עדכון מצב הומניטרי מס' 279 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא, על עזה, יתפרסם ב-15 באפריל.

דגשים עיקריים

• ב-8 באפריל מסרו כוחות ישראליים צווי סגירה, שייכנסו לתוקף בתוך 30 יום, לשישה בתי ספר של אונר"א בירושלים המזרחית. הצווים פוגעים בכ-800 ילדים וילדות.
• תוכנית המזון העולמית מדווחת שבשנת 2024 נזקקו כ-700 אלף פלסטינים ברחבי הגדה המערבית לסיוע במזון – גידול של כמעט 100% לעומת התקופה שלפני אוקטובר 2023.
• חמישה משקי בית בבקעת הירדן נעקרו בשל הריסות שביצעו רשויות ישראליות, לאחר שבפברואר נעקרו בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה.
• בין 25 במרס ל-7 באפריל הרסו רשויות ישראליות יותר ממאה מבנים ברחבי הגדה המערבית, כמחציתם באזור בקעת הירדן, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים.
• כמעט מחצית מיותר מ-40 מתקפות מתנחלים שתועדו בשבועיים האחרונים פגעו בקהילות בדואים ורועים, לרבות תקריות שכללו הצתה, פריצות והרס של מקורות מחייה חיוניים.

התפתחויות הומניטריות

• בין 25 במרס ל-7 באפריל הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית תשעה פלסטינים, בהם שני ילדים, ופצעו לפחות 130 בני אדם אחרים, בהם 34 ילדים. על מותו של פלסטיני נוסף, שנהרג אחרי 7 באפריל, מדווח בפרק "התפתחויות בצפון הגדה המערבית". למידע ופילוחים נוספים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית.
  • ב-25 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני מהעיירה אל-עזרייה, לכאורה אחרי שניסה להיכנס לירושלים ללא היתר ליד אל-עזרייה, ועיכבו את גופתו.
  • ב-25 במרס הרגה תקיפת רחפן ישראלית פלסטיני בן 18, לאחר שכוחות ישראליים כיתרו חנות בעיר קלקיליה וניהלו עימו חילופי אש. כוחות ישראליים עיכבו את גופתו ופצעו שני פלסטינים אחרים בתחמושת חיה.
  • ב-26 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 18, בכביש בין העיירה חווארה לכפר ביתא, בנפת שכם, ועיכבו את גופתו. לדברי הצבא הישראלי, הכוחות ירו ברעול פנים שאחז בידו אבנים.
  • ב-29 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני, לאחר שכיתרו בית במהלך פשיטה בעיירה טמון, מדרום לעיר טובאס.
  • ב-2 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני לאחר שפשטו על ביתו בעיר העתיקה של שכם ועצרו את אחיו.
  • ב-2 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 16 ופצעו שני בני אדם אחרים, במהלך פשיטה על הכפר סילת אל-חארת'ייה, בנפת ג'נין. לדברי מועצת הכפר, פלסטינים יידו מטעני נפץ לעבר ג'יפים צבאיים ישראליים בכניסה הראשית לכפר, וכוחות ישראליים ירו אש חיה על הפלסטינים.
  • ב-3 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני שנטען כי יידה אבנים על כלי רכב ישראליים ליד הכפר חוסאן, בנפת בית לחם, ועיכבו את גופתו.
  • ב-4 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בעיר ג'נין. הכוחות ערכו חיפוש בביתו של האיש, וירו בו כשניסה להימלט במכוניתו.
  • ב-6 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 14 ופצעו שני ילדים אחרים בתחמושת חיה בעיירה תורמוסעיא, בנפת רמאללה. לדברי הצבא הישראלי, הילדים נורו לאחר שיידו אבנים על כלי רכב ישראליים שנסעו בכביש 60. כוחות ישראליים עצרו את אחד הילדים הפצועים למשך כשעה, ומסרו את גופת הילד ההרוג לפרמדיקים פלסטינים.
