עדכון מצב הומניטרי מס׳ 247 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב־19 בדצמבר.

דגשים עיקריים

• נמשכות המתקפות על תשתית אזרחית, במיוחד בנפת צפון עזה, שבה שארגון הבריאות העולמי מדווח על תנאים מזעזעים בבית החולים כמאל עדואן, ומאז 6 באוקטובר 2024 התרחשו בה 61 מתוך 95 מתקפות על מבני בתי ספר.
• ארגונים הומניטריים מתקשים לתת מענה על צרכים הגדלים והולכים בתחום המחסה, על רקע של עקירות חוזרות ונשנות, כניסה מוגבלת של אספקה בתחום המחסה, והמחירים מרקיעי השחקים של פריטי איטום מפני גשמים בשוק המקומי.
• נשים נפגעות באופן קשה מהמחסור בבדיקות דיאגנוסטיות וטיפולים רפואיים חיוניים, ומתמודדות לעיתים קרובות עם עיכובים בטיפול או עם טיפול לא הולם.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מאז 6 באוקטובר 2024 מתקפה קרקעית, ומדווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. כוחות ישראליים ממשיכים להטיל מצור הדוק על בית לאהיא, בית חנון וחלקים מג׳באליה, וזה יותר מעשרה שבועות שהכנסת סיוע הומניטרי נמנעת ברובה (ראו נתונים להלן). דווח על שיגור רקטות לישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 10 ו־17 בדצמבר נהרגו בעזה 273 פלסטינים, ו־853 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל־17 בדצמבר 2024 נהרגו לפחות 45,059 פלסטינים, ו־107,041 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 10 ו־17 בדצמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל־17 בדצמבר 2024 נהרגו יותר מ־1,586 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 386 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,488 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי. נכון ל־17 בדצמבר מוערך שמאה ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• נמשכים הדיווחים על מתקפות על בתי ספר המשמשים מחסה לעקורים בעזה – מאז תחילת דצמבר 2024 תיעד משרד זכויות האדם תשע תקריות כאלה. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, בין 6 באוקטובר ל־15 בדצמבר 2024 תועדו 95 תקריות שבהן הותקפו מבני בתי ספר, שרובם שימשו מחסים לעקורים, לרבות 61 תקריות בנפת צפון עזה. ב־14 וב־15 בדצמבר לבדם נפגעו ארבעה בתי ספר, כדלקמן:
  • ב־14 בדצמבר נפגעו על פי דיווחים שני בתי ספר שהוסבו למחסים בעיר עזה, פגיעות שלדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית נהרגו בהן שבעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ונפצעו עשרות בני אדם אחרים.
  • ב־15 בדצמבר, על פי דיווחים, חיילים ישראלים כיתרו ופשטו על בית הספר ח׳ליל עווידה, ששימש מחסה לעקורים, בעזבת בית חנון שבנפת צפון עזה; דווח כי עקורים גברים נעצרו בעוד נשים וילדים אולצו לנוע דרומה. על פי דיווחים, עשרות בני אדם נהרגו, אבל הנסיבות המדויקות עדיין אינן ברורות. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה, על סמך עדויות של עקורים, כי בין ההרוגים היו 15-10 בני אדם שנשרפו חיים, וכי בית הספר נהרס.
  • ב־15 בדצמבר נפגעה הקומה השלישית של בית ספר של אונר"א ששימש מחסה לעקורים באל־מוואסי, בח׳אן יונס. חדר המיון של המרכז הרפואי נאסר, המצוי בקרבת מקום, הוצף תוך דקות בנפגעים, רובם נשים וילדים. רופאים בינלאומיים מארגון Medical Aid for Palestinians, הפועל במתקן כחלק מצוות חירום רפואי משותף עם ועד ההצלה הבינלאומי, דיווחו כי רבים מהנפגעים נפצעו קשה, ומתו במקום או בדרך לבית החולים. רופא פנימאי ומומחה ברפואת חירום ספר לפחות 18 בני אדם שמתו בחדר המיון, בהם 12 ילדים בני פחות מ־12. המטופל הראשון שהגיע לבית החולים הייתה "ילדה בת שלוש שרסיסים ריטשו את החלק השמאלי של מצחה וחדרו לגולגולתה", ואשר בשל מחסור במשככי כאבים ובחומרי אלחוש, הצוות נאלץ לטפל בה "עם גישה מועטה מאוד לתרופות", הוסיף הרופא. מנתח פלסטי ציין גם הוא שהמטופל הראשון שלו היה ילד בגיל שבין 12 ל־14 שפניו נשרפו כליל, ואשר סבל מפצעים פתוחים בחזהו ובשתי רגליו.
