מסיק הזיתים התקיים בצל חששות בתחומי גישה והגנה

עונת מסיק הזיתים 2017, שנמשכה מאמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר בקירוב, התנהלה באופן חלק יחסית, כפי שעולה מדיווחים. עם זאת, עלייה בתקריות של אלימות מתנחלים, לרבות גניבה ונזק לעצי זית, והגבלות על גישה למטעי זיתים בין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות, המשיכו להקשות על חקלאים פלסטינים.

עבור פלסטינים, מסיק הזיתים השנתי הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי. כ־860 אלף דונם – 47% מסך השטח המעובד לצורכי חקלאות – משמשים לגידול יותר מ־10 מיליון עצי זית. ייצור זיתים ושמן זית מתרכזים בחלקיה הצפוני והצפון־מערבי של הגדה המערבית. מוערך כי זיתים ושמן הזית מהווים מקור הכנסה ראשוני או משני עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, והענף מעסיק מספר גדול של עובדים לא מקצועיים וכ־15% מהנשים העובדות. שוויו של כל תת־ענף הזיתים, לרבות שמן זית, זיתי מאכל, שימורים וסבון, הוא בין 160 ל־191 מיליון דולר בשנים טובות.[1] השנה צופים כי היבול יניב שמן בהיקף של 20-19 אלף טון מטרי – עלייה לעומת 16 אלף הטון המטרי שיוצרו ב־2016, אבל ירידה לעומת 21 אלף טון מטרי ב־2015 ו־24 אלף טון מטרי ב־2014 – וכי שווי השמן המופק יהיה בין 114 ל־120 מיליון דולר.

עלייה באלימות מתנחלים ובנזק לעצי זית

בשטחים רבים נפגעת המחייה מבוססת הזיתים כשמתנחלים עוקרים ומשחיתים עצי זית, או מפחידים ומכים חקלאים במהלך עונת המסיק. עקב כך ניתנת בחלקים מסוימים של הגדה המערבית נוכחות הגנתית, בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה (ראו להלן).

בעונת המסיק האחרונה (אמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר) גדל פי שניים ויותר מספרם של עצי הזית בבעלות פלסטינית שהושחתו על ידי מתנחלים: 5,582 עצים ניזוקו, לעומת 1,652 בעונת 2016. על רוב התקריות דווח בנפת בית לחם (כ־2,200 עצים), במיוחד בכפר אל־ח׳דר, ואחריה באזור שכם. חקלאים פלסטינים דיווחו שכשביקרו באדמותיהם לאחר שקיבלו אישור לכך, גילו כי יבול בהיקף של כ־3,200 עצי זית נקטף ונגנב.

בסך הכול, אחרי ירידה בשנים האחרונות, ניכרה בשנת 2017 עלייה באלימות במעורבות מתנחלים. עד נובמבר התרחשו 156 תקריות שבהן נפגעו פלסטינים או נגרם נזק לרכוש פלסטיני, לעומת 107 תקריות בכל שנת 2016. גידול זה התרחש במקביל לעלייה משמעותית במספר המתקפות שביצעו פלסטינים נגד ישראלים בתקופה זו. חששות בדבר מיצוי דין עם מתנחלים אלימים נותרו בעינם (ראו מסגרת).

מערכות "התיאום המוקדם" וההיתרים

הימצאותן של התנחלויות מגבילה את הגישה לאדמות פלסטיניות, לצורך עיבודן החקלאי. לכ־90 קהילות פלסטיניות אדמות בתוך או בקרבת 56 התנחלויות ומאחזים. חקלאים יכולים להגיע לאדמותיהם רק באמצעות "תיאום מוקדם" עם הרשויות הישראליות. בדרך כלל מותרת הגישה רק למספר מוגבל של ימים בעונות המסיק והחריש. אף שגם בעונת המסיק השנה הייתה מערכת זו בתוקף, כבשנים קודמות התלוננו חקלאים פלסטינים רבים שמשך הזמן שהוקצה להם אינו מספיק, או שהצבא הישראלי לא נמצא במקום בזמן שנקבע, וחקלאים חשו מחוסרי ביטחון ופגיעים למתקפות מתנחלים.

חקלאים פלסטינים זקוקים להיתרים מיוחדים או לתיאום מוקדם גם כדי להגיע לשטחים חקלאיים המוגדרים כ"שטח סגור" וממוקמים בין גדר ההפרדה לקו הירוק. אם אושרה בקשתם עליהם לעבור בשערי גדר ובמחסומים ספציפיים בכדי להגיע לשטח הסגור.

בעונת המסיק השנה הוקצו לגישה חקלאית 76 שערים,^[2] ירידה לעומת 84 שערים בשנה הקודמת. רק 54 מן השערים האלה נפתחים למשך השבועות הספורים של עונת המסיק, וגם זאת רק לפרק זמן מוגבל בימים אלה, וביתר השנה הם נותרים סגורים. עשרה שערים נוספים נחשבים לשערים "שבועיים" משום שהם פתוחים כל השנה לכמה ימים בשבוע, ובנוסף גם במשך עונת המסיק. רק 12 שערים לאורך 465 הק״מ של גדר ההפרדה הבנויה נפתחים מדי יום, אף שנתון זה מהווה עלייה לעומת תשעת השערים שהיו פתוחים על בסיס יומי בשנים האחרונות. מבין 76 השערים, 56 מצריכים היתרי גישה ו־20 מצריכים תיאום מוקדם.

