עדכון מצב הומניטרי מס' 243 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-5 בדצמבר.

דגשים עיקריים

• צוות רפואת חירום הוצב בהצלחה בבית החולים כמאל עדואן בנפת צפון עזה, זו הפעם הראשונה ב-60 יום.
• מחסור חמור באספקה ובמוצרים רפואיים פוגעת במתן טיפולים רפואיים חיוניים ברחבי רצועת עזה, ואונר"א מזהירה שעד לסוף השנה יאזלו 60 תרופות במתקני הרפואה שלה.
• תפוקת המים פחתה בנובמבר ב-9%, בעיקר בשל מחסור קריטי בדלק שהוביל לצניחה בשיעור של 43% בתפוקת המים מבארות מי תהום ברחבי עזה.
• במהלך נובמבר נמשכו הסירובים החלקיים או העיכובים למתן גישה הומניטרית, ואונר"א נאלצה להקפיא את איסוף אספקת הסיוע ממעבר כרם שלום, בשל היעדר ביטחון וביזה של מטען הומניטרי.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מאז 6 באוקטובר 2024 מתקפה קרקעית, ומדווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. כוחות ישראליים ממשיכים להטיל מצור הדוק על בית לאהיא, בית חנון וחלקים מג'באליה, וזה כ-60 יום שהכנסת סיוע הומניטרי נמנעת ברובה (ראו נתונים להלן), ועקב כך נותרים 65 ל-75 אלף בני אדם בלא גישה למזון, מים, חשמל או טיפול רפואי אמין, זאת כאשר תקריות רבות נפגעים נמשכות.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-26 בנובמבר ל-3 בדצמבר נהרגו בעזה 253 פלסטינים, ו-708 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-3 בדצמבר 2024 נהרגו לפחות 44,502 פלסטינים, ו-105,454 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-26 בנובמבר וה-3 בדצמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-3 בדצמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,580 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 380 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,463 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• עובדים הומניטריים, המייצגים את חבל ההצלה האחרון עבור יותר משני מיליון פלסטינים בעזה, ממשיכים לפעול בתנאים מאתגרים הפוגעים ביכולתם לתת מענה לצרכים הומניטריים, ובה בעת מתמודדים עם סכנות לבטיחותם האישית. ב-30 בנובמבר נהרגו שלושה אנשי סגל של ארגון World Central Kitchen בתקיפה אווירית ישראלית על כלי הרכב שבו נסעו, ליד אתר חלוקת סיוע בח'אן יונס, תקרית שאילצה את הארגון לעצור את פעולתו. באותו יום נהרג איש סגל של ארגון Save the Children, אדם חירש, בתקיפה אווירית ישראלית נפרדת בח'אן יונס, בעת שחזר ממסגד אל ביתו. ארגון Save the Children גינה את המתקפה בשפה חריפה ביותר ודרש חקירה. ב-27 בנובמבר דיווחה אונר"א כי שני אנשי סגל נוספים שלה נהרגו בעזה, ומותם הביא את סך ההרוגים מקרב סגל אונר"א ל-249. בסך הכול, מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו ברצועת עזה לפחות 343 עובדים הומניטריים, בהם 253 אנשי סגל או"ם. המתאם הומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, קרא למיצוי דין ולהפסקת אש מיידית שתשים קץ לסבל, והדגיש: "יש להעניק לעובדים הומניטריים גישה בטוחה, מתמשכת ובלא מכשול לכל מי שזקוקים להם. ההרג המתמשך של עובדים הומניטריים הינו הפרה שלא ניתן לקבלה של המשפט הבינלאומי, והיא מעצימה עוד יותר את המצב ההומניטרי הקטסטרופלי."
