ילדה פצועה מובאת למרכז הרפואי נאסר, ח'אן יונס. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 13 ביולי 2024.
ילדה פצועה מובאת למרכז הרפואי נאסר, ח'אן יונס. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 13 ביולי 2024.

עדכון מצב הומניטרי מס' 191 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-17 ביולי.

דגשים עיקריים

  • ב-13 וב-14 ביולי התרחשו שלוש תקריות רבות נפגעים; בח'אן יונס גדשו מטופלים את המרכז הרפואי נאסר, העמוס ממילא מעבר לקיבולתו וסובל ממחסור במיטות, במצעים ובציוד היגייני.
  • בניתוח ראשוני של ממצאי מכון הלוויינים של האו"ם, שנעשה לאחרונה, נמצא כי 63% מהשדות המשמשים באופן קבוע לגידולים חקלאיים בעזה ניזוקו.
  • ארנקים דיגיטליים הוכנסו לשימוש כאמצעי למתן סיוע הומניטרי, כדי לטפל בקשיי נזילות המזומנים.

התפתחויות הומניטריות

  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של 11 ו-15 ביולי נהרגו בעזה 319 פלסטינים, ו-802 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 38,664 פלסטינים, ו-89,097 פלסטינים נפצעו.
  • ב-13 וב-14 ביולי התרחשו לפחות שלוש תקריות רבות נפגעים. בבוקר ה-13 ביולי, על פי דיווחים, פגע הצבא הישראלי באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, שיועד על ידי הצבא הישראלי לשמש "אזור הומניטרי", לרבות באוהלי עקורים, מטבח מזון ונקודת מים. משרד הבריאות בעזה דיווח שהתקרית גרמה להרג של 90 בני אדם, מחציתם נשים וילדים, ולפציעתם של 300 בני אדם אחרים, חלקם באופן אנוש (מידע נוסף על הפצועים זמין להלן). עם ההרוגים נמנו שלושה מאנשי צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית, שעל פי דיווחים הותקפו כשהגיעו לזירת האירוע. ביום ההוא, בשעה 13:00 בערך, נפגע אתר תפילה מאולתר במחנה הפליטים א-שאטי, ממערב לעיר עזה, פגיעה שבה נהרגו 22 בני אדם, לדברי עובד רפואה בבית החולים אל-אהלי, שצוטטו באמצעי התקשורת. ב-14 ביולי נפגע בית הספר היסודי לבנים ובנות א-נוסייראת "ב" ו-"ד" השייך לאונר"א (ומכונה גם בית הספר אבו עורייבאן), שבו מצאו עקורים מחסה; לדברי משרד התקשורת הממשלתי, במקום נהרגו 15 בני אדם ו-89 בני אדם אחרים נפצעו.
  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות האחרות שדווחו בין 11 ל-14 ביולי:
    • ב-11 ביולי, בשעה 11:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים, בהם שתי נשים וילדה, בפגיעה בבניין מגורים באזור א-שג'אעייה בעיר עזה.
    • ב-11 ביולי, בשעה 21:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, כשקבוצת בני אדם נפגעה ליד אוהלי עקורים בדרך א-סאליב במרכז העיר ח'אן יונס.
    • ב-13 ביולי, בשעה 20:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שתי נשים וילדה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בקרבת מסגד אל-אחסאן במחנה 1 של א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
    • ב-14 ביולי, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בדירה ליד צומת א-שעבייה, בעיר עזה.
    • ב-14 ביולי, בשעה 5:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ושבעה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אבו אסכנדר בשכונת א-שייח' רדואן, מצפון לעיר עזה.
  • בין שעות אחר הצהריים של 12 ו-15 ביולי, לדברי הצבא הישראלי, לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת,  בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 ביולי 2024 נהרגו יותר מ-1,526 ישראלים ואזרחים זרים, רובם  ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו, בהם  326 חיילים ישראלים שנהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי בעזה או לאורך הגבול בישראל. בנוסף על כך, דווח כי  מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,127 חיילים. נכון ל-15 ביולי מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה. 
     
