עדכון מצב הומניטרי מס' 257 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בדרך כלל בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. העדכון הנוכחי מתפרסם באופן יוצא מן הכלל ביום רביעי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-23 בינואר.

דגשים עיקריים

• ב-19 בינואר 2025 בשעה 11:15 נכנסה לתוקף הפסקת אש בעזה. ארגוני סיוע מן האו"ם ומעבר לו נכנסו מייד לפעולה, שלחו סחורות הדרושות בדחיפות והרחיבו את המאמצים למתן מענה בכל רחבי רצועת עזה.
• האספקה אל תוך עזה גדלה באופן חד מאז תחילתה של הפסקת האש, ואפשרה להגדיל את המענה ההומניטרי עבור צרכים קריטיים. מספר החלוקות גדל, התיקונים של סוגי תשתית קריטיים החלו ודלק חולק.
• טיפול בהריסות, חילוץ גופות וטיפול בזיהום בנפלי תחמושת בעזה עדיין הכרחיים כדי לאפשר תנועה בטוחה לאוכלוסייה, הרחבת הסיוע ההומניטרי וחידוש שירותים חיוניים.
• כוח המשימה לענייני הגנה מדגיש את הדפוס הטראומטי של הפרדה בכפייה של ילדים ומשפחות בעזה, ואת הצורך להמשיך ולאתר ילדים ללא ליווי מבוגר או ילדים שהופרדו ממשפחותיהם ולאחד אותם עימן.

התפתחויות הומניטריות

• ב-19 בינואר 2025, בשעה 11:15, נכנסה לתוקפה הפסקת אש בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים, בתיווך מצרים, קטאר וארצות הברית. השלב הראשון, שיימשך 42 יום, כולל שחרור הדרגתי של חלק מבני הערובה הישראלים בתמורה לשחרור עצירים פלסטינים, נסיגת כוחות ישראליים ממרכזי אוכלוסייה, למעט אזורי חיץ מזוהים, נסיגה הדרגתית ממסדרון נצרים שבין צפון עזה לדרומה, והרחבה בקנה מידה גדול של משלוחי הסיוע אל תוך עזה. ב-18 בינואר הודה המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, למתווכות ולכל הצדדים המעורבים על שהטילו על האו"ם לסייע במתן הסיוע ההומניטרי. הוא הדגיש את נכונותו של האו"ם לתרום למאמצים הקולקטיביים למתן סיוע רחב היקף לעזה, "מאמצים שיונחו על ידי המטרה המשותפת – הצלת חיים וטיפול בצורכיהם של בני אדם באופן יעיל, משמעותי ועל פי עקרונות הומניטריים."
• כחלק מהשלב הראשון של הסכם הפסקת האש, ב-19 בינואר שוחררו שלוש בנות ערובה ישראליות מעזה והועברו לידי הרשויות הישראליות באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, שלאחר מכן טיפל בשחרורם של 90 עצירים פלסטינים, בהם 59 נשים ו-21 ילדים, מבתי כלא ישראליים. הצלב האדום ציין כי זו תחילתו של מבצע רב-שלבי להחזרת בני ערובה ועצירים הביתה, שעליו הסכימו הצדדים, ואמר: "המבצע היה מורכב, והצריך אמצעי ביטחון קפדניים כדי למזער למינימום את הסיכון לכל המעורבים. במהלך ההעברות, הנסיעה בקרב המון גדול והרגשות הסוערים היו מאתגרים, ובעזה נאלצו צוותי הצלב האדום הבינלאומי להתמודד גם עם הסכנות של נפלי תחמושת ותשתית הרוסה."
• נכון ל-22 בינואר, מוערך ש-94 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי עזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• נכון לינואר 2025, על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר לארגון זכויוית האדם הישראלי, המוקד להגנת הפרט, מוחזקים 10,221 פלסטינים במשמורת ישראל, בהם 2,025 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,934 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,376 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,886 "לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023.
