עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-3 ביולי.
דגשים עיקריים
ילדה בת תשע נהרגה בפיצוץ של נפל תחמושת בח'אן יונס.
אגודת הסהר האדום הפלסטינית והארגונים השותפים לה חנכו את אתר המחסה הראשון עבור עקורים עם מוגבלויות.
ארגוני סיוע מדווחים כי מחירם של פריטי מזון רבים, שאינו בר השגה, יחד עם גישה הומניטרית מוגבלת פוגעים עוד יותר בגישה למזון מזין ברחבי עזה.
אונר"א מזהירה כי גוברים החששות מפני סכנת ההתפשטות של מחלת הכולרה בעזה.
התפתחויות הומניטריות
נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, במיוחד בבית חנון, א-שג'עייה ורפיח. כן דווח על ירי של רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 27 ביוני ו-1 ביולי נהרגו בעזה 135 פלסטינים ו-631 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-1 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 37,900 פלסטינים, ו-87,060 פלסטינים נפצעו.
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 27 ל-30 ביוני:
ב-27 ביוני, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 13 פלסטינים, בהם לפחות אישה אחת, ולפחות 30 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים באזור א-שקוש שבאל-מוואסי, במערב רפיח.
ב-28 ביוני, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד אצטדיון אל-ירמוכ, במרכז העיר עזה.
ב-29 ביוני, בשעה 9:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ושישה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור א-סידרה בשכונת א-דרג' שבעיר עזה.
ב-29 ביוני, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם ילד, וכמה בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה במכונית ובבית בשכונת א-סברה, בעיר עזה.
ב-29 ביוני, בשעה 13:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שתי ילדות, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בגוש 4 במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
ב-30 ביוני, בשעה 1:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בצפון העיר רפיח.
בין שעות אחר הצהריים של 28 ביוני ו-1 ביולי נהרגו בעזה, לדברי הצבא הישראלי, שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות רשמיים ישראליים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר ל-1 ביולי נהרגו יותר מ-1,517 ישראלים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נתון זה כולל 317 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,018 חיילים. נכון ל-1 ביולי מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
ב-1 ביולי, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, שוחררו כ-50 אסירים פלסטינים, בהם מנהל בית החולים א-שיפא, מוחמד אבו סלמייה, ממעצר בידי ישראל. אבו סלמייה נעצר בנובמבר 2023 והוחזק יותר משבעה חודשים במשמורת ישראל. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר לארגון זכויות האדם הלא ממשלתי הישראלי "המוקד להגנת הפרט", נכון ליולי 2024 מוחזקים במשמורת ישראל 9,623 פלסטינים, בהם 3,379 עצירים מנהליים (35%) המוחזקים ללא משפט, ו-1,402 בני אדם (15%) המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023 ואשר מספרם עדיין אינו ידוע.
ב-30 ביוני חנכה אגודת הסהר האדום הפלסטינית, בשיתוף פעולה עם ועדות הסיוע החקלאי הפלסטיניות ואגודת "אטפלונא" לילדם חירשים, את אתר המחסה הראשון עבור עקורים עם מוגבלויות, בדיר אל-בלח. באתר, שיפעל תחת פיקוח של צוות מומחים מטעם אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ישהו כמאה משפחות, והוא יעמיד לרשות בני אדם עם מוגבלויות תמיכה ושירותים מותאמים עבורם, לרבות תוכניות סיוע, בריאות ושיקום, וכן תמיכה פסיכולוגית. בני אדם עם מוגבלויות נמנים עם הקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר ברצועת עזה, שנפגעו באופן הקשה ביותר ממעשי האיבה, העקירה והיעדר תשתית קריטית, וכן משורה של סיכונים בתחומי הביטחון וההגנה. האומדן הרב-תחומי של תנאי הגישה שיוניסף ביצע במרס 2024 ב-39 מחסים ברפיח מצא שרק 41% דיווחו שנקודות חלוקת מים נגישות עבור בני אדם עם מוגבלויות, וכי שליש מהמחסים דיווחו שבתי השימוש בהם אינם נגישים לבני אדם עם מגבלות תנועה. בדומה לכך, ב-29 ביוני ציין אגף השיקום של רשת הארגונים הפלסטיניים הלא ממשלתיים כי העקירה מחריפה את הקשים שעימם מתמודדים בני אדם עם מוגבלויות, בשל השכיחות של מחסים צפופים שאינם כוללניים, ואשר נשים עם מוגבלויות חשופות בהם במיוחד לסכנת התעללות. כן הוסיפה רשת הארגונים כי מעריכים שמאז אוקטובר 2023 הפכו כ-10,000 בני אדם, מחציתם ילדים, לבני אדם עם מוגבלויות. רשת הארגונים קראה להעניק להם בדחיפות הגנה, והזהירה שהרס בתי חולים ומרכזי שיקום, הגבלות על פינוי מטופלים והכניסה המוגבלת של אבזרי עזר כמו כיסאות גלגלים, קביים, מכשירי שמיעה ומזרנים רפואיים מסכנים את חייהם של בני אדם עם מוגבלויות.
