חומסה אל־בקייעה | עדכון בזק מס׳ 3

דגשים

• ב־16 בפברואר תפס המנהל האזרחי הישראלי חמישה אוהלי מחייה שנקנו במימון תורמים בקהילה הבדואית חומסה אל־בקייעה, שבצפון בקעת הירדן. האוהלים הורכבו כדי לספק מחסה לתושבי הקהילה ולבעלי החיים שלהם. במהלך השבוע הראשון של פברואר נהרסו בקהילה 62 מבנים בשלוש תקריות, והדבר הוביל לעקירתם של 60 בני אדם, 35 מהם ילדים, וכעת נשקפת להם סכנה מוגברת של העברה בכפייה. ב־12 בפברואר התכנסו פלסטינים בחומסה אל־בקייעה כדי להביע סולידריות עם הקהילה, והתכנסות זו הובילה בסופו של דבר לעימותים עם כוחות ישראליים; שלושים בני אדם טופלו בשטח בשל שאיפת גז מדמיע.
• אנשי הקהילה פגיעים אף יותר נוכח תנאי החורף הקשים ומגפת COVID-19. הם זקוקים בעיקר להגנה, מחסה נאות ומחסה לבעלי החיים שלהם. בשל הנוכחות הצבאית הכבדה ונוכח חשש מפני תפיסות/חסימה נוספים של סיוע, ארגונים שותפים בחרו לחלק סיוע בקהילות סמוכות הנגישות לתושבי חומסה אל־בקייעה.
• מאז תחילת 2021 הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס לפחות 197 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם 77 מבנים במימון תורמים, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של יותר מ־280 בני אדם, כ־150 מהם ילדים. נתון זה מייצג גידול של יותר מ־200% במספר המבנים שנהרסו או נתפסו, וגידול של יותר מ־500% במספר המבנים במימון תורמים שנהרסו או נתפסו, בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2020.
• צוות השטח ההומניטרי ממשיך לאמוד את צורכי הקהילה. עם זאת, כדי להימנע מתפיסות נוספות ומהחרפת הסיכון לקהילה, נודעה חשיבות מכרעת לתמיכה של הקהילה הבינלאומית הרחבה יותר, כדי לוודא שהרשויות הישראליות יבטיחו גישה הומניטרית לצורך מתן סיוע לנזקקים.

למידע נוסף על הרקע הכללי והמשפטי, ראו עדכון בזק מס׳ 1.

סקירת מצב

אנשי הקהילה הבדואית חומסה אל־בקייעה, הממוקמת בשטח C, בצפון בקעת הירדן, סבלו בחודשים האחרונים מארבעה אירועי הריסה ותפיסה המוניים, לרבות שלושה בשבוע הראשון של פברואר 2021. בחודש פברואר נהרסו או נתפסו 62 מבנים שונים, בהם 49 מבנים במימון תורמים, ונעקרו מבתיהם יותר מ־60 בני אדם, בהם 35 ילדים. רוב הקהילה ממוקמת בשטח שהוגדר "שטח אש" והוקצה לאימונים צבאיים ישראליים, אזור שגישת פלסטינים אליו ומגוריהם בתוכו אסורים. ב־16 בפברואר תפס המנהל האזרחי הישראלי חמישה אוהלי מחייה שנרכשו במימון תורמים, בעת שאוהלים אלה הורכבו על ידי תושבי הקהילה כהכנה לקראת מזג האוויר הסוער הצפוי, ובנוכחות נציגי הקהילה הבינלאומית.

לדברי נציגי הקהילה, המנהל האזרחי הודיע לתושבי הקהילה כי הוקצה להם אתר חלופי ליד הכפר עין שיבלי, שבו יוחזרו להם המבנים שנתפסו. הקהילה ערערה על כך בבתי המשפט ודחתה את ההצעות הקודמות לעבור לאתר אחר. כן מסר המנהל האזרחי שאם הקהילה לא תציית תוך 24 שעות להוראה בעל פה לעבור לאתר זה, יפנה המנהל האזרחי את המבנים הנותרים באותו חלק של חומסה אל־בקייעה הממוקם בשטח האש. אירועים אלה הובילו לביקור משותף, ב־5 בפברואר, של נציגים של ארגונים לא ממשלתיים, האו״ם ומדינות חברות באיחוד האירופי בכפר, ולקריאות של הקהילה הבינלאומית לעצור את ההריסות. 