• תקריות קטלניות אחרות שעליהן דווח בין 10 ל־15 בדצמבר כללו:
  • ב־10 בדצמבר, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 22 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בן שלוש קומות ליד בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב־12 בדצמבר, בשעה 0:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם ילדים ונשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשתי דירות במגדל מגורים בצפון־מערב העיר עזה.
  • ב־12 בדצמבר, בשתי הזדמנויות בשעה 0:01 ו־0:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים 22 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבני אדם בח׳אן יונס וברפיח. לדברי משרד התקשורת הממשלתי, בין ההרוגים היו 15 בני אדם שמונו לאבטח תנועת משאיות סיוע, ועם מותם, מספר בני האדם שנהרגו עד עתה בעת שאבטחו משאיות סיוע הגיע ל־720.
  • ב־12 בדצמבר, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים, בהם לפחות אישה אחת ושבעה ילדים, ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית שבו שהו עקורים במערב מחנה הפליטים א־נוסייראת בצפון דיר אל־בלח.
  • ב־12 בדצמבר, בשעה 20:30 בערך, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, נהרגו על פי דיווחים לפחות 34 פלסטינים ו־40 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשני מבני מגורים במרכז מחנה הפליטים א־נוסייראת בדיר אל־בלח. לדברי יוניסף, בין ההרוגים היו לפחות שמונה ילדים (ראו להלן). כן דווח על נזק נרחב שנגרם לגוש בנייני המגורים.
  • ב־14 בדצמבר, בשעה 13:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם לפחות שתי ילדות, אישה אחת וראש העירייה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בעיריית דיר אל־בלח במרכז דיר אל־בלח.
  • ב־15 בדצמבר, בשעה 21:05 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א־שג׳אעייה, במזרח העיר עזה.
  • ב־15 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במרכז של ההגנה האזרחית הפלסטינית במחנה הפליטים א־נוסייראת, בצפון דיר אל־בלח. על פי דיווחים, בין ההרוגים היו צלם וארבעה אנשי סגל ומתנדבים של ההגנה האזרחית הפלסטינית. לדברי הוועד להגנה על עיתונאים, הצלם הוא אחד מארבעה עיתונאים שדווח כי נהרגו בעזה בין 11 ל־15 בדצמבר. אגודת העיתונאים הפלסטינית דיווחה כי נכון ל־17 בדצמבר נהרגו בעזה 188 עיתונאים ועובדי אמצעי תקשורת.