• בין 25 במרס ל-7 באפריל 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 44 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ב-35 קהילות פלסטיניות בגדה המערבית, כמעט מחציתן בקהילות בדואים או רועים. מתקפות אלה הובילו לפציעתם של 25 פלסטינים, בהם חמישה ילדים, ושל אזרח זר אחד. שני ילדים ישראלים נפצעו מידי פלסטינים במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. לפחות בתשע תקריות – שחלקן התרחשו יותר מפעם אחת באותה קהילה - פרצו מתנחלים אל קהילות, בתים או מחסי בעלי חיים פלסטיניים, לעיתים קרובות בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות. בסך הכול, לפחות עשרה בתים ו-290 עצים ושתילים הושחתו או נעקרו, ושישה כלי רכב, לול עופות וציוד חקלאי נשרפו כליל או חלקית.
• באחת התקריות החמורות ביותר, שהתרחשה ב-1 באפריל, פלשו עשרות מתנחלים לכפר דומא, בנפת שכם, הציתו חמישה כלי רכב, שרפו באופן חלקי לול עופות וריססו כתובות על קירותיהם של מספר בתים. במהלך אותה תקרית פשטו כוחות ישראליים על הכפר ועל פי דיווחים ירו מכלי גז מדמיע ותחמושת חיה ופצעו שלושה פלסטינים שהועברו לבית חולים. במתקפה מרכזית נוספת, בכפר ג'וריש, גם הוא בנפת בית לחם, נעקרו 200 עצי זית – האובדן הגדול ביותר של עצים שעליו דווח במהלך התקופה הנסקרת. כמו כן, בלפחות חמש תקריות היה יעד התקיפות תשתית מים, לרבות נזק לרשתות השקיה, למכלי מים ולצנרת – ובמיוחד יש לציין את הריסתו של צינור באורך 1,700 מטר ששירת שטח חקלאי בגודל של יותר מחמישה דונם בכפר א-נזלה א-שרקייה, בנפת טול כרם. לפחות עשר תקריות נוספות כללו נזק לחיות משק או גניבה של בעלי חיים, לרבות בדיר דיבוואן ובאל-מור'ייר (נפת רמאללה), באל-פארסייה - נבעת אל-ר'זאל (נפת טובאס) בצפון בקעת הירדן, ובכפר א-דיכ (נפת סלפית), שבהן גנבו מתנחלים חמורים, הרגו כבשים או פצעו בעלי חיים השייכים לרועים פלסטינים.
• מאז תחילת 2023 נצפתה באזור מסאפר יטא, בדרום הר חברון, הסלמה חדה ומתמשכת באלימות מתנחלים, שגרמה הן לנפגעים והן לנזק נרחב לרכוש. נצפתה עלייה דרמטית בתכיפותן של תקריות מסוג זה – מממוצע של תקרית וחצי בכל חודש בשנים 2021 ו-2022 לכמעט חמש תקריות בחודש בשנתיים האחרונות. מגמת עלייה זו נמשכה גם בשנת 2025, שברבעון הראשון שלה לבדו תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כמעט שש תקריות בחודש. שיעורו של הגידול מוחשי במיוחד כשמשווים אותו לקו הבסיס – הממוצע ב-15 השנים האחרונות: בין 2006 ל-2020 תועדו רק 18 תקריות, בעוד בין 2021 ל-2024 תועדו 180 תקריות.
• בשבועיים האחרונים חוותה קהילת ג'ינבה במסאפר יטא, אחת מ-13 קהילות הממוקמות בתחומי שטח אש שעליו הכריזה ישראל (שטח אש 918), לפחות שתי מתקפות במעורבות מתנחלים וכוחות ישראליים כאחד. ב-28 במרס, על פי דיווחים, מתנחל רכוב על טרקטורון תקף במקל פלסטיני ואת בנו בן ה-17, וגרם להם פציעות קשות. על פי מידע שתיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שני הפלסטינים הפצועים הצליחו אך בקושי להגיע לקהילה סמוכה, שממנה הועברו על ידי אגודת סהר האדום הפלסטינית לבית חולים. כעבור פחות משעתיים הגיעה למקום קבוצת מתנחלים חמושים, שמאמינים כי הם מתגוררים בהתנחלויות סמוכות, פרצה למחסה ששימש למגורים, פצעה גבר בן 60 ואת שני בניו (בני 14 ו-16) וגרמה נזק לחפצים אישיים ולחלונות. השלושה הועברו לבית חולים, כשהילד בן ה-14 במצב קריטי. לאחר מכן יידו התושבים אבנים על המתנחלים, ולדברי מקורות ישראליים פצעו שני מתנחלים בני 17. לאחר מכן פשטו כוחות ישראליים על הקהילה וירו רימוני הלם. בהמשך כינסו כוחות ישראליים את כל הגברים בקהילה, אזקו אותם, כיסו את עיניהם ועצרו אותם. לאחר כשעה שיחררו כוחות ישראליים 13 מהעצורים והותירו את 22 העצורים הנותרים, בהם ילד, במעצר. כעבור פחות מ-24 שעות, בשעות הבוקר המוקדמות של 29 במרס, פשטו כוחות ישראליים על הקהילה, אילצו את תושביה לצאת ממחסיהם וגרמו נזק נרחב ל-24 מחסים ששימשו למגורים, לבית ספר, מרפאה, מסגד, מחסים לבעלי חיים ונכסים חקלאיים. מקורות מקומיים דיווחו שבפשיטה, שבמהלכה נהרגו שתי כבשים ושלוש כבשים נוספות חסרות, השתתפו מתנחלים במדים דמויי מדי צבא. הכוחות נסוגו מהקהילה אחרי ארבע שעות, בלא שדווח על מעצרים.
