דברי מזכ״ל האו״ם למועצת הביטחון – על המזרח התיכון

אדוני הנשיא, מכובדיי,

אני מקדם בברכה את ההזמנות לתדרך את מועצת הביטחון בעניין יישומה של החלטה 2712.

המתאם המיוחד שלי לתהליך במזרח התיכון תור ונסלנד ידבר אחריי וימסור את התדרוך החודשי השוטף שלו.

אדוני הנשיא,

החלטה 2712 אושרה בהקשר של המוות הנרחב וההרס הסיטוני שנגרמו מהעימות בעזה ובישראל.

לדברי רשויות ישראליות, במעשי הטרור הנתעבים שביצע חמאס ב־7 באוקטובר נהרגו יותר מ־1,200 בני אדם – בהם 33 ילדים – ואלפים נפצעו.

בנוסף, כ־250 בני אדם נחטפו, בהם 34 ילדים.

יש גם דיווחים מרובים על אלימות מינית במהלך המתקפות. יש לחקור אותם באופן נמרץ ולמצות את הדין.

אלימת מבוססת‏־מגדר ראויה להוקעה. בכל זמן שהוא. בכל מקום שהוא.

אדוני הנשיא,

לדברי הרשויות בפועל, מאז תחילת הפעילות הצבאית הישראלית בעזה נהרגו יותר מ־14 אלף בני אדם.

בנוסף, עשרות אלפי פלסטינים נפצעו, ועוד רבים אחרים נעדרים.

מדווח כי יותר משני שלישים מההרוגים בעזה הם ילדים ונשים.

מספר הילדים שנהרגו בתוך שבועות ספורים בפעולות הצבא הישראליות בעזה גדול יותר מכלל הילדים שנהרגו בכל שנה שהיא, על ידי כל צד שהוא בכל סכסוך שהוא מאז מוניתי לתפקיד המזכ״ל – כפי שמראים בבירור הדוחות השנתיים על ילדים וסכסוך חמוש שהגשתי למועצה.

בימים האחרונים ראו סוף סוף בני האדם בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל שביב של תקווה ואנושיות בתוך אפלה כה רבה. מרגש מאוד לראות אזרחים זוכים סוף סוף בהפוגה מההפגזות, משפחות מתאחדות, וסיוע מציל־חיים מוגבר.

אדוני הנשיא,

החלטה 2712 "דורשת מכל הצדדים לציית למחויבויותיהם מתוקף המשפט ההומניטרי, לרבות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובמיוחד בכל האמור בהגנה על אזרחים, ובתוך כך ביתר שאת על ילדים."

ברור שלפני ההפוגה ראינו הפרות חמורות.

מעבר למספר הרב של אזרחים הרוגים ופצועים שעליו דיברתי, 80% מתושבי עזה אולצו לעזוב את בתיהם.

אוכלוסייה זו, הגדלה והולכת, נהדפת אל האזור ההולך ומצטמצם בדרום עזה. ומובן שבעזה שום מקום אינו בטוח.

ובינתיים, מוערך כי 45% מכל הבתים בעזה ניזוקו או נהרסו.

טבעם של המוות וההרס והיקפם אופייניים לשימוש בחומרי נפץ רחבי טווח באזורים מאוכלסים, ונודעו לכך השלכות משמעותיות על אזרחים.

בה בעת המשיכו חמאס וארגונים אחרים במתקפות רקטות על מרכזי אוכלוסייה בישראל – לצד האשמות בדבר שימוש במגינים אנושיים.

גם זה אינו עולה בקנה אחד עם המחויבויות מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

אדוני הנשיא,

ברצוני להדגיש את החסינות המוחלטת מפגיעה המוקנית למתקני האו״ם המעניקים כיום מחסה ליותר ממילון אזרחים המבקשים הגנה בחסות דגל האו״ם.

אונר״א משתפת את נקודות הציון של כל מתקניה ברחבי רצועת עזה עם כל הצדדים לסכסוך.

הסוכנות אימתה 104 תקריות שפגעו ב־82 מתקנים של אונר״א – ואשר 24 מהן קרו מאז שההחלטה אומצה.

על פי דיווחים, 218 עקורים ששהו בבתי ספר של אונר״א נהרגו ולפחות 894 נפצעו.

בנוסף, עלי לדווח בצער ובכאב עצום כי מאז תחילתם של מעשי האיבה נהרגו בעזה 111 מבני משפחתנו, משפחת האו״ם.

