שיפור שולי בלבד במצב ההומניטרי ברצועת עזה בעקבות הסכם הפיוס הפנים־פלסטיני

רק מעטים מאוד מבין הצעדים שעליהם הוסכם בהסכם הפיוס מ־12 באוקטובר 2017 בין פתח לחמאס יושמו עד היום, והשיפורים בתנאים ברצועת עזה מוגבלים ביותר. ב־25 בינואר דיווח המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, למועצת הביטחון כי יישום ההסכם "חדל כליל, הלכה למעשה," משום שהצדדים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בסוגיות מפתח כגון "גביית מיסים, שילוב תשלום המשכורות לעובדי המגזר הציבורי, מצבה של השבת המנהל הממשלתי במשרדי הממשלה ובמוסדות אחרים, ובסופו של דבר שליטה הביטחונית בעזה." היעדר התקדמות בסוגיות אלה, שאליו מיתוספים המצור הישראלי המתמשך והגבלות גישה מצריות, ממשיך להחריף מצב הומניטרי קשה מנשוא מלכתחילה.

חשמל

ב־8 בינואר 2018, שלושה חודשים אחרי הסכם הפיוס, ביטלה הרשות הפלסטינית, בהנהגת פתח, את הקיצוצים במימון אספקת החשמל מישראל לעזה, שהוחלו ביוני 2017. עקב כך הגבירה ישראל את אספקת החשמל מ־70 מגוואט במחצית השנייה של 2017 ל־120 מגוואט כעת. הגברה זו הפחיתה את משכן המרבי שלהפסקות החשמל היזומות מ־20 ל־12 שעות ביממה. אלא ששיפור זה לא האריך ימים, משום שהרשות הפלסטינית הורתה לחברת החשמל העזתית להתחיל לכסות חלק מעלויות החשמל הנרכש מישראל, על חשבון הדלק הנרכש להפעלת תחנת הכוח של עזה. וכך, עשרה ימים לאחר השבת אספקת החשמל הנורמלית מישראל, נאלצה תחנת הכוח של עזה להשבית את אחת משתי הטורבינות הפעילות שלה, צעד שהאריך את הפסקות החשמל היזומות ל־16 שעות ביממה.

החוסרים באספקת החשמל ממשיכים לפגוע באספקת שירותים בסיסיים וביכולת הייצור ברחבי עזה. מים מוזרמים לבתים בצינורות למשך שעות ספורות בלבד, פעם בארבעה או חמישה ימים; מתקני התפלה, המקור העיקרי למים ראויים לשתייה המסופקים בעיקר במכלי מים, פעלו בפחות מ־60% מתפוקתם ברבעון הראשון של 2017; ומשך ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בבתי החולים העיקריים עלול להגיע לשנה.[1]

נפח המים הנקיים המופקים במתקני התפלת מים בכל חודש (באלפי מטרים מעוקבים)

משכורות ומיסים

ב־3 בינואר ביטל הנשיא עבאס שני צווים נשיאותיים מ־2007 ומ־2017 שפטרו את תושבי עזה מתשלום מיסים מסוימים. אלה כללו מיסי יבוא (מע״מ בגובה 17%), מס הכנסה (20%), מיסי נדל״ן, סיגריות ומכס. לאור המצב הכלכלי הקשה מאוד, לרבות שיעורי אבטלה של יותר מ־46%, הזהירו ארגונים בחברה האזרחית כי חידוש המיסים הללו עלול להוביל להידרדרות נוספת.

הצעדים שאימצה הרשות הפלסטינית ב־2017 בכל הנוגע לעובדי ציבור המקבלים את משכורתם ממנה, לרבות קיצוצים של 50%-30% במשכורות ופרישה מוקדמת, נותרים בעינם. מאז השתלטות חמאס על עזה ב־2007 לא התייצבו רוב העובדים הללו לעבודה, בהוראת הרשות הפלסטינית. בעקבות חתימתו של הסכם הפיוס שבו כאלפיים מהם לעבודה בהוראת הרשות הפלסטינית, למרות הקיצוצים במשכורות.