• ההודעה, ב-15 בינואר, על הפסקת אש קרובה התקבלה בברכה על ידי סוכנויות או"ם וארגונים הומניטריים, שהביעו את תקוותם להרחבה מהירה של הסיוע דרך כל המעברים האפשריים. כך למשל, יוניסף הדגיש את היקפם העצום של הצרכים ההומניטריים וקרא למתן "גישה בלא מכשול כדי לספק לכל הילדים והמשפחות סיוע חיוני – מזון ותזונה, שירותי בריאות ותמיכה פסיכו-חברתית, מים נקיים, תברואה, חינוך ולמידה, וכן סיוע במזומן וחידוש ההובלה המסחרית במשאיות." הסוכנות הוסיפה שבכך יתאפשר לה "להגדיל את בדיקות הסקר והטיפול בילדים הסובלים מתת-תזונה, להשלים מתן חיסונים ל-420 אלף ילדים בני פחות מחמש, ולסייע במניעת התפרצויות של מחלות, לרבות שיתוק ילדים, חצבת וכולרה." יתרה מכך, הצורך לאתר ילדים ללא ליווי וילדים שהופרדו ממשפחותיהם ולאחד אותם עם משפחותיהם יישאר קריטי בתקופה הקרובה; בניתוח האחרון שלו הדגיש כוח המשימה לענייני הגנה את הדפוס הטראומטי של הפרדה בכפייה של ילדים ומשפחות, בשל ההסלמה במעשי האיבה מאז אוקטובר 2023 – הערכות שמרניות מצביעות על לפחות 17 אלף ילדים ללא ליווי מבוגר וילדים שהופרדו ממשפחותיהם, ועוד 35 אלף ילדים שמוערך כי איבדו בשנה האחרונה הורה אחד או את שני הוריהם.
• עם יישומה של הפסקת האש ב-19 בינואר, סיוע הומניטרי בהיקף גדול החל להיכנס אל עזה דרך מעברי ארז וזיקים בצפון, ומעבר כרם שלום בדרום. התנועה בתוך דרום עזה וצפונה התנהלה ברובה בלא הפרעה, ואפשרה תנועה של מטעני סיוע ואנשי סגל הומניטרי, לרבות לאזורים שקודם לכן היה קשה להגיע אליהם, אף שהגישה בין דרום עזה לצפונה עדיין כפופה להגבלות. בארבעת הימים הראשונים של הפסקת האש, ארגונים שותפים בשטח מדווחים שהשיפור המשמעותי בסביבת הפעולה, במונחים של תנועות, וכן העלייה החדה בכמות האספקה המוכנסת מדי יום אל עזה הודות לשיפור בחוק ובסדר, אפשרו לארגונים שותפים הומניטריים להרחיב משמעותית משלוח של סיוע ושירותים מצילי-חיים. אף שנכון לעכשיו עיקר האספקה המוכנסת לעזה הינה של פריטי מזון, בימים הבאים צפוי גידול בהכנסת תרופות, חומרי מחסה, וכן אספקה בתחום המים, התברואה וההיגיינה ותחומים אחרים.
• במהלך ארבעת הימים הראשונים של הפסקת האש, האו"ם והארגונים השותפים לו שיגרו את הסיוע המוכנס אל מחסנים, מחסי חירום ייעודיים ומרכזי חלוקה, וכן הרחיבו את חלוקות הסיוע ומתן השירותים ברחבי עזה. כך למשל, במרכז עזה ובדרומה חידשו ארגונים שותפים את חלוקות המזון החודשיות של מנות מזון מלאות, עשו התאמות בנפח, במנות ובתוכן הארוחות במטבחים קהילתיים, והם מתכוננים לפתוח מחדש, באופן בטיחותי, מאפיות מסובסדות. בנוסף על כך, משלוחי דלק במרכז עזה ובדרומה אפשרו פעילות רציפה של בארות המים, מתקני ההתפלה, ומשאבות הביוב שעדיין מתפקדים, והעבודות לתיקון כבישים ותשתית מים כבר החלו. כן התחדש איסוף אשפה מוצקה על ידי עיריות מקומיות, בסיוע האו"ם. בנוסף נעשים מאמצים להקים נקודות ייצוב טראומה לטיפול במקרי חירום, לחדש שירותים במרכזי רפואה ראשונית, ולהרחיב את המעקב אחר מחלות. על מנת להבטיח מתן מענה אפקטיבי, האו"ם והארגונים השותפים לו מנהלים גם שורה של אומדנים מהירים באזורים שקודם לכן היה קשה להגיע אליהם, כדי להעריך צרכים ולהנחות מאמצים למתן מענה, לרבות בכל האמור במתקני מים ותברואה, מתקני בריאות שאינם מתפקדים, מחסי חירום, הפצת מידע בנושא הסכנות של נפלי תחמושת, וסקרים לאיתור נפלי תחמושת. אומדנים אלה כללו שלושה אומדנים בין-סוכנותיים שבוצעו בין 20 ל-22 בינואר בבית חנון, ג'באליה ובית לאהיא, בנפת צפון עזה, אזורים שגורמי סיוע לא הצליחו להגיע אליהם בשלושת החודשים האחרונים, ואשר נצפו בהם רמות הרס עצומות.