• ב-28 בנובמבר, נהרגו יותר מ-75 פלסטינים, בהם ילדים ונשים, בשתי תקיפות אוויריות על שני בנייני מגורים בבית לאהיא, בנפת צפון עזה – זאת לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, שהרשויות הישראליות ממשיכות לחסום את גישתה לנפה. כן אמרה ההגנה האזרחית הפלסטינית שהבתים ליד אחד הבניינים שהיו יעד לתקיפות מאוכלסים, וכי ייתכן שגם מי שגרו בהם נהרגו או נפצעו, אך עדיין לא ידוע מה עלה בגורלם. ב-29 בנובמבר תיאר דובר ההגנה האזרחית הפלסטינית את התנאים בנפת צפון עזה כ"קטסטרופה מוחלטת", שבה בני אדם רבים לכודים מתחת להריסות למשך ימים, עד שהם מתים מפציעותיהם או מהיעדר מזון ומים. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מוערך שמאז 6 באוקטובר נהרגו בנפת צפון עזה יותר מ-2,700 בני אדם, שגופותיהם של מחצית מהם לא חולצו, וכי יותר מ-10,000 בני אדם נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות האחרות שעליהן דווח בין 26 בנובמבר ל-1 בדצמבר:
  • ב-26 בנובמבר, בשעה 14:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית הספר אל-חורייה, ששימש מחסה לעקורים, בשכונת א-זייתון בדרום-מזרח העיר עזה.
  • ב-27 בנובמבר, בשעה 02:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים, בהם שש נשים, ו-20 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשתי קומות של בניין בבית הספר א-תאבעין, ששימש מחסה לעקורים, במרכז העיר עזה.
  • ב-28 בנובמבר, בשעה 08:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם לפחות אישה אחת, ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת פלסטינים שישבו מחוץ לבית שנפגע במחנה החדש, מצפון למחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
  • ב-29 בנובמבר, בשעה 23:04 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים, בהם שתי נשים ושני ילדים, בפגיעה בדירה במבנה בשכונת א-שייח' רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב-29 בנובמבר נהרג על פי דיווחים ראש היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים כמאל עדואן, בנפת צפון עזה, בתקיפה אווירית ישראלית בצפון עזה.
  • ב-30 בנובמבר, בשעה 11:35 בערך, נהרגו לפחות שמונה פלסטינים, בפגיעה בבניין מגורים בן חמש קומות בשכונת א-שג'אעייה, במזרח העיר עזה.
  • ב-30 בנובמבר, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 12 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה באזור סמוך לנקודת חלוקת סיוע, בכפר קיזאן א-נג'אר שבדרום נפת ח'אן יונס.
  • ב-30 בנובמבר, בשעה 16:25 בערך, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, נהרגו על פי דיווחים יותר מ-40 פלסטינים בפגיעה בבית ששימש מחסה לעקורים בתל א-זעתר, בנפת צפון עזה. בני אדם רבים עדיין לכודים מתחת להריסות, בשל המשאבים המוגבלים מאוד לחילוץ והצלה.
  • ב-1 בדצמבר, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 25 פלסטינים, בהם נשים וילדים, בפגיעה בבית בפרויקט בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
• ב-1 בדצמבר, לאחר שמספר בקשות להצבת צוותי רפואת חירום בבית החולים כמאל עדואן נענו בסירוב, הוצב בבית החולים צוות הכולל שישה אנשי סגל של ועד רפואת חירום והצלה – אינדונזיה, כחלק ממשלחת רפואית מטעם ארגון הבריאות העולמי, שהביאה לבית החולים מכל דלק ואספקה רפואית. בית החולים, שבו שוהים כעת 63 מטופלים, תשעה מהם ביחידת הטיפול הנמרץ, ממשיך לפעול עם משאבים מוגבלים ביותר והותקף כמה פעמים. גם כן בצפון עזה, ב-26 בנובמבר סייעו הצלב האדום הבינלאומי ואגודת הסהר האדום הפלסטינית בהעברה רפואית של מטופלים מבית החולים אל-עוודה בבית לאהיא, הסובל גם הוא ממחסור חריף באספקה, לבית החולים א-שיפא בעיר עזה.