• בעשרים השנה האחרונות בנו הרשויות הישראליות עשרות קטעי כביש (שלעיתים קרובות כוללים מנהרות, מעברים תחתיים וכבישים משוקעים) המחברים מחדש שטחים פלסטיניים שנותקו זה מזה על ידי גדר ההפרדה, ומכונים על ידם בשם כבישי "מרקם חיים". ב-29 במרס אישר הקבינט הביטחוני הישראלי את בנייתו של כביש כזה בין העיירות א-זעיים ואל-עזרייה, בנפת ירושלים. הכביש החדש יתחבר לקטע קיים של אותה רשת כבישים שבנייתו כבר הושלמה, בין ענתא לא-זעיים. רשת כבישים חלופית זו תשמש מסלול עיקרי לכל התנועה הפלסטינית בין מרכז הגדה המערבית לדרומה, ולמעשה תסיט אותה מהמסלול הנוכחי, העובר בכביש 1 המחבר בין ירושלים ליריחו ועובר ליד ההתנחלות מעלה אדומים. גדר ההפרדה, שאושרה על ידי הקבינט הישראלי ב-2006, עתידה להקיף שטח זה, שיועד על ידי הרשויות הישראליות לתוכנית ההתנחלות E1 ולהרחבת ההתנחלות מעלה אדומים. זה שנים רבות שהקהילה ההומניטרית מעלה חששות בדבר ההשלכות ההומניטריות של הרחבת התנחלויות ובניית גדר ההפרדה סביב ההתנחלות מעלה אדומים. בין היתר, קיימים חששות שהתוכניות ינתקו למעשה את החיבור הגיאוגרפי בין מרכז הגדה המערבית לדרומה, יחריפו את סכנת העקירה בכפייה המאיימת על 18 קהילות בדואיות החיות באזור, ויגבירו את ההריסות בקהילות אלה ובקהילות פלסטיניות אחרות שסביבן, לרבות הקהילות הממוקמות לאורך הנתיב של רשת הכבישים ההולכת ונבנית, או בסמוך אליו. בשבועיים האחרונים נהרסו תשעה מבנים באזור אל-פהיידאת בעיירה ענתא ובקהילה הבדואית ענתא-צפון, ששניהם ממוקמים בחלק של נפת ירושלים הנמצא בשטח C, בשולי רשת כבישי "מרקם החיים".
• בין 25 במרס ל-7 באפריל תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 105 מבנים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. ההריסות הובילו לעקירתם של 122 פלסטינים, בהם 64 ילדים, ופגעו באופנים אחרים ביותר מ-200 בני אדם שמבנים ששימשו למחייה, רשתות מים או תברואה ששירתו אותם נהרסו. המבנים שנהרסו כללו 103 מבנים בשטח C של הגדה המערבית ושני מבנים שהיו ממוקמים בירושלים המזרחית.