• קבוצת הייעוץ לענייני מוקשים ציינה כי היקף הזיהום בנפלי תחמשת טרם נקבע במלואו, הדגישה שיידרשו שנים רבות למצוא לו פתרון, וכן הדגישה כמה חשוב שהקהילה הבינלאומית תגייס משאבים ומומחיות כדי לסייע במלאכת הפצת המידע בדבר הסכנה של נפלי תחמושת, ותתחיל בעריכת סקרים ובפינוי של נפלי תחמושת בעזה, כך שניתן יהיה להתחיל בבנייה מחדש ובשיקום של שירותים. בניתוח שנעשה לאחרונה הדגיש כוח המשימה לענייני הגנה כי הרמות הגבוהות של זיהום בנפלי תחמושת בעזה יצריכו, בתנאי שתהיה סביבה שתאפשר זאת, "כ-500 מיליון דולר ועשר שנים לפינוין, ויהיו להן השלכות קריטיות על חיי אדם. יתרה מכך, קרוב לוודאי שנפלי תחמושת קבורים בתוך יותר מ-42 מיליון הטונה של עיי חורבות שנוצרו כתוצאה מהרס של מבנים, כבישים וסוגי תשתית אחרים... המכילים אסבסט ומזהמים מסוכנים אחרים... [וכן] שרידי אנוש", ואשר פגעו גם בשווקים ובאדמות חקלאיות.
• במסיבת עיתונאים שנערכה ב-20 בינואר אמרה ההגנה האזרחית הפלסטינית בעזה כי ב-470 ימי ההסלמה במעשי האיבה ספגה אבדות כבדות, 99 מאנשיה נהרגו, 319 מהם נפצעו, בהם רבים שיסבלו ממוגבלויות לצמיתות, ו-27 נעצרו ומקום הימצאם עדיין אינו ידוע. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, על פי דיווחים, 17 מתוך 21 מרכזים של הארגון היו יעדים להתקפות. 14 מכלל המרכזים שהותקפו נהרסו, ו-85% מכלי הרכב של ההגנה האזרחית הפלסטינית, לרבות כבאיות ואמבולנסים, נהרסו גם הם. על רקע של קשיים עצומים המשיכה ההגנה האזרחית הפלסטינית לבצע פעילויות מצילות-חיים, ענתה על יותר מ-500 אלף קריאות מצוקה, חילצה יותר 38,800 הרוגים, הצילה 97 אלף פצועים וכיבתה יותר מ-22 אלף שריפות. בה בעת, בשל היעדר ביטחון, מניעת גישה ומחסור בדלק לא הצליחו צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית לתת מענה על כ-50 אלף קריאות מצוקה, ועקב כך נותרו מאות גופות שלא חולצו. ההגנה האזרחית הפלסטינית אמרה שמכ-2,840 בני אדם לא נותר כל זכר לאחר שגופותיהם נשרפו, על פי דיווחים, בשל השימוש לכאורה שעשו כוחות ישראליים בכלי נשק היוצרים רמות חום קיצוניות. אחרי 15 חודשים של הרס וחורבן חסרי תקדים, ההגנה האזרחית הפלסטינית קוראת לצוותי הגנה אזרחית ערביים וזרים לסייע במאמצי חילוץ הגופות בעזה, משום שמוערך כי יותר מ-10,000 בני אדם עדיין קבורים מתחת להריסות.
