עדכון מצב הומניטרי מס' 282 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-24 באפריל.

דגשים עיקריים

• הפגזות בעזה, לרבות על אוהלים שבהם שוהים עקורים, ממשיכות לגרום להמוני נפגעים, וחסימת הסיוע ב-52 הימים האחרונים מונעת מבני אדם את הדרוש להם כדי לשרוד.
• היעדר ביטחון והגבלות גישה אילצו ארגונים הומניטריים שותפים לסגור אתרי טיפול בתזונה, או גרמו לשיבושים משמעותיים במתן שירותים, בעוד מצב התזונה בעזה ממשיך להידרדר.
• מערכת הבריאות בעזה עדיין נאבקת בעומס קריטי, לנוכח מחסור חמור בתרופות, ציוד ואנשי סגל, והעובדה שיותר ממחצית ממתקני הבריאות המתפקדים ממוקמים באזורים שעליהם הוחלו פקודות עקירה.
• תקיפות צבאיות ישראליות הרסו יותר מ-30 רכבי ציוד מכני כבד, לרבות ציוד חיוני למבצעי חילוץ והצלה, פינוי אשפה, תחזוקת ביוב ואספקת מים – ועקב כך עולה חשש כבד לבריאות הציבור על רקע המשבר המתמשך.
• קו המים אל-מונטר מישראל תוקן בהצלחה. נכון לעכשיו, שניים משלושת קווי המים מתפקדים, אבל המחסור בדלק פוגע בהפקת המים וחלוקתם.

התפתחויות הומניטריות

• רצועת עזה מתמודדת כעת עם מה שנראה כמשבר ההומניטרי החמור ביותר ב-18 החודשים מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023. ב-36 הימים האחרונים הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לבין ארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בנפות צפון עזה ורפיח. נמשכים הדיווחים על תקיפות של מבני מגורים ואוהלי עקורים, לצד פיצוץ מבנים, במיוחד ברפיח ובמזרח העיר עזה. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, נכון ל-15 באפריל מוערך שכ-420 אלף בני אדם נעקרו שוב, בלא מקום בטוח שיוכלו לשהות בו.
• השילוב של פעילות צבאית מורחבת, החסימה שממשלת ישראל מטילה זה 52 יום (מאז 2 במרס) על הכנסת סיוע הומניטרי ואספקה מסחרית, הרג של עובדי סיוע ומתקפות על מתחמי הסיוע שלהם, והגבלות תנועה חמורות בתוך עזה, מחניק את הפעילות ההומניטרית. בסך הכול, מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בעזה לפחות 418 עובדי סיוע, בהם 295 אנשי סגל או"ם. ב-17 באפריל פנו המנכ"לים של 12 ארגוני סיוע מרכזיים בקריאה דחופה "לכל הצדדים לערוב לבטיחותם של אנשי הסגל [שלהם] ולהתיר לסיוע גישה בטוחה וללא מגבלות לתוך עזה ובתוכה, דרך כל נקודות הכניסה," וציינו כי מאז "שכוחות ישראליים חידשו את ההפגזות, דיווחו לפחות 14 ארגונים כי ירי ישראלי פגע באופן ישיר או עקיף באנשי הסגל או במתקני הסיוע שלהם." ב-19 באפריל, שבו מלאו חמישים יום לחסימה המוחלטת של הכנסת סיוע לעזה, הזהיר המנהל בפועל של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ג'ונתן ויטול, כי בני האדם בעזה מורעבים, מופגזים וחנוקים, וכי "נשללים מהם הפריטים הבסיסיים ביותר הדרושים להישרדות אנושית", וכינה זאת "מניעה מכוונת" של אמצעי קיום ומה שנראה כ"פירוק מכוון של חיים פלסטיניים". הוא חזר על קריאת האו"ם להסיר את המצור, להכניס סיוע הומניטרי ולכונן מחדש הפסקת אש.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 15 ל-22 באפריל, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה 266 פלסטינים ו-648 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, גופות רבות עדיין קבורות מתחת לחורבותיהם של מבנים הרוסים. על פי הנתונים שבידי משרד הבריאות, מאז 19 בינואר 2025, המועד שבו נכנס לתוקף השלב הראשון של הפסקת האש, ונכון ל-22 באפריל, חולצו בסך הכול ברחבי עזה 917 גופות. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 באפריל 2025 נהרגו בעזה לפחות 51,266 פלסטינים, ו-116,991 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 1,890 בני אדם שנהרגו ו-4,950 בני אדם שנפצעו מאז ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. ב-17 באפריל פרסם משרד הבריאות את פילוח הנפגעים בעזה בין 18 במרס ל-17 באפריל. לדבריו, מכלל 1,619 ההרוגים, 595 היו ילדים, 308 היו נשים, 105 היו קשישים ו-683 היו גברים. מקרב 4,464 הפצועים, 1,610 היו ילדים, 842 היו נשים, 225 היו קשישים ו-1,787 היו גברים, דיווח משרד הבריאות.
