עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-16 בספטמבר.
דגשים עיקריים
אלימות ומכשולים ממשיכים לפגוע במאמצים הומניטריים. כוחות ישראליים עיכבו שיירת או"ם באיומי נשק ומנעו ממנה לבצע את משימתה ההומניטרית. בתקרית נפרדת נפגעו בית ספר וסביבותיו בנוסייראת, במרכז עזה, פגיעה שבה נהרגו לפחות 18 בני אדם, בהם עובדי סיוע.
יותר מ-560 אלף ילדים בני פחות מעשר חוסנו נגד פוליו בסבב הראשון של מסע החירום לחיסון נגד פוליו בעזה.
ב-12 בספטמבר פינה ארגון הבריאות העולמי בהצלחה מעזה את מספר המטופלים הגדול ביותר מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023. כ-12 אלף מטופלים ממשיכים להמתין מבלי שיוכלו לצאת את עזה.
כ-68% מהאדמות החקלאיות ומרשת הכבישים בעזה נפגעו קשות בשל מעשי האיבה, ומאז יולי דווח על גידול משמעותי בנזק.
התפתחויות הומניטריות
נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר והיבשה ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על פעולות קרקעיות, במיוחד בבית חנון, בדרום-מערב העיר עזה, במזרח ח'אן יונס ודיר אל-בלח ובמזרח וכן בדרום רפיח. כן נמשכים הדיווחים על לחימה כבדה, לצד ירי רקטות על ידי פלסטינים לעבר ישראל.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 8 ו-12 בספטמבר נהרגו בעזה 146 פלסטינים, ו-364 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-12 בספטמבר 2024 נהרגו בעזה לפחות 41,118 פלסטינים, ו-95,125 פלסטינים נפצעו.
להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווחו בין 8 ל-11 בספטמבר:
ב-8 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ולפחות שבעה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בצפון א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
ב-9 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם תינוקת, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בעיר ג'באליה, בצפון עזה.
ב-9 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים ליד בית החולים הירדני בתל אל-הווא, בעיר עזה.
ב-10 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שישה ילדים ונשים, בפגיעה בבניין מגורים בעיר ג'באליה, בצפון עזה.
ב-11 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים, בהם תשע נשים וילדות, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור חוזעא, במזרח ח'אן יונס.
ב-11 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים באזור א-שמעה, בעיר עזה.
בין שעות אחר הצהריים של 9 ו-13 בספטמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו על פי דיווחים שני חיילים ישראלים בתאונת מסוק בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-13 בספטמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,542 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו. נתון זה כולל 342 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,280 חיילים ישראלים.
ב-10 בספטמבר פגעה תקיפה אווירית ישראלית באתר מאולתר שבו שהו אלפי עקורים. האתר היה באזור שהצבא הישראלי הורה לאזרחים למצוא בו מחסה, למען בטיחותם, באזור אל-מוואסי בח'אן יונס. בני האדם ששהו במקום התפנו אליו מהחלקים המזרחיים של ח'אן יונס ורפיח. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, במתקפה, שכללה שימוש בכלי נשק בעלי טווח השפעה רחב, נהרגו לפחות 19 אזרחים, ונפצעו 60 בני אדם אחרים. אומדן שביצע כוח המשימה לענייני מחסה ב-11 בספטמבר מצא ש-68 משפחות המונות 413 בני אדם איבדו את המחסים שלהן במתקפה ונזקקות לאוהלים חדשים ולפריטים אחרים. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, גינה את התקיפות האוויריות והדגיש כי "השימוש בכלי נשק כבדים באזורים מאוכלסים בצפיפות הינו מעשה חסר מצפון." לשכת הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הוקיעה את התקיפות האוויריות ואמרה גם שבאזור שהוגדר באופן חד-צדדי, שאליו נאלצו בני אדם לעבור ב-11 החודשים האחרונים, לא הובטחו כלל בטיחותם של בני אדם, וכן מזון, מחסה וצרכים חיוניים אחרים.