• בין שעות אחר הצהריים של 14 בינואר לבוקר ה-19 בינואר, לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף, נמשכו הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, שכולן גרמו להרג של אזרחים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. כן דווח על ירי רקטות על ידי ארגונים חמושים לעבר ישראל. במהלך פרק זמן זה, לדברי משרד הבריאות בעזה, נהרגו 268 פלסטינים, ו-738 פלסטינים נפצעו. יתרה מכך, ב-20, ב-21 וב-22 בינואר דיווח משרד הבריאות על 65 הרוגים פלסטינים נוספים בסך הכול, ועל 416 פלסטינים שנפצעו, רובם בתקיפות שהתרחשו לפני הפסקת האש, ועל חילוצן של 183 גופות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 בינואר 2025 נהרגו לפחות 47,161 פלסטינים, ו-111,166 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 14 בינואר לבוקר ה-19 בינואר , לדברי כוחות ישראליים, לא נהרגו חיילים ישראלים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-19 בינואר 2025 נהרגו יותר מ-1,605 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 405 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. בנוסף על כך דווח על 2,571 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי. ב-19 בינואר הודיע הצבא הישראלית כי גופתו של חייל ישראלי שנהרג באזור א-שג'אעייה בעיר עזה ב-20 ביולי 2014, חולצה מעזה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווח עליהן בין 13 ל-18 בינואר 2025:
  • ב-13 בינואר, בשעה 12:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם בשכונת א-דרג' במרכז העיר עזה.
  • ב-14 בינואר, בשעה 2:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם ארבע נשים ושני ילדים, בפגיעה בבית שבו שהו עקורים ליד מרפאת ח'אלדייה בשכונת אל-מנארה במזרח העיר ח'אן יונס.
  • ב-14 בינואר, בשעה 22:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ילד ועובר שאימו ההרה נפצעה, בפגיעה בבית באזור א-נאסר בצפון רפיח.
  • ב-14 בינואר, בשעה 23:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים ואישה, ולפחות שבעה בני אדם אחדים נפצעו בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
  • ב-15 בינואר, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר ששימש מחסה לעקורים ברחוב אל-ירמוכ בעיר עזה.
  • ב-15 בינואר, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם צלם עיתונות, ושישה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בכלי רכב במחנה 2 של מחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
  • ב-15 בינואר, בשעה 19:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם עיתונאי ואדם ששוחרר לאחרונה ממעצר בידי ישראל, בפגיעה במטבח קהילתי באזור אל-מוואסי במערב ח'אן יונס.
  • ב-15 בינואר, בשעה 23:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 20 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במספר בתים בגוש בנייני מגורים בקרבת בריכת הניקוז א-שייח' רדואן בעיר עזה.
  • ב-16 בינואר, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני ילדים ו-30 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר ששימש מחסה לעקורים בשכונת א-זייתון בדרום העיר עזה.
  • ב-16 בינואר, בשעה 4:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-רימאל בעיר עזה.
  • ב-16 בינואר, בשעה 22:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים באזור אל-ג'ורן, מצפון-מזרח לעיר עזה.
  • ב-16 בינואר, בשעה 16:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים ושתי נשים, בפגיעה בבניין מגורים בקרבת כיכר התנועה א-נאזלה, ממערב לג'באליה בנפת צפון עזה.
  • ב-18 בינואר, בשעה 0:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם זוג נשוי ושלושת ילדיהם, בפגיעה באוהל עקורים במערב אל-קרארה, בח'אן יונס.
• על פי נתונים שקיבלו האו"ם והארגונים השותפים לו, נכון ל-19 בינואר נהרגו ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023 לפחות 377 עובדי סיוע, בהם 270 אנשי סגל או"ם ולפחות 73 אנשי סגל של ארגונים לא ממשלתיים. ב-14 בינואר מתה עובדת של מרכז הפיתוח "מען" מפצעים שנגרמו לה במתקפה, ב-6 בינואר, על מחסן של תוכנית המזון העולמית שארגון "מען" הפעיל בדיר אל-בלח. ב-14 בינואר נהרגו 20 פלסטינים, בהם עורך דין שהועסק על ידי הוועדה העצמאית לזכויות האדם, אשתו שעבדה באגודת הבריאות והקהילה אל-עוודה וילדיהם, בפגיעה בבית שבו מצאו מחסה בדיר אל-בלח. ב-16 בינואר נהרג איש סגל של המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, יחד עם אשתו ושני ילדיו, בפגיעה בבית שבו מצאו מחסה בעיר עזה. לדברי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, האיש היה השלישי מבין אנשי הסגל של הארגון שנהרגו מאז אוקטובר 2023.