• בשבוע האחרון, על פי דיווחים, נהרגו בעזה שני עיתונאים. ב-16 באפריל נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם צלמת עיתונות אחת, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-תופאח במזרח העיר עזה. בתקרית אחרת, ב-18 באפריל, נהרגו על פי דיווחים עיתונאי ו-12 פלסטינים אחרים, בהם שמונה ילדים, בפגיעה בשני בנייני מגורים בתל א-זעתר בנפת צפון עזה. המרכז הפלסטיני להגנה על עיתונאים גינה את המשך הפיכתם של עיתונאים ליעד לתקיפות, ודיווח כי מאז 18 במרס 2025 נהרגו שמונה עיתונאים וכי נכון לעכשיו לפחות 17 עיתונאים מעזה עצורים בבתי כלא ישראליים. המרכז להגנה על עיתונאים הוסיף כי נתון זה מביא ל-18 את המספר הכולל של עיתונאים שנהרגו מאז תחילת השנה, רובם בעת מילוי תפקידם. לדברי איגוד העיתונאים הפלסטיני, מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בסך הכול 210 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים, בהם 29 עיתונאיות. הנציב הכללי של אונר"א, שציין את המחיר הכבד שעיתונאים פלסטינים בעזה משלמים על עבודתם, אמר כי "כבר מזמן הגיעה העת להכניס את התקשורת הבינלאומית לעזה."
• בשבוע האחרון גדל משמעותית מספר המתקפות ברצועת עזה שיעדיהן הם אוהלי עקורים. בין 15 ל-21 באפריל דווח על לפחות 23 תקריות שבהן נפגעו אוהלי עקורים, פגיעות שגרמו על פי דיווחים להרג של 78 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ולפציעה של עשרות בני אדם אחרים. על פי דיווחים, באחת התקריות, שהתרחשה ב-16 באפריל באזור אל-מוואסי שבמזרח ח'אן יונס, נשרפו חיים עשרה בני אדם, בהם ארבע נשים, חמישה ילדים ואדם אחד עם מוגבלויות, בפגיעה באוהל של עקורים. לכמה בני אדם אחרים נגרמו כוויות קשות ופציעות אנושות. ב-17 באפריל אמרה מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל: "על פי דיווחים, תקיפות אוויריות על אוהלים בעזה הרגו 15 ילדים, בהם ילד עם מוגבלויות, שנשרפו למוות," וציינה ש"מראות של ילדים בוערים בעודם מבקשים מחסה באוהלים מאולתרים צריכים לזעזע את כולנו עד עמקי נשמתנו."
• בין 16 ל-21 באפריל דווח על תקריות אחרות שהובילו להרוגים ברחבי רצועת עזה, לרבות התקריות שלהלן:
  • ב-16 באפריל, בשעה 3:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה ילדים – שתי בנות ושני בנים, כולם עד גיל עשר – בפגיעה בבניין מגורים באל-ג'באליה א-נזלה, בדרום נפת צפון עזה.