תנובת שמן הזית בגדה המערבית בטון מטרי

בצפון הגדה המערבית (נפות ג׳נין, טול כרם, קלקיליה וסלפית), אזור שרוב שערי הגדר (47) ממוקמים בו והם המעברים היחידים הפתוחים על בסיס יומי, ירד מעט שיעור האישורים של בקשות להיתרים, מ־58% ב־2016 ל־55% בעונת המסיק הנוכחית, ובסך הכול ניתנו 12,582 היתרים. עם זאת, יותר מ־10,700 בקשות שהגישו חקלאים בעונת המסיק הנוכחית נענו בסירוב או שעדיין המתינו למענה בתום המסיק.

בנפת רמאללה פעלו רק עשרה שערים, כולם עונתיים, לעומת 18 בשנה שעברה. שיעור האישורים של בקשות להיתרים צנח ל־59% לעומת 79% ב־2016 וב־2015; 1,113 בני אדם הגישו בקשות, מהן אושרו 657. בנפת ירושלים פועלים תשעה מ־13 שערים באמצעות תיאום מוקדם. 1,517 בני אדם בסך הכול הגישו בקשות לתיאום גישה לאדמותיהם שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, עלייה לעומת 1,368 ב־2016 ו־1,350 ב־2015. 67 בני אדם הגישו בקשות להיתרי גישה דרך ארבעת השערים המצריכים היתרים, ו־59 מהבקשות אושרו.

באזורי רמאללה וירושלים התלוננו שוב חקלאים על כך שהשערים אינם נפתחים באמצע היום; על היעדר גישה בימי שישי ושבת שבהם הם יכולים להקדיש זמן רב יותר למסיק הזיתים; ועל שערים הממוקמים רחוק מדי מהאדמות שאליהן הם מבקשים להגיע, במיוחד מאחר שבדרך כלל אין מאשרים הכנסת טרקטורים לשטח הסגור. רוב בעלי האדמות דיווחו כי עצי הזית והאדמות שבין גדר ההפרדה לקו הירוק היו במצב ירוד, בשל היעדר גישה במשך השנה כולה, וכי מערכת ההיתרים והתיאום המוקדם הממושכת והמסורבלת מרתיעה אנשים מפני הגשת בקשות.

בנפת בית לחם שלושת השערים הם עונתיים ומצריכים תיאום מוקדם. שער ואד דחשיש לא נפתח בעונת המסיק 2016 משום ש־160 בעלי האדמות סירבו לספק תעודות בעלות כתנאי להענקת גישה לאדמותיהם שבין גדר ההפרדה לקו הירוק. השנה הגישו רק 15 מהם בקשות להיתרים, והצליחו להגיע לאדמותיהם באמצעות תיאום מוקדם מבלי שנדרשו לספק תעודות בעלות. כל ששת השערים בנפת חברון מצריכים היתרים, ונפתחו למשך שלושה שבועות, מ־16 באוקטובר עד 23 בנובמבר: 537 מתוך 663 הבקשות להיתרים (81%) אושרו.

פגיעתן של הגבלות הגישה בפריון הזיתים

הגבלות הגישה לקרקעות המצויות בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות מסכלות פעולות חקלאיות הכרחיות המתבצעות לאורך כל השנה, כמו חריש, גיזום, דישון והדברת מזיקים ועשבים שוטים. לכך נודעת השפעה שלילית על פריון הזיתים ועל ערכם. נתונים שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים אסף בארבע השנים האחרונות בצפון הגדה המערבית מראים כי התנובה של עצי זית בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק פחתה בכ־55% עד 65% לעומת העצים המקבילים בשטחים שאליהם ניתן להגיע כל השנה.[3]

אמצעי מנע שמיישמים ארגונים הומניטריים בינלאומיים

זו השנה השישית ברציפות שכוח המשימה לענייני הגנה, באמצעות קבוצת הליבה לענייני אלימות מתנחלים בראשות נציבות זכויות האדם וארגון Première Urgence Internationale, תיאם פריסה של נוכחות הגנתית לתמיכה בחקלאים פלסטינים ומשפחותיהם במשך עונת המסיק. השנה זיהו אנשי קבוצת הליבה ברחבי הגדה המערבית שבעים יישובים שהפגיעה או הסיכון לאלימות מתנחלים בהם היו הקשים ביותר. קבוצת הליבה לענייני אלימות מתנחלים תיאמה מתנדבים מ־19 ארגונים שכיסו את המקומות הללו, לרבות תיאום של נוכחות הגנתית במשך עונת המסיק; מעקב ותיעוד של תקריות אלימות מתנחלים; פיתוח ומתן מידע וכלי מעקב למתנדבים; והבטחת הפנייה של מקרים לקבלת מענה הגנה (לרבות סיוע משפטי ומענה פסיכו־חברתי).

מיצוי דין בגין אלימות מתנחלים

שכיחותה של אלימות מתנחלים, ובמיוחד השחתת עצי זית, קשורה בזיקה הדוקה לאכיפת חוק בלתי מספקת על ידי הרשויות הישראליות. בעונות המסיק 2015-2013 תיעד הארגון הישראלי "יש דין" בסך הכול 53 עבירות הקשורות למסיק: 10 שהיו קשורות לגניבת יבולים, 25 להשחתת עצים ו־18 לשיבוש המסיק. מבין אלה הוגשו למשטרת ישראל 26 תלונות, אבל רק אחת הביאה להגשת כתב אישום. ב־18 מקרים נסגרה החקירה בלי שיוגש כתב אישום, מרביתם (15) בנימוק "עבריין לא נודע".^[4] בסך הכול, מבין 289 מקרים של עבירות ממניע אידיאולוגי שאחריהם עקב ארגון "יש דין" בין 2013 ל־2016, הביאו רק 20 להגשת כתב אישום נגד העבריינים.^[5]

* כוח המשימה לענייני הגנה תרם למאמר זה.