• בין 11 ל־17 בדצמבר דיווח מנהל בית החולים כמאל עדואן, בנפת צפון עזה, כי כמעט מדי יום התנהלו מתקפות על או קרוב מאוד למתקן, שנכון לעכשיו מאושפזים בו 60 פצועים. במהלך המתקפות, נפולת הריסות ופיצוצים ניפצו דלתות וחלונות וגרמו נזק נוסף למכלי מים, לגנרטורים ולרשת אספקת החמצן, ובהזדמנות אחת הציתו שריפה בקומה השלישית של בית החולים. בשל היעדר הביטחון המתמשך והיעדר אמבולנסים וציוד, ברוב המקרים לא הצליחו אנשי הסגל הרפואי לסייע לבני האדם שנלכדו מתחת להריסות באזורים שסביב בית החולים, או שנפגעו בעצמם. ב־12 בדצמבר הודיע משרד הבריאות כי ד"ר סעיד ג׳ודה, הרופא אורתופד האחרון בנפת צפון עזה, נהרג בעת שהיה בדרכו מבית החולים כמאל עדואן לטפל במטופלים בבית החולים אל־עוודה, שבקרבת מקום. לדברי ארגון הבריאות העולמי, באותו יום נהרגה אחות בעת שנסעה לבית החולים כמאל עדואן. ב־14 בדצמבר, לאחר שארבעה ניסיונות של ארגון הבריאות העולמי להביא לבית החולים בדחיפות אספקה מצילת־חיים נתקלו בסירוב, הגיעו הארגון והארגונים השותפים לו לבית החולים כמאל עדואן, ותיארו את התנאים השוררים בו כ"מזעזעים". הצוות הביא לבית החולים 5,000 ליטר דלק, מזון ותרופות, והעביר שלושה מטופלים במצב קריטי ושישה מלווים לבית החולים א־שיפא בעיר עזה. עם זאת, בקשתו של ארגון הבריאות העולמי להחזיר לבית החולים את צוות החירום הרפואי האינדונזי עדיין נענית בשלילה, למרות הצורך בהתערבויות כירורגיות מיידיות עבור מטופלים פצועים. ב־16 בדצמבר הודיע מנהל המתקן כי מחלקת הטיפול הנמרץ הפכה יעד לצלפים, שפגעו בכל החלונות ואילצו את הסגל הרפואי לטפל בכמה מהפצועים במסדרונות. נכון ל־4 בדצמבר 2024 תיעד ארגון הבריאות העולמי 591 מתקפות על מתקני ועובדי בריאות ברחבי רצועת עזה, לרבות 3 מתקפות מאז 20 בנובמבר.
• ב־11 בדצמבר סיים המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, ביקור בן יומיים ברצועת עזה, שם נפגש עם עקורים וקבוצות נוער, וראה במו עיניו את הכחדתה של מערכת הבריאות בעזה. ב־10 בדצמבר ביקר המתאם ההומניטרי במוקד רפואי שרשת של ארגונים מקומיים לא ממשלתיים מפעילה במחנה הפליטים א־נוסייראת, בדיר אל־בלח. משיקולים ביטחוניים, המתקן פונה באופן זמני חמש פעמים, שלוש מהן בנובמבר 2024. בממוצע מגיעים אליו 3,000 נבדקים בחודש, רבע מהם בגין מחלות זיהומיות. בקרב נשים הרות רווחות דלקות בדרכי השתן, בשל המחסור במים נקיים, ומחסור בבדיקות מיקרוביולוגיות לזיהוי סוגי החיידקים. פרוצדורות דיאגנוסטיות אחרות המיועדות לנשים אינן זמינות כלל, ועקב כך סרטן מאובחן באיחור ויש לבצע פרוצדורות פולשניות כגון ניתוחים לכריתת רחם, היכן שניתן היה לטפל במצבים כמו דימום רחמי. המתקן סובל גם מחוסרים קשים באספקה רפואית, לרבות משככי כאבים וחומרים למניעה ובקרה של זיהומים, והתרופות בו מספיקות רק ל־5% מ־80 עד 100 המטופלים המבקרים במוקד מדי יום. המתאם ההומניטרי ביקר גם במתחם הרפואי נאסר בח׳אן יונס, שבו מאושפזים 655 מטופלים ותפוסת המיטות במחלקת הילדים בו היא 250%. כל ניתוחי הלב הופסקו בשל היעדר אספקה לביצוע צנתורים, וכעת מבוצעות בבית החולים רק פעילויות מצילות־חיים אחרות, בעוד שטיפולים כימותרפיים ופרוצדורות אחרות הופסקו. ב־11 בדצמבר ביקר המתאם ההומניטרי בבית החולים אל־אקצא בדיר אל־בלח, שם שמע מסגל בית החולים והנהלתו – וכן ממטופלים – על הקשיים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות. המתאם ההומניטרי דיבר עם עיתונאים מתוך בית החולים אל־אקצא, והביע את הוקרתו לצוותים הרפואיים, הממשיכים לבצע את עבודתם למרות התנאים הקטסטרופליים.
