העקירה ההמונית האחרת: מתנחלים מנשלים רועים בגדה המערבית

כמעט אלפיים פלסטינים נעקרו מאז 2022 נוכח אלימות מצד מתנחלים ישראלים; 43% מהם מאז 7 באוקטובר 2023

זמן קצר אחרי שמתנחלים חמושים איימו להרוג אותם אם לא יעזבו, נעקרו 24 משקי בית פלסטיניים המונים 141 בני אדם, מחציתם ילדים, מח׳רבת זנותא שבדרום הגדה המערבית. ב־28 באוקטובר 2023 פירקו המשפחות כ־50 מבני מגורים ומחסים לבעלי חיים ועזבו את האזור, יחד עם 5,000 בעלי החיים שהם מגדלים. המשרד לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בעבר מתקפות מתנחלים בקהילה זו; האחרונות בהן התרחשו ב־12, ב־21 וב־26 באוקטובר. כשני שלישים מהמשפחות שהיוו את הקהילה עקורות כיום.

"ב־26 באוקטובר התקיפו אותנו מתנחלים, הרסו את הבתים שלנו ואת מכלי המים, הלוחות הסולאריים והמכוניות שלנו," אמר אבו ח׳אלד בן ה־43 מח׳רבת זנותא. "המוות היה כל כך מוחשי עבורי, שזה היה כמעט כאילו שראיתי אותו במו עיני. נקרעתי בין הרצון להישאר במקום שאני אוהב, שאליו אני שייך, שבו אולי אמות, או לעזוב. ב־28 באוקטובר קיבלתי את ההחלטה הקשה ביותר בחיי: לעזוב את זנותא ולהשאיר הכול מאחור, כזיכרונות. עשיתי את זה כדי להגן על הילדים שלי."

התנסויות כאלה אינן ייחודיות לח׳רבת זנותא. ב־15 קהילות רועים ברחבי הגדה המערבית נעקרו לפחות 98 משקי בית המונים 828 בני אדם, 313 מהם ילדים, נוכח אלימות מתנחלים או הגבלות תנועה הולכות וגוברות מאז 7 באוקטובר, היום שבו כ־1,400 בני אדם נהרגו בישראל על ידי ארגונים פלסטינים חמושים, אלפים נפצעו ואחרים נלקחו כבני ערובה. מאז חל גידול משמעותי באלימות מתנחלים, מממוצע גבוה מלכתחילה של שלוש מתקפות ביום מתחילת 2023, לממוצע הנוכחי – שבע מתקפות ביום.

תקריות במעורבות מתנחלים ביום (ממוצעים מעוגלים)

בתקופה זו תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 171 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (26 מקרים), נגרם נזק לרכוש פלסטיני (115 מקרים), או מתקפות שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (30 מקרים). מקרי הטרדה, הסגת גבול והפחדה אינם כלולים בנתונים אלה כשאינם גורמים לנזק או לנפגעים, אף שכלם מגבירים את הלחץ המופעל על פלסטינים לעזוב את מקומות מגוריהם.

ב־9 באוקטובר נעקרו 40 בני אדם מקהילת הרועים אל־גנוב. מתנחלים חמושים פשטו על הקהילה, איימו על תושביה בנשק חם ואמרו שיהרגו אותם אם לא יעזבו את המקום תוך שעה. אבו ג׳מאל בן ה־75 הוא אחד העקורים. "מתנחלים הציתו את האוהל שלי וגנבו את העזים שלי", סיפר לנו. "הם הרסו את כל מה שהחזיק אותי פה". מבנה מגורים נוסף הוצת אף הוא במהלך תקרית זו.

מאז 7 באוקטובר הגבירו הרשויות הישראליות עוד יותר את הגבלות התנועה המוטלות בדרך כלל ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. הגבלות אלה חמורות במיוחד באזורים שקרבת התנחלויות וב"מרחב התפר", השטח הפלסטיני המבודד בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה הישראלית בגדה המערבית, שאורכה 712 קילומטר.

גם מתנחלים מטילים הגבלות תנועה וחוסמים את כבישי הגישה לקהילות פלסטיניות. אמצעים כאלה מגבילים את גישתם של פלסטינים לשירותים ולמקורות מחיה חיוניים. במקרים מסוימים מתנחלים אף גרמו נזק למשאבי מים שקהילות הרועים תלויות בהם למחייתן, ומנעו מהם משאב שהוא צורך אנושי בסיסי.