נתון זה משקף את אובדן החיים הנרחב ביותר בתולדות הארגון שלנו.

הרשו לי לומר זאת בשפה ברורה:

חובה להגן על אזרחים – לרבות עובדי האו״ם.

חובה להגן על אובייקטים אזרחיים – לרבות בתי חולים.

אסור לפגוע במתקנים של האו״ם.

על כל הצדדים לסכסוך לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי בכל זמן שהוא.

אדוני הנשיא,

החלטה מספר 2712 של מועצת הביטחון קוראת ל"הפוגות הומניטריות דחופות וממושכות ולמסדרונות הומניטריים ברחבי רצועת עזה.. כדי לאפשר... גישה הומניטרית מלאה, מהירה, בטוחה ובלא מכשול."

אני מברך על ההסדר שהושג בין ישראל לבין חמאס – בסיוע של ממשלות קטאר, מצרים וארצות הברית.

אנו עמלים להפיק את המירב מהפוטנציאל החיובי הטמון בהסדר זה עבור המצב ההומניטרי בעזה.

ההפוגה אפשרה לנו להגביר משלוח סיוע אל הרצועה וברחביה.

כך למשל, בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר, שיירה בין־סוכנותית סיפקה משלוח של מזון, מים, אספקה רפואית ופריטי מחסה לצפון עזה – וספציפית לארבעה מחסים של אונר״א במחנה ג׳באליה.

קודם לכן הגיע למקומות אלה סיוע מינימלי, או שלא הגיע אליהם כלל סיוע – גם כשרבבות בני אדם הצטופפו שם למען ביטחונם.

כמו כן, זו הפעם הראשונה שאספקת גז לבישול הוכנסה לעזה, ובני אדם המתינו לה בתורים שהשתרכו לאורך שני קילומטרים.

בדרום, שהצרכים בו מחרידים, הגבירו סוכנויות או״ם והארגונים השותפים להן הן את כמות הסיוע המחולק, והן את מספר המקומות שאליו הוא מגיע.

ברצוני להביע את הערכתי לממשלת מצרים על תרומתה להפיכתו של סיוע זה לאפשרי.

אבל רמת הסיוע לפלסטינים בעזה עדיין בלתי מספקת לחלוטין לעומת הצרכים העצומים של יותר משני מיליון בני אדם.

ואף שההיקף הכולל של הדלק המוכנס לעזה גדל גם הוא, הוא עדיין לחלוטין לא מספיק לקיום פעילויות בסיסיות.

האזרחים בעזה זקוקים לזרם רציף של סיוע הומניטרי מציל־חיים ודלק אל תוך האזור וברחביו.

גישה הומניטרית בטוחה ובלא מכשול לכל הנזקקים היא חיונית.

ארגונים שותפים הומניטריים ביצעו מספר פינויים רפואיים מצפון עזה לדרומה, לרבות העברה של עשרות פגים, וכן מטופלי עמוד שדרה ודיאליזה מבית החולים שיפא ומבית החולים האנגליקני אל־אהלי.

כמו כן, מספר מטופלים במצב קריטי פונו לטיפול רפואי במצרים.

בבתי חולים ברחבי עזה חסרים אספקה בסיסית, אנשי סגל ודלק למתן טיפול רפואה ראשוני בהיקף הדרוש, על אחת כמה וכמה לטיפול בטוח במקרים דחופים.

המערכת הרפואית קרסה תחת עומס המטופלים העצום, החוסרים החריפים וההשלכות של מעשי האיבה.

אדוני הנשיא,

החלטה 2712 של מועצת הביטחון קוראת ל"שחרור מידי ובלא תנאי של כל בני הערובה המוחזקים על ידי חמאס וארגונים אחרים."

ההסדר שהוכרז ב־22 בנובמבר הביא עד כה לשחרורם, על פני חמישה ימים, של 60 בני ערובה – 29 נשים, 31 ילדים – שהוחזקו בידי חמאס וארגונים אחרים מאז 7 באוקטובר.

מחוץ להסדר ובמהלך אותה תקופה שוחררו 21 בני ערובה נוספים.

זו התחלה שיש לברך עליה. אבל כפי שאמרתי למן היום הראשון, יש לשחרר את כל בני הערובה לאלתר ובלא תנאי.

עד אז יש להתייחס אליהם באופן אנושי ולהתיר ביקורים של הצלב האדום הבינלאומי אצלם.