• על פי דיווחים, מאז תחילת נובמבר 2024 נהרגו בעזה יותר מ־160 ילדים, או ארבעה ילדים ביום בממוצע, הדגישה מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל, בהודעה שבה גינתה את המתקפה האחרונה על מחנה א־נוסייראת, ב־12 בדצמבר (ראו לעיל). ראשת הארגון חזרה ואמרה כי שום מקום בעזה אינו בטוח, וכי ילדים סובלים ממחסור בכל דבר, ממזון ועד מים בטוחים לשתייה, אספקה רפואית ובגדים חמים, והוסיפה: "העולם אינו יכול להעלים עין כשילדים כה רבים חשופים מדי יום לשפיכות דמים, רעב, מחלות וקור." מחקר שפורסם לאחרונה על סמך נתונים שנאספו ביוני 2024 על ידי מרכז ההכשרה הקהילתי לניהול משברים בעזה, בתמיכת ארגוני Dutch Relief Alliance ו־War Child Alliance, חושף כי 96% מהילדים במשקי הבית שהשתתפו בסקר, שלפחות ילד אחד בהם פצוע, עם מוגבלויות, אינו מלווה על ידי מבוגר או הופרד מהוריו, חשו שמותם קרב, ו־48% הביעו רצון למות. כן מצא המחקר ש־92% מהילדים אינם מקבלים את המציאות, 83% חוו פחד חמור ו־73% מתנהגים באגרסיביות, וילדים רבים אחרים הראו סימני הסתגרות וחרדה, לצד תחושה מפושטת של חוסר תקווה.
• בין 11 ל־14 בדצמבר הודיע הצבא הישראלי על ארבע פקודות פינוי, הפוגעות ב־69 אלף בני אדם לפחות בחלקים של העיר עזה, נפת צפון עזה, דיר אל־בלח וח׳אן יונס, שעליהם כבר הוחלו כמה פקודות פינוי. הפקודה הראשונה נגעה ל־3.2 קמ"ר בערך בדיר אל־בלח, ומוערך שפגעה ב־10,000 בני אדם, בהם כ־5,200 בני אדם המתגוררים בתשעה אתרי עקורים. הפקודה השנייה נגעה ל־1.8 קמ"ר בעיר עזה, פגעה ב־20 אלף בני אדם לפחות, בהם עקורים במחסה אחד של אונר"א, והביאה לסגירה זמנית של מאפייה אחת הפועלת בתמיכת האו"ם ולהפסקת שירותי מים, תברואה ותזונה. האזור שבו פגעה פקודה זו כולל את בית החולים של אגודת ידידי המטופל ושלושה מתקני בריאות אחרים. על פי דיווחים של ארגונים הומניטריים שותפים, שתי הפקודות הראשונות הובילו לעקירה מוגבלת. פקודת הפינוי השלישית נגעה לכ־5.5 קמ"ר בעיר עזה ובחלקים של נפת צפון עזה, לרבות עשרה אתרי עקורים, שני מתקני בריאות, שני מרכזי חלוקה ו־24 נקודות חלוקת מים ממכליות, ומוערך שפגעה ב־35 אלף בני אדם. דווח על עקירה של כ־250 משפחות (כ־1,250 בני אדם) שנעו מאזור זה דרומה, במיוחד לעבר שכונת א־סברה בעיר עזה. פקודת הפינוי האחרונה נגעה ל־4.3 קמ"ר בדיר אל־בלח ובח׳אן יונס, פגעה ב־4,000 בני אדם בערך, ועל פי דיווחים הובילה לעקירתן של כ־450 משפחות (כ־2,250 בני אדם). מאז אוקטובר 2023 הוחלו על כ־80.5% משטחה של רצועת עזה פקודות פינוי שנותרו פעילות (לא כולל פקודות שבוטלו).