• ב-16 בינואר פונו 12 מטופלים, רובם חולי סרטן ומחלות אוטו-אימוניות, בליווי של 35 בני משפחה ומטפלים, לאלבניה, צרפת, נורבגיה ורומניה לקבלת טיפול מידי רופאים מומחים. בסך הכול, מאז סגירת מעבר רפיח ב-7 במאי 2024, פונו רק 458 מטופלים, בהם 276 ילדים, באופן יוצא מן הכלל לקבלת טיפול מציל-חיים מחוץ לעזה. ארגון Médecins Sans Frontières תיאר ב-14 בינואר כמה מהקשיים בפינוי מטופלים מעזה, במיוחד בשמונת החדשים האחרונים, ודיווח כי ב-8 בינואר פונו שלושה ילדים פצועים במצב קריטי לבית חולים של הארגון בירדן, "אחרי חודשים של עיכובים וסירובים מצד הרשויות הישראליות," כי הבקשות לפנות שני מטופלים אחרים פינוי רפואי מעזה נענו בסירוב ללא הסבר ברור, וכי בנובמבר סירבו הרשויות הישראליות להתיר פינוי של שמונה ילדים ומטפליהם מעזה למתקן של Médecins Sans Frontières בירדן, בהם פעוט בן שנתיים שרגליו נקטעו. מנהל הסניף המקומי של Médecins Sans Frontières בירדן, מועין מחמוד, ציין מאז אוקטובר 2023 הצליח הארגון לפנות רק 13 ילדים מעזה לבית החולים שלו בירדן, והדגיש כי "טיפול הניתן בעיתו חיוני למניעת מוגבלויות לצמיתות או מוות מזיהומים." לאחר ההודעה על עסקת הפסקת האש הדגיש מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי הדבר "מציע הזדמנות לפינוי רפואי מזורז של יותר מ-12 אלף בני אדם, בהם ילדים רבים, הזקוקים בדחיפות לטיפול מציל-חיים מחוץ לעזה"’ ומאוחר יותר תיאר בפרוטרוט כמה מאתגרת משימת השיקום של מערכת הבריאות בעזה, והתייחס לצרכים הרפואיים העצומים "לנוכח היקף ההרס, המורכבות התפעולית והמגבלות הנלוות."
• ב-14 בינואר דיווח יוניסף כי בינואר חילק יותר מ-500 כיסאות גלגלים לילדים פצועים ברחבי הרצועה, והוסיף כי רק מרכז יחיד בעיר עזה ממשיך לעבוד סביב השעון כדי לטפל בביקוש העצום לפרוטזות, הנדירות מאוד ברחבי רצועת עזה. בעדכון ניתוח ההגנה האחרון שלו, שפורסם ב-16 בינואר, כוח המשימה לענייני הגנה הפנה זרקור אל המספר הגדל והולך של בני אדם עם מוגבלויות בעזה כתוצאה ממעשי איבה, עקירות ונפלי תחמושת. כוח המשימה מדווח שעל פי הערכות שמרניות, ל-20% מהאוכלוסייה מוגבלויות לצמיתות, ואלפי ילדים איבדו רגל אחת או את שתיהן. רופאים בבית החולים האירופי בח'אן יונס ובבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, שצוטטו על ידי כוח המשימה, אמרו שניתחו "מספר רב של ילדים שנפצעו מרסיסים זעירים, שלעיתים קרובות כמעט ואינם מותירים סימני חדירה נראים לעין אבל גורמים לנזק פנימי נרחב, וככל הנראה תוכננו להגדיל את מספר הנפגעים." יתרה מכך, להערכת כוח המשימה, מעשי האיבה גרמו לאובדן של 83% מאביזרי העזר, כגון כיסאות גלגלים, גפיים תותבות ומכשירי שמיעה, במקביל לנזק כבד שנגרם לשני בתי החולים השיקומיים הייעודיים היחידים – בית החולים אל-וופא לשיקום רפואי ולכירורגיה בעיר עזה, ובית החולים שייח' חמד בין-ח'ליפה לשיקום ולהתאמת תותבות בנפת צפון עזה.
