סקירת מצב

רצועת עזה

מאז כניסת הפסקת האש לתוקפה ב־21 במאי לא דווח על תקריות חמורות. לפי נתוני נציבות זכויות האדם, במהלך סבב ההסלמה נהרגו 256 פלסטינים, בהם 66 ילדים ו־40 נשים, ומוערך כי 128 מתוכם היו אזרחים, 62 אנשי ארגונים חמושים, ו־66 אנשים שמעמדם טרם נקבע. כ־245 מתוכם, בהם 63 ילדים ו־40 נשים, נהרגו ככל הנראה על ידי כוחות ישראליים.

במהלך מעשי האיבה נפצעו כמעט אלפיים פלסטינים, בהם יותר מ־600 ילדים ו־400 נשים, וחלקם עלולים לסבול מנכות ארוכת טווח שתצריך שיקום. ב־9 ביוני נהרג ילד בן תשע ואחיו נפצע קשה מפיצוץ של נפל מלחמה שהשניים מצאו ליד ביתם בשכונת א־זייתון שבעזה.

בשיאו של סבב ההסלמה, 113 אלף עקורים שהו בבתי ספר של אונר״א ובקהילות מארחות כדי להתגונן מהלחימה. כעת נותרו עדיין כ־8,500 עקורים פנימיים, לרבות 247 השוהים בשני בתי ספר של אונר״א, בעיקר מי שבתיהם נהרסו או שניזוקו עד כדי כך שאינם ראויים למגורים. לדברי רשויות מקומיות, מוערך כי ל־15,130 יחידות דיור נגרם נזק כלשהו, וכן גם לשורה של מתקני ותשתית מים ותברואה, ל־141 בתי ספר ממשלתיים ול־33 מתקני רפואה.

בשל ההפסקות הנמשכות בחשמל וברשת האינטרנט והנזק לתשתית בית הספר, הסתיימה שנת הלימודים ב־3 ביוני במוסדות החינוך של משרד החינוך וב־10 ביוני במוסדות החינוך של אונר״א. קווי החשמל שניזוקו תוקנו, אך מאז 1 ביוני עדיין נמשכות ברחבי עזה הפסקות חשמל מתגלגלות שאורכן עד 12 שעות ביממה, בחלקו גם בשל מחסור בדלק המונע מתחנת הכוח של עזה לשוב ולתפקד כרגיל. כתוצאה מהפסקות החשמל הממושכות והנזק לתשתית, על פי הערכות ל־400 אלף בני אדם עדיין אין גישה סדירה למים זורמים.

הרשויות הישראליות הותירו את מעבר הנוסעים ארז סגור עבור מרבית הפלסטינים בעזה, למעט מטופלים שהופנו לטיפול רפואי דחוף, בהם מטופלים אונקולוגיים. בשבוע הראשון ביוני אישרו הרשויות הישראליות כ־43% מהבקשות שהגישו מטופלים שהופנו לטיפול להיתרי יציאה לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, לעומת 13% מהבקשות שאושרו בשבוע האחרון של חודש מאי. 

כן הותירו הרשויות הישראליות את המעבר המסחרי כרם שלום פתוח עבור סחורות בסיסיות ספציפיות, לרבות מספוא, אספקה רפואית ודלק עבור המגזר הפרטי ועבור אונר״א. ייבוא של כל מוצרים מלבד אלה אסור. הרשויות הישראליות לא התירו הוצאת סחורות מעזה מאז 10 במאי. 

הכנסת מטעני סיוע דרך מעבר רפיח עם מצרים, לרבות מזון ותרופות ממצרים וממדינות אחרות, נמשכת במרבית הימים, וכן גם הכנסת מזון, דלק וחומרי בניין דרך שער סלאח א־דין עם מצרים.

מאז 25 במאי התירו הרשויות הישראליות לחדש את הדיג מול חוף עזה, אבל רק עד מרחק של שישה מיילים ימיים מהחוף.

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית

במהלך התקופה הנסקרת נמשכו העימותים בין כוחות ישראליים לבין פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ב־10 ביוני, בשעות הבוקר המוקדמות, אנשי יחידת מסתערבים ישראלית ירו למוות בשלושה פלסטינים ופצעו אנושות לפחות אדם אחד נוסף במהלך מבצע צבאי בג׳נין. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, שניים מההרוגים והפצוע היו אנשי כוחות ביטחון פלסטיניים. הנסיבות שבהן התרחשה התקרית עדיין אינן ידועות במלואן.

