במיוחד ברפיח. התעצמות מעשי האיבה לאחר מתן פקודות פינוי והמבצע של הצבא הישראלי ברפיח גרמו עד עתה 
• לעקירה בכפייה של כמיליון בני אדם, בד בבד עם ירידה בהכנסת סיוע הומניטרי לעזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 29 ו־31 במאי נהרגו בעזה 113 פלסטינים ו־637 פלסטינים נפצעו, בהם 60 הרוגים ו־280 פצועים ב־24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל־31 במאי 2024 נהרגו בעזה לפחות 36,284 פלסטינים, ו־82,057 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווח עליהן בין 28 ל־30 במאי:
  • ב־28 במאי, בשעה 11:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם ילד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת פלסטינים באזור אל־פלוג׳ה שבמחנה הפליטים ג׳באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב־29 במאי, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם שני ילדים, בפגיעה בבית באזור מען, במזרח ח׳אן יונס.
  • ב־29 במאי, בשעה 14:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, בהם לפחות שתי ילדות, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית במזרח העיר ח׳אן יונס.
  • ב־29 במאי, בשעה 22:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים באזור א־דרג׳, בעיר עזה.
  • ב־30 במאי, בשעה 3:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שתי נשים, ו־15בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית בגוש C של מחנה הפליטים א־נוסייראת בדיר אל־בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של 29 ו־31 במאי דווח על הריגתם של שלושה חיילים ישראלים בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל־31 במאי, נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 293 חיילים, ו־1,848 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ־1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב־7 באוקטובר. נכון ל־31 במאי מעריכים כי 125 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב־29 במאי, בשעה 23:00 בערך, דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי שניים מהפרמדיקים שלה נהרגו במילוי תפקידם באזור תל א־סולטאן במערב רפיח. בהודעה שפורסמה ב־30 במאי אמרה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי ההרג נגרם בתקיפה אווירית, שפגעה פגיעה ישירה בחזיתו של אחד משלושה אמבולנסים שהיו במשלחת הומניטרית, וכי כשצוות האמבולנס הנותר ניסה לכבות את האש ירו עליהם חיילים ישראלים ואילצו אותם לסגת. הגופות חולצו למחרת בבוקר. אגודת הסהר האדום הפלסטינית קראה למיצוי דין כדי להבטיח שתקיפות שיעדיהן הם אנשים מוגנים, לרבות צוותים רפואיים, ייפסקו. בתגובה על התקרית אמרה ההתאחדות הבינלאומית של הצלב האדום ואגודות הסהר האדום: "ההגנה על עובדים הומניטריים הינה מחויבות משפטית ומוסרית. רמת הסבל האנושי ברפיח, ובכלל רצועת עזה, היא בלתי מוסרית. יותר ממיליון בני אדם, בהם מתנדבים ואנשי סגל של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, נמלטו פעמים רבות בחיפוש אחר מקום מבטחים, ללא גישה לשירותים בסיסיים." מאז התעצמות מעשי האיבה באוקטובר 2023 נהרגו בעזה לפחות 270 עובדי סיוע, בהם 129 אנשי סגל של אונר״א, ארבעה אנשי סגל או״ם אחרים, לפחות 42 עובדי סיוע אחרים ו־32 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, 19 מהם בעת מילוי תפקידם.