• מחסור חמור באספקה רפואית והיעדר מזון ומים עבור מטופלים ממשיכים לסכל את מתן הטיפול הרפואי הנחוץ מאוד, ברחבי רצועת עזה. תנאים אלה, יחד עם הצרכים הרפואיים הגואים בשל בוא החורף והרעב, אילצו עובדי רפואה לסרב לקבל בני אדם במתקנים אחדים, והם עלולים "להדוף בני אדם אל מעבר לקצה", הזהיר ארגון Médecins Sans Frontières ב-29 בנובמבר. בבית החולים נאסר בח'אן יונס, פריטי אספקה בסיסיים כמו פדים סטריליים ותחבושות הולכים ואוזלים, מחסור המאלץ את צוותי הארגון להאריך את משכי הזמן בין החלפת תחבושות אחת לשנייה ומגביר את הסיכונים לזיהומים. גם כן בבית החולים נאסר, צוותי Médecins Sans Frontières לא הצליחו להקים מעבדת בקטריולוגיה קלינית, משום שלדברי הארגון, שרשרת הקירור הדרושה להפעלתה "נפתחת וניזוקה" באופן מתמיד "על ידי קצינים ישראליים בנקודת המעבר". בדיר אל-בלח, בית החולים של ארגון Médecins Sans Frontières מתקשה לפעול בשל מחסור במשככי כאבים ובתרופות אנטיביוטיות, המונע מתן טיפול בכאב ובזיהומים במערכת הנשימה התחתונה אצל ילדים. כן קיים מחסור בתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, המותיר בני אדם רבים ללא טיפול ובסכנה לפתח סיבוכים חריפים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מכלל בני אדם החיים עם מחלות כרוניות ברצועת עזה, שמספרם מוערך ב-350 אלף, כ-225 אלף סובלים מיתר לחץ דם. בדומה לכך, אונר"א דיווחה לאחרונה כי במתקני הרפואה שלה, לרבות שבעה מרכזי בריאות ו-54 מוקדים רפואיים שעדיין פועלים, יש רק מלאי מוגבל של תרופות, וכי בשל המחסור בחומרי מעבדה עומדות לרשות מטופלים רק שלוש בדיקות, לעומת 35 בדיקות לפני 7 באוקטובר 2023. לדברי אונר"א, בתנאים הנוכחיים, עד לסוף דצמבר 2024 יאזלו במתקני הרפואה שלה לפחות 60 תרופות, לרבות ובין היתר 19 תרופות פסיכיאטריות ולתרופות לטיפול במחלות לא מידבקות, 17 תרופות אנטי-מיקרוביאליות ותרופות נוגדות טפילים, שמונה תרופות אנטי-דלקתיות ותרופות לטיפול במחלות במערכת העיכול. בנוסף על כך, צוותי Médecins Sans Frontières נעזרים במים מובלים במכליות, שמחירם גבוה, משום שהרשויות הישראליות אינן מתירות לייבא יחידות התפלה או גנרטורים. ולמרות זאת, בשבוע שעבר נאלץ הארגון לצמצם את פעילות הובלת המים במכליות למחצית, בשל העלויות הגבוהות והזמינות המוגבלת של דלק.
• מתקפות נגד מתקני רפואה ברחבי רצועת עזה נמשכות, והן מסכלות עוד יותר אספקת שירותים ומכבידות את הנטל על מערכת בריאות המתקשה מלכתחילה להתמודד עם העומס. ב-28 בנובמבר דיווחה אגודת הבריאות והקהילה אל-עוודה כי אחד האמבולנסים שלה נפגע בעת שפינה פצועים במחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח, וכי פרמדיק אחד נפצע בשל כך. באותו יום, על פי דיווחים, הטילו קוואדקופטרים פצצות קוטר קטן מחוץ לאגף הקבלה ומחלקת המיון של בית החולים אל-עוודה בא-נוסייראת, ופצעו ארבעה בני אדם, שניים מהם אנשי סגל. בנוסף, בשתי הזדמנויות ב-30 בנובמבר, על פי דיווחים, פתחו כוחות ישראליים באש וירו פגזים לעבר בית החולים האינדונזי, בנפת צפון עזה, ירי שהביא לפציעתו של רופא, להרס של שלושה גנרטורים חשמליים ולנזק לקומה השלישית ולמכלי המים בבית החולים. יתרה מכך, "ג'וזור", ארגון שותף של ארגון Oxfam, הממשיך לפעול בנפת צפון עזה, דיווח כי לאחרונה פגעו הפגזות ישראליות במחסה שלו לחסרי בית, במתקן אחסון המזון והתרופות ובאחד מ-15 המוקדים הרפואיים שלו, ו"הרסו ציוד ושרפו תרופות" במוקד הרפואי.