ההסדר הביא גם לשחרור של 180 אסירים ועצירים פלסטינים, בעיקר נשים וילדים, מבתי כלא ישראליים.

אדוני הנשיא,

החלטה 2712 של מועצת הביטחון "קוראת לכל הצדדים שלא למנוע מאזרחי עזה שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי החיוניים להישרדותם, כפי שדורש המשפט ההומניטרי הבינלאומי."

כדי להתחיל לטפל בצרכים בעזה יידרש הרבה יותר מכך.

יש לשקם את שירותי המים והחשמל במלואם.

מערכות המזון קרסו והרעב מתפשט, במיוחד בצפון.

התנאים התברואתיים במחסים מחרידים – תאי שירותים מעטים, הצפות של ביוב, שכולם מהווים סכנה חמורה לבריאות הציבור.

ילדים, נשים הרות, קשישים ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת מצויים בסיכון גבוה אף יותר.

עזה זקוקה לגידול מידי ומתמשך בסיוע ההומניטרי, לרבות מזון, מים, דלק, שמיכות, תרופות ואספקה רפואית.

חשוב להכיר בכך שהקיבולת של מעבר הגבול ברפיח אינה מספיקה, במיוחד כשמביאים בחשבון את קצבם האיטי של נוהלי הביטחון.

ולכן הפצרנו ואנו ממשיכים להפציר לפתוח מעברים אחרים, לרבות כרם שלום, ולייעל את מנגנוני הבדיקה כדי לאפשר את הגידול הדרוש בסיוע מציל־חיים.

אבל סיוע הומניטרי לבדו לא יספיק. אנו צריכים גם שהמגזר הפרטי יכניס לעזה מוצרי יסוד חיוניים, כדי לחדש את המלאי שאזל לחלוטין בחנויות בעזה.

אדוני הנשיא,

לבסוף, החלטה 2712 של מועצת הביטחון "מדגישה את החשיבות של תיאום, יידוע הומניטרי ומנגנונים לצמצום חיכוך ותקריות, על מנת להגן על כל אנשי סגל רפואי הומניטרי, כלי רכב, לרבות אמבולנסים, אתרים הומניטריים ותשתית חיונית, לרבות מתקני או״ם".

מערכת יידוע הומניטרית הוקמה כעת, והיא נבחנת ומשופרת בלא הרף, לרבות באמצעות תוכניות להוספת מומחים אזרחיים־צבאיים לתמיכה בתיאום.

אדוני הנשיא,

אני מברך על אימוצה של החלטה 2712 – אבל יותר מכול חשוב שתיושם על ידי הצדדים.

בהתאם להחלטה, אחזור אל נשיא מועצת הביטחון עם מערכת של אפשרויות למעקב אפקטיבי אחר יישומה של ההחלטה.

כבר הקמתי קבוצת עבודה המורכבת מהמחלקה לעניינים פוליטיים ולהשכנת שלום, המחלקה למבצעי שמירת שלום, המשרד לתיאום עניינים הומניטריים והמשרד לעניינים משפטיים, כדי שתכין בדחיפות הצעות בעניין זה.

עד כה ברור שהיישום היה לכל היותר חלקי, והוא דל שבדלים.

בסופו של דבר אנו יודעים שאמת המידה להצלחה לא תהיה מספר המשאיות שנשלחו או טונות האספקה שנמסרה – חשובים ככל שיהיו.

ההצלחה תימדד בחיים שיינצלו, בסבל שייתם, בתקווה ובכבוד שיושבו.

תושבי עזה נתונים בעיצומו של אסון הומניטרי עצום המתנהל לעיני העולם.

אסור לנו להסיט את המבט.

משא ומתן אינטנסיבי מתנהל כעת במאמץ להאריך את ההפוגה – ואנו מברכים על כך בתוקף – אבל אנו מאמינים כי אנו זקוקים להפסקת אש הומניטרית אמיתית.

ועלינו להבטיח סוף סוף לתושבי האזור אופק של תקווה – באמצעות תנועה נחושה ובלתי הפיכה לעבר פיתרון שתי המדינות, על סמך החלטות האו״ם והמשפט הבינלאומי, שבמסגרתו יחיו ישראל ופלסטין זו לצד זו, בשלום ובביטחון.

כישלון ידון פלסטינים, ישראלים, את האזור ואת העולם למעגל אינסופי של מוות והרס.

תודה לכם.