היום פינתה משטרת ישראל בכפייה שמונה פלסטינים, שניים מהם ילדים, מביתם שבעיר העתיקה של ירושלים המזרחית, והעבירה את הנכס לרשות עמותת המתנחלים "עטרת כוהנים", שעל פי דיווחים רכשה אותו בשנות השמונים. המשפחה שפונתה גרה בנכס בשכירות מאז שנות השלושים. הבית הוא חלק ממתחם מגורים גדול יותר הכולל תשע דירות, ששמונה מהן נתפסו על ידי מתנחלים ביולי 2010, בצעד שגרם לעקירתם של שבעה משקי בית פלסטיניים. באוגוסט 2016 גורשו מבתיהן שבעיר העתיקה, בנסיבות דומות, שלוש משפחות פלסטיניות נוספות, שמנו שבעה מבוגרים ועשרה ילדים.
הפינוי היום בא לאחר הליכים משפטיים ממושכים שהתנהלו מאז שלהי שנות התשעים. השלב האחרון כלל ערעור שהגישה המשפחה לבית המשפט העליון הישראלי על פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתה של המשפחה למעמד של דיירים מוגנים; ב-30 במאי 2016 דחה בית המשפט העליון את הערעור.
לא זו בלבד שעקירת בני אדם שוללת מהם את ביתם, לעתים קרובות היא גם משבשת את מחייתם ומובילה להעמקת העוני ולביסוסו ולהגברת התלות בסיוע; בילדים פגיעתה עלולה להיות הרסנית במיוחד, לרבות תופעות כמו דיכאון וחרדה.
בעשורים האחרונים הגבירו עמותות מתנחלים את מאמציהן להשתלט על נכסים בתוך שכונות במה שמכונה אזור "האגן הקדוש" בירושלים המזרחית – הכולל בעיקר את הרובע המוסלמי והנוצרי של העיר העתיקה, ואת השכונות סילוואן, שייח' ג'ראח וא-טור (הר הזיתים).
נכון להיום תלויות ועומדות בפני בתי משפט ישראליים עשרות תביעות פינוי שהגישו עמותות מתנחלים נגד משפחות פלסטיניות.
הקמת התנחלויות בשטח הפלסטיני כבוש נוגדת את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הקמת התנחלויות בלב שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית הובילה להגבלת המרחב הציבורי, הצמיחה למגורים וחופש התנועה באזורים הנפגעים. ההצבה המתמדת של מאבטחים פרטיים וכוחות משטרה כדי להגן על ההתנחלויות החדשות יצרה גם היא מתיחות ועימותים, ופגעה בשלומם הפיסי של תושבים פלסטינים.
* הנתונים והניתוח בעדכון זה מבוססים על מידע ראשוני הזמין בעת כתיבת שורות אלה. עדכונים מסדרת “Flash Updates” מאת משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מתפרסמים בעקבות התפתחויות המעלות חששות הומניטריים ומצריכות מענה הומניטרי מתואם.
* ראו כאן מאמר מחודש יולי 2016 בנושא זה.