ב-30 באוגוסט, אומדן הנזק לאדמות חקלאיות שמרכז הלוויינים של האו"ם וארגון המזון והחקלאות ביצעו על סמך צילומי לוויין שנאספו באוגוסט 2024, חשף כי ב-68% מהאדמות בשימוש חקלאי קבוע ברצועת עזה (102 מתוך 150 קמ"ר) נראתה ירידה משמעותית בבריאות הגידולים ובצפיפותם, לעומת הממוצע בשבע השנים הקודמות. נתון זה משקף גידול של 4 נקודות האחוז, מאז יולי 2024, בשטח האדמות החקלאיות שניזוקו, נזק שהוא תוצאה של הרס, פעילות של כלי רכב כבדים, הפצצות, הפגזות ודינמיקה אחרת הקשורה בסכסוך. בנפת עזה נצפה באוגוסט נזק ל-75% מהאדמות החקלאיות, לעומת 73% ביולי, ואילו בנפת דיר אל-בלח נצפה בתקופה ההיא גידול של חמש נקודות האחוז. בה בעת, אומדן מבוסס לוויינים של רשת הכבישים, שמכון הלוויינים של האו"ם ניהל ב-18 באוגוסט 2024, מצא שכ-68% מרשת הכבישים בעזה ניזוקו – 1,190 ק"מ של כבישים נהרסו, 415 ק"מ נפגעו באופן חמור ו-1,440 ק"מ נפגעו במידה בינונית.
אלימות וחסימות ממשיכות לסכל את יכולתם של עובדי סיוע הומניטרי לתמוך בנזקקים. "מה שקורה בעזה אינו קביל בשום פנים", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אחרי ש-18 פלסטינים, בהם שישה אנשי סגל של אונר"א, נהרגו ב-11 בספטמבר בתקיפה אווירית ישראלית נגד בית ספר של האו"ם ששימש מחסה לכ-12 אלף בני אדם, במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח. לדברי אונר"א, מספר הנספים מקרב עובדיה בתקרית זו הינו הגדול ביותר בתקרית יחידה מאז תחילת ההסלמה במעשי האיבה – בין ההרוגים היו מנהל המחסה של אונר"א ואנשי צוות אחרים. לדברי אונר"א, מאז אוקטובר 2023 נפגע בית הספר חמש פעמים.
ב-9 בספטמבר עצרו כוחות ישראליים במחסום א-רשיד שיירת או"ם ובה 12 אנשי סגל, שהייתה בדרכה אל צפון עזה כדי לסייע בשלב השלישי של מסע החיסון נגד פוליו, איימו אליה עליה ותקפו אותה. התנועה תואמה במלואה עם הרשויות הישראליות. המצב הסלים במהירות, וחיילים ישראליים כיוונו את כלי נשקם אל סגל השיירה. נורו יריות בתחמושת חיה, וטנקים ודחפורים התקרבו לכלי הרכב של האו"ם, גרמו להם נזק וסיכנו את חיי אנשי סגל האו"ם שהיו בתוכם. השיירה נותרה במחסום תחת איומי נשק בעוד בכירי או"ם מנהלים מגעים עם הרשויות הישראליות כדי להפוך על פיה את מגמת ההסלמה. שני אנשי סגל נחקרו, בזה אחר זה, ואז שוחררו. אחרי שבע שעות במחסום חזרה השיירה לבסיסה מבלי שמילאה את משימתה ההומניטרית – סיוע למסע החיסון נגד פוליו. המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, אמר כי "האומות המאוחדות וארגונים הומניטריים מתמודדים עם חסימה וחוסר ביטחון מתמשכים במאמציהם לספק סיוע הומניטרי לאוכלוסייתה המוכה של עזה." תקרית זו באה בעקבות לפחות 16 מקרים, מאז תחילת השנה, שבהם נפגעו שיירות של האו"ם.
השלב השלישי והאחרון של מסע החיסון נגד מחלת הפוליו התבצע ברצועת עזה בין 10 ל-12 בספטמבר. במבצע, שנמשך שלושה ימים, הוצבו יותר מ-231 צוותים בנפות צפון עזה ועזה, ובסך הכול חוסנו 112,311 ילדים. כך הסתיים רשמית הסבב הראשון של מסע החיסון ברחבי עזה; הסבב השני, שבו תינתן מנת החיסון השנייה, מתוכנן להתחיל בעוד ארבעה שבועות. ובינתיים, לאחר שמאמצי החיסון בני ארבעת הימים בדרום עזה הסתיימו בהצלחה ב-8 בספטמבר, חמישה מתקני בריאות ממשיכים להציע חיסוני פוליו כדי להבטיח שאף ילד לא ייוותר ללא חיסון. נכון ל-13 בספטמבר חוסנו יותר מ-560 אלף ילדים בני פחות מעשר נגד פוליו במהלך הסבב הראשון של מסע החירום לחיסון נגד פוליו בעזה.