  • בעקבות התקיפות על אזור אל-מוואסי בח'אן יונס ב-13 ביולי, הגיעו המוני נפגעים אל המרכז הרפואי נאסר, שמלכתחילה פעל בתפוסה גדולה בהרבה מקיבולתו לאחר שבתחילת יולי קלט את מרבית המטופלים שפונו מבית החולים האירופי בעזה. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי 134 פצועים קשה אושפזו בבית החולים נאסר, 120 אושפזו בבית חולים השדה של חיל הרפואה הבינלאומי, ואחרים טופלו בבתי חולים השדה כוויית, אל-קודס ו-UK-Med בח'אן יונס, ובבית חולים השדה של הצלב האדום הבינלאומי ברפיח. אנשי סגל ושני צוותי רפואת חירום של ארגון הבריאות העולמי נכחו בבית החולים נאסר כדי לטפל בנפגעים, וארגון הבריאות העולמי שלח  50 מיטות מתקפלות ו-50 אלונקות אל המתקן, שנכון לשעות אחר הצהריים של 13 ביולי כבר לא היה מסוגל לקלוט מטופלים חדשים. כן סיפק ארגון הבריאות העולמי אספקה רפואית ואספקה לטיפול בנפגעי טראומה לבית חולים השדה של חיל הרפואה הבינלאומי. בהודעה שפרסם ב-14 ביולי, תיאר סגן המתאם ההומניטרי ומנהל פעולות אונר"א בעזה, סקוט אנדרסון, את התנאים המחרידים שלהם היה עד בביקורו בבית החולים נאסר, שבו "טופלו מטופלים רבים על הקרקע, ללא חומרי חיטוי" ואשר "אין בו די מיטות, ציוד היגיינה, סדינים או מדים סניטריים."
  • בשל עקירות חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון ומתקפות נגד מתקני בריאות, יחד עם עלויות תחבורה שאינן בנות השגה והיעדר שירותי אמבולנסים, נשים הרות בעזה מתקשות יותר ויותר להגיע לטיפול מציל-החיים הדרוש להן. לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, נכון לעכשיו טיפול חירום מיילדותי כולל וטיפול ביילודים זמינים רק ב-11 בתי חולים ובתי חולים שדה, היכן שהמחסור החמור בדלק פוגע בתפקודם של אינקובטורים ליילודים ושל ציוד חיוני אחר. כן מדווחת קרן האוכלוסין של האו"ם כי מידע אנקדוטלי מצביע על כך שחלק מלידות החירום מתרחשות באוהלים ללא תמיכה רפואית. המחסור הקשה במים וההיצע המוגבל של תרופות לטיפול ביולדות חושפים גם הם נשים הרות ויולדות לסיכונים שונים, ורופאים ממשיכים לדווח על מספרים גדלים והולכים של לידות פגים ותינוקות במשקל לידה נמוך, מדדים שכיחים לתת-תזונה חמורה, שאליה מיתוספים דחק, פחד ותשישות. מעריכים כי 30 אלף נשים מתמודדות עם רמות רעב חריפות (שלב 3 של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי), יותר מ-10,000 נמצאות על סף רעב המוני (שלב 4 של המערכת המשולבת), וקרוב ל-7,000 נמצאות בתנאי רעב המוני (שלב 5 של המערכת המשולבת); לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, 155 אלף נשים הרות ומיניקות בסך הכול זקוקות בדחיפות לסיוע מוגדל במזון  ולתוספי תזונה. ארגונים שותפים ומתאמים עם כוחות המשימה לענייני הגנה ובריאות עובדים להרחיב שירותי רפואת מין ופריון, לרבות באמצעות גיוס, הכשרה ומתן ציוד לעובדי רפואה עקורים, במיוחד מיילדות, כך שיוכלו לספק שירותי טיפול לקראת הלידה ואחריה ולטפל בלידות חירום במתקני בריאות נבחרים. קרן האוכלוסין של האו"ם, בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי וספקים אחרים של שירותי רפואת מין ופריון, מיישמים את חבילת שירות המינימום הראשוני לרפואת מין ופריון במצבי משבר, באמצעות מתן ציוד ואספקה לרפואת מין ופריון למתקנים רפואיים, ותחזוק של מידע מעודכן על שירותי רפואת מין ופריון.