• נמשכת המגמה המדאיגה של סגירה כפויה של מתקנים הומניטריים מרכזיים ברפיח. ב־30 במאי דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי בשל המבצע הצבאי הישראלי ברפיח סגר את מרכז הרפואה הראשונית שלו באל־מוואסי. כבר ב־27 במאי אילצה "אלימות קיצונית" את הארגון הלא ממשלתי לפנות את נקודת ייצוב הטראומה שהפעיל בתמיכת ארגון הבריאות העולמי באזור תל א־סולטאן, מתקן חיוני שרק יום קודם לכן קלט יותר מ־180 מטופלים שנפצעו בתקיפה האווירית ב־26 במאי על אוהלים שבהם שהו עקורים. בסך הכול, מאז אוקטובר נאלץ ארגון Médecins Sans Frontières לעזוב 14 מתקנים רפואיים בעזה. גם ארגון SOS Childrens' Village  הודיע  כי ב־28 במאי החל את העברת החירום של ילדים ומבוגרים מכפר SOS ברפיח למיקום חלופי במרכז עזה, "בשל עלייה דרמטית בסיכון הביטחוני". בשל הסיכון, המתקן "חדל להוות מרכז הומניטרי לקהילה המקומית ולעקורים ברפיח", הדגיש הארגון הלא ממשלתי, והוסיף כי רבים מהילדים כבר נעקרו פעמים אחדות בניסיון להימלט מהלחימה. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, גם מרכז ייצוב תת־התזונה באזור תל א־סולטאן הושבת כליל, וכעת נעשים מאמצים להעביר את השירותים שלו למתחם הרפואי נאסר בח׳אן יונס.
• מתקני הבריאות הנותרים בעזה ממשיכים להתמודד עם מחסור קשה ביותר בדלק ובאספקה וציוד חיוניים אחרים. ב־29 במאי דיווחה דוברת ארגון הבריאות העולמי, ד"ר מרגרט האריס, כי מאז החלה הפלישה לרפיח הוכנסו לעזה דרך מעבר כרם שלום רק שלוש משאיות מטעם ארגון הבריאות עולמי, בעוד 60 משאיות אחרות של ארגון הבריאות העולמי נותרו תקועות באל־עריש שבמצרים. ברפיח, שירותים רפואיים מרכזיים כמו מיילדות ורפואת ילדים אינם זמינים יותר, ורבים מהרופאים ועובדי הסיעוד המיומנים נעקרו מהעיר. מאז שבית החולים אל־אמירתי חדל לפעול הוצאו מכלל פעולה כל שלושת בתי החולים ברפיח שתפקדו באופן חלקי עד למבצע צבאי הישראלי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק שני בתי חולים שדה, הסובלים מעומס יתר וממחסור באספקה, עדיין פועלים בנפה, ובית חולים שלישי אינו נגיש ומתפקד באופן חלקי בלבד. כל הצוותים הרפואיים ברחבי עזה מתמודדים עם קשיים עצומים במתן מענה על צרכים, ונאלצים לצפות במטופלים מתים מחוסר הכלים, הכישורים או האספקה לעשות את הדרוש למענם, הדגישה ד"ר האריס, והוסיפה כי רופאים מתקשים למנוע ולרסן זיהומים, ונאלצים לקבל החלטות קשות, כמו קטיעת גף כדי להציל חיים. היעדר האפשרות לבצע סריקות סי־טי מדרום לנחל עזה משמעו שרופאים אינם מסוגלים אפילו לראות שברים כדי לקבע אותם באופן הנכון ביותר. בדומה לכך, טיפול בכוויות קשות מצריך טיפול נמרץ ושירותים רפואיים משוכללים שכבר אינם זמינים ברצועה, מסר שעליו חזר גם נציג ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש, ד"ר דיוויד פיפרקורן. באופן דומה, גם ארגון Médecins Sans Frontières הדגיש כי ציוד חיוני הדרוש לטיפול, לרבות גנרטורים, משאבות מים, סורקים, מכשירי רנטגן, חמצן ופריטי עיקור וחיטוי, ממשיך להיחסם באופן ישיר או נתקל ב"עיכובים מזעזעים" בעת הכנסתו אל עזה.