• ב־8 בדצמבר ביצע משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים אומדן בח׳אן יונס, ובמסגרתו ביקר בשתיים מהשכונות שמספר משקי הבית בהן הוא הגבוה ביותר – מעאן, שבה שוהות כ־6,700 משפחות (36 אלף בני אדם), וחלקים מבני סוהילה ממזרח לדרך סלאח א־דין, שבה מוצאות כעת מחסה 9,200 משפחות (45 אלף בני אדם). מטרת האומדן הייתה לזהות צרכים מרכזיים בקהילות אלה, לאחר שב־11 בנובמבר בוטלו בחלקים מהאזור פקודות הפינוי הרבות שניתנו על ידי כוחות ישראליים בח׳אן יונס בין מאי לאוקטובר 2024, ביטול שהוביל לחזרתן של משפחות רבות ולהגעתם של עקורים חדשים מרפיח. הממצאים העיקריים הם כדלהלן:
  • בשני המקומות בני האדם מתגוררים בתוך בתים שניזוקו קשות או נהרסו כליל, או ליד בתים כאלה. רבים מהתושבים הקימו על עיי החורבות מחסים מאולתרים רעועים, העלולים לקרוס עם בוא החורף והגשמים.
  • הגישה למים לשימוש ביתי ולשתייה מועטה במיוחד במעאן, שבה נשענת הקהילה על צינורות המסתעפים מקו ההובלה של מקורות, שהלחץ בהם נמוך והמים והם אינם מספקים די מים למתן מענה על הצרכים. יתרה מכך, בשכונה קיימות רק קומץ נקודות מילוי מים פרטיות, עם מכלים קטנים שנפחם שניים עד חמישה מטר מעוקב.
  • תנאי התברואה וההיגיינה קשים ביותר, ורבים מתושבי מעאן נאלצים להשתמש בבורות חפורים באדמה לעשיית צרכים. בבני סוהילה נהרסה מערכת הביוב, ברחובות נצפו שלוליות של מי ביוב והקהילה מדגישה את הצורך הדחוף בהדברת מכרסמים.
  • בשל ההרס הנרחב לתשתית, בני אדם משתי הקהילות נאלצים לנסוע למרחק שניים וחצי ק"מ כדי להגיע לשוק הקרוב ביותר, בעיר ח׳אן יונס, ולמרחק ארבעה ק"מ כדי לבקר בבית החולים הקרוב ביותר, שגם הוא מתפקד באופן חלקי – המרכז הרפואי נאסר – ואשר הגישה אליו רצופת קשיים. מוקדים רפואיים זמינים אמנם במרחק קצר יותר, אבל הם מציעים רק התייעצות עם סגל רפואי ולא ניתן לקבל בהם תרופות.
  • אחד מגורמי החשש הקריטיים הוא היעדר סיוע במזון. במאען דיווחה הקהילה שמאז חזרו, לא חולק במקום כלל סיוע במזון, וכן לא נערכו בדיקות סקר לאיתור תת־תזונה ולא ניתנו תוספי תזונה. בבני סוהילה, מטבח קהילתי של אגודת צדקה הוא היחיד המספק ארוחות חמות פעמיים בשבוע, אבל הכמויות דלות וקורה שבני אדם אינם אוכלים כלל במשך ימים שלמים.
  • הגישה למידע היא מכשול מרכזי בבני סוהילה – כיסוי האינטרנט מועט והרדיו הוא מקור המידע העיקרי. הקהילה דיווחה שלא הייתה מודעת לקריטריונים לזכאות ולמערכת הרישום לחלוקת קמח על ידי תוכנית המזון העולמית של האו"ם.
  • בשתי הקהילות קיים צורך דחוף בסיוע באיטום לקראת החורף, כדי להגן על המחסים והאוהלים המאולתרים מפני תנאי מזג האוויר החורפי הקשים. נשים בבני סוהילה מדגישות גם את הצורך הדחוף בתמיכה בילדים, ומייחסות קדימות לאספקת בגדים, חיתולים חד־פעמיים ופורמולת מזון לתינוקות.
