תיקון בסלי המזון על מנת לשפר את התזונה בקרב פליטים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי בעזה

היעדר הזדמנויות תעסוקתיות נותר הגורם העיקרי לחוסר ביטחון תזונתי

בסוף ינואר השלימה אונרֻ״א תיקון מקיף בתכולת מנות הסיוע במזון שלה, כדי לשפר אותן על פי שלושה קריטריונים מרכזיים: (i) בריאות וערכים תזונתיים; (ii) התאמה לציבור ולהרגלי תזונה מקומיים; (iii) זמינות והיבטים לוגיסטיים מעשיים. הסלים החדשים יושקו בחלוקת המזון של החודשים אפריל-יוני ויוחלו על כל 960 אלף המוטבים.

תהליך התיקון התנהל תוך מעורבות רבה של המוטבים, שדעותיהם נאספו באמצעות התייעצויות במקום, קבוצות מיקוד וסקרים תקופתיים. בחודשים פברואר ומרס ייפתח מסע יישוג נרחב על סלי המזון החדשים, כדי להבטיח מענה לכל השאלות והחששות של המוטבים.

תוכנית הסיוע במזון של אונר״א כוללת שני סלי מזון נפרדים: סל סדיר, וסל משופר המיועד למוטבים העומדים בקריטריונים של "עניים מרודים". בין יתר השינויים הוחלף הבשר המשומר בשני הסלים בפריטים מזינים יותר, בשל ערכו התזונתי הנמוך של הבשר (תכולת כולסטרול גבוהה) ושביעות הרצון המועטה שהביעו המוטבים. הסל המיועד לעניים מרודים מכיל כעת שימורי סרדינים המכילים חלבון דל שומן מן החי, סידן וויטמין D החשוב לבניית עצם. שני סלי המזון כוללים כעת עדשים וחומוס כתוספות לבחירה, בשל ערכם התזונתי הגבוה (חלבון). קמח, אורז ושמן חמניות נותרו בלא שינוי.

בנוסף על כך תתאים אונר״א את שיטות החלוקה שלה כדי לשפר את ההוגנות. השיטה החדשה תתבסס על המספר הממשי של בני משק הבית, ולא על גודל קבוצות משפחתיות מוגדר מראש. כל משק בית מוטב יקבל סל מזון שלחישובו תוכפל המנה לנפש בגודל המשפחה.

רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי

מעשי איבה חוזרים ונשנים, יחד עם המצור והמגבלות הנובעות ממנו על יכולות הייצור, יצרו שיעורי אבטלה גבוהים והכנסות נמוכות.; בשילוב עם יוקר המחיה הגבוה, סובלים כיום מיליון פלסטינים בעזה מחוסר ביטחון תזונתי מתון עד קשה. אף שהמזון זמין, מחיריו הגבוהים מציבים אותו מחוץ להישג ידם של רבים. משקי בית אלה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי למרות סיוע במזון וצורות אחרות של העברות סוציאליות מהרשות הפלסטינית ומארגונים הומניטריים.

משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי מוציאות מחצית מהכנסתן על מזון. סיוע במזון מאפשר להן להוציא את המשאבים הדלים למזון על מצרכים חיוניים אחרים, כגון חינוך, בריאות ומים נקיים. עובדה זו מונעת הידרדרות נוספת בביטחון התזונתי ובמצב המחיה, ומאפשרת להימנע משימוש במנגנוני התמודדות שליליים.

האבטלה ברצועת עזה, ששיעורה ברבעון האחרון של 2015 היה 38.4%, נותרת מהגבוהות בעולם ואחד הגורמים המרכזיים לחוסר ביטחון תזונתי. מדאיגה במיוחד האבטלה בקרב בני נוער, ששיעורה יותר מ־60%. הכנסות נמוכות יותר של משק בית, ניצול ירוד של מזון בשל איכותם הירודה של המים, התברואה וההיגיינה, גישה מוגבלת לטיפול רפואי וההידרדרות באיכות התפריט תורמים גם הם לחוסר ביטחון תזונתי.

כ־50% מהאוכלוסייה הפלסטינית סובלים מחסר ביותר מרכיב מזון זעיר (מיקרו־נוטריינט) אחד, במיוחד מתבגרות בעזה, ש־72% מהן סובלות מחסר בוויטמיןD ו־64% סובלות מחסר בוויטמין A. ממצאים ראשוניים מסקר שנערך בקרב עקורים בעזה מגלים מספר גבוה של משפחות ששקעו בחובות על מנת לרכוש מזון, בנוסף על מנגנוני התמודדות שליליים אחרים הקשורים לצריכת מזון ולגיוון תזונתי.

* מאמר זה נמסר על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א)