• ההריסות בשטח C כללו תקרית אחת של הריסה המונית, ב-6 באפריל, בקהילת ח'ירבת ראס אל-אחמר הממוקמת בשטח שאותו הגדירה ישראל שטח אש. כוחות ישראליים הרסו 33 מבנים, בהם 11 אוהלי מגורים, 16 מבנים ששימשו להחזקת בעלי חיים ושישה בתי שימוש ניידים, וכן גרמו נזק למכלי מים וללוחות סולאריים. ההריסה הובילה לעקירתם של שישה משקי בית המונים 33 בני אדם, בהם 19 ילדים ושש נשים, שאלימות מתנחלים גרמה לעקירתם בכפייה, בתחילת פברואר 2025, מקהילת עין אל-חילווה – ואדי אל-פאו, גם היא בצפון בקעת הירדן. זהו המספר הגדול ביותר של מבנים שנהרסו בתקרית יחידה בבקעת הירדן מאז התקרית בנובמבר 2020 בקהילת הרועים חומסה אל-בקעייה, שבה נהרסו כ-80 מבנים ו-70 בני אדם נעקרו. מכלל המבנים שנהרסו בשטח C, 48 נהרסו בקהילות שמרביתן קהילות רועים באזור בקעת הירדן, ואשר הריסתם הובילה לעקירתם של 33 בני אדם. בשנת 2025 הוכפל הממוצע החודשי הן של מבנים שנהרסו (469) והן של בני האדם שנעקרו (30) בקהילות בקעת הירדן, לעומת שנת 2024 שבה נהרסו באזור בממוצע מדי חודש 23 מבנים ונעקרו 15 בני אדם.
• לדברי הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, ב-8 באפריל נכנסו אנשי עיריית ירושלים וכוחות ישראליים בכפייה לשישה בתי ספר שמנהלת אונר"א בירושלים המזרחית והציגו צווי סגירה שייכנסו לתוקף בתוך 30 יום. צווים אלה פוגעים בכ-800 תלמידים שייתכן שלא יוכלו להשלים את שנת הלימודים. הנציב אמר: "צווי סגירה לא חוקיים אלה באו בעקבות חקיקה של כנסת ישראל המבקשת לקצץ בפעולותיה של אונר"א. אונר"א דבקה במחויבותה להמשיך ולהעניק חינוך ושירותים בסיסיים אחרים לפליטים פלסטיניים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בהתאם להחלטת העצרת הכללית שהסמיכה את הסוכנות לפעול." מנהל אונר"א בגדה המערבית, רולנד פרידריך, חזר גם הוא ואמר כי "בתי הספר של אונר"א פועלים באופן עצמאי וחסינים מפני פגיעה מתוקף המשפט הבינלאומי." בתקרית נפרדת באותו יום פשטו כוחות ישראליים על אוניברסיטת אל-קודס וירו מכלי גז מדמיע ורימוני הלם, וכן תחמושת חיה. אגודת הסהר האדום הפלסטינית דיווחה כי לפחות 26 פלסטינים נפצעו.
• בין 25 במרס ל-7 באפריל, על פי מידע שתיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, פשטו כוחות ישראליים על 12 מחנות פליטים ברחבי הגדה המערבית, פשיטות שהובילו לפציעתם של לפחות 40 פלסטינים, בהם תשעה ילדים, ולמעצר של לפחות 30 בני אדם. בתקרית אחת, ב-25 במרס, פשטו כוחות ישראליים על כ-15 בתים במחנה הפליטים אל-פוואר, בנפת חברון, וגרמו נזק משמעותי לריהוט ולחפצים אישיים. במהלך המבצע ירו כוחות ישראליים גז מדמיע, רימוני הלם ותחמושת חיה ופלסטינים יידו אבנים לעבר הכוחות. כתוצאה מכך נפצע ילד פלסטיני בן 14 מקליע חי, ופעוטה בת שנתיים נפגעה משאיפת גז מדמיע. כוחות ישראליים ערכו חיפוש באמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטיני וגרמו לו נזק, וכן תקפו, היכו ופצעו שני פרמדיקים. בפשיטה נוספת, ב-2 באפריל, במחנה הפליטים א-דהיישה שבנפת בית לחם, פשטו כוחות ישראליים על יותר משמונה בתים והפכו כמה מהם למרכזי מעצר. 13 בני אדם נפצעו במהלך עימותים בין פלסטינים שיידו אבנים לבין כוחות ישראליים שתקפו והיכו עשרה פלסטינים, וירו בשני פלסטינים נוספים בתחמושת חיה. בשמונה בתים נגרם נזק נרחב לחפצים אישיים. על פי דיווחים, חיילים ישראליים הדביקו אל הקירות כרוזים שהזהירו את התושבים מפני השלכות נוספות של פעילויות חמושות. כמו כן, במהלך המבצע שנמשך שבע שעות נעצרו יותר מ-15 פלסטינים.