• ב-27 בנובמבר פינה ארגון הבריאות העולמי שישה חולי סרטן ו-11 נפגעי טראומה, יחד עם 17 מלווים, אל מחוץ מעזה לקבלת טיפולי מומחים בארצות הברית ובירדן. נכון ל-27 בנובמבר, מאז תחילת מאי פונו מעזה לחו"ל, באופן יוצא מהכלל, 352 מטופלים, לאחר המבצע הקרקעי הישראלי ברפיח והסגר שהוטל בעקבותיו על מעבר רפיח. ההשמדה של מערכת הבריאות בעזה ומחסור חמור באספקה ובטיפולי מומחים מותירים אלפי מטופלים ברשימת המתנה. לדברי יוניסף, "בקצב הנוכחי של פינויים רפואיים יידרשו שבע שנים כדי לחלץ 2,500 ילדים הזקוקים בדחיפות לפינוי רפואי," וכמה ילדים כבר מתו בעדם ממתינים לאישור לפינויים. מקרה אחד כזה התרחש לאחרונה – יוניסף דיווח על מותו של ילד בן 11 מלוקמיה, לאחר ששש בקשות לפנותו בפינוי רפואי מעזה נתקלו בסירוב.
• מאז סגירתם של קווי הזנת החשמל העיקריים על ידי ישראל וההשבתה שנכפתה על תחנת הכוח של עזה באוקטובר 2023, נותרה אספקת המים ברצועת עזה מוגבלת ותלויה באספקת דלק. ככלל, תפוקת המים ברוטו שעליה מדווחות רשות המים הפלסטינית ורשות המים של עיריות החוף בעזה צנחה בנובמבר ב-9%, מממוצע של 96,394 ל-87,358 מטר מעוקב ביום, ושיעור גבוה מכמות זו אובד ברשת ההובלה בשל נזק לרשתות. ב-14 בנובמבר חיברו הרשויות הישראליות את מתקן ההתפלה של דרום עזה לקו הזנת חשמל מישראל –הפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023 שהרשויות הישראליות התירו חיבור כלשהו של חשמל לעזה – ובכך אפשרו למתקן לפעול בתפוקה מלאה. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו המתקן מייצר בממוצע 15 אלף מטר מעוקב מים ביום, כמות גדולה פי שלושה מזו שייצר כשהיה מחובר לגנרטור שהופעל בסולר. בה בעת, כמות מי השתייה המסופקת לדרום עזה מישראל באמצעות שני קווי המים של מקורות צנחה, מסיבות לא ברורות, מ-21 אלף מטר מעוקב ביום בממוצע ל-14 אלף מטר מעוקב ביום, בעוד שקו המים השלישי לצפון עזה עדיין פועל בתפוקה מלאה ומספק בממוצע 20 אלף מטר מעוקב ביום. ולבסוף, במהלך חודש נובמבר גרם מחסור קריטי בדלק לירידה של 43% בהפקת מים מבארות מי תהום, מ-61 אלף לכ-35 אלף מטר מעוקב ביום, ואילו משלוחי הדלק להפעלת מתקני מים ותברואה בנפת צפון עזה חסומים מאז 1 באוקטובר 2024.
