תנועה מעזה ואליה – עדכון לחודש ינואר 2022

דגשים

  • פלסטינים רבים יותר הורשו על ידי הרשויות הישראליות לצאת מעזה באמצעות היתרי "סוחרים" ולעבוד בישראל כפועלים.
  • ירידה נרשמה בתנועת בני אדם ממצרים ואליה בהשוואה לחודש הקודם.
  • חומרי בניין רבים יותר נכנסו דרך ישראל ומצרים בהשוואה לחודשים קודמים.

רקע: תנאי החיים של כשני מיליון תושבי הרצועה הפלסטינים נפגעים זה זמן רב מהגבלות על תנועת בני אדם והעברת סחורות מעזה ואליה. רבות מההגבלות החלות היום הוטלו במקור על ידי הרשויות הישראליות בתחילת שנות התשעים, והוחמרו אחרי יוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה והטלת מצור על ידי הרשויות הישראליות. הגבלות אלה ממשיכות לצמצם את הגישה למקורות מחיה, לשירותים בסיסיים חיוניים ולדיור; הן משבשות חיי משפחה ופוגעות בתקווה לעתיד של ביטחון ושגשוג. מצב זה החריף בשל ההגבלות שהרשויות המצריות הטילו במעבר רפיח.

אמבולנס פלסטיני מעביר ילד חולה סרטן דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל, לקבלת טיפול שאינו זמין ברצועת עזה. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניי

אמבולנס פלסטיני מעביר ילד חולה סרטן דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל, לקבלת טיפול שאינו זמין ברצועת עזה. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 17 בפברואר 2022.

תנועת בני אדם לישראל ולגדה המערבית

  • בינואר התירו הרשויות הישראליות כמעט 27,200 יציאות של בני אדם מעזה (רוב הנוסעים יצאו כמה פעמים). נתון זה גדול פי יותר מ־3.6 מהממוצע החודשי בשנת 2021, אבל מהווה רק 5% ממקבילו במחצית הראשונה של 2007, לפני הטלת ההגבלות על סמך קטגוריות נוסעים.
  • כ־85% מהיציאות היו של פלסטינים שהורשו לצאת בקטגוריית "סוחרים" או "צרכים כלכליים", אם כי רובם מועסקים כפועלים שכירי יום. הרשויות הישראליות עצרו את יציאת הסוחרים במרס 2020, בהקשר של COVID-19, וחידשו אותה בהדרגה ברבעון האחרון של 2021.
  • כ־7% מהיציאות היו לטיפול רפואי בגדה המערבית ובישראל (מטופלים או מלוויהם). בסך הכול הוגשו 1,550 בקשות להיתרי יציאה עבור תורים רפואיים שנקבעו לחודש ינואר, אבל רק 62% מתוכן אושרו במועד.

רקע: פלסטינים אינם מורשים לצאת מעזה דרך ישראל, אף לא לצורך מעבר לגדה המערבית, אלא אם עלה בידיהם להשיג היתר יציאה ישראלי. רק מי שנמנים עם קטגוריות מסוימות – בעיקר "סוחרים" (למעשה פועלים), מטופלים ומלוויהם ועובדים של ארגוני סיוע – יכולים להגיש בקשה להיתר יציאה. אנשים אחרים אינם זכאים להיתר גם אם לא נשקף מהם סיכון ביטחוני להערכת הרשויות הישראליות. לרוב, הרשויות הישראליות אינן מוסרות סיבות ספציפיות לדחיית בקשה להיתר. כשבקשה מאושרת, בעל ההיתר רשאי לעבור במעבר ארז, הנתון לשליטה ישראלית ופועל בשעות היום, בימים ראשון עד חמישי, ובימי שישי עבור מקרים רפואיים דחופים ואזרחים זרים בלבד.

יציאות אל/דרך ישראל (ממוצעים חודשיים)

""

תנועת בני אדם למצרים

  • בינואר התירו הרשויות המצריות כ־9,900 יציאות של בני אדם (ייתכן שחלק מהנוסעים יצאו יותר מפעם אחת). נתון זה נמוך מעט ממקבילו בחודש דצמבר, אבל גבוה ביותר מ־18% מהממוצע החודשי ב־2021.
  • הרשויות המצריות סירבו להתיר את כניסתם של כ־510 בני אדם למצרים, לעומת 588 בני אדם שכניסתם סורבה בדצמבר 2021.

רקע: פלסטינים המבקשים לצאת מעזה למצרים או דרכה נדרשים להירשם שבועיים עד ארבעה שבועות מראש אצל הרשויות הפלסטיניות המקומיות. ניתן גם להגיש בקשה ישירות לרשויות המצריות, באמצעות חברה פרטית. הנהלים וההחלטות של שתי הרשויות נעדרי שקיפות. מי שבקשותיהם אושרו יוצאים מעזה דרך מעבר רפיח, הנתון לשליטת הרשויות המצריות ופועל בימי ראשון עד חמישי. לעיתים קרובות, המסע לקהיר דרך מדבר סיני ממושך וכולל עצירות מרובות לצורך בדיקות שמבצעים כוחות מצריים.