  • ב-17 באפריל, בשעה 12:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בכיתת לימוד בבית הספר אל-איובייה בג'באליה, המשמש מחסה לעקורים, במחנה ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-18 באפריל, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-זייתון, בעיר עזה.
  • ב-18 באפריל, בשעה 02:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם משפחה שלמה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בעיירה בני סוהיילה, במזרח ח'אן יונס.
  • ב-19 באפריל, בשעה 00:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם גבר, אישה ותינוק בן שנה וחצי, ו-20 בני אדם אחרים, בהם לפחות 15 ילדים, נפצעו בפגיעה בבניין מגורים במערב ח'אן יונס.
• ב-19 באפריל, לדברי הצבא הישראלי, נהרג חייל ישראלי בעזה. בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 באפריל 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,608 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 408 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,612 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נכון ל-22 באפריל מוערך ש-59 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-15 וב-21 באפריל, על פי דיווחים, שחררו כוחות ישראליים 20 עצירים פלסטינים דרך מעבר כרם שלום, עשרה בכל יום. על פי דיווחים, לאחר מכן הועברו העצירים לבית החולים האירופי בח'אן יונס ולבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, לבדיקה רפואית.
• דייגים בעזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים משמעותיים בים, המחריפים עוד יותר בשל הגישה המוגבלת, הציוד המוגבל והיעדר הביטחון המתמשך. בנוסף על ההישענות על דיג כמקור מחיה בסיסי, המחסור הגובר באספקת מזון בעזה דוחק גם הוא בני אדם רבים להסתכן ביציאה לים. באפריל דווח על מספר תקריות שבהן סירות דיג נפגעו, או נקלעו לאש ליד החוף, ועקב כך נפגעו דייגים. כך למשל, בין 14 ל-21 באפריל נפצעו על פי דיווחים ארבעה דייגים, שתי סירות נפגעו, ובשורה של הזדמנויות דווח על ירי לעבר החוף ברפיח, בח'אן יונס ובדיר אל-בלח.
• בין 2 ל-20 במרס ניהלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ניהול אתרים ניתוח מעקב של 256 אתרי עקורים ברחבי רצועת עזה, שבהם שוהים יותר מ-40 אלף משקי בית. אף שייתכן שחלק ניכר מהנתונים כבר אינו מעודכן בשל שינויים בהקשר ותנועות אוכלוסייה מתמשכות מאז 18 במרס, כוח המשימה לענייני ניהול אתרים מציין שהמגמות וסוגי הדינאמיקה שתועדו באתרים עדיין רלבנטיים. הממצאים המרכזיים של האומדן כוללים:
  • ב-68% מהאתרים דיווחו מקורות מידע מרכזיים כי ב-30 הימים האחרונים לא קיבלו בני האדם השוהים באתרים כל סיוע הומניטרי שהוא, ואילו ב-32% מהאתרים שלפחות מחצית מבני האדם השוהים בהם קיבלו סיוע, סוגי הסיוע שעליהם דווח לעיתים תכופות ביותר היו מזון, מים, ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית.
  • ב-71% מהאתרים דיווחו מקורות מרכזיים כי לאף אחד לא הייתה גישה לכמות מספקת של מזון, או שרק לבני אדם מועטים הייתה גישה כזו. החסמים בפני גישה למזון שעליהם התקבלו הדיווחים הרבים ביותר היו עלותו הגבוהה של מזון (82%), היעדר סיוע במזון (80%) ואי-זמינות של מזון (55%).