• ארגונים הומניטריים מתקשים לתת מענה לצרכים הגדלים והולכים בתחום המחסה, בשל עקירה חוזרת ונשנית של פלסטינים בתוך עזה, הנובעת כשלעצמה מפקודות פינוי חדשות של הצבא הישראלי, הצפות שכבר גרמו נזק למחסים, והפגזות הפוגעות באתרי עקירה קולקטיביים. יתרה מכך, לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, בשל הכמויות המוגבלות של חומרים לבניית מחסים המוכנסות אל עזה, בין ספטמבר לנובמבר 2024 ניתן היה לסייע רק ל־285 אלף בני אדם, בעוד שלפחות 945 אלף בני אדם זקוקים כעת בדחיפות לסיוע באיטום לקראת החורף, כדי להתגונן מפני גשם ומזג אוויר קר. מחוץ לרצועת עזה ממתינות 58 אלף ערכות איטום ויותר מ־36 אלף יריעות ברזנט, שכבר נקנו כדי לענות על צורכיהם של כ־400 אלף בני אדם, אבל בקצב הנוכחי, שבו נכנסות לעזה מדי שבוע 10 משאיות המביאות חומרי מחסה, יידרשו חודשיים כדי להכניס את הכמות כולה. ובינתיים, ארגונים שותפים מקבוצת העבודה לניהול אתרים ממשיכים לתמוך בוועדות ב־75 אתרי עקירה במתן סיוע כספי, טכני ותמיכה בעין לתחזוקה ותיקונים, אבל סיוע מסוג זה נותר מוגבל משום שפריטים בסיסיים להגנה מפני מזג האוויר החורפי, כמו מעדרים, חבלי פלסטיק ושקי מלט, נמכרים בשוק המקומי במחירים גבוהים להחריד. כמו כן קיים מחסור בשמיכות ובבגדים חמים, הפוגע באופן לא מידתי בילדים המתגוררים באוהלים מאולתרים, שרבים מהם ניתנו בשנה האחרונה על ידי סוכנויות סיוע אבל התבלו וכעת אינם ראויים לשימוש. ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי היעדר מחסה נאות מחריף את הצרכים העצומים מלכתחילה בתחום הבריאות. כבר בעונת החורף האחרונה נצפה זינוק חד במחלות זיהומיות, אבל לנוכח העלייה המתמשכת בשיעורי תת־התזונה, צופים כי בעונת החורף הנוכחית יהיו למחלות אלה השלכות חמורות יותר, במיוחד עבור ילדים. בין ינואר ל־17 בנובמבר 2024 תיעד ארגון הבריאות העולמי 1,210,306 מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, 574,813 מקרים של שלשול חריף, ו־114,367 מקרים של צהבת חריפה.
• נמשכות ההשלכות השליליות של היעדר הביטחון הקיצוני בעזה על פעולות הסיוע. ב־11 בדצמבר, שיירת סיוע ובה 70 משאיות שנכנסה דרך מעבר כרם שלום הותקפה באלימות על ידי בוזזים, ועקב כך אבדה כמעט כל אספקת המזון והסיוע. באותו יום, שיירה של תוכנית המזון העולמית שיצאה ממעבר כיסופים נקלעה גם היא לירי וארבע מתוך חמש משאיות נבזזו באלימות. "אי־אפשר להסכים למתקפות הפוגעות בפעילות ההומניטרית. הן מסכנות את הישרדותם של מי שזקוקים נואשות לסיוע," ציין המתאם ההומניטרי ב־13 בדצמבר. הוא הדגיש כי "מתקפות על פעילויות הומניטריות אינן גזירת גורל", ודיווח כי מוקדם יותר באותו שבוע, "באמצעות הסכמה מצד ישראל לאפשר לנו להשתמש במסדרון פילדלפי, שיירה משותפת של האו״ם הביאה ליעדו מזון שהיה דרוש בדחיפות, ואשר חולק לכמעט 200 אלף בני אדם בדרום הרצועה ובמרכזה." בהודעה בעניין משלוח חשוב זה הדגישה אונר"א כי הוא "ממחיש כיצד מאמצים מתואמים יכולים להתגבר על מחסומים לוגיסטיים ותפעוליים," והוסיפה ש"הסולידריות של הקהילה מילאה תפקיד חיוני בהצלחת משימה זו, משום שחברי הקהילה סיפקו מעבר בטוח יותר, שאפשר לסיוע להגיע למשפחות המתמודדות עם מחסור קריטי במזון."