• מוערך כי ביום שישי הרביעי והאחרון בחודש הרמדאן, 28 במרס, עברו כ-10,000 פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות במחסומים כדי להגיע למסגד אל-אקצא, בירושלים המזרחית. בנוסף על כך, ב-26 במרס עברו כ-8,000 פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות במחסומים לרגל לילת אל-קדר, לילה מקודש לאסלאם החל באחד מעשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן. בסך הכול מוערך שבשנת 2025 עברו במחסומים במהלך חודש הרמדאן כ-44 אלף פלסטינים. נתון זה גבוה מעט ממספר בני האדם שעברו במחסומים במהלך חודש רמדאן בשנת 2024 (33 אלף), אבל הוא רק 11% ממספר בני האדם (388 אלף) שהגיעו לירושלים המזרחית במהלך חודש הרמדאן בשנת 2023, לפני 7 באוקטובר. על פי צעדים שעליהם הכריזו רשויות ישראליות, גברים בני יותר מ-55 ונשים בנות יותר מ-50, המחזיקים בתעודת זהות מגנטית תקפה ובהיתר כניסה יומי ישראלי, וילדים בני פחות מ-12, מלווים על ידי הורה המצויד בתעודת לידה, היו זכאים לעבור אל תוך ירושלים המזרחית דרך שני מחסומים בגדר ההפרדה – קלנדייה בצפון וגילה/300 בדרום. ההגבלות על פי קטגוריות גיל הוחמרו בהשוואה לתקופה שבין 2017 ל-2019, שבה הורשו גברים בני יותר מ-40 ונשים בכל הגילים, בעלי תעודת זהות מגנטית תקפה והיתר כניסה יומי ישראלי, וילדים בני פחות מ-12, מלווים על ידי הורה מצויד בתעודת לידה, להיכנס אל ירושלים המזרחית.
• באזור H2 של העיר חברון, שהכניסה אליו כפופה להגבלות, מוערך כי ביום שישי הרביעי בחודש הרמדאן השתתפו 4,500 פלסטינים בתפילות יום שישי במסגד אל-אברהימי, לעומת כ-5,000 בני אדם ב-2024. בשנת 2025 הצליחו כ-23 אלף בני אדם להגיע למסגד במהלך חודש הרמדאן, לעומת 14 אלף בני אדם ב-2024. כוחות ישראליים התירו לגברים בני יותר מ-50 ולנשים בכל הגילים להיכנס פנימה ללא בדיקה, בעוד שגברים בגילים שבין 27 ל-50 נבדקו. ככלל, גברים בני פחות מ-27 לא הורשו להיכנס אלא בליווי בני משפחה. הגישה הותרה רק דרך מחסום הכניסה למסגד אל-אברהימי. מחסומי אבו-ריש וא-סלאיימה )(מחסום 160), הפתוחים בדרך כלל במהלך השבוע, נותרו סגורים זה יום שישי הרביעי ברציפות, ופגעו בגישה למסגד, במיוחד עבור תושבים המתגוררים מחוץ לאזור H2 הנתון להגבלות, שנאלצו ללכת למרחק רב בדרכים עוקפות כדי להגיע אל המסגד. גם הגישה בתוך מסגד אל-אברהימי הוגבלה, ומתפללים הורשו להיכנס רק לחלקו המוסלמי של המבנה, המהווה כ-35% מהמרחב הכולל. בשנים קודמות היו 65% מהמסגד פתוחים בכל יום שישי בחודש הרמדאן. מעט יותר משבוע לאחר תום הרמדאן, ב-7 באפריל, הגבילו כוחות ישראליים את הגישה למסגד כשהתקינו מנעולים על ארבעה חדרים המובילים לחדרי תפילה, הנתונים בדרך כלל לפיקוחם של המשרד להקדשים ולעניינים מוסלמים ועיריית חברון. באותו יום עצרו כוחות ישראליים שני עובדים של מסגד אל-אברהימי, בהם מנהל המסגד, החרימו את מכשירי הטלפון שלהם ואסרו עליהם להיכנס למסגד במשך 15 יום.