• ב-3 בדצמבר אמרה רשות המים הפלסטינית כי שיעור הנזק למשק המים בעזה גדל ליותר מ-80%, והוא פוגע בבארות, תחנות שאיבה, מתקני התפלה, רשתות הובלה ומתקני טיהור שפכים. נכון לעכשיו, רק 19% מבארות המים נחשבות לבארות מתפקדות, שני שליש (208 מתוך 306) אינן כשירות כלל לפעולה ו-39 כשירות באופן חלקי בלבד. למתקני התפלה קטנים, שכרגע הם המקור העיקרי למי שתייה, נגרם נזק בהיקף דומה; 80 מתוך 103 מתקנים נהרסו ו-15 ניזוקו באופן חלקי. בה בעת, רק שניים משלושת מתקני ההתפלה המרכזיים כשירים לפעולה, והשלישי (מתקן ההתפלה הצפוני) ניזוק והוצא מכלל פעולה מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023. בנוסף, כמעט כל תחנות שאיבת השפכים, מלבד שתיים (76 מתוך 78) נהרסו (58) או ניזוקו באופן חלקי (18).
• ב-29 בנובמבר נחנקו שתי ילדות צעירות ואישה למוות בעת שהמתינו עם עוד המוני בני אדם בתור ללחם, במאפייה הפועלת בתמיכת תוכנית המזון העולמית בדיר אל-בלח, על רקע של מחסור קשה בקמח וצמצום חלוקות המזון בשל מגבלות גישה והיעדר ביטחון. תוכנית המזון העולמית הביעה את אבלה על אובדן החיים הטרגי, הדגישה כי "חוסר סיוע במזון והיעדרו של המגזר המסחרי דוחפים בני אדם לרעב," והפצירה ברשויות לספק את התנאים הבטוחים הדרושים כדי להבטיח שסיוע הומניטרי יוכל להגיע לבני אדם הזקוקים לו. נכון ל-3 בדצמבר, חמש מתוך 19 המאפיות ברחבי רצועת עזה הפועלות בתמיכת תוכנית המזון העולמית כשירות לפעולה, לרבות ארבע בעיר עזה ואחת בח'אן יונס. ארבע המאפיות בעיר עזה מתפקדות מאז 30 בנובמבר במחצית מתפוקתן, בשל מחסור בדלק. בח'אן יונס, מאפייה אחת הפועלת בתמיכת תוכנית המזון העולמית נפתחה מחדש ב-3 בדצמבר אחרי שהייתה סגורה במשך יומיים בשל צפיפות-יתר. שבע מאפיות הפועלות בתמיכת תוכנית המזון העולמית בדיר אל-בלח נותרו סגורות מאז התקרית ב-29 בנובמבר, בשל מחסור בקמח וצפיפות-יתר, וב-27 וב-28 בנובמבר פעלו רק שש מהן בתפוקה מלאה, בעוד ששבע מאפיות בנפות צפון עזה ורפיח נותרו סגורות בשל מעשי איבה מתמשכים.
• בין 1 ל-30 בנובמבר, מתוך 578 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, אופשרו 41% (237), 35% (204) נענו בשלילה, 16% (93) עוכבו ו-8% (44) בוטלו בשל קשיים לוגיסטיים או בטיחותיים. תנועות אלה כללו 132 תנועות סיוע שצריכות לעבור דרך המחסומים שבשליטת הצבא הישראלי בדרך א-רשיד ובדרך סלאח א-דין כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (לרבות נפות צפון עזה ועזה), שמתוכן אפשרו הרשויות הישראליות רק 26% (34), 25% (32) עוכבו, 42% (56) נענו בשלילה ו-8% (עשר) בוטלו. במיוחד שובשו משלחות סיוע לנפת צפון עזה, ובפרט משלחות שביקשו להגיע לג'באליה, בית לאהיא ובית חנון. בין 1 ל-30 בנובמבר ניסה האו"ם 53 פעמים להגיע לאזורים נצורים אלה. 48 מניסיונות אלה (90%) נענו מיידית בשלילה, חמישה אושרו תחילה ואז נתקלו בעיכובים חמורים בשטח, ואף אחד מהם לא אופשר. משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה מתנהל מאז תחילת מאי מבצע צבאי ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. 30 מתוך 36 בקשות תיאום שהוגשו לרשויות הישראליות עבור גישה לנפת רפיח נענו בסירוב מידי, בקשה אחת בוטלה, אחת עוכבה וארבע אופשרו. נתון זה אינו כולל 81 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש-65% מהן (53) אופשרו, 17% (14) עוכבו, 3% (שתיים) נענו בסירוב ו-15% (12) בוטלו.