  • ב-60% מהאתרים לא הייתה לאיש גישה לכמות מספקת של מי שתייה, המוערכת בשישה ליטר לנפש ביום, או שרק לבני אדם מועטים הייתה גישה כזו. 70% ממקורות המידע המרכזיים דיווחו כי מים מובלים במכליות היו המקור העיקרי למי שתייה, ואחריהם מים הנרכשים ממרכזי התפלה (14%), וכי החסמים העיקריים על הגישה למי שתייה היו היעדר מכלי מים (60%), היעדר כלי קיבול למים (58%), והעלות הגבוהה של קניית מים (47%).
  • ב-78% מהאתרים דיווחו מקורות מרכזיים כי לאיש, למעט קומץ בני אדם, לא הייתה גישה למתקני שטיפת ידיים, ו-85% דיווחו שלאיש לא הייתה גישה לכמות מספקת של פריטי היגיינה, או שרק לבני אדם מועטים הייתה גישה כזו. יתרה מכך, 54% מהמקורות המרכזיים דיווחו שבני אדם משתמשים בבתי שימוש מתוצרת עצמית, בבורות חפורים, 38% דיווחו על שימוש בבתי שימוש משותפים נייחים, ו-34% דיווחו על שימוש בבתי שימוש משפחתיים.
  • ברוב רובם של האתרים (93%) דווח על סיכונים סביבתיים באזורים שסביב האתרים, לרבות מכרסמים ומזיקים, פסולת מוצקה, ביוב וגורמי סיכון אחרים.
  • ב-42% מהאתרים דיווחו מקורות מרכזיים כי כמה מהמחסים ניזוקו באופן חלקי (34%) או נהרסו (9%). הצרכים העיקריים בתחום המחסה והפריטים שאינם מזון כללו פריטי בישול (71%), מערכות תאורה (60%) ופריטי מצעים (45%).
  • הצרכים בקדימות הרבה ביותר שעליהם דווח בכל האתרים שהשתתפו באומדן כללו פריטי מחסה ודיור (24%), פריטים למשק הבית (21%), פריטי היגיינה אישית (14%) ומזון (11%).
• יותר מ-30 דחפורים ורכבי ציוד הנדסי כבד אחרים, שחלקם נתרמו במהלך הפסקת האש, הופגזו על ידי כוחות ישראליים ב-21 וב-22 באפריל בעיר עזה, בנפת צפון עזה ובח'אן יונס. הציוד שהופגז כלל מיכון כבד לבניין, רכבי שטח ומתקנים ניידים. אחת הפגיעות הייתה במוסך של עיריית אל-ג'באליה א-נזלה, בנפת צפון עזה. לדברי העירייה, התקיפה של הצבא הישראלי הרסה את כל תשעת הטרקטורים עם כף ההרמה שנתרמו במהלך הפסקת האש, בנוסף על ביובית לשאיבת שפכים ומכלית מים בנפח חמישה מטר רבוע. יתרה מכך, כלי רכב לתחזוקת פירי ביוב, חמישה רכבי שירות, טרקטור עם כף הרמה דגם 936, שני טרקטורים, משאית דחס לדחיסת אשפה וגנרטור נייד להפעלת בארות מים ניזוקו באופן חלקי. העירייה הודיעה כי כל השירותים שהיא מספקת, לרבות ניקוי רחובות, פינוי אשפה, תחזוקת קווי ביוב ושירותי מים, הוקפאו לחלוטין, מה שאך מחריף את המצב המחריד ממילא ומגביר את הסיכון להתפרצות מחלות.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

• בין 15 ל-21 באפריל, מתוך 42 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות, 20 נענו בסירוב, שתיים נתקלו בעיכובים, 19 אופשרו ואחת בוטלה. מתוך 14 תנועות סיוע הומניטרי מתוכננות בתוך צפון עזה או אליה, שתואמו עם הרשויות הישראליות, שמונה אופשרו, ארבע נענו בסירוב ושתיים נתקלו בעיכובים. תנועות אלה כוללות 13 משלחות סיוע שהיו צריכות לעבור בין דרום עזה לצפונה. בדרום עזה, מכלל 28 תנועות סיוע הומניטרי מתוכננות אופשרו 11, 16 נענו בסירוב, ואחת בוטלה.