  • ניתוח ראשוני של מכון הלוויינים של האו"ם, שנעשה לאחרונה ומבוסס על צילומי לוויין שנאספו ביוני 2024, מראה כי ב-63% מהשדות המשמשים דרך קבע לגידול יבולים ברצועת עזה (94.2 מתוך 150 קמ"ר) נצפתה ירידה משמעותית בבריאות ובצפיפות, לעומת הממוצע בשבע השנים הקודמות. נתון זה מהווה גידול של 9% בשיעור האדמה החקלאית שניזוקה מאז הניתוח שנערך במאי 2024, ומייחסים אותו להרס, תנועת כלי רכב כבדה, הפצצות, הפגזות וסוגי דינמיקה אחרים הקשורים לסכסוך. בנפת צפון עזה, ביוני 2024 נמצא כי 75% מהאדמה החקלאית ניזוקו, בעוד שבנפות האחרות היו רמות הנזק שנאמדו 69% בעזה, 56% בדיר אל-בלח, 58% בח'אן יונס ו-52% ברפיח. הניתוח כלל אומדן נזקים לפרדסים ועצים אחרים, גידולי שדה וירקות, ומצא גידול בולט במיוחד בשיעור של האדמות החקלאיות שניזוקו ביוני 2024 בנפות עזה ודיר אל-בלח, לעומת החודש הקודם. כך למשל, רמת הנזק לגידולים בנפת עזה גדלה מ-61% במאי 2024 ל-69% ביוני 2024.
  • משבר נזילות המזומן בעזה צמצם משמעותית את כוח הקנייה של צרכנים, סיכן את גישתם של בני אדם למצרכים חיוניים, הגביל את יכולתם של עסקים לרכוש סחורות ולשלם שכר, והגביר את ההישענות על סיוע הומניטרי, בין היתר. לדברי קבוצת העבודה לסיוע רב-תכליתי במזומן, כדי לטפל בכמה מקשיי הנזילות במזומן הללו הרחיבו גורמים הומניטריים את השימוש בארנקים דיגיטליים, המאפשרים למקבלי הסיוע ברחבי עזה לבצע עסקות ורכישות דיגיטליות. יוניסף, המכסה 60% מכל עסקאות המזומן בעזה, השיק העברות מזומן דיגיטליות, שהגיעו מאז אמצע מאי ליותר מ-40 אלף משפחות, וציין כי מקבלי הסיוע יכולים להפעיל את הארנקים הדיגיטליים באמצעות יישומון או בתמיכת ספקי השירותים, מבלי להזדקק לטלפון חכם. יוניסף הדגיש שאף שהאפשרות למשוך מזומנים עדיין קיימת, בסקר לאחר חלוקה נמצא כי 40% מהמשיבים בסקר השתמשו בהעברות דיגיטליות לארנקים דיגיטליים אחרים. בסך הכול,  קבוצת העבודה לסיוע רב-תכליתי במזומן מדווחת שבין 7 באוקטובר 2023 ל-7 ביולי 2024 קיבלו כ-190 אלף משקי בית לפחות תשלום אחד של סיוע רב-תכליתי במזומן, וכי כ-74% מתוכם פדו את הסיוע; עם זאת, הסיוע עדיין מועט מדי ביחס לצרכים, בשל המחירים הלא יציבים וקריסת השווקים הרשמיים, במיוחד בצפון עזה.
  • ב-12 ביולי פרסמה אגודת "אטפלונא" לילדים חירשים את ממצאיו של מחקר שנערך לאחרונה, הבודק את ההשלכות של מלחמה והפסקת הלימודים על ילדים עם מוגבלויות ובלעדיהן. על פי המחקר, יותר מ-70% מההורים דיווחו שמחסי העקורים לא התאימו לילדים ותרמו להפצת זיהומים, ו-90% דיווחו על מחסור בבתי שימוש המביאים בחשבון בעיות פרטיות, כאשר הנתונים הקשורים לכך היו באופן עקבי גבוהים יותר בקרב הורים לילדים עם מוגבלויות. יתרה מכך, 87% מההורים אמרו שילדיהם פגיעים להתעללות גופנית במחסי העקורים, ו-65% דיווחו שילדיהם אינם מקבלים טיפול רפואי הולם. מעט יותר ממחצית מההורים (51%) דיווחו כי אין להם את היכולת להרגיע את ילדיהם במהלך הפגזות ואירועי חירום אחרים, כאשר בקרב הורים לילדים עם מוגבלויות האחוזים היו נמוכים יותר (43%). ההשלכות הפסיכולוגיות על ילדים משמעותיות – דווח על גידול בחרדה, דחק ובעיות התנהגותיות. כדי למתן את ההשלכות ארוכות הטווח של הלימודים שנקטעו ולשפר באופן כללי את רווחתם של ילדים, ובמיוחד ילדים עם מוגבלויות, ממליץ המחקר בין היתר על שיפור תנאי החיים במחסים, תמיכה במשפחות באמצעות סיוע והכשרה, יישום תוכניות לצמצום האלימות בתוך מחסים, הקמת שירותי למידה מקוונת, ופיתוח אסטרטגיות שיאפשרו לילדים לחזור בבטחה לבית הספר

מימון

  •  נכון ל-15 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.19 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (35%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר המתאם ההומניטרי מוהנד האדי כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." [לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
     
  • הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה  בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

* כוכבית פירושה שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.