• בין 1 ל־16 בדצמבר, מתוך 339 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, אופשרו 30% (102), 42% (141) נענו בשלילה, 18% (62) עוכבו, ו־10% (34) בוטלו בשל קשיים לוגיסטיים או בטיחותיים. תנועות אלה כללו 96 תנועות סיוע שהיו צריכות לעבור דרך המחסומים שבשליטת הצבא הישראלי בדרך א־רשיד או בדרך סלאח א־דין כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (לרבות נפות צפון עזה ועזה), שמתוכן אפשרו הרשויות הישראליות רק 17% (16), 43% (41) נענו בשלילה, 26% (25) עוכבו ו־15% (14) בוטלו. במיוחד שובשו משלחות סיוע לנפת צפון עזה, ובפרט משלחות שביקשו להגיע לג׳באליה, בית לאהיא ובית חנון. בין 1 ל־16 בדצמבר ניסה האו"ם 40 פעם להגיע לאזורים נצורים אלה, ניסיונות ש־38 מהם נענו בשלילה, ושניים עוכבו. המשלחת הראשונה שעוכבה התקיימה ב־1 בדצמבר, הציבה צוות חירום רפואי בבית החולים כמאל עדואן ופינתה מטופלים לאחר עיכובים ממושכים. במשלחת השנייה שעוכבה, ב־11 בדצמבר, ביקר צוות של האו"ם בהובלת סגן המתאם ההומניטרי בבית החולים כמאל עדואן ובבית החולים האינדונזי, אבל המשלחת לא הורשתה להגיע לאזורים בג׳באליה ובבית לאהיא שבהם נותרו עדיין קהילות. משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה מתנהל מאז תחילת מאי מבצע צבאי ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. כל 20 הבקשות המתואמות שהוגשו לרשויות הישראליות בין 1 ל־16 בדצמבר עבור גישה לנפת רפיח נענו בסירוב מידי. נתון זה אינו כולל 47 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש־70% מהן (33) אופשרו, 19% (9) עוכבו, 4% (2) נענו בסירוב ו־6% (3) בוטלו.
• ב־13 בדצמבר פרסם מכון הלוויינים של האו"ם ניתוח ראשוני מעודכן של נזק מבני והרס ברצועת עזה, על סמך צילומי לוויין שנאספו ב־1 בדצמבר 2024. האומדן מראה כי 170,812 מבנים, או 69% מכלל המבנים בכל רחבי הרצועה, ניזוקו או נהרסו, גידול לעומת 66% שזוהו בניתוח שנערך ב־6 בספטמבר. העלייה החדה ביותר בנזקים נצפתה בנפות צפון עזה ורפיח – בנפת צפון עזה נצפו 3,138 מבנים נוספים שניזוקו, ובנפת רפיח – 3,054. בתוך נפת צפון עזה, בג׳באליה נצפה המספר הגבוה ביותר של מבנים נוספים שניזוקו (1,339 מבנים), והמספר הרביעי בגודלו של מבנים שניזוקו (14,470) מכלל העיריות, אחרי עזה, רפיח וח׳אן יונס.
• על פי אומדן חדש שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, על סמך צילומי לווין שנאספו ב־1 בדצמבר 2024, כמעט 88% ממבני בתי הספר ברצועת עזה (496 מתוך 564) נפגעו פגיעה ישירה או ניזוקו, ומוערך שיזדקקו לשיקום מלא או לעבודות שיפוץ נרחבות כדי שיוכלו לחזור ולתפקד. 55% מבתי הספר האלה (275) הם בתי ספר ממשלתיים, שליש (161) הם בתי ספר של אונר"א, ו־12% (57) הם בתי ספר פרטיים. את הגידול מייחסים בעיקר לגידול במספר בתי הספר שספגו פגיעה ישירה, במיוחד בנפת צפון עזה, שבה ממוקמים 11 מתוך 18 בתי הספר שסווגו מחדש בשלושת החודשים האחרונים כ"בתי ספר שנפגעו ישירות". יתרה מכך, על פי האומדן, מרבית בתי הספר שנפגעו פגיעה ישירה נמצאים באזורים שעליהם החיל הצבא הישראלי פקודות פינוי. בתי הספר שסווגו ככאלה ש"נפגעו פגיעה ישירה" או "ניזוקו" שירתו לפני המלחמה כ־542,959 תלמידים, או כ־88% מכלל אוכלוסיית התלמידים ברצועת עזה, והועסקו בהם יותר מ־20,320 מורים, או כ־87% מכלל סגל ההוראה ברצועה. בנוסף על כך, מוערך כי ב־41 בתי ספר קיימת "סבירות גבוהה לנזק" – כלומר, במרחק 30 עד 70 מטר ממבני בית הספר זוהה לפחות אתר אחד שניזוק, המצביע על האפשרות שלמבני בתי ספר אלה נגרם נזק בינוני.