ב־4 ביוני פצעו כוחות ישראליים 293 פלסטינים בשתי הפגנות נפרדות נגד בניית מאחזים ישראליים חדשים ליד הכפרים ביתא ובית דג׳ן שבנפת שכם. בתקרית בכפר ביתא דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים פצעו 26 פלסטינים בתחמושת חיה ו־46 בני אדם נוספים בקליעי מתכת מצופים גומי. לדברי נציבות זכויות האדם, "על סמך המעקב הישיר שמבצעת נציבות זכויות האדם, נראה כי השימוש בכוח קטלני לא היה מוצדק והוא מעורר חששות בגין שימוש מופרז בכוח".

מבצעי החיפוש והמעצר שמבצעים כוחות ישראליים הוכפלו מאז ההסלמה במתיחות בירושלים המזרחית באמצע אפריל, לעומת הממוצע השבועי שתועד בשבועות קודמים מאז תחילת 2021. במהלך התקופה הנסקרת נעצרו במבצעים כאלה 78 פלסטינים, בהם עשרה ילדים, רובם (24) בעיר העתיקה של ירושלים המזרחית.

בגדה המערבית נמשך הגידול במספר מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם; בשלוש מהתקריות שהתרחשו באזור H2 של העיר חברון נפצעו ארבעה תושבים פלסטינים של האזור. כמו כן, פלסטיני נפצע ולפחות עשרה כלי רכב ניזוקו בכביש 60, ליד הכפרים חווארה וביתא שבדרום נפת שכם, על פי דיווחים מידי מתנחלים. בנוסף, לפחות 30 עצי זית השייכים לפלסטינים מהכפר נעלין (נפת רמאללה) הוצתו, על פי דיווחים על ידי מתנחלים ממאחז סמוך.

שייח׳ ג׳ראח

בירושלים המזרחית עדיין נשקפת למשפחות פלסטיניות סכנה של פינוי בכפייה, על ידי הרשויות הישראליות, מבתיהן באזור כרם אל־ג׳עוני שבשכונת שייח׳ ג׳ראח בעקבות תביעות משפטיות שיזמו עמותות מתנחלים. ב־7 ביוני הודיע היועץ המשפטי לממשלה הישראלי כי לא יתערב בהליכי בג״ץ בכל האמור בפינוי התלוי ועומד של ארבע מהמשפחות האלה. כעת על בג״ץ לקבוע שימוע בעניין בקשת המשפחות לערער על ההחלטה בעניין, ולפסוק בהתאם.

מאז 3 במאי מוצבים בכל חמש הכניסות לכרם אל־ג׳עוני כוחות ישראליים, ואלה מתירים את הכניסה לאזור רק ל־114 פלסטינים תושבי השכונה (כ־29 משפחות, בהן 37 ילדים), הנדרשים להציג תעודות מזהות, וכן למתנחלים, לעיתונאים, לאמבולנסים ולכלי רכב של האו״ם. ב־16 במאי עובו מחסומים אלה לאחר שפלסטיני דרס במכוניתו שבעה אנשי כוחות ישראליים, פצע אותם ולאחר מכן נורה למוות. לדברי אנשי הקהילה, כוחות ישראליים התירו גישת מתנחלים למקום ללא בדיקה של תעודות מזהות.

ב־5 ביוני תקפו שוטרים ישראליים עיתונאית שכיסתה הפגנה בשייח׳ ג׳ראח, היכו ועצרו אותה. העיתונאית שוחררה כעבור שעות אחדות והוצא נגדה צו הרחקה ל־15 יום, האוסר עליה להיכנס לשכונה. ב־6 ביוני עצרו כוחות ישראליים שלושה פעילים פלסטינים משייח׳ ג׳ראח ומסילוואן וזימנו פעיל נוסף לחקירה. פלסטינים קיימו הפגנה מחוץ למתקן המעצר סלאח א־דין שבירושלים המזרחית, ובעימותים שפרצו עקב כך בין פלסטינים לכוחות ישראליים נפצעו לפחות 11 פלסטינים מקליעי גומי ורימוני הלם. שני הפעילים הפלסטינים משייח׳ ג׳ראח שוחררו על ידי משטרת ישראל עוד באותו יום.

ב־10 ביוני דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ל־8 ביולי את החלטתו בעניין ערעור שהגישו תושבי שלוש דירות בשכונת בטן אל־הווא שבסילואן, בירושלים המזרחית, על הוראה שנתן בית משפט השלום ב־23 בדצמבר 2020 לפנותם מבתיהם עד ל־1 במרס 2021 משני המבנים שבהם הם גרים. אם אכן יתבצע הפינוי, שלוש משפחות פלסטיניות בסך הכול, המונות 20 בני אדם, בהם 12 ילדים, ייעקרו בכפייה מבתיהן.

מימון

ב־27 במאי השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, את פניית הבזק הבין־סוכנותית, המחייבת גיוס של 95 מיליון דולר לתמיכה בסוגי מענה חירום הומניטרי ושיקום מוקדם בפרק זמן של שלושה חודשים. 

