ב־30 במאי 2016 דחה בית המשפט העליון הישראלי ערעור שהגישה משפחה פלסטינית (משפחת כירש) נגד גירושה מבית בעיר העתיקה של ירושלים המזרחית, שבו התגוררה בשכירות זה דורות, והעברת הנכס לעמותת מתנחלים (עטרת כוהנים). כתוצאה מכך מרחפת על משפחה בת שבע נפשות, בהן ילד, סכנה מיידית של גירוש בכפייה. הבית הוא חלק ממתחם מגורים גדול יותר הכולל תשע דירות, שביולי 2010 נכנסו מתנחלים לשמונה מהן וגרמו לעקירתן של שבעה משקי בית פלסטיניים. על פי דיווחים המתחם כולו נמכר אמנם על ידי בעליו הפלסטיניים המקוריים לעמותת המתנחלים, אך המשפחה הפלסטינית הנותרת, ששכרה את הנכס מאז שנות השלושים של המאה העשרים, ממשיכה לתבוע את הזכות להישאר כדיירים מוגנים.
בעשורים האחרונים הגבירו עמותות מתנחלים את מאמציהן להשתלט על נכסים בתוך שכונות פלסטיניות במה שמכונה אזור "האגן הקדוש" של ירושלים המזרחית – שטח הכולל בעיקר את הרבעים המוסלמי והנוצרי של העיר העתיקה, את סילואן, שייח׳ ג׳ראח וא־טור (הר הזיתים). נוהג זה, המתבצע בתמיכת הרשויות הישראליות, הוביל להטלת הגבלות על המרחב הציבורי, צמיחת הבנייה למגורים וחופש התנועה באזורים הנפגעים. הפרישה המתמשכת של מאבטחים פרטיים וכוחות משטרה כדי להגן על ההתנחלויות החדשות יצרה גם היא מתיחות ועימותים, ופגעה בשלומם הגופני של תושבים פלסטינים.