סקירת מצב

רצועת עזה

מאז שהפסקת האש נכנסה לתוקף ב־21 במאי, וסיימה את מעשי האיבה שהחלו ב־10 במאי בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים, לא דווח על כל תקרית של עימות מזוין. לדברי נציבות זכויות האדם, עד 27 במאי נהרגו 256 פלסטינים, בהם 66 ילדים ו־40 נשים, שעל פי נתוני הנציבות 128 מתוכם היו אזרחים. כ־245 מההרוגים, לרבות 63 ילדים, נהרגו ככל הנראה על ידי כוחות צה״ל.

במהלך מעשי האיבה נפצעו כמעט אלפיים פלסטינים, בהם יותר מ־600 ילדים ו־400 נשים. חלקם נפצעו קשה והם עלולים להתמודד עם נכות ארוכת טווח שתצריך שיקום.

בשיאו של סבב ההסלמה, 113 אלף עקורים שהו בבתי ספר של אונר״א ובקהילות מארחות כדי להתגונן מהלחימה. כעת פחת מספרם לכ־8,500 בני אדם, בעיקר מי שבתיהם נהרסו או שניזוקו עד כדי כך שאינם ראויים למגורים. לדברי רשויות מקומיות, יותר מאלפיים יחידות דיור נהרסו לחלוטין או שנגרם להן נזק כבד.

על פי הערכות, ל־15 אלף יחידות דיור נגרם נזק כלשהו, וכן גם לשורה של מתקני ותשתית מים ותברואה, ל־58 מתקני חינוך, תשעה בתי חולים ו־19 מרכזי רפואה ראשונית. הנזק לתשתית החריף את הגירעונות הכרוניים בחשמל ובתשתית בעזה, הביא לירידה בכמויות מים הנקיים ובהיקף טיהור השפכים ויצר הפסקות חשמל יומיות שאורכן 20-18 שעות, מצב הפוגע במאות אלפי בני אדם. צוותי עבודה של העיריות וספקי השירותים ממשיכים לפתוח כבישים מחדש לתנועה, לפנות הריסות ולתקן רשתות מים, ביוב וחשמל. עם זאת, היעדר חלפים וציוד חיוני אחר, וכן היקף הנזק וחומרתו והחשש מפני נפלי מלחמה, מאטים את ההתאוששות.

דאגה מיוחדת מתעוררת לגבי 600 אלף ילדים בגיל בית הספר, שהחינוך שלהם הושעה במהלך מעשי האיבה, לאחר שעוד קודם לכן נקטע שוב ושוב בשל ההגבלות למען בריאות הציבור בגין COVID-19. מערכת הבריאות בעזה, שכבר הייתה על סף קריסה בשל מחסור כרוני בתרופות, ציוד לא מספיק ומגפת COVID-19 המתמשכת, מתקשה כעת לתת מענה לצרכים של מי שנפצעו במהלך מעשי האיבה.

מעבר הנוסעים ארז שבשליטת ישראל נותר סגור עבור מרבית הפלסטינים בעזה, למעט מטופלים שהופנו לטיפול רפואי דחוף. המעבר המסחרי כרם שלום, נותר פתוח עבור סחורות בסיסיות ספציפיות, לרבות מספוא ואספקה רפאית. מעבר רפיח ושער סלאח א־דין, שבשליטת מצרים, פועלים כרגיל. ב־25 במאי התירו הרשויות הישראליות לחדש את הדיג מול חוף עזה, אבל רק עד מרחק של שישה מיילים ימיים מהחוף, הגבלה הפוגעת ביותר מ־50 אלף בני אדם המועסקים בענף הדיג.

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית

מעשי האיבה בעזה לוו בתסיסה גוברת בירושלים המזרחית וביתר הגדה המערבית. מאז 21 במאי נהרגו שני פלסטינים, בהם גבר בן 25 ממחנה הפליטים אל־עמארי בנפת רמאללה, שעל פי דיווחים נורה במהלך פשיטה שאנשי יחידת מסתערבים ישראלית ביצעו ב־25 במאי, ונער בן 17 שנורה למוות בידי כוחות ישראליים ב־24 במאי, לאחר שדקר ופצע שני ישראלים בתחנה של הרכבת הקלה בירושלים המזרחית, כפי שדווח. נתון זה מביא את המספר הכולל של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ל־29.