• סקר חדש שבדק את הגישה ההומניטרית של 43 ארגוני סיוע בינלאומיים ופלסטיניים העובדים בעזה מצא שכמעט כולם – 95% – נאלצו להקפיא את שירותיהם או לקצץ אותם באופן דרמטי מאז ההסלמה במעשי האיבה ב-18 במרס, מאחר שהפגזות נרחבות הופכות את התנועה למסוכנת במידה קיצונית, וחסימת הסיוע על ידי הרשויות הישראליות מונעת מאז 2 במרס הכנסת כל סיוע וסחורות לעזה. 24 מהארגונים שהשתתפו בסקר דיווחו על הגבלות תנועה מוגברות בתוך עזה בעקבות ההסלמה במעשי האיבה, הפוגעות ביכולתם לספק סיוע.
• ב-16 באפריל פגע מטען נפיץ במתחם של הצלב האדום הבינלאומי בעזה, וגרם לו נזק. הצלב האדום הבינלאומי, שציין כי זו התקרית השנייה מסוגה תוך שלושה שבועות, הדגיש: "תקריות אלה פוגעות ביכולתו של הצלב האדום הבינלאומי לספק הגנה וסיוע חיוניים למאות אלפי בני אדם, הזקוקים לסיוע על מנת לשרוד, ותורמות להתכווצותו הגוברת של המרחב ההומניטרי. אנו מגנים בחריפות כל פעולה הפוגעת ביכולתנו לעשות את עבודתנו ומסכנת את חייהם של עובדים הומניטריים."
• על פי ניתוח חדש של נתוני מעקב שוק וביטחון תזונתי שנעשה באפריל, החסימה המוטלת זה יותר מ-50 יום על הכנסת סיוע הומניטרי וסוגים אחרים של אספקה חיונית, החריפה את השבריריות של השוק בעזה. החמרה זו הובילה לעלייה חדה במחירי המזון, לאי-יציבות קשה ולחוסרים משמעותיים במוצרים חיוניים. המחירים עלו באופן משמעותי, בשיעורים של בין 150% ל-700% מעבר למחירים שקודם לאוקטובר 2023, וב-29% עד 1,400% מעל למחירים בזמן הפסקת האש. בממוצע, המחירים באפריל היו גבוהים ב-50% מהמחירים שתועדו במרס. מספר פריטי מזון מרכזיים, כמו מוצרי חלב, ביצים, פירות ובשר, נעלמו כליל מהשוק, בעוד שמחיריהם של תפוחי אדמה ובצלים האמירו ביותר מ-1,000% לעומת רמות מחיריהם לפני אוקטובר 2023. עליות אלה הגבילו קשות את זמינות המזון ואת יכולתן של משפחות לדאו לעצמן למזון, במיוחד על רקע כוח הקנייה הנמוך והמחסור בכסף מזומן נזיל. בנוסף, לדברי אותו ניתוח, באפריל 2025 נצפתה ירידה במגוון התזונתי. כך למשל, בהשוואה למרס 2025 צנחה צריכת מוצרי חלב מיומיים בשבוע בממוצע ליום אחד בשבוע, ואילו מקורות חלבון, לרבות בשר אדום ובשר עופות ודגים, שנצרכו פעם בשבוע בקירוב, כמעט ואינם קיימים כעת. לנוכח מאגרי המזון ההולכים ומידלדלים והמשך החסימה על הכנסת סיוע במזון, הזהירה תוכנית המזון העולמית כי "מאות אלפי בני אדם בעזה מצויים בסיכון."