לעיתים קרובות קהילות רועים פלסטיניות תלויות במידה רבה בסיוע הומניטרי, לרבות שירותי בריאות וחינוך. אבל רבים משירותים אלה הופסקו בלית ברירה מאז שההגבלות הוחמרו.

שימוש בנשק חם לאיום על פלסטינים

ב־12 באוקטובר נעקרו שמונה משקי בית המונים 51 בני אדם מקהילת הרועים שחדה והמלאן שבנפת שכם, לאחר שמתנחלים איימו עליהם בנשק חם ואמרו שבמשך הלילה יהרגו אותם ויציתו את אוהליהם. אחד מבני המשפחה, אבו אסמעיל בן ה־52, אמר, "לא הייתה לי ברירה אלא להשאיר הכול מאחור, כדי להגן על הילדים שלי."

ביותר מאחת מכל שלוש תקריות במעורבות מתנחלים מאז 7 באוקטובר השתמשו מתנחלים בנשק חם לאיים על פלסטינים, לרבות בפתיחה באש. בכמעט מחצית מהמקרים כוחות ישראליים ליוו את המתנחלים או תמכו בהם באופן פעיל. בעקבות רבות מהתקריות במעורבות מתנחלים פרצו עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבהם נהרגו שלושה פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו. נכון לסוף אוקטובר נהרגו שמונה פלסטינים ישירות מידי מתנחלים. 24 מבני מגורים, 40 מבנים ששימשו לחקלאות, 67 כלי רכב ויותר מ־400 עצים ושתילים ניזוקו או נהרסו.

התנחלויות אינן חוקיות מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, וזה שנים רבות שהן גורמות, יחד עם אלימות מתנחלים, לסיכונים מוגברים ולהעמקת הצרכים ההומניטריים בקרב פלסטינים.

העקירה בלחץ מתנחלים קדמה ל־7 באוקטובר; התושבים נותרים מצויים בסיכון מוגבר

העקירה בלחץ מתנחלים הייתה נרחבת לכל אורך שנת 2023. בספטמבר חשף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים כי 1,105 בני אדם מ־28 קהילות – כ־12% מאוכלוסייתן – נעקרו מתחומי מגוריהם מאז 2022, וציינו אלימות מתנחלים ומניעת גישה לשטחי מרעה על ידי מתנחלים כסיבות העיקריות לכך. ארבע קהילות נעקרו לחלוטין ונותרו הן ריקות. בשש קהילות אחרות עזבו מאז 2022 יותר מ־50% מהתושבים, ובעוד שבע קהילות עזבו יותר מ־25% מהתושבים, נכון לספטמבר 2023.

יחד עם הנתונים האחרונים, מספרם הכולל של בני האדם שנעקרו נוכח אלימות מתנחלים מאז 2022 הגיע ל־1,933. בנפרד, בתחילת אוקטובר, לפני סבב ההסלמה הנוכחי, דיווח משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים על עקירתן של 13 משפחות, המונות 84 בני אדם, ממסאפר יטא; עקורים אלה ציינו כי הסיבה העיקרית לעזיבתם הן הגבלות התנועה שהטילו כוחות ישראליים. בנוסף, הריסות בתים שמבצעות הרשויות הישראליות גרמו לעקירתם של 1,032 פלסטינים נוספים בשנת 2022, ו־1,352 פלסטינים מאז תחילת 2023.

בה בעת, עדיין קיימים חששות כבדים לשלום המשפחות שנשארו בבתיהן וממשיכות לסבול מתקפות מתנחלים. מוחמד אבו סייף (אבו ח׳אלד) בן ה־90 מתגורר זה 40 שנה עם משפחתו בקהילת הרועים עין שיבלי. אף שנשארו, הם חשופים להטרדה ולאיומים חוזרים ונשנים מצד מתנחלים. "הם לא נותנים לנו לרעות את הכבשים שלנו." אמר לנו.

הוא ובני משפחתו נמנים עם חמישה משקי בית פלסטיניים, המונים 33 בני אדם, שנשארו בקהילה זו. על כולם מרחפת סכנת עקירה, ככל שמעשיהם של מתנחלים מצמצמים יותר ויותר את שטחי המרעה. מאז 7 באוקטובר כבר עזבו את האזור שמונה משפחות, המונות 51 בני אדם. ואף שאבו ח׳אלד עדיין שם, דבר אינו מבטיח שהוא ובני משפחתו יוכלו להישאר שם עוד זמן רב.