• בגדה המערבית, חוסר היציבות ההולך ומחמיר וההרעה במצב הכלכלי בשנת 2024 העמיקו את חוסר הביטחון התזונתי - זאת על פי הדוח השנתי המקומי למדינת פלסטין שפרסמה תוכנית המזון העולמית של האו"ם. ההסלמה באלימות והגבלות התנועה הגדילו משמעותית את המצוקה הכלכלית וחוסר הביטחון התזונתי, והגבילו את גישתם של גורמים הומניטריים. להערכת כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בשנת 2024 נזקקו לפחות 700 אלף בני אדם לסיוע במזון, גידול של 17% מתחילת השנה וגידול של 99% לעומת התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר 2023. צריכת המזון נותרה נמוכה מרמות היעד – ב-40% ממשקי הבית שבהם תומכת תוכנית המזון העולמית נותרה צריכת המזון גבולית וירודה, וכן נצפו אסטרטגיות התמודדות שליליות – 67% ממשקי הבית אימצו אמצעי משבר או חירום (לעומת 46% ממשקי הבית ב-2023). במענה על הצרכים הגדלים, סיפקה תוכנית המזון העולמית בשנת 2024 סיוע מציל-חיים במזון ובמזומן לכ-283 אלף בני אדם בגדה המערבית. בנוסף על כך יישמה תוכנית המזון העולמית 12 התערבויות חקלאיות עמידות בשינויי אקלים, שהתמקדו בהקמה ובשיקום של נכסים עבור 6,350 בני אדם (1,651 נשים ו4,699 גברים). התערבויות אלה כללו הקמת חממות, גינות ביתיות, גידולים הידרופוניים, כוורנות, מחסים לבעלי חיים ומתקנים לעיבוד מזון. הפעילויות יושמו ב-43 יישובים בחמש נפות ברחבי הגדה המערבית (בית לחם, חברון, ג'נין, טול כרם וקלקיליה).

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• ב-23 בפברואר הודיעו רשויות ישראליות כי הורו לצבא להתכונן ל"שהות ממושכת" במחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית. בהתייחסותו להודעה זו, ב-3 באפריל, אמר נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טורק: "המבצעים הישראליים בצפון הגדה המערבית הרגו מאות בני אדם, הרסו מחנות פליטים שלמים ואתרים רפואיים מאולתרים, והביאו לעקירתם של יותר מ-40 אלף בני אדם. ההודעה כי נאסר על התושבים לשוב לבתיהם למשך שנה מעוררת חששות חמורים בדבר עקירה המונית לטווח ארוך." לדברי עיריות ג'נין וטול כרם, נוכחותם של כוחות ישראליים מרוכזת בעיקר בתוך מחנות הפליטים וסביבותיהם, ובערים נוכחים מדי יום לפחות שלושה עד ארבעה סיורים צבאיים.
• ב-8 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטינית מהכפר בידיא (נפת סלפית), שעל פי דיווחים יידתה אבנים על כוחות ישראליים והתקרבה אליהם כשהיא אוחזת בסכין, ליד ההתנחלות אריאל. גופתה מעוכבת בידי כוחות ישראליים. נכון ל-10 באפריל, 90% מההרוגים הפלסטינים מידי כוחות ישראליים נהרגו בשש הנפות הצפוניות של הגדה המערבית – ג'נין, טובאס, שכם, טול כרם, קלקיליה וסלפית.
• מאז תחילת 2025 נהרגו שבעה ישראלים, בהם חמישה אנשי כוחות ישראליים, מידי פלסטינים, כולם בצפון הגדה המערבית.
• ב-9 באפריל פתחו כוחות ישראליים במבצע שנמשך 24 שעות במחנה הפליטים בלאטה, ממזרח לעיר שכם. לדברי משרד התיאום המחוזי הפלסטיני, רשויות ישראליות הודיעו למשרד כי במחנה יוטל עוצר ל-24 שעות. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שכוחות ישראליים מנהלים במחנה מבצע חיפוש ומעצר בהיקף נרחב, נכנסים לבתים ועוצרים תושבים. על פי דיווחים, התושבים שהתגוררו בארבעה בתים פונו מהמחנה, צעד שהביא לעקירתן של שמונה משפחות.
• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים לתת מענה לצורכיהן המעמיקים של משפחות עקורות באזורים הנפגעים בצפון הגדה המערבית, לרבות באספקת סיוע במזון, במים ובתברואה, שירותי בריאות ותמיכה פסיכו-חברתית.