נפלי תחמושת לסוגיהם ממשיכים להוות סיכון משמעותי בפציעה או במוות עבור בני האדם ברצועת עזה, ומי שנפגע מהם במיוחד הם עקורים, בני אדם השבים לאזורים שהופגזו או שהתנהלה בהם לחימה כבדה, וילדים. ב-29 ביוני נהרגה על פי דיווחים ילדה בת תשע ושלושה בני אדם נוספים נפצעו מפיצוץ של נפל תחמושת באזור קיזאן א-נג'אר, מדרום לח'אן יונס. קודם לכן, ב-5 ביוני, נפצעו על פי דיווחים שישה ילדים כשנפל תחמושת התפוצץ ,על פי דיווחים, ליד אוניברסיטת אל-אקצא במערב ח'אן יונס. אונר"א דיווחה ב-28 ביוני כי ב-31 במאי נפצעו עקור ושני ילדיו מנפל תחמושת בבית ספר בדרום ח'אן יונס. להערכת סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים, יותר מ-37 מיליון הטונה של עיי החורבות ברצועת עזה מכילים כ-800 אלף טונה של אזבסט, חומרים מזהמים אחרים ונפלי תחמושת. הסוכנות מציינת שלפחות 10% מהתחמושת הנורית יכולה שלא להתפוצץ. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, מתנהלים כעת מאמצים לאמוד את הסיכונים של חומרי נפץ, להציב מומחים לפינוי נפלי תחמושת ולהגביר את המודעות הציבורית לסכנות של נפלי תחמושת. זאת למרות שורה של קשיים המונעים את הרחבת עבודת פינוי המוקשים, לרבות היעדר מימון, מכשולים מנהליים (עיכובים במתן אשרות כניסה), חוסר ביטחון ומניעת כניסה של אספקה חיונית לפינוי מוקשים.
קריסת החוק והסדר מקשה על גורמים הומניטריים לאסוף סיוע הומניטרי ממעבר כרם שלום כדי לחלקו בתוך עזה, ומצב זה מחריף את הקשיים הניצבים בפני הפעילות ההומניטרית, לרבות חוסר ביטחון, נזק לכבישים, היעדר דלק והגבלות גישה. במקביל לכך, מרבית פריטי המזון הזמינים בשוק הם מעבר להישג ידם של משקי בית חלשים ופגיעים, שרבים מהם איבדו את מקורות הכנסתם או כילו את חסכונותיהם, הדגישו השבוע מועצת הפליטים הנורבגית וארגון Save the Children International. בצפון עזה, השיפור בגישה אפשר לתוכנית המזון העולמית להכניס כמויות גדולות של שימורי מזון וקמח, אך שיפור זה הינו "שברירי" ועדיין קיים מחסור חמור בבשר, ירקות, פירות וסוכר. תוכנית המזון העולמית חזרה ואמרה כי בסך הכול, כמעט כל האוכלוסייה ברחבי רצועת עזה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי וכי "אין להם די מזון להחזיק מעמד. רבים מהם הולכים לישון רעבים, מפני שהם אוכלים ארוחה אחת ביום, וגם זה אם יש להם מזל." כן הדגישה תוכנית המזון העולמית: "רעב המוני אינו רק עניין של מזון. בני אדם זקוקים לתזונה. הם זקוקים לגישה לשירותי בריאות. הם זקוקים למים נקיים, והם זקוקים למחסה."