• נשים הרות ומיניקות חיות "בסיוט בלתי פוסק", הדגישה קרן האוכלוסין של האו״ם, והזהירה כי מספר לידות הפגים והלידות המסובכות גדל משום שנשים הרות מצויות בדחק, מפוחדות, סובלות מתת־תזונה ומותשות. בסך הכול, כ־18,500 נשים הרות נאלצו לנוס לח׳אן יונס ולדיר אל־בלח, היכן שהגישה לשירותי מיילדות היא מינימלית, ומוערך כי 10,000 נשים הרות נוספות נשארו ברפיח, בתנאים קשים ביותר. מעבר למחסור הקריטי בשירותי רפואה מיילדותית ורפואת פריון ובאספקה, "רבות מתמודדות עם סכנת רעב המוני ואין להן אפילו הדברים הבסיסיים ביותר הדרושים להישרדותן," הדגישה קרן האוכלוסין של האו״ם.
• ב־30 במאי קראה תוכנית המזון העולמית לפתיחה המיידית של כל נקודות הגישה, לאור העובדה שהיציאה ההמונית מרפיח מתדלקת רעב. למבצע הצבאי הישראלי ברפיח נודעות השלכות הורסניות על אזרחים ועל פעילויות הומניטריות, הוסיפה תוכנית המזון העולמית, שאמרה כי מבוגרים וילדים כאחד מותשים לחלוטין בשל עקירה, רעב ופחד בלתי פוסקים. תוכנית המזון העולמית הזהירה כי הסלמה נוספת עלולה להעמיק את הקטסטרופה ההומניטרית ולהביא לעצירה המוחלטת של פעולות הסיוע, משום שהגישה המוגבלת לחלקיה הדרומיים של עזה מביאה להידרדרות מהירה ברמות הרעב, בדומה למה שנצפה קודם לכן בצפון.
• סוכנויות סיוע במזון מתקשות להגיע לסיוע הומניטרי, במיוחד ממעבר כרם שלום, בשל סכסוך פעיל, כבישים בלתי עבירים, נפלי תחמושת, מחסור בדלק, עיכובים במחסומים והגבלות ישראליות. "אנו צריכים שרשויות ישראליות יאפשרו איסוף ומשלוח של אספקה הומניטרית המוכנסת דרך מעבר כרם שלום – לא די בפתיחת מעבר הגבול לבדה", פנתה תוכנית המזון העולמית בבקשה, משום שיכולתה לתמוך בבני אדם נזקקים מידרדרת והולכת. אף שההעברה, לאחרונה, של משלוחי סיוע הומניטרי ודלק ממצרים דרך מעבר כרם שלום הינה צעד חיובי, מה שהכרחי הינה גישה מתמשכת. גם המחסור בדלק ממשיך להוות מקור מרכזי לדאגה, והוא פוגע במשאיות, בבתי חולים, במערכות ביוב, בפעולות התפלה ובמאפיות. רק 11 מתוך 17 המאפיות שבהן תומכת תוכנית המזון העולמית בעזה פועלות כעת, בשל המחסור בגז בישול ומוצרים חיוניים אחרים וכן בשל מעשי האיבה המתמשכים; המאפיות הפועלות כוללות מאפיה אחת בג׳באליה, ארבע בעיר עזה ושש בדרום.