• מחקר משותף שביצעו מועצת הפליטים הנורבגית, האגודה לפיתוח חקלאי והמרכז לענייני נשים מוצא כי בנוסף על מעשי איבה פעילים ופקודות פינוי שניתנו על ידי הצבא הישראלי ב-15 החודשים האחרונים, היעדר גישה לאספקה בסיסית, צפיפות-יתר, היעדר פרטיות ועימה המתחים הגוברים באתרי עקירה מאולתרים מסתמנים כגורמים החדשים המובילים לעקירה. על פי המחקר, המבוסס על שיחות שהתקיימו באוקטובר ובנובמבר 2024 עם 112 עקורים (74 נשים ו-38 גברים) ברחבי ארבע נפות, וכן על נתונים מ-19 אתרי עקירה בניהול מועצת הפליטים הנורבגית, שבהם שהו יותר מ-32 אלף בני אדם, בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024 נעקרו בני אדם בעזה שש פעמים בממוצע, ועד 19 פעמים, עקירות שבמהלכן נאלצו לעיתים קרובות לנוס ברגל והתמודדו עם מסעות רצופי סכנה למרחקים ארוכים. העקורים, שנאלצו להימלט על נפשם פעם בחודשיים, בממוצע, לא הצליחו למצוא תעסוקה כלשהי, ולו זמנית, או להחזיק בה, ועסקים קטנים – בעיקר בניהול נשים – התקשו לשרוד, גם בשל מחסור באספקה. כן מדגיש המחקר שהאובדן של תיעוד אישי ומסמכים הנוגעים לדיור, קרקעות ונכסים במהלך העקירה בכפייה או הפגזות פעילות החמיר עוד יותר את קשיי הגישה של בני אדם לסיוע או מנע מהם לנסות להתקבל לעבודות, ויסכן לאורך זמן את זכויותיהם ויציבותם העתידיות של בני אדם. המחקר מסב תשומת לב לאופני הפגיעה העמוקים בתפקידיהן של נשים כתוצאה מעקירה חוזרת ונשנית, ומציין כי נשים ונערות, אף שכמעט ואין להן שליטה בעניינים חיוניים הפוגעים בבטיחותן ושלומן, ואף שהן פגיעות הרבה יותר לאלימות מבוססת-מגדר, נשאו בעיקר עול הטיפול בבני משפחה חולים ופצועים, ולקחו על עצמן תחומי אחריות רבים יותר, כמו למשל להבטיח זמינות של מזון ומים למשפחותיהן.
• בין 1 ל-18 בינואר, לפני כניסתה של הפסקת האש לתוקף, מתוך 301 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, אופשרו 39% (117), 38% (115) נענו בשלילה, 14% (43) עוכבו או שאושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו בעיכובים, ו-9% (26) בוטלו על ידי המארגנים בשל קשיים לוגיסטיים ובטיחותיים. תנועות שנתקלו בעיכובים בוצעו באופן חלקי או לא בוצעו כלל. מכלל התנועות המתואמות, 52 היו צריכות לעבור מדרום עזה דרך המחסומים שבשליטת הצבא הישראלי בדרך א-רשיד או בדרך סלאח א-דין כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (לרבות נפות צפון עזה ועזה גם יחד); מבין אלה אופשרו רק 29% (15), 38% (20) נענו בשלילה, 23% (12) נתקלו בעיכובים, ו-10% (5) בוטלו. תנועות אלה כוללות 21 ניסיונות להגיע לאזור שהיה נצור בנפת צפון עזה, ששניים מהם נתקלו בעיכובים. משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה התנהל מאז תחילת מאי מבצע ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. 24 מתוך 33 תנועות מתואמות שבקשות הגישה לנפת רפיח עבורן הוגשו לרשויות הישראליות בין 1 ל-18 בינואר נענו בסירוב, חמש אופשרו, שלוש אושרו תחילה אבל נתקלו בעיכובים, ואחת בוטלה. נתון זה אינו כולל 20 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש-50% מתוכן (10) אופשרו, 15% (3) נענו בשלילה, 2% (2) עוכבו, ו-25% (5) בוטלו. מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף אין עוד צורך בתיאומים מסוג זה, למעט לצורך מעבר במסדרון נצרים או כניסה לאזור החיץ.

מימון

• נכון ל-22 בינואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-123.2מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך דצמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 82.2 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 64 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 46 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.