ב-27 ביוני הדגיש ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים כי לפחות 557 אלף נשים בעזה מתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי חמור, שמתוכן מדאיג ביותר מצבן של אימהות ונשים בוגרות, אשר נטל הטיפול והאחריות למלאכות הבית באוהלים ובמחסים המאולתרים הינו כבד יותר. בשל כך, "רבות מהן מדלגות על ארוחות או מצמצמות את צריכת המזון שלהן כדי להבטיח שילדיהן יאכלו." סקר שארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים ניהל ברחבי הרצועה באפריל מצא כי 76% מהנשים ההרות שרואיינו בסקר דיווחו שהן סובלות מאנמיה, ו-99% דיווחו שהן מתמודדות עם קשיים בגישה לאספקה ולתוספי התזונה הנחוצים להן. יתרה מכך, 55% מהאימהות טריות דיווחו שהן סובלות מבעיות בריאות הפוגעות ביכולתן להיניק, ו-99% התמודדו עם קשיים בייצור חלב אם בכמות מספקת, מצב המסכן את ההישרדות, הגדילה וההתפתחות של פעוטות. כן מצא הסקר שבלית ברירה, נשים נאלצות להשתמש בעץ, פלסטיק וחומרי פסולת אחרים כחומרי בעירה לבישול מזון, והן חשופות במיוחד לעשן ולחומרים מזהמים מסוכנים, הגורמים לבעיות בדרכי הנשימה ולבעיות בריאות אחרות.
ערימות של אשפה ושפכים ממשיכות להצטבר בעזה, מרקיבות בשמש ליד אתרי עקירה, ומדיפות צחנה עזה דיה לגרום לבחילה, דיווח מנהל אגף התכנון של אונר"א, סאם רוז. על רקע התנאים התברואתיים האיומים, החום הקיצוני והיעדר מים נקיים ממשיכים להאיץ את ההתפשטות של מחלות מידבקות, ועקב כך מחריף עוד יותר הנטל על מתקני בריאות, הכורעים ממילא תחת העומס וסובלים ממחסור במשאבים. ב-30 ביוני הדגיש משרד הבריאות שבתי החולים מתקשים לטפל ביותר מ-10,000 מקרים מדווחים של חולים בדלקת כבד נגיפית A ו-880 אלף חולים בזיהומים בדרכי הנשימה, כאשר במקביל משתוללות גם התפרצויות של שלשול, זיהומים עוריים וכינים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כבר עתה שיעורי ההדבקה בשלשול גבוהים פי 25 משיעורם לפני הסכסוך. וככל שהמצב מחמיר, גוברים החששות מפני התפרצות של מחלת הכולרה, "שתדרדר עוד יותר את תנאי החיים הלא אנושיים," הזהירה אונר"א.
בין 1 ל-30 ביוני אופשרו 53 (46%) מתוך 115 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות לצפון עזה שתואמו עם רשויות ישראליות, 41 משלחות (35.7%%) עוכבו, בקשות הגישה עבור 11 משלחות (9.6%) נענו בשלילה ועשר משלחות (8.7%) בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. בנוסף, רשויות ישראליות אפשרו 213 (71.2%) מתוך 299 משלחות סיוע הומניטרי מתואמות לאזורים בדרום עזה, 34 משלחות (11.4%) עוכבו, בקשות הגישה עבור 16 משלחות (5.4%) נענו בשלילה, ו-36 משלחות (12%) בוטלו.
מימון
נכון ל-1 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.22 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (36%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.