גל הריסות בקהילות פלסטיניות של בדואים ורועים

שיעור ההריסות ב־2016 הוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בתיעוד

בספטמבר ובאוקטובר 2016, הרשויות הישראליות החרימו, הרסו או אילצו פלסטינים להרוס 155 מבנים ברחבי הגדה המערבית, הריסות שגרמו לעקירתם של כ־240 בני אדם, מחציתם ילדים, ופגעו באופנים אחרים ב־350 בני אדם נוספים. כל התקריות מלבד שתיים התרחשו בנימוק שהמבנים נבנו ללא היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. אף שהמספר הממוצע של המבנים שנבחרו להריסה בחודשיים האחרונים נמוך ב־25% מהממוצע החודשי בשמונת החודשים הקודמים (ינואר־אוגוסט), הנתון המצטבר מאז תחילת 2016 גבוה ביותר מ־80% מאשר בכל שנת 2015, והוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הריסות, ב־2009.

מבנים שנהרסו בגדה המערבית

כ־84% מהמבנים שנפגעו (130) נמצאו ב־21 קהילות הממוקמות בחלקן או בשלמותן בשטח C. עם הקהילות שהפגיעה בהן הייתה מהחמורות ביותר נמנות שלוש קהילות בדואים ורועים פלסטיניות בצפון בקעת הירדן: ח׳רבת ראס אל־אחמר, אל־עקבה וח׳רבת תל אל־חימה (ראו מקרה מבחן להלן), ש־66% מהמבנים שנהרסו בפרק זמן זה נמצאו בהן.

בנוסף, במשך יומיים נחשפה קהילת אל־עקבה לירי מתמשך באש חיה בתוך אזור המגורים שלה, בלא התרעה; הירי לא גרם לנפגעים או לנזק לרכוש. גם תושבי קהילה סמוכה בשם חומסה אל־בקעייה נעקרו מבתיהם באופן זמני לשלושה ימים במשך החודש, למשך שעות אחדות בכל יום, בשל אימונים של הצבא הישראלי. אימונים אלה, לצד ההריסות והגבלות הגישה, תורמים לסביבה הכופה השוררת בגדה המערבית, הדוחקת את רגלי הקהילות.

שלושים מבנים נהרסו או הוחרמו בארבע קהילות בדואיות שנבחרו כמטרה להריסות בחודשיים הקודמים בפריפריה הירושלמית, בתוך שטח המיועד למיזם הרחבת ההתנחלות E1 או לידו. קהילות אלה נמנות עם 46 קהילות בדואיות במרכז הגדה המערבית המצויות בסכנת העברה בכפייה, כתוצאה מ"תוכנית העברה" שמקדמות הרשויות הישראליות.

יותר משליש מכל המבנים שנהרסו או הוחרמו במהלך תקופה זו (55) ניתנו כסיוע הומניטרי, במימון תורמים בינלאומיים או מדינת פלסטין. נכון לעכשיו, מספר פריטי הסיוע שנהרסו או הוחרמו מאז תחילת 2016 הוא 278, גבוה ביותר מ־150% מהנתון לכל שנת 2016.

23 מבנים פלסטיניים נוספים שנהרסו בספטמבר ובאוקטובר נמצאו בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים כפי שהוגדרו על ידי ישראל. כל המבנים שנהרסו, למעט אחד, היו מבני מגורים וכתוצאה מהריסתם נעקרו 111 בני אדם. שישה מבתים אלה נהרסו על ידי בעליהם, לאחר שאלה קיבלו מהרשויות הישראליות צווי הריסה סופיים.

באירוע נוסף בירושלים, גירשה משטרת ישראל בכוח משפחה פלסטינית בת שמונה נפשות מביתה בעיר העתיקה של ירושלים, שבו התגוררה בשכירות מאז שנות השלושים של המאה שעברה, ומסרה את הבית לעמותת מתנחלים שעל פי דיווחים רכשה אותו. צעד זה בא לאחר הליכים משפטיים ממושכים בבתי המשפט הישראליים, שבהם ערערו בני המשפחה לשווא על צו הגירוש בנימוק שהתגוררו במקום בשכירות מוגנת. הבית הוא חלק ממתחם מגורים גדול יותר הכולל תשע דירות, שביולי 2010 השתלטו מתנחלים על שמונה מהן בצעד שהביא לעקירתם של שבעה משקי בית פלסטינים.

תרגיל מיפוי שביצע משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מצביע על כך שנגד לפחות 180 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית הוגשו תביעות פינוי. את רוב התביעות הללו יזמו עמותות מתנחלים על סמך תביעת בעלות, וכן טענות כי התושבים כבר אינם "דיירים מוגנים". משום כך, סכנת עקירה מרחפת מעל 818 פלסטינים, 372 מהם ילדים.

מפת ירושלים המזרחית: פלסטינם בסכנת פינוי, ספטמבר 2016