• מצב התזונה בעזה ממשיך להידרדר במהירות, משום שחסימת הסיוע מונעת הכנסת כל מזון, תוספי תזונה או מזון רפואי לטיפול בתת-תזונה. בשבועיים הראשונים של אפריל ערכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה בדיקות סקר לאיתור תת-תזונה לכ-21 אלף ילדים. 641 מהנבדקים אובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה בינונית ו-64 אובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה קשה. בה-בעת, היעדר הביטחון והגבלות הגישה אילצו ארגונים שותפים לסגור אתרי טיפול בתזונה, או גרמו לשיבושים משמעותיים במתן שירותים. נתונים שהתקבלו מארגונים שותפים מצביעים על כך שמאז אמצע מרס 14% (18 מתוך 130) מאתרי התזונה המתפקדים המשמשים לחלוקה של תוספי מזון לכלל האוכלוסייה היו פתוחים רק לסירוגין, ומספר המקרים של תת-תזנה חריפה זינק באופן חד. כך למשל, בבית החולים "ידידי המטופל" שמפעיל ארגון MecGlobal בא-רימאל, בעיר עזה, אובחנו בחודש האחרון מידי שבוע 5-3 ילדים הלוקים בתת-תזונה חריפה קשה מלווה בסיבוכים רפואיים, ואושפזו לקבלת טיפול, לעומת ממוצע שבועי של 2-1 ילדים בפברואר. בסך הכול, במרס הגיע מספר המקרים המזוהים של תת-תזונה חריפה לכדי 3,708 ילדים, לעומת 2,053 מקרים של ילדים שאובחנו בפברואר, אף שבבדיקות הסקר השתתפו ילדים במספר כמעט זהה (84 אלף לעומת 92 אלף). כוח המשימה לענייני תזונה דיווח כי הנתון של כמעט אלפיים מקרי תת-תזונה שזוהו בפברואר, במהלך הפסקת האש, היה הנתון הנמוך ביותר שתועד בכל שמונת החודשים הקודמים, מאז שארגונים שותפים בתחום התזונה יכלו לערוך בדיקות סקר לכמעט 60 אלף ילדים בחודש.
• מערכת הבריאות בעזה ממשיכה להתמודד עם קשיים חמורים, המונעים מתן טיפול רפואי נאות לבני האדם בעזה. עם הקשיים העיקריים נמנים החוסרים בתרופות ובאספקה רפואית, היעדר ציוד רפואי ומספר המטופלים העצום. בנוסף על כך, המצב הביטחוני ומתן פקודות עקירה פגעו קשות בתפקודיות ובנגישות של מוקדי שירותי הבריאות – 146 מוקדי שירותי בריאות (57% ממתקני הבריאות המתפקדים באופן חלקי או מלא) מצויים באזורים שעליהם חלות פקודות עקירה, מצב היוצר קשיי גישה חמורים עבור קהילות הזקוקות לשירותי בריאות חיוניים ודחופים. בסגל הרפואי הקיים עדיין לא די לטפל במספר המטופלים הנוכחי, כך שהצבת צוותי חירום רפואיים, בתמיכת ארגון הבריאות עולמי, היא אחת ההתערבויות הנחוצות ביותר למענה המתמשך בתחום הבריאות. נכון לעכשיו יש ברצועת עזה 21 צוותי חירום רפואיים, בהם שניים בעזה, שניים בנפת צפון עזה, שמונה בדיר אל-בלח, שמונה בח'אן יונס ואחד ברפיח.
• ההרס הנרחב של בתים ותשתית חיונית יצר עיי חורבות שמשקלם מוערך ב-50 מיליון טונה, הפוגעים קשות בתנועת בני אדם וחושפים בני אדם עם מוגבלויות לסיכון מוגבר במהלך עקירה. מאז 18 במרס ניתנו לפחות 20 פקודות עקירה, לעיתים בהתרעה של דקות ספורות בלבד, שאילצו תושבים להימלט בתנאי לחץ קיצוני. בני אדם עם מוגבלויות מתמודדים עם קשיים חמורים אף יותר, בשל היעדר מערכות תמיכה מובנות ואביזרי עזר, כך שגישתם לשירותים חיוניים ולכמות המוגבלת של סיוע הומניטרי מציל-חיים הזמינה ברצועת עזה מוגבלת עוד יותר. בה בעת ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לפעול למרות מגבלות משמעותיות, המגבילות את גישתם לאוכלוסיות עקורות, ומגבירות את הסיכון שבני האדם הפגיעים והחלשים ביותר ייוותרו מאחור.