• אונר"א הרחיבה את שירותי הבריאות שהיא מספקת לעקורים, בהקמת 11 מוקדי רפואה חלופיים בנפות ג'נין וטול כרם, ששניים מהם פועלים חמישה ימים בשבוע ותשעת הנותרים מופעלים על ידי שני צוותי רפואה ניידים, בסבבים המתחלפים במהלך השבוע. השירותים הניתנים במוקדים אלה כוללים טיפול רפואי במטופלים, אספקת תרופות, טיפול ביולדות ומתן חיסונים, וכן הבטחת הפניות לשירותי רפואת מומחים באמצעות מערכת דיגיטלית. כמו כן, אונר"א ממשיכה להפעיל את מוקדי הרפואה הקיימים שלה בנפת ג'נין, ומפעילה צוות במרפאה של משרד הבריאות בעיר ג'נין, המספק חיסונים לילדי פליטים וכן מספק שירותי בריאות באמצעות מערכת הפניות דיגיטלית בחמש עיירות בנפת ג'נין. יתרה מכך, צוות בריאות נייד הוצב לשרת חמישה אזורים סביב המחנות.
• בכל מוקדי הבריאות, יועצים פסיכולוגיים מספקים תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, וצוותי שטח של אונר"א מספקים תמיכה פסיכו-חברתית, לרבות מפגשי ייעוץ עבור ילדים ונשים ועזרה ראשונה נפשית ליותר מ-3,000 משפחות. במשפחה אחת כזו שראיינה אונר"א, משתפת אם לשלושה שהתאלמנה לאחרונה את הטראומה הפסיכולוגית שחוו כשביתם נהרס והמשפחה נעקרה ממחנה הפליטים טול כרם: "זו הייתה התנסות שאי אפשר אפילו לתאר. בתי בת השש איבדה את כושר הדיבור בגלל הטראומה, אחרי שהבית שלנו נהרס ואולצנו להתפנות."
• במהלך השבוע האחרון של חודש הרמדאן סיפקו ארגונים הומניטריים שותפים כ-850 חבילות מזון, לרבות ירקות טריים, למשפחות עקורות בג'נין ובטול כרם. חלוקה זו היא חלק ממאמץ משותף של ארגונים הומניטריים והסקטור הפרטי, הממלא תפקיד מרכזי במתן סיוע לאוכלוסיות פגיעות וחלשות. החלוקה מטפלת בצרכים המיידיים של משפחות עקורות, ובה בעת תומכת הן במשפחות עקורות והן בחקלאים זעירים בתקופה מאתגרת זו.
• הגישה למים, תברואה והיגיינה באזורים שנפגעו על ידי מבצעים ישראליים עדיין אינה יציבה. ב-3 באפריל הרסו דחפורים צבאיים ישראליים קטע כביש באורך 800 מטר בשכונת איכתבה, בעיר טול כרם. לדברי עיריית טול כרם, הריסת הכביש בדחפורים מה נזק לרשתות מים וביוב, והובילה לניתוקים של זרם המים; למחרת הצליחה העירייה לשקם את הרשתות. בעיר ג'נין, גישתם של לפחות 15 אלף בני אדם למים עדיין תלויה בהובלת מים במכליות.
• מאז תחילת המבצע שמנהל הצבא הישראלי בצפון הגדה המערבית, ב-21 בינואר, חילקו ארגונים הומניטריים שותפים יותר מ-3,000 ערכות היגיינה, כ-320 מכלי אגירת מים, 20 בתי שימוש ניידים ויותר מאלף מכלים לאיסוף פסולת מוצקה. יתרה מכך, רשתות מים ותברואה באורך כ-26,600 מטר הותקנו או תוקנו, ו-8,640 מטר מעוקב מים חולקו למשפחות עקורות בג'נין, טול כרם וטובאס.
• ב-6 באפריל התחדשו זו הפעם הראשונה הלימודים פנים-אל-פנים בבתי הספר הממשלתיים בערים ג'נין וטול כרם, למעט שישה בתי ספר (ארבעה בטול כרם ושניים בג'נין) שעדיין סגורים בשל קרבתם למחנות הפליטים הנפגעים. בנוסף, עשרה בתי ספר של אונר"א, הממוקמים במחנות ומשרתים יותר מ-4,400 תלמידים (ארבעה במחנה ג'נין, ארבעה במחנה טול כרם ושניים במחנה נור שמס) עדיין סגורים.

מימון

• נכון ל-10 באפריל 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-195.5 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.8%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.