חומסה אל־בקייעה | עדכון בזק מס׳ 5

25 בפברואר 2021

דגשים

ב־22 בפברואר חזר המנהל האזרחי הישראלי, בליווי הצבא, לקהילת הרועים הפלסטינית חומסה אל־בקייעה ותפס 18 מבנים נוספים ששימשו למגורים ולבעלי חיים. בנוסף על חבילות מזון ומבנים שטרם הורכבו, תפס המנהל האזרחי גם את כל מכלי המים והותיר את אנשי הקהילה בלא מי שתייה או מים להשקות את בעלי החיים שלהם. רוב המבנים ניתנו כמענה הומניטרי בעקבות תקריות ב־3 וב־8 בפברואר, שבהן נהרסו או נתפסו 37 מבנים. עשרה משקי בית המונים יותר מ־60 בני אדם, 36 מהם ילדים, נעקרו שוב ומצויים בסכנה מוגברת לעקירה בכפייה.
מאז תחילת 2021 הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס לפחות 227 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם 93 מבנים במימון תורמים, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של 367 בני אדם, כ־200 מהם ילדים. נתון זה מייצג גידול של כמעט 185% במספר המבנים שנבחרו להריסה או לתפיסה, וגידול של כמעט 450% במספר המבנים במימון תורמים שנבחרו לכך, זאת לעומת התקופה המקבילה ב־2020.
פלסטינים החיים באזורים כפריים מתמודדים עם מגפת COVID-19 העולמית, ובנוסף עם תנאי מזג האוויר החורפי הקשים השוררים כעת באזור. קהילות בדואיות הן מן החלשות ביותר מבחינה כלכלית בפלסטין. להרס החוזר ונשנה של בתיהן ורכושן, לרבות סיוע שניתן על ידי הקהילה ההומניטרית, נודעו השלכות כלכליות, חברתיות וטראומטיות הרסניות.

למידע נוסף על המצב בחומסה אל־בקייעה, ראו את ארבעת עדכוני הבזק הקודמים מתחילת פברואר.

סקירת מצב

הקהילה הבדואית פלסטינית חומסה אל־בקייעה ממוקמת בשטח C, בצפון בקעת הירדן, רובה בשטח שהוגדר "שטח אש" לאימונים צבאיים ישראלים, שמגורים של פלסטינים בתוכו וגישת פלסטינים אליו אסורים. בשטחים שהוגדרו שטחי אש, המכסים כמעט 30% משטח C, מתגוררות 38 קהילות רועים בדואיות פלסטיניות שאוכלוסייתן מונה 6,200 נפש. הקהילות האלה, שהן מן החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית, סובלות מגישה מוגבלת לשירותי חינוך ובריאות, ולתשתית מים, תברואה וחשמל. מאז 2012 נעקרה קהילת חומסה אל־בקייעה בהזדמנויות רבות באופן זמני, בעת שהרשויות הישראליות ניהלו אימונים צבאיים בקרבת מקום. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד במהלך תקופה זו יותר מ־50 תקריות כאלה.

ב־22 בפברואר תפס המנהל האזרחי הישראלי 18 מבני מגורים ומחסים לבעלי חיים, וכן סיוע נוסף, שמרביתו מומן על ידי תורמים. ב־23 בפברואר ביקרה בחומסה אל־בקייעה לין הייסטינגס, המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, ובעקבות הביקור מסרה הודעה ובה קראה לרשויות הישראליות "לעצור מייד כל הרס נוסף של בתים ונכסים פלסטיניים, להתיר לקהילה ההומניטרית לספק מחסה, מזון ומים לקבוצה זו, שהיא מן החלשות והפגיעות ביותר באזור, ולהתיר לבני אדם אלה להישאר בבתיהם."