הריסות, עקירה וסכנת העברה בכפייה

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש להגן על אוכלוסיית השטח הכבוש על ידו, להבטיח את רווחתה ושלומה, וכן את כיבוד זכויות האדם שלה. כל הרס של רכוש בידי הכוח הכובש אסור בתכלית, אלא אם פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין, מצב שאיננו רלוונטי בגדה המערבית, שנכון לעכשיו לא מתנהלים בה מעשי איבה פעילים. הרס נרחב של רכוש הוא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית ועלול אף לעלות לכדי פשע מלחמה. למעט לצורך ביטחונה של האוכלוסייה או משיקולים צבאיים חיוניים, המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר גם על העברת אוכלוסייתו של שטח כבוש בלא הסכמתם האמיתית והמושכלת של בני האדם הנפגעים, יהא אשר יהא המניע לכך. הסכמה אינה נחשבת אמיתית בסביבה המאופיינת בשימוש או באיום בשימוש בכוח גופני, כפייה, פחד מפני אלימות או כורח. בהיעדר הסכמה כזו, ההעברה נחשבת העברה בכפייה ומהווה הפרה של אמנת ג׳נבה הרביעית.

מענה הומניטרי וצרכים מתמשכים

בעקבות ההריסה ב־1 בפברואר 2021 חילקו ארגונים שותפים הומניטריים מחסי חירום, מזון ופריטי משק בית חיוניים, שחלקם נתפסו או ניזוקו על ידי כוחות ישראליים ב־3 בפברואר. ב־4 בפברואר ערך צוות השטח ההומניטרי אומדן צרכים נוסף, שבעקבותיו ניתנו שוב מחסי חירום בסיסיים מאוד, מזון ומספר פריטי משק בית חיוניים.

ב־8 בפברואר נתפסו שניים מהמבנים במימון קונסורציום ההגנה, יחד עם מחסי חירום אחרים שניתנו על ידי אגודת הסהר האדום הפלסטיני. בליל ה־8 בפברואר הצליחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני לספק חמישה מחסי חירום, אבל אלה ניתנו מחוץ לאתר ההריסה עצמו, כדי להימנע מתפיסות נוספות. בליל ה־14 בפברואר סיפקה אגודת הסהר האדום הפלסטיני חמישה אוהלים נוספים לאותם בני קהילה שנותרו בלא מחסה חירום.

צרכים מתמשכים וסוגי מענה

• הגנה: בנוסף על הטראומה הנגרמת על ידי הריסות חוזרות ונשנות וסכנת עקירה נוספת, חברי הקהילה חווים גם רמות דחק גבוהות בשל היעדר צרכים בסיסיים. מאז ההריסה בנובמבר 2020 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה סיפקו תמיכה פסיכו־חברתית מתמשכת לקהילה, לרבות לילדים. השבוע מתבצע אומדן של תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית / הגנת הילד, על מנת להבטיח תמיכה ארוכת טווח לילדים ולמטפלים בהם, תלוי ביכולתם של מגישי התמיכה להגיע לאתר בבטחה.
• מחסה ופריטים שאינם מזון: אף שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה הצליחו לספק מחסי חירום, דרוש מענה בר־קיימא יותר בתחום המחסה, בדמות אוהלי מגורים. כל המחסים לבעלי חיים ויחידות האחסון למספוא והחומרים הקשורים לכך בקהילה נהרסו או נתפסו גם הם, כך שדרושים גם מתקנים חלופיים בתחום המחיה. ב־16 בפברואר הצליח ארגון שותף הומניטרי לספק לקהילה 60 טון מספוא.
• מים, תברואה והיגיינה: אף שב־3 בנובמבר ניתנו 20 מכלי מים, ספקי מים נרתעים מלהגיע לאזור כדי למלא אותם מחדש, מחשש שייעצרו או שכלי רכבם ייתפסו. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה בוחן אפשרויות חלופיות לאספקת מים. ארגונים שותפים חילקו לקהילה ערכות חירום לצורכי היגיינה, לרבות ערכות כבוד.
• בריאות: נכון לעכשיו לא זוהו צורכי בריאות ספציפיים; אגודת הסהר האדום הפלסטינית וכוח המשימה לענייני בריאות באופן כללי ערוכים לספק סיוע. ההריסות המתמשכות מתנהלות בעיצומה של מגפת COVID-19, והיעדר מחסה נאות אינו מאפשר לשמור על ריחוק חברתי ואמצעי בטיחות מומלצים אחרים. 
• חינוך: בתוך הקהילה אין בית ספר יסודי או תיכון; ההריסות המתמשכות קטעו את הביקורים הסדירים של הילדים בבית הספר הקרוב ביותר. הצרכים בתחום החינוך נאמדים במסגרת אומדן הגנת הילד, וכוח המשימה לענייני חינוך נכון לתת מענה, ככל שיידרש.