• תוכנית הפיתוח של האו"ם והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), המובילות יחד את קבוצת העבודה לפינוי הריסות, מיישמות יוזמת פיילוט המתמקדת בפינוי עיי חורבות באזורים בקדימות – כמו כבישים ראשיים, נקודת גישה לבתי חולים, ומתקני בתי ספר – כדי לאפשר תנועות ופעולות הומניטריות. עבודה זו באה בד בבד עם מאמצים למחזר הריסות לשימוש אפשרי בשיקום ובנייה מחדש עתידיים של תשתית. בין דצמבר 2024 למרס 2025, לפני קריסתה של הפסקת האש, אפשרה תוכנית הפיתוח של האו"ם את הפינוי של הריסות במשקל 35,275 טונה, באמצעות מיכון כבד שאיתו ניתן היה לפנות ולמחזר חומרים ביעילות. נכון לעכשיו הצליחו מאמצי מחזור ההריסות למחדש חומרים במשקל 1,065 טונה לשימוש בתיקוני תשתית, לרבות שיקום כבישים, שיפורים באתרי הטמנת פסולת מוצקה, ולהכנת נתיבי גישה למכלי מים, בשיתוף פעולה עם עיריות וגורמים שותפים אחרים. במקביל ביקרה תוכנית הפיתוח של האו"ם ב-180 מתוך 386 אתרים שסוכנות פינוי המוקשים של האו"ם ייעדה לביצוע אומדני סיכון של נפלי תחמושת. עם זאת, פעילויות פינוי ההריסות בעזה ממשיכות להיתקל בקשיים תפעוליים משמעותיים: המחסור בדלק מעכב את השימוש במיכון הכבד, החיוני לפינוי בקנה מידה נרחב; זמינות המיכון עצמו מוגבלת, מאחר שרכבים רבים נהרסו במהלך מעשי האיבה; הכבישים ההרוסים והזיהום בנפלי תחמושת מעכבים את פעילויות הפינוי וההובלה; להיעדר הביטחון נודעות השלכות שליליות על בטיחותם של העובדים והוא מגביל את מעורבות הקהילה; ומחלוקות סביב ייעודי קרקעות והגבלות מרחב מסבכות את ההקמה של אתרים זמניים לאחסון ולטיפול בעיי החורבות.
• לדברי תחום האחריות המטפל בפינוי מוקשים, לאחר ההסלמה במעשי האיבה ב-18 במרס הוקפאו מרבית פעילויות פינוי המוקשים בשל ההידרדרות במצב הביטחוני, כך שבוצעו רק אומדן סיכון נפלי תחמושת אחד ו-23 משלחות בין-סוכנותיות. סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים השאירה בעזה רק צוות ובו ארבעה עד שישה מומחים לפינוי נפלי תחמושת, לעומת 12 מומחים ששהו בה במהלך הפסקת האש, ואלה מספקים תמיכה בפעילויות בקדימות, לרבות מבצעי חילוץ גופות, משימות משותפות לכמה כוחות משימה, ביצוע חילופי סבבים של אנשי סגל בינלאומיים ופינויים רפואיים. תחום האחריות המטפל בפינוי מוקשים מזהיר כי יחד עם הגבלות היבוא שרשויות ישראליות הטילו מאז אוקטובר 2023 על הכנסת ציוד בטיחות ונטרול חומרי נפץ בסיסי, סביר להניח שמעשי האיבה המתמשכים יחריפו את הזירום הקיים בנפלי תחמושת ברחבי עזה, ויגבירו את הסיכונים עבור אזרחים ונותני מענה הומניטרי כאחד. בין ינואר 2025 ל-22 באפריל דיווחו ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים על 21 תקריות שכללו נפלי תחמושת ואשר הובילו למותם של שלושה בני אדם ולפציעתם של 45 בני אדם נוספים, לרבות שני ילדים שנהרגו ו-20 ילדים שנפצעו. בה בעת, ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים ממשיכים ליישם מפגשי הגברת מודעות לסיכונים היכן שהדבר מתאפשר – בשלושת החודשים הראשונים של 2025 נערכו יותר מ-11,500 ש כאלה, שבהם השתתפו יותר מ-209 אלף בני אדם. בסך הכול, בין 1 בינואר 2024 ל-22 באפריל 2025 סיפקו ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים 486 אומדני סיכון נפלי תחמושת בנתיבים ובאתרים המשמשים את האו"ם וגורמים הומניטריים; האומדנים מצאו כי 357 אתרים הינם בסיכון נמוך, כך שהומלץ להשתמש בהם לצורכי סיוע הומניטרי, וכן ניתנה תמיכה בדמות אומדני זיהום בנפלי תחמושת ל-503 משלחות בין-סוכנותיות.