בהתפתחות משמעותית נוספת, ב-12 בספטמבר הצליחו ארגון הבריאות העולמי, יחד עם ארגונים שותפים ומשרד החוץ של איחוד האמירויות הערביות, לפנות 97 מטופלים חולים ופצועים במצב קריטי, יחד עם 155 מטפלים, מעזה לאיחוד האמירויות הערביות. זה היה הפינוי הרפואי היחיד הגדול ביותר מאז אוקטובר 2023. המטופלים מנו 45 ילדים ו-52 מבוגרים, שסבלו מפציעות, סרטן, מחלות לב ועורקים ומחלות אחרות. למרות קשיים תפעוליים חמורים וחוסר ביטחון הצליחו ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו להעביר את כל המטופלים מהמקומות שבהם שהו ברחבי הרצועה אל בית החולים האירופי העזתי בח'אן יונס, שם הוקם מתקן שקלט אותם לפני נסיעתם. בסך הכול, מאז סגירתו של מעבר רפיח ב-7 במאי פונו מעזה רק 221 מטופלים ו-292 מלוויהם, בחמש הזדמנויות נפרדות. כל הפינויים אחרים עדיין מוקפאים ומעריכים כי 12 אלף מטופלים עדיין אינם יכולים לצאת מהרצועה.
קרן האוכלוסין של האו"ם מתריעה על גידול מעורר דאגה במספר ההריונות בסיכון גבוה, סיבוכי הלידה וסיבוכי בתר-לידה ברצועת עזה. מעבר לעלייה הבולטת בלידות פגים, במחלות המועברות במגע מיני ובזיהומים בדרכי השתן ובאברי המין, עובדי בריאות וספקים של שירותים רפואת מין ופריון מדווחים יותר ויותר על סיבוכים קשים אחרים, כמו אקלמפסיה, אלח דם (ספסיס) ודימומים לאחר לידה. מספר הסיבוכים בקרב יילודים והאשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ יילודים גדל גם הוא. בבדיקות סקר שקיים כוח המשימה לענייני תזונה ביוני וביולי נמצא כי כמעט אחת מכל עשר נשים יולדות ומיניקות שנבדקו סובלת מתת-תזונה חריפה – מצב התורם לאנמיה חריפה, לזיהומים ולעיכוב ההתאוששות לאחר לידה. היעדר שירותי מים ותברואה נאותים מחריף עוד יותר את הסיכון לזיהומים אצל יולדות ויילודים. נכון לעכשיו, 11 בתי חולים ובתי חולים שדה ברחבי הרצועה מציעים שירותי רפואת חירום מקיפים ליולדות וליילודים – ארבעה בצפון עזה, שניים בדיר אל-בלח, ארבעה בח'אן יונס ואחד ברפיח – ובשבעה מתקנים יש יחידת טיפול נמרץ יילודים. כוח המשימה לענייני בריאות וקבוצת העבודה לענייני רפואת מין ופריון פועלים להרחיב את שירותי רפואת החירום המקיפים ליולדות וליילודים ואת יחידות הטיפול נמרץ יילודים גם לבתי חולים המתפקדים באופן חלקי, ובנוסף הקימה קרן האוכלוסין של האו"ם בדיר אל-בלח ובח'אן יונס שש יחידות ניידות לבריאות היולדת, שניתן להעבירן ממקום למקום על פי התפתחויות במצב. יתרה מכך, בניסיון להקל את הלחץ על בתי החולים הקורסים תחת העומס, עשרה מרכזי רפואה ראשונית צוידו בציוד המתאים למתן שירותי רפואת מומחים גינקולוגיים; ובמאמץ לטפל במחסור בכוח אדם, אנשי סגל מוסמכים בתחום רפואת המין והפריון, לרבות מיילדות, מגויסים, מקבלים הכשרה ומוצבים ברחבי הרצועה. אבל למרות כל המאמצים, חוסר הביטחון המתמשך, המוחרף עוד יותר בשל פקודות פינוי חוזרות ונשנות, ומחסור כרוני באספקה וציוד רפואיים חיוניים, בגנרטורים ובדלק ממשיכים לפגוע בגישה אל מתקני רפואת מין ופריון ובתפקודם.
מימון
נכון ל-13 בספטמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.61 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (47%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (*הנתון 2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
במהלך אוגוסט 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 93 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 79.7 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 52 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-32 מתוך 64 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים לכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.