• לדברי כוח המשימה לענייני, מים, תברואה והיגיינה, עתודות הדלק הדרושות להפעלת מתקני מים ושפכים חיוניים הגיעו לרמות נמוכות עד סכנה לאחר שבין 20 ל־30 במאי סופקו למתקנים אלה רק 30,160 ליטר דלק, או 43% מכמות הדלק הדרושה להם ביום. בשל המחסור, יחד עם השבתת אספקת החשמל, הופסקו למשך יומיים הייצור ועקב כך גם ההובלה במשאיות של המים בשני מתקני ההתפלה העיקריים במרכז ובדרום עזה, וכתוצאה מכך אבדו ב־25 וב־26 במאי כ־4,500 מטר מעוקב מים בכל יום. ייצור המים במתקן ההתפלה השלישי בצפון עזה חדל כבר באוקטובר. בנוסף, למרות שכל שלושת קווי המים של מקורות מישראל כשירים כעת לפעולה, קו המים במרכז עזה והקו בדרום עזה פועלים רק ב־50% מקיבולתם. כוח המשימה מדווח כי הגישה למים בטוחים לשתייה באתרי עקורים בח׳אן יונס עדיין אינה מספקת למתן מענה על צרכים, אף שחל בה שיפור מסוים בעקבות הקמתן של עשר נקודות חלוקת מים חדשות. בסך הכול, נכון לעכשיו ייצור המים הינו כ־80 אלף מטר מעוקב ביום, רק כ־21% מ־374 אלף מטר מעוקב ביום שהופקו קודם להתעצמות במעשי האיבה באוקטובר.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי בני האדם בעזה מתמודדים עם סיכונים בריאותיים וסביבתיים מוגברים בשל גישה מוגבלת למים נקיים, הצפות ביוב, נזק לתשתית והיעדר פריטי היגיינה. לדברי כוח המשימה, כ־60% מכל מתקני המים והביוב נהרסו או ניזוקו. בח׳אן יונס אין תחנות שאיבת שפכים מתפקדות, ומשפחות עקורות בונות לעצמן בתי שימוש מאולתרים על רקע של חוסר בחומרים בסיסיים לשיפור תנאי התברואה. בעיר עזה, חוסר דלק לשאיבת שפכים הוביל להצטברות של מי שפכים עומדים, שנפחם מוערך ב־500 אלף מטר מעוקב, בבריכת ניקוז מי הגשמים שייח׳ רדואן.
• הגירעון בדלק והיעדר גישה בטוחה לשתי מטמנות האשפה העיקריות משבשים עוד יותר את שירותי האיסוף של הפסולת המוצקה, וגורמים להצטברות של אשפה ברחבי רצועת עזה. דוברת אונר"א, לואיז ווטרידג׳, ציינה שהרשויות הישראליות מנעו גישה של אנשי סגל של אונר"א למטמנות אשפה, וכי רבים ממרכזי התברואה של הסוכנות, המיכון ומשאיות פינוי האשפה שלה נהרסו, והדגישה: "מזג האוויר המתחמם רק יוצר בעיות נוספות, לא רק צחנה אלא גם התפשטות של מחלות, ושל מזיקים כמו עכברים, חולדות ויתושים, המגבירים עוד יותר את הפצת המחלות." יחד עם היעדר מים נקיים, התנאים האלה ממשיכים לתדלק את המספר הגדל והולך של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, מחלות שלשול, לרבות שלשול דמי, ודלקת כבד נגיפית A, הזהיר ב־28 במאי מנהל תחום הבריאות באונר״א, ד״ר אקיהירו סאיטה.

מימון

• נכון ל־31 במאי העבירו מדינות החברות באו״ם כמיליארד דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (30%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו־800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. סכום זה כולל כ־623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שנדרשו עבור ינואר-מרס 2024, וכ־395 מיליון דולר מתוך 2.8 מיליארד הדולר (13%) עבור פניית הבזק שהושקה ב־17 באפריל לכיסוי התקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). הקרן ההומניטרית הקצתה 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימונה בעזה. לאחרונה אושרו 14 מיזמים בשווי כולל של 5 מיליון דולר במסגרת ההקצאה הרזרבית השלישית, הנושאת את השם "סיוע הומניטרי קריטי לעזה על רקע של סכסוך ועקירה מסלימים והולכים (שלב 3)". בעקבות העלייה התלולה בעקירה מרפיח לח׳אן יונס ולדיר אל־בלח, ובניסיון להפיק תועלת מנוכחותם התפעולית של ארגונים שותפים מקומיים, ייושמו מיזמים אלה על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים (12 מיזמים), או באמצעות שותפות בין ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לארגונים מקומיים לא ממשלתיים (שני מיזמים). מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ־100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש באפריל 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 20 ל־26 במאי, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 26-20 במאי. מ־3 ביוני ואילך יתפרסם עדכון המענה ההומניטרי לעזה מדי שבועיים. העדכון הבא יתפרסם ב־12 ביוני ויכסה השבועיים שבין 27 במאי ל־9 ביוני.