המתיחות השוררת זה מכבר בירושלים המזרחית נמשכת, לנוכח הפינוי בכפייה של פלסטינים, שעדיין תלוי ועומד בשייח׳ ג׳ראח ובשכונות אחרות בעיר. ב־26 במאי דחה בית המשפט המחוזי בירושלים שימוע שנקבע מראש בעניין הגירוש בכפייה המתוכנן של שישה משקי בית פלסטיניים המונים 33 בני אדם, 19 מהם ילדים, מרובע בטן אל־הווא שבשכונת סילוואן. פעילים פלסטינים, ישראלים וזרים התכנסו מול בית המשפט להפגנת הזדהות עם המשפחות בסילוואן, ואחריה חסמו כוחות ישראליים את השטחים סביב בית המשפט בגדרות מתכת, תקפו והיכו כמה בני אדם ופצעו ועצרו ילד פלסטיני אחד.

חל גידול משמעותי במספר מבצעי החיפוש והמעצר והפשיטות הליליות שכוחות ישראליים מבצעים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית ונפות שכם, ג׳נין, חברון ובית לחם. גם במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם חל גידול, במיוחד באזור H2 של העיר חברון, שם תועדו בשלושת השבועות הראשונים במאי 22 מתקפות, לעומת 12 מתקפות בכל חודש אפריל.

מימון

היום, 27 במאי, השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, את פניית הבזק הבין־סוכנותית, המחייבת גיוס של 95 מיליון דולר לתמיכה בסוגי מענה חירום הומניטרי ושיקום מוקדם במשך שלושת החודשים הקרובים. בתחילת השבוע הודיעה המתאמת ההומניטרית על הקצאת 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, ומתאם סיוע החירום בניו יורק הקצה 4.5 מיליון דולר לשיקום גישתם של בני אדם לשירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים. תוכנית המענה חוזה מעבר מהיר לשלב שיקום מוקדם, לרבות שיקום וחידוש של שירותי ורשתות תשתית, ואחר כך למסגרת שיקם והתאוששות לטווח הבינוני והארוך. התוכנית מהווה השלמה ל־417 מיליון הדולרים שתוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2021 מבקשת לגייס לכיסוי צרכים הומניטריים שהיו קיימים קודם לסבב ההסלמה.

COVID-19

סבב ההסלמה התרחש בעת שהשטח הפלסטיני הכבוש עדיין התמודד עם גאות במספר הנדבקים ב־COVID-19, במיוחד בעזה, שבה גדל מספר הנדבקים הפעילים באפריל ב־60%. המעקב אחר אמצעים למניעת COVID-19, וכן הבדיקות והחיסונים, שובשו באופן קשה מאוד במהלך הסכסוך. מעבדת הבדיקות המרכזית בעיר עזה נפגעה ב־17 במאי בתקיפה אווירית ישראלית, ובעקבות הנזק הושבתו כל הבדיקות לגילוי COVID-19 למשך שלושה ימים. גם למרכז החיסונים היחיד בצפון עזה נגרם נזק כבד והוא טרם חזר לפעול.

נכון ל־26 במאי הגיע המספר המצטבר של נדבקים ב־COVID-19 בעזה ל־107,845. דווח על 2,358 נדבקים פעילים, ששהו בבידוד בבתיהם או בבתי חולים שיועדו על ידי הרשויות המקומיות לטיפול ב־COVID-19.

נכון ל־25 במאי הגיעו באמצעות מנגנון הברית הגלובלית לחסונים (COVAX) 120 אלף מנות של חיסון פייזר, שמתוכן יועדו 45 אלף לעזה. בגדה המערבית נמשך מסע החיסון הלאומי, המעניק קדימות למורים. בית החולים הראשי לטיפול ב־COVID-19 בנפת חברון כבר אינו פועל, בשל המספר הנמוך של בנדבקים, ויתחיל לפעול כבית חולים כללי, אף שימשיך לקיים מחלקה ייעודית עבור מטופלים שנדבקו ב־COVID-19.

פירוט על המענה ההומניטרי ועל הצרכים המתמשכים כלול בגרסה האנגלית של דוח זה.