מענה הומניטרי וצרכים מתמשכים

הגנה: ארגונים שותפים בתחום ההגנה ממשיכים לספק לקהילה תמיכה פסיכו־חברתית, לרבות שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית בשטח. האומדן המשותף שביצעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה ב־15 וב־16 בפברואר חשף חששות בתחום הגנת הילד וצורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית עבור משפחות וילדים, בשל הטראומה ורמות הדחק הגבוהות בעקבות תקריות הריסה ועקירה חוזרות ונשנות. כמו כן, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה חילקו לילדים בגדים, נעליים וצעצועים וימשיכו לקיים התערבויות בשטח, לאמוד את צורכי הקהילה בטלפון, לתת מענה ולהפנות לטיפול ככל שיעלה הצורך.
מחסה ופריטים שאינם מזון: ב־22 בפברואר הקימה אגודת הסהר האדום הפלסטיני תשעה אוהלי חירום וסיפקה לקהילה 15 יריעות ברזנט, בעקבות התפיסה האחרונה. עם זאת, לסוגיית המחסה דרוש פתרון בר־קיימא יותר. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה יספקו עד לסוף פברואר סיוע במזומן לכל משק בית, לכיסוי צורכי המינימום למחייה למשך שלושה חודשים.
מים, תברואה והיגיינה: הצרכים הקשורים במים, תברואה והיגיינה נעשו קריטיים, לאחר שב־22 בפברואר נתפס מנגנון אספקת המים האחרון. הושג הסדר זמני אד־הוק עם נפת טובאס. בתי שימוש ניידים שניתנו בשבועות קודמים טרם הגיעו לקהילה בשל סוגיות גישה.
בריאות: לבקשת הקהילה, אגודת הסהר האדום הפלסטיני הסדירה גישה של מרפאה ניידת שהגיעה לקהילה ב־24 בפברואר כדי לספק שירותים רפואיים ותרופות למטופלים כרוניים, ולנהל אומדן בריאות. ב־22 בפברואר, רופא שנשלח על ידי נפת טובאס, בתמיכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, הצליח לתת מענה למטופלים שנזקקו לטיפול דחוף. מתוכננים עוד ביקורים סדירים שלו בקהילה.
חינוך: אומדן משותף שניהלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך ב־15 וב־16 בפברואר חשף סוגיות בתחום הגנת הילד וצורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. מתחילת מרס ואילך יספקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך לכל המורים בבית הספר שבו מבקרים הילדים מחומסה אל־בקייעה הכשרה במתן תמיכה פסיכו־חברתית בסיסית.
ביטחון תזונתי: הצורך במתקנים עבור בעלי החיים עדיין קריטי. האתגר העיקרי נותר אספקת מחסים לבעלי החיים. כל משקי הבית שנפגעו איבדו בתפיסות חוזרות ונשנות את המחסים לבעלי החיים שלהם ואת יחידת האחסון למספוא ולחומרים אחרים הקשורים בגידול בעלי חיים, אובדן המייצג הפסד כספי מיידי ובנוסף גם סיכון למחייתם לטווח ארוך. אחרי תקרית התפיסה ב־22 בפברואר, שבה נתפסו יריעות פלסטיק וחבילות מזון, סיפקה אגודת הסהר האדום הפלסטיני חבילות מזון נוספות. ארגונים שותפים אחרים יספקו סיוע במזון בין 5 ל־8 במרס באתר סמוך, כחלק מחלוקת המזון הרבעונית הסדירה שלהם.

הריסות, עקירה וסכנת העברה בכפייה

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש להגן על אוכלוסיית השטח הכבוש על ידו, להבטיח את רווחתה ושלומה, וכן את כיבוד זכויות האדם שלה. כל הרס של רכוש אזרחי בידי הכוח הכובש אסור בתכלית, אלא אם פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין, מצב שאיננו רלוונטי בגדה המערבית, שנכון לעכשיו לא מתנהלים בה מעשי איבה פעילים. ההרס הנרחב של רכוש הוא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית ועלול אף להוות פשע מלחמה. למעט לצורך ביטחונה של האוכלוסייה או משיקולים צבאיים חיוניים, המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר גם על העברת אוכלוסייתו של שטח כבוש בלא הסכמתם האמיתית והמושכלת של בני האדם הנפגעים, יהא אשר יהא המניע לכך. הסכמה אינה נחשבת אמיתית בסביבה המאופיינת בשימוש או באיום בשימוש בכוח פיסי, כפייה, פחד מפני אלימות או כורח. בהיעדר הסכמה כזו ההעברה נחשבת העברה בכפייה ומהווה הפרה של אמנת ג׳נבה הרביעית.