יציאות למצרים (ממוצעים חודשיים)

""

סחורות נכנסות

סחורות כלליות (לא כולל דלק וגז)

  • בינואר 2022 היה היקף הסחורות שהוכנסו אל עזה גבוה בכ־10% מהממוצע החודשי בשנת 2021, אבל נמוך ב־22% מהממוצע החודשי ערב הטלת המצור ב־2007. זאת אף שמאז 2007 גדלה אוכלוסיית עזה ביותר מ־50%.
  • מכלל הסחורות שהוכנסו, 44% היו חומרי בניין ו־31% היו מזון. כ־4.5% ממטעני הסחורות הכילו סיוע הומניטרי מטעם ארגונים בינלאומיים, לרבות מזון ואספקה רפואית.
  • כ־83% מהסחורות הוכנסו דרך ישראל. היקפן היה זהה פחות או יותר להיקפן בחודש הקודם, וגבוה ב־9% מהממוצע החודשי לשנת 2021.
  • מכלל הסחורות שהוכנסו דרך ישראל, יותר מ־41% היו חומרי בניין (בעיקר חצץ, בטון ומוטות פלדה); היקפן היה גבוה ב־31% מהממוצע החודשי שתועד ב־2021, ומגמה זו מיוחסת לגידול בצרכים בענף הבניין בעקבות מעשי האיבה במאי 2021.
  • כ־17% מכלל הסחורות הוכנסו דרך מצרים, שהיבוא ממנה התאפשר במשך 13 יום. נפח הסחורות המיובאות היה גבוה ב־18% מהממוצע החודשי שתועד ב־2021.
  • מכלל הסחורות שיובאו דרך מצרים, יותר ממחצית היו חומרי בניין. תהליך הכנסתן של סחורות כאלה דרך ישראל מורכב, בשל הגבלות המוטלות בנימוק של שיקולים ביטחוניים, ובמצרים הן זולות יותר; מרבית הסחורות הנותרות היו מזון.

רקע: מאז הטלת המצור ב־2007 הגבילו הרשויות הישראליות את הכנסתן לעזה של סחורות שהן מגדירות "דו־שימושיות" (שניתן להשתמש בהן לצרכים אזרחיים או צבאיים), כגון חומרי בניין, ציוד רפואי ומוצרים חקלאיים מסוימים. הכנסתן של כמה מהסחורות הללו יכולה להתאפשר לאחר תהליך ממושך של הגשת בקשה ובחינתה. הכנסת כל הסחורות מישראל או דרכה (לרבות סחורות שאינן מוגבלות) אפשרית רק דרך מעבר כרם שלום, וזאת לאחר תיאום מוקדם. מאז 2018 מוכנסות לעזה סחורות באופן סדיר גם ממצרים, דרך מעבר רפיח שבשליטת הרשויות המצריות, ובהמשך דרך שער סלאח א־דין הסמוך למעבר ומצוי בשליטת הרשויות המקומיות.

מטעני סחורות נכנסות (ממוצעים חודשיים)

""

דלק וגז

  • בינואר 2022 הוכנסו מישראל לעזה גז ודלק בהיקף גדול יותר מהממוצע החודשי בשנת 2021: הגידול בכמות גז הבישול היה בשיעור של 12%, בכמות הדלק והסולר בשיעור של 20%, ובכמות הסולר התעשייתי לתחנת הכוח של עזה בשיעור של 23%.

סחורות יוצאות

  • בינואר התירו הרשויות הישראליות את הוצאתם של 812 מטעני סחורות מעזה: 59% יותר מאשר בינואר 2021, אבל עדיין מעט פחות מהנתון ערב הטלת המצור ב־2007. מגמת העלייה שנצפתה לאחרונה מיוחסת לעלייה בביקוש לירקות בישראל.
  • מכלל הסחורות היוצאות, 68% הובלו לגדה המערבית, 29% לישראל ו־3% לשווקים בינלאומיים. מכלל הכמות, 76% היו ירקות, 15% היו גרוטאות מתכת והיתר היו מוצרי טקסטיל, דגים, אלומיניום, ריהוט וצינורות פלסטיק.
  • 96 מטעני סחורות נוספים שהכילו גרוטאות מתכת וסוללות משומשות יצאו מעזה למצרים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נשלחו סוללות משומשות מעזה למצרים.

רקע: רוב המוצרים הנסחרים מחוץ לעזה משונעים דרך מעבר הסחורות כרם שלום, הנתון לשליטה ישראלית ואשר חלה בו שורה של הגבלות. בין 2007 ל־2014 אסרו הרשויות הישראליות כמעט כליל על הוצאת סחורות לגדה המערבית ולישראל, שווקיה העיקריים של עזה; ופעולה זו חודשה בהמשך בהדרגה. מאז אוגוסט 2021 יוצאו סחורות מסוימות למצרים דרך שער סלאח א־דין ומעבר רפיח.

מטעני סחורות יוצאות (ממוצעים חודשיים)

""
""

מקור הנתונים: המשרד לכלכלה לאומית בעזה. מידע נוסף: ochaopt.org/data/crossings