• לנוכח הסיכון השכיח מאוד של נפלי תחמושת החבויים מתחת להריסות, המנגנון האחראי לטיפול במוקשים, הכפוף לכוח המשימה לענייני הגנה, ממשיך לפעול להגברת מודעות בדבר הסכנות של נפלי תחמושת. קבוצת הייעוץ לענייני מוקשים, יחד עם אגודת Save Youth Future Society, הציבה ברחבי עזה 20 צוותי הסברת סיכונים: חמישה בעיר עזה, שמונה בדיר אל־בלח ושבעה בח׳אן יונס. הצוותים מקיימים בקהילות וברחובות מפגשי הסברת סכנות ותדרוכי חירום, לרבות מפגשים אינטראקטיביים מותאמים לילדים, ש"סקרנותם הטבעית מציבה אותם בסיכון גבוה יותר להיפצע, משום שלעיתים קרובות נפלי תחמושת נראים כמו צעצוע מפתה", מסבירה קבוצת הייעוץ לענייני מוקשים. יתרה מכך, ארגונים שותפים למנגנון האחראי לטיפול במוקשים ממשיכים לנהל אומדנים של סכנת חומרי נפץ באתרים הומניטריים, לרבות בתי ספר ומחנות שבהם שוהים עקורים, מרכזי בריאות ומתקנים של האו"ם – סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ניהלה 36 אומדנים כאלה בנובמבר, ו־283 אומדנים בסך הכול מאז אוקטובר 2023. כדי לסייע במאמצי ניהול ההריסות, האומדנים מתמקדים באתרים שבהם קיים זיהום נרחב בעיי חורבות, ובד בבד מנהלים מפגשי הסברת סיכונים לעובדי בניין, כדי להבטיח שמאמצי פינוי עתידיים יתנהלו באופן בטיחותי.

מימון

• ב־11 בדצמבר 2024 השיקו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים פניית בזק המבקשת לגייס כמעט 4.07 מיליארד דולר לטיפול בצרכים ההומניטריים של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2025. כמעט 90% מכספים אלה מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ־10% מיועדים לגדה המערבית. הסכום המבוקש – 4.07 מיליון דולר – נמוך בהרבה מהסכום הממשי הדרוש להקמת מענה הומניטרי בהיקף מלא, שהינו 6.6 מיליארד דולר. עם זאת, פניית הבזק משקפת את הציפייה שבשנת 2025 ימשיכו ארגוני סיוע להתמודד עם מגבלות בלתי קבילות על פעולותיהם. מצב זה יגביל קשות את כמות הסיוע שגורמים הומניטריים יוכלו לספק, מה שרק יגביר, בתורו, את סבלם של פלסטינים. הפנייה מדגישה כי כדי שיוכלו ליישם את הסיוע הנחוץ בדחיפות במלוא ההיקף הדרוש, על ישראל לנקוט אמצעים מיידיים ויעילים להבטיח מתן מענה לצרכיהם החיוניים של אזרחים. אלה כוללים הסרת כל המכשולים בפני סיוע, ואפשור מלא של פעילויות הומניטריות, לרבות חלוקת סחורות חיוניות לפלסטינים נזקקים.
• נכון ל־17 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ־2.52 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (73%) הנדרשים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו־800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (*הנתון 2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ־2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• בחודש נובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בסך הכול 124 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 91.7 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב־תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים האלה, 70 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 40 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש־50 מתוך 84 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.