השבוע, לאחר שינויים זעירים, פורסמה גרסה מעודכנת מעט של הפנייה. תוכנית המענה חוזה מעבר מהיר לשלב שיקום מוקדם, לרבות שיקום וחידוש של שירותי תשתית ורשתות, ואחר כך למסגרת שיקום והתאוששות לטווח הבינוני והארוך. התוכנית מהווה השלמה ל־417 מיליון הדולר שתוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2021 מחייבת לגייס לכיסוי צרכים הומניטריים שהיו קיימים קודם לסבב ההסלמה.

עד עתה גויסו 15.6 מיליון דולר, שהם 16% מהסכום הכלול בפניית הבזק. יחד עם משאבים מחוץ לפניית הבזק גויסו עד עתה 19.4 מיליון דולר לתמיכה בפעולות מענה הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש.

כמו כן, קודם לתקופה הנסקרת הקצתה המתאמת ההומניטרית 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, מימון ש־95% מתוכו ינותבו לעזה ו־5% לפעולות בריאות, הגנה ומחסה בגדה המערבית. מתאם סיוע החירום בניו יורק הקצה 4.5 מיליון דולר נוספים למענה ההומניטרי בעזה, לרבות לצורך סילוק בטוח של נפלי מלחמה, סבסוד שכר דירה לפליטים שבתיהם נהרסו, ושיקום של שירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים.

פירוט המימון למענה פניית הבזק על פי תורמים זמין לעיון בגרסה האנגלית של דוח זה.

COVID-19

נכון ל־10 ביוני, מספר הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 ברחבי שטח הפלסטיני הכבוש היה 4,216. מאז התפרצות המגפה בשטח הפלסטיני הכבוש החלימו כ־331 אלף מ־339,385 הנדבקים המאומתים, ו־3,788 מתו. מספר המטופלים המאושפזים ביחידות הטיפול הנמרץ הוא 16, מתוכם מונשמים שניים. שיעור התמותה, כלומר שיעור המתים בקרב הנדבקים המאומתים, נותר 1.1%.

בעזה נגרמו במהלך הסכסוך שיבושים קשים במעקב אחר האמצעים למניעת COVID-19 וכן בפעולות הבדיקה והחיסון, כך שהבדיקות הוגבלו רק לבני אדם עם תסמינים שהתייצבו בבתי חולים. נכון ל־10 ביוני דווח על כ־4,216 נדבקים פעילים, גידול לעומת 3,700 בשבוע שעבר; הנדבקים שוהים בבידוד בבתיהם או בבתי חולים שמשרד הבריאות ייעד לטיפול ב־COVID-19. מספרם המצטבר של הנדבקים ב־COVID-19 הוא כ־111 אלף, מתוכם החלימו 105,826 בני אדם, ותועדו 1,030 מתים. בעזה אותרו כעת 90% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש.

בגדה המערבית נמשכת הירידה במספר הנדבקים המאומתים והמתים מ־COVID-19; מספר הנדבקים המאומתים הפעילים הגבוה ביותר תועד בנפות שכם וג׳נין. לדברי משרד הבריאות בטול כרם, בית החולים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני מטפל בשני הנדבקים האחרונים שאושפזו בו. מסע החיסון של הרשות נמשך, וחיסונם של המורים כמעט הושלם. משרד החינוך החליט כי בשנת הלימודים הקרובה, שתתחיל ב־16 באוגוסט, תתחדש הלמידה פנים אל פנים.

תוכנית החיסון של הרשות הפלסטינית ל־COVID-19 חודשה, לאחר שנקטעה בשל סבב ההסלמה האחרון. ב־3 ביוני מסר יוניסף פלסטין, באמצעות מנגנון החיסון העולמי (COVAX) 9,600 מנות חיסוני COVID-19 לעזה. זה המשלוח הרביעי מסוגו של חיסונים שנמסר לרשויות הבריאות בעזה. לדברי משרד הבריאות, בתחילת השבוע הגיעו לעזה כ־30 אלף מנות חיסון ספוטניק V מתרומה פרטית.

לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־10 ביוני חוסנו כ־369 אלף פלסטינים, ש־240 אלף מהם קיבלו את מנת החיסון השנייה, נתון המייצג כ־7% מכלל האוכלוסייה. נתון זה כולל כ־110 אלף עובדים פלסטינים שחוסנו על ידי הרשויות הישראליות.

לעדכון האחרון מטעם ארגון הבריאות העולמי בנושא COVID-19, ראו כאן.

מעקב אחר חיסונים (נכון ל־1 ביוני 2021)

פירוט הצרכים ההומניטריים והמענה להם לפי תחום כלול בגרסה האנגלית של דו״ח זה.