• קו המים אל-מונטר, המוביל מים מישראל, שלא תפקד מאז 3 באפריל, תוקן בהצלחה ב-16 באפריל לאחר שהובטחה הגישה אל האזור במזרח נפת עזה. שניים משלושת קווי המים של מקורות פועלים כעת. בהתייחסותה להתפתחות זו הדגישה עיריית העיר עזה כי החוסרים במים עדיין קיימים, וכי הם חריפים ביותר באזורים הצפוניים והדרום-מערביים של העיר, היכן שדרושים תיקונים נוספים של רשת המים לפני שניתן יהיה להזרים אליהם מים. המחסור בדלק מהווה קושי נוסף, מאחר שללא חשמל, הפקת המים והובלתם נשענות בעיקר על דלק לשאיבת מים מבארות, להזרמתם במשאבות ברשתות המים, להתפלת מי שתייה ולביצוע פעילויות הובלת מים במכליות. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ארגונים שותפים נאלצו להגביר עוד יותר את הקיצוב של אספקת הדלק, וקיצוב זה מעכב מתן שירותים קריטיים. את המצב מחמיר עוד יותר הדלדול הכמעט מוחלט של מלאי הכימיקלים החיוניים, כמו כלור, הנחוצים לעיקור מים ולהפחתת הסכנה של מחלות המועברות במים.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי הנזק הנרחב לתשתית הביוב מוביל להצטברות של שפכים לא מטוהרים בבריכות ניקוז של מי גשמים, ויוצר סיכונים משמעותיים לבריאות הציבור ולסביבה. סכנה קרובה של הצפות מאיימת על בריכת מי הגשמים א-ספתאווי, בדרום ג'באליה, בנפת צפון עזה, שיועדה במקור לקלוט מי גשמים מאגן היקוות בגודל 1.25 קמ"ר, ותכולתה הכוללת היא 27 אלף מטר מעוקב. בתנאים רגילים מי הגשמים נפלטים לים דרך תחנת שאיבה וצינור הזרמה בלחץ. עם זאת, בשל נזק משמעותי שנגרם הן לרשת הביוב והן לתשתית פליטת המים, הבריכה קולטת כעת כמויות גדולות של שפכים לא מטוהרים, ואינה יכולה להזרים את תכולתה החוצה. מפלס המים בבריכה הגיע כבר לשישה מטר – מעט מתחת למפלס ההצפה, שהוא 6.2 מטר – והוא מציב את שכונות המגורים שסביב הבריכה בסכנה מיידית. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מזהיר כי לאירוע כזה עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות הציבור, וזאת באזור חלש ופגיע מלכתחילה.

מימון

• נכון ל-22 באפריל 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-569.3 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (14%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מרס 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 110 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 67.6 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים, 56 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 43 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.