יותר מ־20 אלף העובדים שגייס חמאס מאז 2007 ממשיכים לקבל רק חלק ממשכורתם, וזאת באופן בלתי סדיר: עד סוף 2017 קיבלו רק 60% מעובדי משרד הבריאות בעזה משכורת חלקית. בממוצע, עובדי משרד הבריאות, שכשליש מהם אחיות ואחים ו־16% הם רופאים, קיבלו רק 40% מסך משכורתם החודשית, וזאת מדי 40 עד 50 יום.

הקיצוצים שערכה הרשות הפלסטינית בהקצאות כספים לכיסוי עלויות התפעול של משרדי ממשלה ושירותים ציבוריים בעזה, המיושמים מאז יוני 2007, טרם בוטלו. ב־23 בינואר 2018, בפעם הראשונה מאז 2007, הקצה משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית מיליון ש״ח לרכישת דלק להפעלת גנרטורים במתקני בריאות בעזה. ברם, מימון זה יספיק רק לאספקת דלק לעשרה ימים.

מעברים

ב־1 בנובמבר 2017, בעקבות הסכם הפיוס, העביר חמאס את השליטה בעברם הפלסטיני של המעברים בעזה לידי הרשות הפלסטינית. צעד זה הוביל להסרתו של המחסום בשליטת חמאס (ארבע־ארבע) שהוביל למחסום ארז, ובכך הקל את הגישה לארז עבור מי שקיבלו היתרי יציאה ישראליים. אלא שרק בני אדם הנמנים עם קטגוריות מועטות זכאים להיתרים אלה, והמספר המתועד של פעמים שבהם יצאו בני אדם במחסום ב־2017 ירד ב־48% לעומת שנת 2016, וב־54% לעומת שנת 2015.[2]

למרות העברת השליטה במעבר רפיח לידי הרשות הפלסטינית, ב־1 בנובמבר, פתחו הרשויות המצריות את מעבר רפיח למשך שמונה ימים בלבד, וזאת רק לקטגוריות ספציפיות של נוסעים. כ־23 אלף בני אדם הנחשבים לבעלי קדימות, לרבות מקרים הומניטריים, נרשמו באמצע ינואר 2018 ברשימת המתנה. מאז העברת השליטה לא הותרה הכנסת סחורות דרך מעבר רפיח, למעט דלק, לעומת יותר ממאתיים משאיות בחודש לפני חתימת ההסכם.

מתן התחייבויות כספיות עבור הפניות לטיפול רפואי

אחד התחומים המועטים שבהם תועד שיפור משמעותי בעקבות חתימתו של הסכם הפיוס הוא אישור, על ידי הרשות הפלסטינית, של התחייבויות כספיות שיאפשרו למטופלים מעזה להגיע לטיפול רפואי במתקנים שאינם של משרד הבריאות, לרבות מתקנים רפואיים מחוץ לרצועת עזה. המחסום העיקרי המונע גישת מטופלים לטיפול רפואי מחוץ לעזה נותר משטר ההיתרים הביטחוניים הישראלי: רק 53.7% מבקשות ההיתרים שהגישו מטופלים ברבעון האחרון של 2017 אושרו במועד. רוב הבקשות (44.1%) עוכבו, ואילצו את המטופלים לקבוע תורים חדשים ולהגיש מחדש את הבקשה להיתר.

אישורי התחייבויות כספיות להפניות לטיפול רפואי (מס׳ מטופלים) על ידי משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית

מחסור בתרופות ובפריטים מתכלים רפואיים

בדצמבר 2017 אזלו מהמלאי 44% מהתרופות החיוניות ו־28% מהפריטים המתכלים החיוניים במחסן התרופות המרכזי של משרד הבריאות בעזה, מצב המוגדר כאספקה למשך פחות מחודש. הרשות הפלסטינית אחראית למימון, רכישה ומשלוח של תרופות מהגדה המערבית לבתי חולים ומרפאות ממשלתיים ברצועת עזה. ההסלמה בפילוגים הפלסטיניים מבית במרץ 2017 הובילה לירידה במשלוחים מהגדה המערבית, ולעלייה הדרגתית באחוזי התרופות החיוניות שאזלו מהמלאי (ראו תרשים). צופים כי העברה של תרופות ממשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית תצמצם את שיעור התרופות החיוניות שאזלו מהמלאי ל־41%, ואת שיעור והפריטים המתכלים שאזלו ל־19%.

שיעור התרופות שאזלו מהמלאי ב־2017 בבית המרקחת המרכזי של משרד הבריאות