• ב-1 בדצמבר הודיעה אונר"א כי עצרה את משלוחי הסיוע דרך מעבר כרם שלום, נקודת המעבר העיקרית לכניסת סיוע הומניטרי אל תוך עזה, ונימקה זאת בקריסת הסדר הציבורי והבטיחות, שהפכו ללא צורך את הפעילויות ההומניטריות לבלתי אפשריות. אונר"א מייחסת תנאים אלה ל"מצור המתמשך, מכשולים שמציבות רשויות ישראליות, החלטות מדיניות להגביל את כמויות הסיוע, היעדר בטיחות בנתיבי הובלת הסיוע והפיכת המשטרה המקומית ליעד לתקיפות." לדברי אונר"א, הכביש אל מחוץ למעבר כרם שלום אינו בטוח כבר חודשים, ואספקת סיוע נגנבת שוב ושוב על ידי כנופיות חמושות, בפעם האחרונה ב-30 בנובמבר. מנכ"ל אונר"א, פיליפ לזאריני, הדגיש כי החלטה קשה זו מגיעה דווקא בעת שהרעב מעמיק במהירות, וקרא למדינת ישראל, ככוח הכובש, להבטיח שהסיוע המובא לעזה יזרום בבטחה, ולהימנע ממתקפות על עובדים הומניטריים.
• ב-2 בדצמבר פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי הפוגעת בשטח שגודלו כשלושה ק"מ רבוע בצפון נפת ח'אן יונס ובחלקים של דיר אל-בלח, שבין דצמבר 2023 לאוגוסט 2024 הוחלו עליהם ארבע פעמים פקודות פינוי קודמות. האזור כולל כשני ק"מ רבוע שפקודת פינוי שהוחלה עליו בוטלה באוקטובר 2024. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים, מוערך שלמחרת בבוקר עברו כ-400 משפחות, או 2,000 בני אדם, ממבנים הרוסים ברובם באזור זה לאל-מוואסי. הארגונים ציינו שלרובן היו קודם לכן אוהלים באל-מוואסי וכי הן נעו באופן קבוע בין שני האזורים. האזור שאליו עברו כולל את נמל אל-קרארה, שבימים האחרונים גרמה הגאות הגבוהה בו לעקירתן של משפחות רבות. מאז אוקטובר 2023 הוחלו על כ-80% משטחה של רצועת עזה פקודות פינוי שנותרו פעילות, למעט פקודות שבוטלו לאחר מכן.
• ועידת קהיר לשיפור הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, שנקראה "שנה מאז האסון ההומניטרי בעזה: צרכים דחופים, פתרונות קבועים," התקיימה ב-2 בדצמבר 2024 בחסות נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. הוועידה, שכונסה במשותף על ידי משרד החוץ המצרי, אונר"א ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כינסה יחדיו שרי חוץ ונציגים רמי דרג כדי לדון בצרכים הומניטריים דחופים, התאוששות מוקדמת ומאמצי שיקום ארוכי טווח עבור עזה. סגנית המזכ"ל, אמינה ג' מוחמד, הציגה בוועידה את דברי המזכ"ל, שקראו לציות למשפט הבינלאומי, להגנה איתנה על מערכת הסיוע ההומניטרי, ובמיוחד אונר"א, ולהעצמת המאמצים לקראת פתרון מדיני שישים קץ למשבר.

מימון

• נכון ל-3 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2.37 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (69%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 90 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 79.6 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (91%) ובגדה המערבית (9%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים האלה, 49 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-32 מתוך 61 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע ההקצאות הרזרביות האחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות קריטית לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה בתחומי המחסה, המים, התברואה וההיגיינה וצורכי חירום אחרים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.